צבי זוהר (חוקר יהדות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צבי זוהר (נולד ב-23 ביוני 1949 בארצות הברית) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למשפטים ובחוג למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. תחום המחקר המרכזי שלו הוא התפתחות ההלכה היהודית מבחינה היסטורית, סוציולוגית, אנתרופולוגית ודתית. מבחינה גאוגרפית, מחקרו עוסק רבות ביהדות צפון אפריקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי זוהר נולד ב-1949 בארצות הברית. בשנת 1958 עלה לישראל. למד בתיכון ממלכתי דתי בתל אביב ולאחר מכן התגייס לשירות צבאי בחיל המודיעין. לאחר שחרורו מצה"ל פנה ללימודים ישיבתיים בישיבת מרכז הרב.

בשנת 1973, לאחר מלחמת יום כיפור ובעקבותיה, פנה זוהר ללימודים אקדמיים באוניברסיטת בן-גוריון. הוא השלים תואר ראשון בפילוסופיה כללית ובתולדות עם ישראל בהצטיינות בשנת 1978. לאחר מכן, למד לתואר שני ושלישי במכון ליהדות זמננו שבאוניברסיטה העברית בירושלים. את הדוקטורט שלו הוא השלים בשנת 1989.

במהלך לימודיו הפך לחבר ולעמית בכיר במכון שלום הרטמן.

בשנת 2000 הפך זוהר לחבר סגל באוניברסיטת בר-אילן והוא מלמד בחוג למשפטים ובחוג למדעי היהדות באוניברסיטה.

בשנת 2005 הופקד על הקתדרה על שם צ'נסי סטילמן ליצירה ההלכתית והערכית של חכמי ישראל בארצות האסלאם באוניברסיטת בר-אילן.

תפקידים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תפקידיו, שימש זוהר כראש המרכז להלכה של מכון שלום הרטמן, ירושלים; חבר הוועד להוצאת כתבי הרב עוזיאל זצ"ל; חבר ועדת השופטים לפרס בן צבי 2008/תשס"ח וחבר ועדת ההיגוי למפעל מקורות תולדות החינוך.

מחקריו וספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של זוהר נוגעים להתפתחות ההיסטורית של ההלכה בייחוד בצפון אפריקה. בתוך כך הוא עסק ביהודי סוריה ומצרים במאה העשרים, יהודי ארצות האסלאם ושאלת הזהות הלאומית, הלכה ומודרניזציה ביהדות ארצות האסלאם (המזרח-התיכון וצפון אפריקה), היסטוריה חברתית ותרבותית של יהודי המזרח בארץ-ישראל (משלהי התקופה העת'מאנית ועד להקמת מדינת ישראל), תולדות עם ישראל בזמננו, קהילות ישראל בזמננו, הסוציולוגיה של העם היהודי בזמננו, הלכה וחילון, הלכה ומציאות חברתית, גיור ועוד.

על מחקריו בתחום קיבל את פרס גאון לחקר מורשת יהדות צפון אפריקה בשנת 2006 ופרס ע"ש הנרי טולדנו לחקר יהדות צפון אפריקה (על עבודת המאסטר, בשנת 1982).

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מסורת ותמורה, ירושלים, מכון בן צבי, תשנ"ג.
  2. גיור וזהות יהודית: עיון ביסודות ההלכה, ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"ה [מחבר נוסף: אבי שגיא] (259 עמ').
  3. מעגלי זהות יהודית בספרות ההלכתית, תל אביב, ספריית הילל בר חיים של הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000 [מחבר נוסף: אבי שגיא] (249 עמ').
  4. האירו פני המזרח: הלכה והגות אצל חכמי ישראל במזרח התיכון, תל אביב, ספריית הילל בר חיים של הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001 (479 עמ').
  5. דרמה חברתית-תרבותית בחלב המנדטורית, מרכז דינור של האוניברסיטה העברית, 2003
  6. Transforming Identity (2007, Continuum Press, London) [co-author: Avi Sagi] [ 311 pp.]
  7. ולא ידח ממנו נדח: יחסו של הרב בן ציון עזיאל לגיור בזמן הזה, כמשתקף בתשובותיו ההלכתיות, ירושלים, הוועד להוצאת כתבי הרב עזיאל, תשע"ב / 2012 (320 עמודים)
  8. Rabbinic Creativity in the Modern Middle East, Bloomsbury Academic Press, London and New York, 2013 [399 pp.]

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Studies in a Rabbinic Family: The De Botons, Jerusalem, Misgav Yerushalayim, The Hebrew University of Jerusalem, 1998 (co-edited with M. Ben Sasson, W.Z. Harvey and Y. Ben Naeh) (258 pp.)
  2. מחויבות יהודית מתחדשת: על עולמו והגותו של דוד הרטמן, שני כרכים, הוצאת מכון שלום הרטמן בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב, תשס"א [עורך נוסף: אבי שגיא] (952 עמ').
  3. יהדות של חיים: עיונים ביצירתו ההגותית-הלכתית של הרב חיים דוד הלוי, בסדרת : יהדות ישראלית של בר-אילן, כתר ומכון הרטמן, 2007 (עורך נוסף: אבי שגיא) [395 עמ'].
  4. הרב עזיאל ובני זמנו: פרקי עיון בהגותם של חכמי המזרח בישראל במאה העשרים, הוועד להוצאת כתבי הרב עזיאל והמכון לחקר הציונות באוניברסיטת תל אביב, 2009 [253 עמ'].
  5. Jews and Muslims in the Islamic World, Maryland University Press, 2013 [384 pp.] [co-editor: Bernard Cooperman]
  6. בן ציון מאיר חי, הרב עוזיאל - הגות, הלכה והיסטוריה, בסדרה "מחשבות", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן (אורכב 25.11.2020 בארכיון Wayback Machine), 2020 (384 עמ').

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]