צבי הנרי פרנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי הנרי פרנק
צבי הנרי פרנק
צבי הנרי פרנק
לידה 1878
פריז, צרפת
פטירה 1 בפברואר 1937 (בגיל 59 בערך)
פריז, צרפת
מדינה צרפתצרפת צרפת
תאריך עלייה 1900
מקום מגורים ראשון לציון
פעילות בולטת פקיד ראשי מטעם הברון רוטשילד
תקופת הפעילות 18991937 (כ־38 שנים)
אנשי פיק"א בביצות כבארה בשנות ה-20. מימין לשמאל: יואל (ז'ול) רוזנהק, מנכ"ל; שמואל גולדמן, מהנדס; צבי הנרי פרנק, דירקטור; משה גינזבורג, גזבר כללי; ועמרם חזנוב, אגרונום
ביקור הנציב העליון הרברט פלומר ביער חדרה
חורף 1927
מימין: צבי הנרי פרנק, יוסף קופרמן (קצין המחוז), אברמסון (מושל חיפה). פלומר במרכז עם שפם לבן

צבי הנרי פרנקצרפתית: Franck Henri; ‏12 בפברואר 1878 - 1 בפברואר 1937) היה הפקיד הראשי מטעם הברון רוטשילד ביק"א ובפיק"א החל מ-1899 ועד 1937. בתקופת כהונתו אהד את התנועה הציונית וסייע רבות להתפתחות מושבות העלייה הראשונה בארץ.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שמושבות העלייה הראשונה בארץ ישראל, שהוקמו בשנות ה-80 של המאה ה-19, התמודדו עם קשיים גדולים פרש עליהם הברון רוטשילד את חסותו. חסות זו התבטאה בתמיכה כלכלית כמו גם בייעוץ לגבי אופי הגידולים החקלאיים שרצוי לגדל. לשם הפיקוח על אופי חלוקת הכספים מינה הברון "פקידים" מטעמו שביקרו במושבות (או אפילו התיישבו בהן)[1]. בגלל המשך המצב הקשה במושבות, הפניות הבלתי פוסקות של תושביהן לסיוע והיחסים המעורערים בין התושבים לפקידים החליט הברון, ב-1899, להעביר את הטיפול הישיר במושבות לידי יק"א כשהוא ימשיך לתמוך כספית ביק"א ואנשיו יועסקו על ידי ארגון זה.

ב-1924 החזיר הברון לידיו את ניהול מושבותיו בארץ והקים את פיק"א שהתמקדה בפיתוח ההתיישבות והתעשייה בארץ ישראל בלבד.

אותם "פקידים", שפעלו מטעם הברון, הציגו מגוון עמדות בנוגע להתיישבות בארץ ישראל שנעו בין עוינות למתיישבים ופגיעה במושבות לבין אהבה להתיישבות והשקעת מאמץ מרובה לסייע להן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי הנרי פרנק נולד ב-1878 בפריז כהנרי פרנק. מקור המשפחה היה באלזס שבמזרח צרפת והבית בו גדל לא היה ציוני. בנעוריו למד בפוליטכניקום של פריז (אנ') אותו סיים בהצטיינות. עם סיום לימודיו התגייס לצבא צרפת אולם בעקבות משפט דרייפוס החליט לפרוש מהצבא ולפעול למען היהודים.

הצעיר המוכשר משך את תשומת ליבו של הרב הראשי של צרפת, ד"ר צדוק כהן, שהמליץ עליו בפני הברון רוטשילד. זה קיבלו לעבודה ב-1899 ומינה אותו לנציגו הבכיר ביק"א כמחליפו של אליהו שייד שסיים את תפקידו ותחת ניהולו של המנהל הכללי של יק"א אמיל מאירסון. עם בואו ארצה התיישב פרנק בראשון לציון ומדי פעם היה נוסע לצרפת כדי לדווח לברון על פעילותה של יק"א.

ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לצרפת, התגייס לצבא ונלחם בחזית המערבית עד סיום המלחמה.

ב-1919, עם הקמת פיק"א, גר פרנק בפריז אך בא לביקורים תכופים בארץ כדי להמשיך לנהל את ענייני הברון במסגרת פיק"א עד פטירתו ב-1937 בזמן שהותו בפריז[2].

תרומתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק, שהגיע ארצה נטול זיקה ציונית, התאהב בתקופת שהותו ארץ בפעילות החלוצית שהתחוללה פה ומבין הפקידים של הברון היה מאלו שאהדו מאוד את התנועה הציונית וחלוציה. בתקופתו סייע לקידום המתיישבים בארץ ובין פעולותיו ניתן למנות את:

  • בתחום החקלאי:
    • הקמת אגודת הכורמים המשותפת לתושבי ראשון לציון וזכרון יעקב והעברת היקבים לרשות האגודה.
    • רכישת אדמות מסביב לראשון לציון כדי להרחיב את השטחים החקלאיים. בין השאר נרכשו אדמות מהכפר בית דג'אן מצפון למושבה ואדמות "אחוזה" ו"סרפנד אל חרב" מדרום למושבה.
    • הרחבת נטיעת הפרדסים ומסירתם לצעירי המושבה כדי שיוכלו גם הם לעסוק בחקלאות.
  • בתחום התעשייה:
    • הקמת אזור תעשייה לייד ראשון לציון בה הוקמו מספר מפעלים (זכוכית, רהיטים, נעליים, לבנים ועוד)[3].
    • הקמת טחנות קמח בחיפה.
    • הקמת מפעל המלט נשר על מורדות הכרמל.
    • סיוע לחברת חשמל[4].

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קיבוץ מעיין צבי, שהוקם על אדמות פיק"א, נקרא על שמו של צבי הנרי פרנק.
  • עיריית ראשון לציון קראה רחוב על שמו בעיר.
  • שכונת "תל צבי" בפרדס חנה נקראת על שמו של צבי הנרי פרנק[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "פקידים" אלו כללו בעלי מקצועות שונים כמו כלכלנים, גננים, אנשי תחזוקה, מחנכים, אנשי רפואה ועוד
  2. ^ באזכרה לצ. פרנק ז"ל, הארץ, 5 בפברואר 1937
  3. ^ חברה לפיתוח איזורי תעשיה בראשון לציון, הצופה, 13 ביוני 1950
  4. ^ בעקבות סיוע הברון לחברת חשמל מונה פרנק לחבר בהנהלת החברה
  5. ^ שכונת תל צבי, באתר המועצה המקומית פרדס חנה