צבי לב
 | |
| לידה |
4 ביוני 1905 ביאליסטוק, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
2 במרץ 1987 (בגיל 81) א' באדר תשמ"ז ירושלים, ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| ידוע בשל | מייסד מוזיאון הטבע בירושלים |
צבי לב (4 ביוני 1905 – 2 במרץ 1987) היה איש חינוך ישראלי בתחום מדעי הטבע. יזם, הקים וניהל במשך 30 שנה את המכון הפדגוגי למדעי הטבע ומוזיאון הטבע בירושלים. היה המפקח על לימודי הביולוגיה בבתי הספר התיכוניים בישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צבי לב נולד בביאליסטוק, שבאימפריה הרוסית (בימינו בפולין) ליעקב לב, סוחר, ולזלטה (זהבה) זיו. משפחתו הייתה דתית. אביו היה ציוני ורצה שבנו יעלה לארץ ישראל. בביאליסטוק למד עברית והיה חבר בתנועת צעירי ציון. במסגרת זו קיבל סרטיפיקט לעלות לארץ ישראל. לב עלה לארץ ב-11 ביוני 1922, בגיל 17, בעלייה השלישית.
לימודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1922 התחיל לב את לימודיו בסמינר למורים ע"ש דוד ילין בירושלים, אותו ניהל בן-ציון דינור. בשנת 1925 סיים את לימודיו, ובהמלצתו של דינור נסע ללמוד באוניברסיטת אתונה היסטוריה ולשונות קלאסיות. באתונה עבד בשליחות הוועד הלאומי לכנסת ישראל ולימד בבית הספר הממלכתי של הקהילה היהודית באתונה. במשך שנתיים למד יוונית, ובשנה השלישית (1928/1929) למד באוניברסיטה באתונה בפקולטה לפילוסופיה ולשונות קלאסיות.
על אף לימודיו, נטייתו הייתה להיות מורה למדעי הטבע. בשנים 1929–1934 למד בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת המבורג ביולוגיה, פיזיקה וכימיה ופדגוגיה. שאיפתו הייתה להמשיך לדוקטורט, אך עקב המצב הפוליטי בגרמניה חזר לארץ ישראל.
הוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1934–1939 לימד ביולוגיה בבית הספר ביאליק בתל אביב.
ב-1937 נסע לגרמניה שם יצר קשר עם מורים למדעי הטבע. הם עזרו לו להכין מכשור חדשני להוראה בתחומי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה. המכשור שימש להוראה בארץ כבר ב-1939, והוסיף לשמש בבתי ספר רבים עד 1983.[1]
משנת 1940 לימד בסמינר למורים ע"ש דוד ילין בירושלים. הוא ראה את ייעודו בהוראת מדעי הטבע. בהיותו מורה בבית ספר ובסמינר למורים ראה שיש צורך במוסד להשתלמויות מורים במדעי הטבע ובמקום שבו יוכלו תלמידי בתי הספר להתנסות בלימוד מדעי הטבע דרך ניסויים במעבדות.[2] כך נולד חזונו להקים מכון פדגוגי למדעי הטבע.
המכון הפדגוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית שנת 1949 נבחר בעזרתם של מנהל מחלקת החינוך בירושלים וסגן שר החקלאות האתר המתאים במושבה הגרמנית ברחוב מוהליבר בירושלים, שנקרא וילה דקאן. המקום היה מוזנח, אך בעזרת תרומות מגורמים שונים במכשור, בריהוט ובעזרה כספית, נפתח המכון ב-1 באוקטובר 1949.[3][4]
בשנות ה-50 התבסס המכון על ידי יצירת קשרים עם חו"ל וקבלת תרומות מגרמניה לרכישת מכשירים, פרפראטים, אביזרי לימוד למעבדות ועוד. גם קרן רוטשילד סייעה במימון רכישת מכשירים להוראת המדעים. באנגליה למד לב שיטות להוראת מדעי הטבע, ובמכון התקיימו קורסים למורים במדעי הטבע על ידי מורים אנגלים. פעילות נוספת הייתה הבאת ילדים מבתי ספר טעוני טיפוח ברחבי הארץ ליום לימודים ארוך במעבדות המכון שכלל הסעה והסעדה.
חזונו של לב היה לשלב עם הפעילות החינוכית של המכון הקמת מוזיאון לטבע. לאחר שהיו די הכנסות למכון, ולאחר שהתקבלו מוצגים רבים, בעיקר של גוף האדם, היה אפשר להוציא את המיזם לפועל. בשנת 1962 נחנך המוזיאון לטבע בנוכחות שר החינוך אבא אבן.[5] המוזיאון כולל תצוגות מתחום מדעי הטבע, הסביבה וגוף האדם. למכון ולמוזיאון היה תפקיד בחינוך הילדים בירושלים בתחום מדעי הטבע. נערכו בהם ימי עיון, קורסים, השתלמויות וחוגים בשעות אחר הצוהריים.[6]
בשנים 1961–1971 היה צבי לב מפקח ארצי להוראת הביולוגיה בבתי הספר התיכוניים בארץ.[7]
ב-1980 פרש מניהול המכון והמוזיאון.
ב-1937 נשא לאישה את הינדה (לנה) שטיינברג שעלתה לארץ ישראל מוורשה בשנת 1934. לזוג שתי בנות.
נפטר בירושלים בגיל 82 ב-2 במרץ 1987 (א' באדר תשמ"ז).
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2025 אישרה עיריית ירושלים קריאת רחוב על שמו.[8]
ספרי לימוד שחיבר וערך
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת עבודתו כמורה וכמפקח עסק גם בעריכת תוכניות לימוד ובחיבור ספרי לימוד בתחום הוראת מדעי הטבע.
- מכשירי הרכבה, המכשירים סודרו והותקנו על ידי המורה צבי לב. תל אביב: דפוס גסטטנר, ת"ש
- למודי הטבע: ספר למוד ועבודה לשנות הלמודים השמינית והתשיעית, יחידת למוד: כיצד כבש האדם את כח החשמל. ירושלים: עבר, תש"ו (הוצאה מחודשת: תשט"ו)
- אטלס לביאולוגיה, ערוך בידי צבי לב. ירושלים: עבר, תש"ז. (שלושה חלקים: א. החי – 67 לוחות; ב. גוף האדם – 27 לוחות; ג. הצמח – 35 לוחות)
- גופנו: מערכת האיברים של גוף האדם לגזירה, לצביעה ולהרכבה, ערוך בידי צבי לב. ירושלים: קרית ספר, תש"ז
- הצעת תוכנית ללימודי הטבע: בכתות ד-ח בבית הספר העממי, ערוך בידי צבי לב. ירושלים, תש"ח
- ספרי רקע בכימיה, עריכה כללית: צבי לב. ירושלים ותל אביב: סטימצקי, 1970. (נושאי החוברות: 1. חומרים פלסטיים; 2. בתוככי האטום; 3. המערכת המחזורית; 4. מיכאל פאראדיי)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צבי לב, מכשירי הרכבה, באתר הספרייה הלאומית
- ^ עורך, צבי לב, הצעת תכנית ללימודי הטבע: בכתות ד-ח בבית הספר העממי, באתר הספרייה הלאומית
- ^ המוזיאון הירושלמי לטבע פתח "בימה למרעי הטבע" | מעריב | 5 דצמבר 1962 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ המכון הפדגוגי למדעי הטבע | דבר | 13 אוקטובר 1952 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מוזיאון הטבע" בבירה " פתח שעריו לקהל הרחב | מעריב | 22 אוקטובר 1961 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ דרוש שיפור במינהל המכון הפדגוגי למדעי טבע בבירה | הצפה | 2 דצמבר 1968 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מתפקיד לתפקיד | הארץ | 15 ינואר 1962 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ דוח מישיבה של מועצת שמות והנצחה בעיריית ירושלים (24.2.2025)