צבי קיווייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgצבי קיווייה
Cuvier's Gazelle.jpg
מצב שימור

מצב שימור: סכנת הכחדה (EN)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: בסכנת הכחדה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: צבאיים
שבט: Antlopini
סוג: צבי
מין: צבי קיווייה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Gazella cuvieri
תחום תפוצה
Gazella cuvieri.png

צבי קיווייה או צבי האטלס (שם מדעי: Gazella cuvieri), הוא מין של צבי בתת-משפחת הצבאיים החי בצפון אפריקה. הצבי קרוי על שמו של החוקר ז'ורז' קיווייה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי קיווייה הוא אחד הצבאיים הכהים ביותר, פרוותו בצבע חום כהה, בטנו בצבע לבן ומעליה פס שחור עבה, זנבו שחור, קו לבן ובתוכו פס שחור יורד מהעין לאף, פס שחור בחלקו האחורי ולאחריו לבן, כתם שחור על אפו, וגרונו ובין קרניו לבנים. זוג קרניים המגיעות לאורך של 37-25 ס"מ לזכרים, ו30-20 ס"מ לנקבות. גובהו בכתפיים 69-60 ס"מ, אורך ראשו וגופו 105-95 ס"מ, ואורך זנבו 20-15 ס"מ, משקלם של הזכרים 35-20 ק"ג, ושל הנקבות 20-15 ק"ג.

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדר צבאיי קיווייה בגן חיות.

צבי קיווייה הוא בעל חיים האנדמי להרי האטלס, בתחילת המאה ה-20 תפוצתו הייתה רחבה מאוד, ב-1932 החלה האוכלוסייה לרדת במהירות, וב1972 נותרו רק עדרים קטנים. כיום תפוצתו היא במדינות: מרוקו, אלג'יר ותוניסיה. צביים אלה חיים במגון בתי גידול הכוללים יערות אלונים ואורנים, חורשים, שטחי מרעה, הרים, וסלעים.

מאפיינים ותזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי קיווייה פעיל בלילה ובשעות הבוקר המוקדמות, וחי בקבוצות קטנות של זכר ומספר נקבות המונים 8-4 פרטים. במהלך הלילה הם ירדו לאזורים נמוכים ולקראת הבוקר יחזרו למקומות מסתור באזורים גבוהים. ההריון נמשך כ-160 ימים ובסופם נולד עופר אחד או שתים המוסתר בימיו הראשונים בצמחיה רחוק מהעדר. העופרים מתחילים לאכול מזון מוצק אחרי חודש, ומגיעים לבגרות בגיל שבעה חודשים. צבי קיווייה הוא צבי חששן מאוד וברגע שהוא חש בסכנה הוא יניף את זנבו ויקפוץ על ארבעת רגליו בדומה לדלגן, כדי לאותת לשאר על הטורף. הזכרים טריטוריאליים ויסמנו את שטחם בעזרת גללים או בלוטות ריח. תזונתם כוללת: עשבים, עשבי תיבול, שיחים, ועלים לעתים (בעיקר בלילה) הם נכנסים לשטחים חקלאיים ויאכלו בעיקר חיטה, כמו כן הם תלויים מאוד במים.

איומים ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד תנים המסוכנים לעופרים אין לצבי קיווייה אויבים נוספים בטבע, טורפים גדולים כמו אריה ברבארי, ונמר ברבארי נכחדו מהאזור. מצבו מוגדר בסכנת הכחדה בשל ציד ואובדן בתי גידול למטרות חקלאות, האוכלסייה העולמית בטבע היא 2950-1750 פרטים, עדרים גדולים של צבי קיווייה בשבי נמצאים במרכז רבייה בספרד ומעטים בארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]