צבעוני ארבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבעוני ארבע
כריכת המהדורה המורחבת, 2015
כריכת המהדורה המורחבת, 2015
מידע כללי
מאת גיורא רום
שפת המקור עברית
סוגה עיון, אסטרטגיה, מלחמה
הוצאה
הוצאה ידיעות ספרים
תאריך הוצאה 2008, מהדורה מורחבת 2015
מספר עמודים 240 (מהודרת 2015)

צבעוני ארבע הוא ספר עיון מאת גיורא רום, אלוף בדימוס בצה"ל, ששירת כטייס קרב והיה אלוף ההפלות ("אייס") הראשון של חיל האוויר הישראלי, על חוויותיו לאחר שנפל בשבי המצרי במהלך מלחמת ההתשה, ועל שיקומו לאחר ששב מן השבי, במהלכו חזר לשרת כטייס קרב ופיקד על טייסת קרב ב במלחמת יום הכיפורים.

ב-11 בספטמבר 1969 השתתף בקרב אוויר המוני במלחמת ההתשה[1] כטייס בטייסת העטלף, והמיראז' של רום הופל על ידי מיג-21 מצרי[2] ששיגר לעברו טיל אטול שפגע בו מעל דלתת הנילוס במצרים[3]. רום שהיה בגובה רב של כ-20 אלף רגל ובמהירות גבוהה של כאלף קמ"ש הצליח לנטוש את המטוס אך נפגע ברגלו ובמרפקו במהלך ההפלטה[4]. הוא צנח בסביבת אל-מנצורה לידי כפריים שלאחר כמה שעות העבירו אותו לידי השלטונות. הוא נותח ולאחר מכן הוחזק בתנאים קשים ועונה בכלא עבאסיה שבפאתי קהיר כשהוא סובל מהשפלות, הרעבה ושהות ארוכה בצינוק. רק שבעה שבועות לאחר נפילת מטוסו הותר לו להיפגש עם אנשי הצלב האדום[5].

ב-7 בדצמבר 1969, אחרי כשלושה חודשי שבי, שוחרר רום בתמורה לכ-70 שבויים מצרים וסוריים. איתו שוחררו הטייס נסים אשכנזי, ושני נוסעי מטוס ישראלים שנחטפו לדמשק[6]. לאחר שחרורו עבר סדרה של ניתוחים ושיקום ולאחריהם שב בהדרגה לטוס, תוך שהוא משלב במאמץ לימודי תואר ראשון ושיקום רפואי. בינואר 1971 ערך את טיסת הסולו המחודשת שלו במיראז'. ב-1972 מונה לסגן מפקד טייסת 113, טייסת מטוסי אוראגן שעסקה בהכשרת בוגרי קורס טיס והכין אותה לקראת קליטת מטוסי הנשר.

שלושה ימים טרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים מונה רום למפקד טייסת הדרקון המעופף בבסיס תל נוף שמפקדה, עמי גולדשטיין, נהרג בתאונה. לרום לא היה ניסיון קודם בהטסת מטוסי סקייהוק, אך עם פרוץ המלחמה סירב מפקד הבסיס רן פקר, לשחרר אותו מפיקוד על הטייסת[7], כך שטיסותיו הראשונות בסקייהוק היו גיחות תקיפה במצרים, בין היתר במבצע תגר בו תקפה הטייסת את בונקר מפקדת חטיבת ההגנה האווירית המצרית האחראית על הגנת צפון מזרח הדלתא ששכן בשדה תעופה מנצורה[8].

בשנת 2009 הספר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית[9]. הספר נבחר לרשימת הספרים האהובים[10] ב"מצעד הספרים הארצי" של נערי ישראל לשנת 2010, ותורגם לאנגלית[11] וערבית[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 11 מטוסי קרב מצריים הופלו ביום אחד, מעריב, 12 בספטמבר 1969
  2. ^ שלום, דני (2007). רוח רפאים מעל קהיר, עמודים 437-441.
  3. ^ אמיר אורן, אנטומיה של עסקת שבויים, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2008.
  4. ^ שיפור במצבו של גיורא רום, דבר, 21 בספטמבר 1969
  5. ^ אלי לנדאו, ישראל תצטרך לאלץ את המצרים, מעריב, 23 בספטמבר 1969
    ישראל מוחה על סירוב מצרים להתיר ביקור נציג הצלב האדום אצל הטייסים, מעריב, 26 בספטמבר 1969
    נציג הצלב האדום נפגש עם הטייס השבוי רס"ן אשכנזי, מעריב, 5 באוקטובר 1969
    קאהיר: נציג הצלב האדום נפגש עם הטייס גיורא רום, מעריב, 27 באוקטובר 1969.
  6. ^ שוחררו שני חטופי דמשק ושני הטייסים, דבר, 7 בדצמבר 1969
  7. ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2015, עמוד 193, "בסוף הפגישה אני נשאר איתו לשיחה בארבע עיניים. 'רן, אני יודע שאתה מינית אותי לפקד על הטייסת ואני מודה לך על כך, אבל נראה שהמלחמה טרפה את הקלפים. אם אתה רוצה, מצא לך מפקד עם ניסיון בסקייהוק ואני אחזור למיראז'ים.' מסיבה שלא נהירה לי עד עצם היום הזה, מסתכל עלי רן ואומר, 'אני רוצה שתמשיך. חזור לטייסת ותמשיך לפקד'."
  8. ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2015, עמוד 197, "אני משער שהמתח גובר ככל שאנחנו מתקרבים לנקודת המשיכה, אבל הריכוז הנדרש כדי לעשות את הדברים הנכונים גובר ברוב המקרים על המתח ועל הפחד ומאפשר להטיס את המטוס גם בתנאים הקיצוניים של קרב. הפעם משתחררות הפצצות של מטוסי כבר ביעף הראשון".
  9. ^ הוכרזו הזוכים בפרס יצחק שדה, באתר ynet, 11 באוגוסט 2009.
  10. ^ מצעד הספרים האהובים.
  11. ^ אמיר אורן, התקנון הנוקשה של האמריקאים הבריח את חברות התעופה מנתב"ג, באתר הארץ, 23 ביולי 2014.
  12. ^ נעמה לנסקי, ‏"כחול לבן הם חלב דל שומן, אחוז אחד. הם לא באמת משנים את טעמו של הקפה הפוליטי", באתר ישראל היום, 18 ביולי 2019.