צבי ליבוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי ליבוביץ, 1979

צבי ליבוביץ (1897 - 1980) היה מהנדס המים ומהנדס העיר ירושלים, יקיר ירושלים (1969).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אספקת המים לירושלים בתקופות: המנדט הבריטי ומלחמת העצמאות
הוראות לשימוש יעיל במנות מים שהוכנו על ידי מנהל מחלקת הספקת המים צבי ליבוביץ, 1948
ראשי מחלקות עיריית ירושלים בשנת 1934. ראש העירייה ראע'ב נשאשיבי יושב במרכז ולימינו צבי ליבוביץ מנהל מחלקת המים.

ליבוביץ (ליבוביטש) נולד ביקטרינוסלב, רוסיה (היום דניפרופטרובסק, אוקראינה) ב-1897. הוא עלה עם משפחתו ליפו בשנת 1900. גר בנוה צדק והתחנך בבתי הספר 'אליאנס' ו'תחכמוני' ביפו. במלחמת העולם הראשונה היה בגרמניה ושהה במחנות שבויים כאזרח רוסי. לאחר מכן סיים תואר מהנדס אזרחי בעיר אאכן. חזר לארץ ישראל ב-1923 והיה מהנדס בעיריית תל אביב בשנת 1924. הוא הכין את תוכנית הביוב הראשונה של תל אביב וביצע אותה[1]. בשנת 1927 היה למהנדס העיר הערבית רמלה עד שנת 1930. בשנה זו עבר לירושלים והיה סגן מנהל מחלקת המים. באוקטובר 1933 פיטר ראש העירייה ראע'ב נשאשיבי בפתאומיות את מנהל מחלקת המים אשר קוך בטענה למעילה בכספים וליבוביץ מונה לממלא מקומו.[2] לאחר שהופרכו ההאשמות נגדו בבית המשפט, דרש קוך לשוב לעבודתו בעירייה[3], אולם כדי לא לפגוע בליבוביץ העירייה לא נענתה לבקשה[4].

חלוקת מים בעגלה ברחוב יפו בירושלים בעת המצור, 1948. ליד העגלה ראו פח מים - ההקצבה לנפש ליום של 10 ליטר.

כמנהל מחלקת המים היה ליבוביץ הפקיד היהודי הגבוה ביותר בעיריית ירושלים המנדטורית[5] בראשות ראשי עירייה ערביים. ליבוביץ ניהל ביד רמה את אספקת המים לירושלים המסובכת שהתבססה על מי בורות, ומעיינות בסביבת העיר שהובלו לעיר בתעלות, מנהרות וצינורות מדרום (בריכות שלמה) וממזרח (נחל פרת). בשנת 1933/4 הסתיימה הנחת קו המים ממעיינות הירקון בראש העין לירושלים דרך לטרון. בשנת 1938 צויין לשבח על ידי העירייה על צמצום ההפסדים במערכת המים[6].

לקראת מלחמת העצמאות בירושלים התבקש ליבוביץ על ידי דוד בן-גוריון ודב יוסף, הממונה על ירושלים, להכין את משק המים של העיר למצור ממושך של לפחות ששה חודשים. מאחורי גבם של הבריטים והערבים הכין את בורות המים של העיר ומילא אותם במאות אלפי מטרים מעוקבים של מים. ליבוביץ הקים צוות של חוקרים בראשות פרופ' אריה ליאו אוליצקי מהאוניברסיטה העברית שבדק את איכות המים בבורות המים.[7]. הוא הקים צי של עגלות ומכוניות עם מכלים לחלוקת המים. הוכנה תוכנית שימוש (ראה התוכנית המצורפת) למנת המים היומית של האזרחים (10 ליטר לנפש). התוכנית הצליחה למעלה מהמשוער. זרימת המים לעיר נפסקה עם פיצוץ משאבות המים בלטרון, תוכנית חלוקת המים הופעלה, ובעיר לא הורגש צמא. פעולתו של ליבוביץ בתחום המים הצילה את תושבי העיר בתקופת המצור בשנת 1948. ביולי 1948 הניחה מקורות קו מים חדש מחולדה לשער הגיא ליד דרך בורמה, והמים זרמו לירושלים. הקו נקרא קו השילוח על שם נקבת השילוח בירושלים.

לאחר מלחמת העצמאות פעלה מחלקת המים בראשות ליבוביץ לשיקום תשתיות המים שנהרסו במהלך המלחמה ובמיוחד למציאת פתרון חלופי לתחנת השאיבה בלטרון שנהרסה על ידי הלגיון הירדני. מנגנון מחלקת המים גדל ועמו עלה גרעון המחלקה. במאי 1953 הגיש ליבוביץ מכתב התפטרות במענה לביקורת שהושמעה נגדו על ניהול מחלקת המים במועצת העירייה, אולם ראש העיר לא קיבל את ההתפטרות[8]. ביוני 1953 הושלם קו מים נוסף להובלת מים לירושלים ובכך חוסלה בעיית המחסור במים בעיר[9].

בתחילת 1955 נוצרו בעירית ירושלים גרעונות גדולים וחלק מהמחלקות של העירייה, בהן המחלקה הטכנית בניהול מהנדס העיר, חדלו לתפקד[10]. באפריל 1955 מונתה לעירייה ועדה קרואה שהביאה במאי 1955 להתפטרות מהנדס העיר הוותיק, ד"ר ברגר. ליבוביץ התמנה באופן זמני למהנדס העיר, האחראי על המחלקה הטכנית, בנוסף לתפקידו כמנהל מחלקת המים[11], והמחלקות אוחדו. בדצמבר 1955 החליטה עירית ירושלים על הפרדת המחלקות[12]. במפא"י ביקשו להשאיר את מחלקת המים בידי ליבוביץ ולמנות למהנדס העיר את עמנואל פרידמן, איש אמונם[13]. אולם הדתיים בהנהלת העירייה טירפדו את המהלך, בו ראו השתלטות מפא"י על הנהלת העיר, ודרשו להשאיר את ליבוביץ בתפקיד מהנדס העיר[14]. ביוני 1956 מונה פ. שטיין למנהל מחלקת המים ולייבוביץ נותר בתפקיד מהנדס העיר בלבד[15].

כמהנדס העיר עסק ליבוביץ בתכנון ופיתוח ירושלים. הוא תכנן, בנה ופיקח, בין השאר, על בניית גן סאקר, בית העיתונאים על שם אגרון, תיאטרון ירושלים על שם שרובר[16] ומתנ"סים בעיר. בתחום מפעלי המים תכנן והניח טבעת צינורות מים גדולים מסביב לעיר כדי להגדיל ולאזן את הספקת המים בכל חלקי העיר. הטבעת נקראת על שמו 'טבעת צבי'[17].

עם יציאתו לגמלאות בשנת 1962 היה ליועץ הנדסי לראש העיר[18] ולאחר מכן גם לקרן ירושלים. במהלך שנות ה-60 הוא עסק בהקמת מפעל קומפוסט באזור ירושלים[19]. בשנת 1969 קיבל את התואר יקיר ירושלים מידי טדי קולק[20]. בדצמבר 1971 קיבל פרס לזכרו של יוסף פפרמן על קידום הבנייה בירושלים[21]. בשנת 1977 נקרא על שמו פינת חורש ליד תיאטרון ירושלים[22] ובשנת 1984 נקרא על שמו רחוב בשכונת רמת דניה בירושלים.

ליבוביץ נפטר בפברואר 1980[23]. אשתו מרים ליברמן נפטרה בשנת 1981 ולו בת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דב יוסף, קריה נאמנה, שוקן, תל אביב תש"ך.
  • גבריאל שטרן, המציל מצמא, על המשמר, 16.9.1977.
  • (אנגלית) 1972 ,Larry Collins and Dominique Lapierre, O Jerusalem!, Simon & Schuster

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ י. שיפמן, הביוב והתעול בתל־אביב, ידיעות עיריית תל אביב, 15 באוקטובר 1933
  2. ^ הפסקת עבודתו של מנהל מחלקת המים, דואר היום, 25 באוקטובר 1933
  3. ^ האמנם לא יתוקן המעוות, דבר, 21 בנובמבר 1935
  4. ^ פרשת קוך במועצת העיריה בירושלים, דואר היום, 20 בפברואר 1936; המשך
  5. ^ התזכיר השנתי של העיריה, הצופה, 16 באפריל 1939
  6. ^ בעירית ירושלים, הצופה, 23 במאי 1938
  7. ^ א. ע., שרות מלחמה חיוני, דבר, 6 באוקטובר 1948
  8. ^ עדויות בועדה לענייני ירושלים, חרות, 23 במרץ 1953
    ירושלים תבצע את פיטורי העובדים, חרות, 27 באפריל 1953
    התפטר מנהל מח' המים בעירית ירושלים, חרות, 1 ביוני 1953
  9. ^ חוסלה מצוקת המים בירושלים, הצופה, 30 ביוני 1953
  10. ^ אגפי המחלקה הטכנית בירושלים ללא מנהלים, זמנים, 8 בפברואר 1955
  11. ^ מהנדס עיריית ירושלים התפטר, הצופה, 17 במאי 1955
    ד. ליבוביץ ינהל גם המחלקה הטכנית, מעריב, 17 במאי 1955
  12. ^ יוכרז על מילווה בסך 3 מיליון לפיתוח ירושלים, דבר, 15 בדצמבר 1955
  13. ^ מינויים חדשים בעירית ירושלים, למרחב, 17 בפברואר 1956
    עירית ירושלים בחרה ועדת חירום, דבר, 22 במרץ 1956
  14. ^ הוסרה מועמדות איש מפא"י לתפקיד מהנדס עירית ירושלים, הבוקר, 4 באפריל 1956
    מנעו נסיעת אגרון לחו"ל, כדי לא לתת לסגן הדתי למלא מקומו, הבוקר, 20 באפריל 1956
  15. ^ מחלקת המים בבירה הופרדה ממח' הנדסה, למרחב, 18 ביוני 1956
  16. ^ שרה פרנקל, מי ירים את המפעל?, מעריב, 11 במרץ 1970
  17. ^ הארץ, הושלמה טבעת צנורות-מים בבירה, 11 במאי 1961
  18. ^ מהנדס עירית ירושלים יפרוש מתפקידו, דבר, 1 בדצמבר 1961
  19. ^ מהנדס העיר יחזור כיועץ, מעריב, 25 בנובמבר 1962
    אושר 1.7 מיליון למפעל הקומפוסט, מעריב, 8 ביוני 1964
    לא הסכמנו להקמת "דנו" בתחומינו, על המשמר, 20 במאי 1966
    הקמת מפעל האשפה "דנו" ברוממה תסכן את בריאות תושבי הבירה, הצופה, 7 בפברואר 1967
  20. ^ תואר "יקיר ירושלים" הוענק ל-11 אזרחי העיר, על המשמר, 16 במאי 1969
  21. ^ מהנדס וקבלן זכו בפרם לקידום בניית ירושלים, מעריב, 21 בדצמבר 1971
  22. ^ צבי ליבוביץ נתכבד בחורש, מעריב, 28 במרץ 1977
  23. ^ מת צבי ליבוביץ, דבר, 28 בפברואר 1980