צבי הירש מייזליש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

הרב צבי הירש מייזליש (תרס"בכ"ה בטבת תשל"ד, 1974) היה רב בגליציה ובהונגריה, ניצול השואה, רב במחנות העקורים ולאחר מכן רב בשיקגו. מחבר שו"ת מקדשי השם אודות השואה וספרים נוספים. התפרסם על שם רבנותו בווייצן (ואץ).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרוזא בלומא ולרב דוד דוב מייזליש, רבה של אויהל ומחבר הספר "בנין דוד". נסמך להוראה בין השאר על ידי הרבנים מאיר אריק ומרדכי יהודה ליב וינקלר. בשנת תרפ"א נישא להענא זיסל בת דודו, רבי חיים יעקב טייטלבוים אב"ד לימנוב (הרב צבי מייזליש ורעייתו היו שניהם מצאצאיו של רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה"). משנת תרפ"ה כיהן כרבה של הקהילה היהודית בניימארק שבגליציה ועמד שם בראש ישיבה לבחורים צעירים. בשנת תר"ץ עבר להונגריה והתמנה לרב הקהילה החסידית של ואץ (בפי היהודים וייצן). בשנת תרצ"ט הוציא לאור את חלקו הראשון של ספר השו"ת שלו "בנין צבי".

ערב חורבנה של קהילת ואץ התגוררו בה כאלפיים יהודים. בי"ג בתמוז תש"ד (1944) הובלו יהודי העיירה ובתוכם הרב מייזליש ומשפחתו לנקודת ריכוז בסמוך לבודפשט ומשם נשלחו כעבור שמונה ימים למחנה ההשמדה אושוויץ, שם איבד הרב מייזליש את אשתו ושישה מילדיו. בן נוסף נהרג במהלך שירותו בפלוגות העבודה שגויסו החל משנת 1941 מקרב יהודי הונגריה. גם בזמן שהותו באושוויץ המשיך לעסוק בפעילות דתית ולענות לשאלות הלכתיות שהופנו אליו. אחת השאלות המפורסמות היא אודות אדם שבנו נלקח להריגה ורצה לדעת האם על פי ההלכה הוא יכול לשחד את הגרמנים שישחררו את בנו כאשר יש חשש שיביאו במקומו נער אחר. הרב מייזליש סירב לענות ובעקבות כך החליט האב להימנע מפעולת ההצלה.[1]

לאחר חמישה חודשים הועבר לבראונשווייג שבגרמניה ושם שהה עד סיום המלחמה. לאחר המלחמה הגיע למחנה ברגן בלזן והחל בטיפול בניצולים. הוא מונה לרב מחנות העקורים שבשטח הכיבוש הבריטי ועסק רבות בשיקום הפיזי והרוחני של הניצולים. אחת הסוגיות המרכזיות שבהן טיפל הייתה שאלת העגונים והעגונות שהייתה שכיחה מאוד לאחר המלחמה. הרב מייזליש עמד בראש בית דין מיוחד שלפניו נידונו מאות מקרי עגינות ונגבו אלפי עדויות. הוא עמד בקשרי מכתבים עם רבנים מהעולם והסתייע בין היתר בניסיונו וחוויותיו האישיות כדי לקבוע את הגדרים ההלכתיים של מחנות הריכוז וההשמדה בנוגע להלכות אלו. אחד הפתרונות שהציע היה לתקן "היתר מאה רבנים" כללי לכל הניצולים, אולם בסופו של דבר היוזמה לא יצאה לפועל. חלק מפסיקותיו בנושא זה הובאו בקונטרס "תקנות עגונות" שהודפס בברגן בלזן בשנת תש"ו. בנוסף הוא הקים במחנה, יחד עם הרב יוסף וילנסקי (חתנו של הרב אליהו לופיאן) מוסדות חינוך לבנים ולבנות.

בשנת תש"ז הגיע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, שם כיהן כרבה של קהילת "שארית ישראל". נישא בשנית לבריינדל, בתו של רבי יוסף פנט, האדמו"ר מדעש[2]. חיבר חיבורים שונים שחלקם יצאו לאור לאחר פטירתו. ספרו "שו"ת מקדשי השם" שכתיבתו והדפסתו החלו עוד במהלך מלחמת העולם השנייה יצא לאור בשני כרכים בין השנים תשט"ו-תשכ"ז ובמהדורה חדשה על ידי בנו בשנת תשנ"ג. החיבור כולל פרקי זכרונות אישיים, דברי תורה והגות שנאמרו על ידו בתקופת השואה ושאלות הלכתיות שונות שהופנו אליו באותן שנים.

הרב צבי הירש מייזליש נפטר בכ"ה בטבת תשל"ד. אשתו נישאה בשנית לרב נחום צבי פיש, האדמו"ר מביקסאד.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבעה מילדיו נהרגו בשואה ובן נוסף נפטר לפני המלחמה. שלושה מילדיו ניצלו מהשואה. מנישואיו השניים נולדו לו עוד תשעה ילדים:

מבניו:

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שאלות ותשובות מקדשי השם - שו"ת בשני חלקים של רבנים שנספו בשואה עם הגהות והערות "דבר צבי" של הרב מייזליש. החלק הראשון יצא לאור לראשונה בשיקגו תשט"ו והחלק השני בתשכ"ז. מהדורה חדשה עם תיקונים והוספות ומפתחות מבנו, אלעזר מנחם מנדל מייזליש, ו"זר זהב : באורים על התורה" בראש כל כרך, יצאה לאור בניו יורק (ברוקלין) תשנ"ג. הודפס שוב בירושלים וניו יורק (ברוקלין) תשס"ח עם סידור מחדש של המפתחות ושאלות ותשובות חדשות.
  • שאלות ותשובות בנין צבי - יצא לאור לראשונה בווינה תרצ"ט. חלק א' כרוך עם 'שאלות ותשובות מהר"ם בריסק' של הרב מרדכי בריסק (טושנאד תרצ"ט). בחלק ב' בירורי הלכות ופלפולים עם רבנים ותלמידים שנספו בתוספות תשובות בעניין עגונים ועגונות. חלק א' יצא לאור שוב בניו-יורק (ברוקלין) תשנ"ז על ידי נכדו, הרב מנחם מענדל שטיין בהצאה המבוססת על דפוס צילום מתרצ"ט עם הוספות.
  • דבר צבי - ערכים יקרים - ביאורים לפסוקי התורה, ומאמרי חז"ל, ומנהגים ופתגמים של צדיקים, ערוכים לפי סדר הא"ב. יצא לאור בניו-יורק (ברוקלין) תשס"ח.
  • דבר צבי : קדושת השבת, ניו-יורק (ברוקלין) תשס"ט.
  • דבר צבי - לחנוכה - צורף להערות וחידושים לחנוכה בשם "נר דוד" ו"אפוד בד" מאביו דוד דוב מייזליש ואחיו פנחס אליהו. נערך על ידי נכדו ובן בנו, דוד צבי הירש מייזליש בן הרב דוב בריש. יצא לאור בבני ברק תשס"ב. הוצאה מיוחדת לנישואי יואל מייזליש, בן הרב חיים אליעזר.
  • פירוש תהלות צבי לתהילים - יצא לאור בניו-יורק תשנ"ז, יחד עם ליקוטים מכתבי אביו ואבותיו בשם "אוצרות זהב", בהוצאת מנחם מנדל גולדברגר, חתן הרב חנינה אברהם לייטנר שהיה רב קהילת "בנין דוד" במונטבידאו (בירת אורוגוואי) וחתן ר' צבי הירש מייזליש.
  • פירוש אור צבי למגילת אסתר - מגילת אסתר עם פירוש "אור צבי" יצאה לאור בירושלים ובני-ברק תשס"ב בידי נכדו, דוד צבי הירש. לספר מורף גם קונטרס "זר לדוד" של ר' צבי הירש ובנו הרב יקותיאל יהודה על פירוש "אר לדוד" למגילת אסתר של ר' דוד דב מייזליש. הוצאת מיוחדת לנישואיה של בת הרב דוד משה מייזליש עם אהרן שמואל.
  • הגהות והערות אגרא דצבי על "אגרא דפרקא" של ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב - הספר "אגרא דפרקא" עם הגהות והערות "אגרא דצבי" יצא לאור בניו יורק תשמ"ה.
  • חידושי בנין צבי - בכותר המשנה כתוב: 'יסודו ליישב ע"ד החידוד והפלפול גמרא ... במסכת ברכות דף ל"א בק"ב אופנים שונים ... בעניין שחיטה כשירה בזר ובהרבה ענייני קדשים והמסתעפים : ונספח אליו קונטרס דבר צבי על תפלות חכמי התלמוד במסכת ברכות דף ט"ז הנהוג ללמדו בשמחת תורה בנעילת החג בק"ב אנפין'. יצא לאור בהוצאת בני המחבר (הודפס בדפוס "הדר"), ניו-יורק (ברוקלין) תשמ"א.
  • קונטרס ‫עטרת זקנים - בענייני קידושין ונישואין ופלפולים במסכת קידושין שבגמרא. יצא לאור בניו-יורק תשנ"ז בידי נכדו ובן בנו, דוד דב בן הרב יקותיאל יהודה מייזליש, בהוצאת מיוחדת לכבוד נישואי הרב מרדכי צבי עם בת הרב יעקב יוסף הלוי ר"ב בי"א באדר א'.
  • פרשת המן : דבר צבי - דברים המיוסדים של הקדמות תלמידי הבעש"ט בעניין המן שבפרק ט"ז בחומש שמות. חלק מ"פרשת המן" שבכתב-יד שיצא לאור בתשנ"ו לכבוד נישואי דוד צבי הירש מייזליש עם בת הרב ניסן רוזנבוים, רב חסידי קרצ'ניף בבני-ברק ובן הרבי מקרצ'ניף.
  • קונטרס תקנות עגונות - בו מביא הרב מייזליש אופני היתר לעגונות בעקבות השואה ומבקש עליבהם את חוות דעתם של רבנים נוספים. בהוצאת "עדת שארית ישראל", ברגן בלזן תש"ו.
  • קונטרס תפארת צבי - ליקוטים מכתביו. יצא לאור בניו-יורק תשנ"א.
  • קונטרס בנין צבי - פלפול בסוגיות שחיטת נשים ו"טמא במוקדשין" שבראש מסכת חולין. יצא לאור על ידי בנו, אלעזר מנחם מנדל, ניו-יורק טבת תשנ"ט.
  • Regulations and Procedure - התפילות המסורתיות ותרגומן לאנגלית. בהוצאת JEWISH SACRED SOCIETY, שיקגו תשנ"א.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב שלהב, ‏קידוש חיי האדם היהודי בתקופת השואה (הערה 33), באתר "דעת"; ראו גם: שאלות מעמק הבכא: שו"ת בדיני נפשות, באתר "זכור"
  2. ^ אחיו הצעיר, רבי אלעזר מייזליש אב"ד אויהל-מיאמי, היה נשוי לאחותה הגדולה.
  3. ^ יומא דהילולא בוויליאמסבורג הרה"ק מוויטצן זצ"ל, אתר jdn, ויליאמסבורג: הוויצענער רב זצ"ל הלך לעולמו, בחדרי חרדים.