הרמן רקנדורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף צבי הרמן רקנדורף)
הרמן רקנדורף
Hermann Reckendorf
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1825
טשביץ', האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1875 (בגיל 50 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, גרמנית, ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות זכרונות לבית דוד, הקוראן בתרגום רקנדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים הרמן סולומון רקנדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרמן (צבי חיים) רֶקֶנדורף (בן שלמה) (בגרמנית: Hermann Reckendorf;‏ 18251875) היה סופר והבראיסט יהודי-גרמני, מומחה להיסטוריה של עם ישראל ולשפות שמיות. מחבר הספר "מסתרי היהודים" (Geheimnisse der Juden) שתורגם כ"זכרונות לבית דוד", ומתרגמו הראשון של הקוראן לעברית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקנדורף נולד בעיר טרביץ' שבמוראביה (כיום בצ'כיה), האימפריה האוסטרו-הונגרית, בן לר' שלמה מטרביץ' (י' באב ה'תקל"ז - י"ג בתשרי ה'תר"ז). הוא למד היסטוריה ושפות שמיות והיה לפרופסור באוניברסיטת היידלברג. ב-1856 עבר ללייפציג, שם שאב השראה מספרו של אז'ן סי "מסתרי פריז" וכתב סדרת סיפורים שלהם קרא "מסתרי היהודים" (Geheimnisse der Juden) ששילבו הרצאה היסטורית מבוססת עִם סיפור בדיוני סוחף. הספר יצא לאור בסדרת כרכים בין השנים 1856 ל-1857. הספר תורגם לעברית וידוע, כאמור, בשם "זכרונות לבית דוד".

ב-1857 פרסם גם את עבודת התרגום שלו לקוראן, המהווה את התרגום העברי הראשון בדפוס לספר הקדוש המוסלמי. בהקדמה שכתב פרס את ההיסטוריה הקדם-איסלמית של חצי האי ערב, ביוגרפיה של מוחמד, היסטוריה של האסלאם לאחר מות מוחמד, סקירה על הקוראן ושפתו ועוד. שפת התרגום הייתה עברית מקראית, אך בהקדמה לתרגום הקוראן של אורי רובין כתב רובין שסגנונו של רקנדורף קולח ובהיר.[1]

ב-1868 פרסם את הספר "חיי משה" (Das Leben Mosis) – ביוגרפיה של משה רבנו על סמך המקרא ומקורות חיצוניים.

בנו, הרמן סולומון רקנדורף (1863–1923), היה אף הוא מזרחן.[2]

ארכיונו האישי של הרמן רקנדורף שמור במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[3]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט צבי חיים רקנדורף, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]