צבי עלי בקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי עלי בקר
אין תמונה חופשית
לידה 1908
סקוטלנד
פטירה 1994 (בגיל 86 בערך)
תאריך עלייה 1933
השכלה אוניברסיטת אוקספורד
השתייכות בית המשפט המחוזי בירושלים
תקופת כהונה 19501974
תפקידים בולטים נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים
משנה ליועץ המשפטי לממשלה
פעילויות נוספות ממנסחי מגילת העצמאות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צבי עלי (הנרי) בקראנגלית: Henry E. Baker‏; 19081994) היה משפטן ישראלי, משנה ליועץ המשפטי לממשלה ושופט מחוזי בישראל, ממנסחי מגילת העצמאות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקר נולד בסקוטלנד בשנת 1908. בשנת 1929 סיים את לימודי המשפטים באוקספורד והחל לעבוד כעורך דין בלונדון. הוא היה ממיסדי תנועת הבונים בלונדון[1]. עלה לארץ ישראל בשנת 1933[2] ובשנת 1934 קיבל רישיון עריכת דין בארץ ישראל[3] לאחר שעבר את מבחני ההסמכה לעורכי דין זרים[4]. בארץ ישראל עסק במגוון של עיסוקים משפטיים. בין היתר פרסם בשנת 1937 ספר על דיני חברות במשותף עם רשם החברות עורך הדין ח. קנטרוביץ'. הוא היה כתב לענייני משפט שהביא פסקי דין בפלסטיין פוסט ובשנת 1938 מונה לערוך את רבעון פסקי הדין הרשמי של בית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי - The Law Reports of Palestine[5]. הוא היה מרצה ובוחן בבית הספר המנדטורי למשפטים[2] ושידר בקול ירושלים שיחות קצרות בענייני משפט. בשנת 1939 הרצה על המשפט הבינלאומי[6] ובתחילת 1946 נתן סקירה שבועית על העיתון הרשמי[7].

ביולי 1942 נתמנה למנסח החוקים של ממשלת המנדט[2] והיה ממלא מקום התובע הכללי כשהלה היה בחופשה[8]. בעת פיצוץ מלון המלך דוד היה בחדרו שלא נפגע, אך הוא נותר לכוד בתוכו במשך שעתיים עד שחולץ ממנו[9]. בקר התגורר בבית הלברייך ברחוב המלך ג'ורג'. בפברואר 1947, בעת שהבניין הוחרם לטובת הצבא הבריטי, הורשה בקר להשאר בבניין בגלל תפקידו הרם[10].

לקראת הקמת המדינה נטל חלק בניסוחה של מגילת העצמאות לצידם של דב יוסף, אורי ידין וחיים כהן. לאחר הקמת המדינה מונה ב-21 במאי 1948 ליועץ המשפטי לממשלה בפועל[11]. עם מינויו של יעקב שמשון שפירא ליועץ המשפטי לממשלה, בתחילת יולי 1948, היה בקר לסגנו[12]. בשנת 1949 עמד בראש ועדה שדאגה לאפשר לתלמידי בית הספר המנדטורי למשפטים לסיים את לימודיהם[13]. בקיץ 1949 היה נציג משרד המשפטים במשלחת השיחות הכספיות עם הממלכה המאוחדת[14].

במאי 1950 מונה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים[15] ובמקביל כיהן כשופט בפועל בבית המשפט העליון בשנים 1950 עד 1952[16]. בשנת 1954 ביקר במשך שלושה חודשים במערכת המשפט בארצות הברית[17].

בשנת 1963 מונה לכהן כנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. בתפקיד זה דן בשני משפטים שעוררו סערה בציבור הישראלי ואף בציבור בעולם. האחד הוא משפטו של השופט אליעזר מלחי שהואשם בקבלת שוחד, אותו זיכה. השני הוא משפטו של מייקל רוהאן, שהואשם בהצתת מסגד אל-אקצא לגביו קבע כי אינו כשיר לעמוד לדין בשל מחלת הנפש שלקה בה.

בקר פרסם מספר ספרים בנושאים משפטיים, ביניהם הספר ניסוח ופרשנות שפרסם בשנת 1963 והספר שיטת המשפט בישראל שפרסם בשנת 1957.

ב-16 במאי 1974 פרש מכס השיפוט, ובשנת 1994 נפטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ London Jewish Pageant, פלסטיין פוסט, 6 בינואר 1935
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 בחברה ובמשפחה, הבוקר, 21 ביולי 1942
  3. ^ שמונה עורכי דין חדשים, הירדן, 1 באוגוסט 1934
  4. ^ 31 foreign advocates, פלסטיין פוסט, 20 ביוני 1934
  5. ^ קובץ פסקי דין עקרוניים, הבוקר, 14 באפריל 1938
  6. ^ שמעו ברדיו, דבר, 23 באוקטובר 1939
    שמעו ברדיו, דבר, 12 בדצמבר 1939
  7. ^ יום חמישי 20:25, הצופה, 17 בינואר 1946
  8. ^ בקר-מ"מ התובע הכללי, המשקיף, 20 ביוני 1945
    ה. בקר - ממלא מקום התובע הכללי, המשקיף, 14 בפברואר 1946
  9. ^ נסים, הצופה, 23 ביולי 1946
  10. ^ החרמות סיטוניות של בתים גם בירושלים, הצופה, 4 בפברואר 1947
  11. ^ מנוי, עיתון רשמי 2, עמ' 7
  12. ^ מבנה משרד המשפטים, דבר, 4 ביולי 1948
  13. ^ תלמידי שעורי המשפט יוכלו לסיים לימודיהם, חרות, 3 במרץ 1949
  14. ^ נפתחו השיחות הכספיות בין ישראל ובריטניה, על המשמר, 3 ביולי 1949
    עניני הכספים של המנדט הא"י לקראת חיסולם, הבוקר, 27 בינואר 1950
  15. ^ צ. בקר ועו"ד ב. כהן נתמנו שופטי מחוז, מעריב, 21 במאי 1950
  16. ^ עלי זלצברגר, מינויים בפועל בבית־המשפט העליון ועצמאות שיפוטית: ניתוח תאורטי וממצאים אמפיריים, מחקרי משפט יט, תשס״ג, עמ' 563
    בג"ץ 67/50
  17. ^ יחיד וציבור, זמנים, 20 באוגוסט 1954