צבעים במקרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קשת צבעי הספקטרום הנראה
אזור הסהר הפורה
מתכונים להכנת צבעים בכתב יתדות על לוח חרס מסיפר, נוצר לפי המשוער במאות ה-6 עדה-5 לפנה"ס[1]

רוב האזכורים לצבעים במקרא הם בעיקר לשמות של חומרי צבע - צִבענים (פגמנטים) טבעיים, או צבעים מלאכותיים מעשה ידי אמנים. (מיעוט אזכורי הצבעים בתנ"ך, הם שם תואר, המתאר את גוון הצבע עצמו[2]). חומרי צבע הופקו מעפר צבעוני, צמחים ובעלי חיים, וחלקם עובדו בעבודת יד או במכונה, עד להפיכתם לצבענים (אנגלית: dye) כנדרש. הם יועדו למגוון צרכים של האדם: לייצור תמרוקים ואבקות איפור, כגון הכחל והשרק[3], וכן לצביעת אריגים, כלים וקירות, ולציור אמנותי. טכניקות הצביעה השונות בחומרים ובכלים שונים, חדרו לחיי התרבות והחברה באזור הסהר הפורה, ובכלל זאת בארץ ישראל בתקופה הישראלית. חלק מהצבעים המלאכותיים, אשר הוכנו כאבקות, הוספו לתמיסת מים, סיד ואשלג, שהוכנו מספר ימים מראש. בתמיסת הצבע המוכנה השתמשו לצביעת אריג או מטווה.

צבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אָדוֹם [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי הביטוי הלשוני וההדמיה של הצבע בטבלה משוערים על פי ספרות המחקר
זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר
אדום[4] הצבע האדום זכה למספר הרב של ביטויים לשוניים שונים בתנ"ך, שכנראה מבטאים גוונים שונים, שחלקם ייחודים לחומר מוגדר[5] בהם: אדמוני[6], מְאָדָּם[7], אדמדם[8].
  • "דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה"[9]
  • "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה"[10]
  • "וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי"[11]
  • "וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים"[12]
  • "אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים"[13]
  • "וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם"[14]
צבע טבעי ומלאכותי

חומרים והדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אַרְגָּמָן [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי פסוקים ונגזרות חומר הדמיה
ארגמן, אדום כהה, בורדו; יש הסוברים, כי הוא התכלת בתוספת גוונים. וכן, יש הסוברים, כי הוא הכרמיל[22] זיהוי זה אינו אפשרי אם הכרמיל הוא השני, שכן נזכרים במקרא כשני צבעים.
  • "מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן"[23] - המרכב הוא חלק המושב או המשכב ברהיט
צבע מלאכותי. הוכן מחלזונות שכיחים בחופי צפון הארץ

זָהָב [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר הדמיה
מתכת צהובה, זהב, נקראת גם "חרוץ", "כתם", "פז";
ובנוסף נמנו כשישה שמות תואר לזהב,
הם ציינו כנראה את צבעו, יציקתו או הטבעתו, או שניים מהם יחדיו;
מוזכרת פעמים רבות בצוותא עם הכסף
  • "זָהָב טָהוֹר"[24]
  • " זָהָב טוֹב"[25]
  • "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא-שֵׁן גָּדוֹל: וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז"[26]
  • "זָהָב מְזֻקָּק"[27]
  • " וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, זָהָב, וְכֹל כְּלֵי בֵּית-יַעַר הַלְּבָנוֹן, זָהָב סָגוּר"[28]
  • "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת"[29]
הזהב שימש לקישוט בני אדם ומבנים;
"תּוֹרֵי זָהָב"[30], ו"גלילי זהב" שהצטיינו בצורתם הסימטרית; ועל כן, דומו במגילת שיר השירים לידיו של האהוב[31]
שימשה לקישוט הגוף והמרחב;
וליצירת כלים שונים, ובכלל זה כלי פולחן, כמו למשל בבית המקדש
ולהפקת אמצעי תשלום, כגון מטבעות, מראשית העת העתיקה
צבע טבעי.
יסוד Au
זהב

חוּם [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר הדמיה
חום צבע כהה שחור אדום[32]
  • "וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן"[33]
  • "כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּשָׂבִים"[34]
צבעם של בהמות: כבשים[35] צבע טבעי

חַכְלִיל [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר
חכליל הוא אדמדם[36]
  • "חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן"[37]
  • "לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם"[38]
. צבע טבעי
עין אדמדמה בשל דלקת

ירַקְרַק, ירוק [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר הדמיה
ירוק "קצת, ירוק חִוֵר[39]
  • "יְתוּר הָרִים מִרְעֵהוּ וְאַחַר כָּל יָרוֹק יִדְרוֹשׁ"[40]
  • "וַיְכַס אֶת-עֵין כָּל-הָאָרֶץ, וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ, וַיֹּאכַל אֶת-כָּל-עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל-פְּרִי הָעֵץ, אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד; וְלֹא-נוֹתַר כָּל-יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם"[41]
  • "וְהָיָה הַנֶּגַע יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם בַּבֶּגֶד אוֹ בָעוֹר אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְכָל כְּלִי עוֹר נֶגַע צָרַעַת הוּא וְהָרְאָה אֶת הַכֹּהֵן"[42][43]
  • "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ"[44][43]
  • "ירקרק" ירוק בהיר ירוק חור מראה עור צרוע[45]
  • "ירקון" - צהוב, "בצמח או בעור הפנים מחמת מחלה[46]
צבע טבעי, ומלאכותי, שהופק מאבני מלכיט, שבהם פחמת הנחושת הבסיסית CuCo3.Cu (OH)2 חומר זה שימוש גם לתמרוקים (להלן: כחול)
עלים ירוקים

כָּחַל [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר
צבע כחול, או שחור "כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ וְעָדִית עֶדִי"[47] החוקר גיא דויטשר טוען כי המשמעות שמוענקת בשפה העברית החדשה למילה כחול, אינה חופפת את המילה המקראית: כוחל; שגלגולה הקדום ייתכן באכדית: גוחלו, ובערבית: כוחל; לדעתו משמעות הפסוק: "כחלת עיניך" על פי ספר יחזקאל, פרק כ"ג, פסוק ל', היא "השחרת עיניך", ולשיטתו "רק בתקופה מאוחרת יותר השתנתה משמעות השורש כחל משחור לצבע שאנו קוראים לו היום כחול"[48]. צבע מלאכותי הופק בין השאר מעלי האיסָטיס, ומאבני האזורית, שבהם פחמת הנחושת הבסיסית CuCo3.Cu (OH)2 וייתכן שגם, מגופרת העופרת PBS[49]

כֶּסֶף [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר הדמיה
מתכת לבנה, כסף
  • "בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי"[50]
  • "כֶּסֶף מְרֻקָּע מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא"[51]
  • "כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ"[52] "הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי"[53]
  • "אִמֲרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם"[54]
  • "הַפֶּסֶל נָסַךְ חָרָשׁ וְצֹרֵף בַּזָּהָב יְרַקְּעֶנּוּ וּרְתֻקוֹת כֶּסֶף צוֹרֵף"[55]
  • "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף"[56]
  • "עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן"[57]
מתכת הכסף, טהורה או מסוגסגת, כלומר שצורפו אליה בהתכה מתכות נוספות;
שימשה לקישוט הגוף והמרחב, ליצירת כלים שונים, ובכלל זה כלי פולחן, כמו למשל בבית המקדש; ולהפקת אמצעי תשלום, כגון מטבעות, בין השאר שקל הכסף
צבע טבעי.
יסוד Ag

כַּרְמִיל [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר
צבע אדום כנראה קרוב לארגמן, לרוב המפרשים שם נרדף ל-שָׁנִי
  • "וְעַתָּה שְׁלַח לִי אִישׁ חָכָם לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַבַּרְזֶל וּבָאַרְגְּוָן וְכַרְמִיל וּתְכֵלֶת וְיֹדֵעַ לְפַתֵּחַ פִּתּוּחִים עִם הַחֲכָמִים אֲשֶׁר עִמִּי בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר הֵכִין דָּוִיד אָבִי"[58]
  • "וַיַּעַשׂ אֶת הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכַרְמִיל וּבוּץ וַיַּעַל עָלָיו כְּרוּבִים"[59]
  • "אִישׁ צֹרִי יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף בַּנְּחֹשֶׁת בַּבַּרְזֶל בָּאֲבָנִים וּבָעֵצִים בָּאַרְגָּמָן בַּתְּכֵלֶת וּבַבּוּץ וּבַכַּרְמִיל וּלְפַתֵּחַ כָּל פִּתּוּחַ וְלַחְשֹׁב כָּל מַחֲשָׁבֶת אֲשֶׁר יִנָּתֶן לוֹ עִם חֲכָמֶיךָ וְחַכְמֵי אֲדֹנִי דָּוִיד אָבִיךָ"[60]
מאוזכר בתנ"ך עם שלל צבעים נוספים, בהקשר לצבע השיער צבע מלאכותי

כֶּתֶם [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר
הוצע לזהות את משמעות המילה: זהב מובחר[61]
  • "אִישׁ אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים וּמָתְנָיו חֲגֻרִים בְּכֶתֶם אוּפָז"[62]
  • "בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר:"[63]
  • "רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז"[64]
  • "נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם מוֹכִיחַ חָכָם עַל אֹזֶן שֹׁמָעַת:"[65]
ביטויים עם המילה כתם מופיעים בתנ"ך בדרך כלל הקשרים מלוכתיים או חגיגיים צבע טבעי

לָבָן [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר
צבע לבן
  • "וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב"[66]
  • "לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ"[67]
  • צבע צמר הכבשים[68][69]
  • סמל לנקיון הלבוש[70]
  • צבע המן והגד[71]
  • סוג סוסים[72]
במקרא הוא צבע חלב (אף כי צבעו אינו לבן לגמרי, בדרך כלל), וצבע השלג צבע טבעי ומלאכותי

חומרים והדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נְחֹשֶׁת [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר
נחושת, מתכת בצבע צהוב או אדמדם
  • "נחושת"[73]
  • "נְחֻשָׁה"[74]
  • "וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וְאֵת כָּל הַכֵּלִים האהל [הָאֵלֶּה] אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה' נְחֹשֶׁת מְמֹרָט"[75]
  • " וּכְפֹרֵי זָהָב עֶשְׂרִים לַאֲדַרְכֹנִים אָלֶף וּכְלֵי נְחֹשֶׁת מֻצְהָב טוֹבָה שְׁנַיִם חֲמוּדֹת כַּזָּהָב"[76]
  • " וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְלָגוֹת וְאֶת כָּל כְּלֵיהֶם עָשָׂה חוּרָם אָבִיו לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית ה' נְחֹשֶׁת מָרוּק"[77]
  • "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל"[78]
  • "נחשת רבה"[79]
  • "וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה שִׁבְעִים כִּכָּר"[80]
מתכת הנחושת, טהורה או מותכת בלווית מתכות נוספות, שימשה לקישוט הגוף והמרחב, ליצירת כלים שונים, ובכלל זה כלי פולחן, ולהפקת אמצעי תשלום צבע טבעי.
יסוד Cu
קומקום נחושת

פָארוּר [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי חומר הדמיה
יש המפרשים את פארור כהסמקה או אודם הפנים
  • "מִפָּנָיו יָחִילוּ עַמִּים כָּל פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר"[81]
צבע טבעי

פז [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי חומר
זהב מובחר[82]
  • "אדני פז"מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק ט"ו
  • "כלי פז"
  • "רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב"[83]
  • "עטרת פז"[84]
  • "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז"[85]
צבע טבעי

צָהֹב [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר
צהוב, צבע כעין זהב
  • "שֵׂעָר צָהֹב דָּק"[86]
  • "מצהב"[87]
צבע הנחושת, צבע השיער צבע טבעי, ומלאכותי

חומרים והדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צַח [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר
צבע בהיר, קרוב ללבן
  • "דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה"[88] - עור צח, במובן עור חלק
דומה ללבן[89] "צחו מחלב" (מגילת איכה) צבע טבעי

צָחֹר [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר הדמיה
צָחֹר, דומה ללבן, על פי רוב הפרשנים[90] יש שהציעו חום-זהוב[91].
  • "רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת"[92]
צבעם של בעלי חיים, למשל אתון צבע טבעי
אתון או חמור צחור

שָׁחֹר [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר
שחור, או חום כהה
  • "שחרחר"[93]
  • "קְוֻצּוֹתָיו, תַּלְתַּלִּים, שְׁחֹרוֹת, כָּעוֹרֵב"[94]
  • "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה: אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי:"[95]

צבע השיער, וצבע העורב[96]
צבע האהלים: "אהלי קידר וצמר" ו"יריעות המקדש"[97]

צבע טבעי ומלאכותי.
הצבע המלאכותי נוצר כנראה על ידי ערבוב צבע אדום בצבע כחול; נמצא בקברי הפרעונים מהמאה ה-15 לפנה"ס, וכן מפחם לסוגיו[98].

חומרים והדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שָׁנִי [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר הדמיה
שָנִי

אדום כחלחל, סגול

  • "לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ"[99]
  • אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן[100]
  • תולעת השני[101]
הופק מביצי כינים Coccus vermilio או Coccus ilicis, המקננות באלון התולע. הביצים נטחנו לאבקה אדומה צבע מלאכותי
כינה וביצים

שׂרֹק [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר הדמיה
גוון אדמדם
  • "רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים"[102]
  • "כִּי שַׁדְמוֹת חֶשְׁבּוֹן אֻמְלָל גֶּפֶן שִׂבְמָה בַּעֲלֵי גוֹיִם הָלְמוּ שְׂרוּקֶּיהָ"[103]
צבע זן של ענבים צבע טבעי
אשכול ענבים של גפן Vitis

שָשַר [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר
יש הסוברים כי הוא "צבע אדום משובח". צבע הששר שימש באמנות ובאמנות מראשית העת העתיקה. אם הששר היה אוכרה, הרי שלפי ספרות המחקר, בארץ ישראל בתקופה הישראלית הייתה שכיחה האוכרה האדומה; ואילו באימפריה הרומית השתמשו באוכרה הצהובה[104] ויש הסוברים כי הוא צבע אוכרה צהובה או אדומה[105] צבע מלאכותי. אוכרה אדומה נעשתה מתחמוצת העופרת PB3O4
והאכרה הצהובה נעשתה מתחמוצת הברזל; Fe2O3

חומרים והדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תְּכֵלֶת [עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי מקור מקראי הקשרים ומופעים חומר
הגוון של צבע התכלת המקראית שנוי במחלוקת. יש הסוברים כי הוא צבע כחול בהיר[106][107],, כפי משמעה של המילה "תכלת" בעברית החדשה; ייתכן שמשמעות זו נתמכת על ידי מאמר חז"ל[108],
יש הסוברים כי הוא צבע סגול[109]. החוקר גיא דויטשר סובר כי משמעות המילה תכלת בתנ"ך היא חומר: "הצמר הצבוע יקר הערך שישמש (יחד עם ארגמן) בגלימת הכוהן"[110], ויש הסוברים שייתכן שמדובר בצבע הירוק[111].
הוכן מחלזון הארגמן אשר גדל בחופי צפון הארץ. במרוצת הדורות הועלו השערות מספר באשר לסוג החילזון. יש שהצביעו על ארגמון קהה קוצים[107]. על פי החוקר לוי יצחק רחמני הוכן התכלת מארגמון חד קוצים. בתהליך ההכנה מעכו את החלזונות, ולאחר מכן, והם בושלו עם מלח. החומר שנוצר היה התכלת, שלאחר חשיפה ממושכת לקרינת השמש הפך לסגול (או כחול). בחומר זה נצבעו הציצית ובגדים נוספים. צבע מלאכותי

חומרים והדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Franz Delitzsch, Iris: Farbenstudien und Blumenstücke,‪ Leipzig: Dörffling, 1888.
  • Roland Gradwohl, Die Farben im Alten Testament: eine terminologische Studie, Berlin: A. Töpelmann, 1963.
  • Ehud Spanier, The royal purple and the biblical blue argaman and tekhelet: The study of Chief Rabbi Dr. Isaac Herzog on the dye industries in ancient Israel, and recent scientific contributions, Jerusalem: Keter Pub. House, 1987.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פריט מתערוכה, באתר britishmuseum.
  2. ^ אזכורי הצבעים במקרא הם בעיקר אזכורים לשמות של חומרי צבע וכמעט שאין בתנ"ך אזכורים לצבעים כתואר השם - דהיינו, כמילה המתארת שם עצם, ראו: יעקב עציון, הצהוב הצהוב הזה, אתר השפה העברית; כך למשל, האימרה "כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ וְעָדִית עֶדִי", מתפרשת בין השאר כנוקבת בשמו של חומר הצבע, שנמרח, במהלך מלאכת האיפור, סביב העיניים.
  3. ^ האיפור: שְרק או סרק, מוזכר במסכת שבת דף צ"ה ע"א, שנינו בברייתא, "רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר, אשה לא תעביר סרק על פניה בשבת מפני שצובעת". ופירש רש"י, סרק הוא צבע אדום.
  4. ^ אברהם אבן-שושן, קונקורדנציה חדשה.
  5. ^ ראו למשל:שמות נרדפים לצבע אדום במקרא, באתר tora.
  6. ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ה.
  7. ^ ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ה'.
  8. ^ ספר ויקרא, פרק י"ג, פסוק מ"ט.
  9. ^ מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י'.
  10. ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ל'.
  11. ^ ספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק י"ב.
  12. ^ ראו למשל: ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ה'.
  13. ^ מגילת איכה, פרק ד', פסוק ז'.
  14. ^ ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק כ"ב.
  15. ^ מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י'.
  16. ^ ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק כ"ב.
  17. ^ ספר במדבר, פרק י"ט, פסוק ב'.
  18. ^ ספר זכריה, פרק א', פסוק ח'.
  19. ^ ספר משלי, פרק כ"ג, פסוק ל"א.
  20. ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ל'.
  21. ^ אברהם אבן-שושן, קונקורדנציה חדשה.
  22. ^ למשל ספר דברי הימים ב', פרק ג', פסוק י"ד
  23. ^ מגילת שיר השירים, פרק ג', פסוק י'
  24. ^ למשל: ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ל"ט.
  25. ^ למשל: ספר דברי הימים ב', פרק ג', פסוק ה'.
  26. ^ למשל: ספר מלכים א', פרק י"ד, פסוק י'.
  27. ^ למשל: ספר דברי הימים א', פרק כ"ח, פסוק י"ח.
  28. ^ ספר מלכים א', פרק ו', פסוק כ'.
  29. ^ ספר מלכים א', פרק י', פסוק ט"ז.
  30. ^ מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק י"א
  31. ^ מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י"ד.
  32. ^ אברהם אבן-שושן, קונקורדנציה חדשה.
  33. ^ ספר בראשית, פרק ל', פסוק מ';פרק מ"ט, פסוק י"ב.
  34. ^ ספר בראשית, פרק ל', פסוק ל"ג.
  35. ^ ראו למשל: ספר בראשית, פרק ל', פסוק ל"ב.
  36. ^ אברהם אבן-שושן, הערכים: חכלילות, חכלילי, קונקורדנציה חדשה.
  37. ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק י"ב.
  38. ^ ספר משלי, פרק כ"ג, פסוק כ"ח.
  39. ^ אברהם אבן-שושן, הערכים: ירֹק, ירקרק, קונקורדנציה חדשה.
  40. ^ ספר איוב, פרק ל"ט, פסוק ח'.
  41. ^ ספר שמות, פרק י', פסוק ט"ו.
  42. ^ ספר ויקרא, פרק י"ג, פסוק מ"ט.
  43. ^ 43.0 43.1 צמד המילים ירקרק חרוץ התפרשו במספר מובנים בפרשנות הממקרא בימי הביניים. דונש בן לברט פירש כי החרוץ הוא זהב, ולכך הביאו משורר תהלים אצל הכסף; "וירקרק החרוץ הוא הזהב אשר יובא מארץ החוילה ומארץ כוש זהב טוב מאד מאד לא הוא ירוק ולא הוא אדום ולכך קראו ירקרק כמו (ויקרא י"ג) לבן אדמדם שאינו לא לבן ולא אדום לכך נכפל ירקרק אדמדם. מפירוש רש"י לא ברור מהו הירוק ומהו האדום. לעומת זאת, בתוספות הרא"ש על מסכת נדה, דף י"ט ע"ב מוכיח מפסוק זה שהצבע הירוק שבתלמוד ובמשנה הוא הצבע הצהוב, צבעו של חלמון הביצה. באופן דומה כתב בתוספות שם שמדובר בצבע האתרוג כאשר הוא בהיר ולא כאשר הוא כהה.
  44. ^ ספר תהילים, פרק ס"ח, פסוק י"ד.
  45. ^ אברהם אבן-שושן, הערך: ירקון, קונקורדנציה חדשה.
  46. ^ אברהם אבן-שושן, הערך: ירקון, קונקורדנציה חדשה; למשל:ספר מלכים א', פרק ח', פסוק ל"ז.
  47. ^ ספר יחזקאל, פרק כ"ג, פסוק מ'.
  48. ^ ראו: גיא דויטשר, בראי השפה, עמ' 53.
  49. ^ לוי יצחק רחמני, הערך: צבע, צבעים, לכסיקון מקראי, עמ' 762.
  50. ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק ט'.
  51. ^ ספר ירמיהו, פרק י"ט.
  52. ^ ספר משלי, פרק כ"ו, פסוק כ"ג.
  53. ^ ספר משלי, פרק כ"ה, פסוק ד'.
  54. ^ ספר תהילים, פרק י"ב, פסוק ז'.
  55. ^ ספר ישעיהו, פרק מ', פסוק י"ט.
  56. ^ מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק י"א.
  57. ^ מגילת שיר השירים, פרק ג', פסוק י'.
  58. ^ ספר דברי הימים ב', פרק ב', פסוק ו'.
  59. ^ ספר דברי הימים ב', פרק ג', פסוק י"ד.
  60. ^ ספר דברי הימים ב', פרק ב', פסוק י"ג.
  61. ^ אברהם אבן-שושן, הערך: כתם, קונקורדנציה חדשה.
  62. ^ ספר דניאל, פרק י', פסוק ה'.
  63. ^ ספר תהילים, פרק מ"ה, פסוק י'.
  64. ^ מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י"א.
  65. ^ ספר משלי, פרק כ"ה, פסוק י"ב.
  66. ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק י"א.
  67. ^ ספר ישעיהו, פרק א', פסוק י"ח.
  68. ^ ספר ישעיהו, פרק א', פסוק י"ח
  69. ^ ספר תהילים, פרק קמ"ז, פסוק י"ז.
  70. ^ קהלת ט ה.
  71. ^ ספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק י"א.
  72. ^ ספר זכריה, פרק ו', פסוק ג'.
  73. ^ למשל: ספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ב.
  74. ^ למשל: ספר ויקרא, פרק ו', פסוק כ"א.
  75. ^ ספר מלכים א', פרק ז', פסוק מ"ה.
  76. ^ ספר עזרא, פרק ח', פסוק כ"ז.
  77. ^ ספר דברי הימים ב', פרק ד', פסוק ט"ז.
  78. ^ למשל:ספר יחזקאל, פרק א', פסוק ז'.
  79. ^ ספר דברי הימים א', פרק י"ח, פסוק ח'.
  80. ^ ספר שמות, פרק ל"ח, פסוק כ"ט.
  81. ^ ספר יואל, פרק ב', פסוק ו'.
  82. ^ אברהם אבן-שושן, הערך: פז, קונקורדנציה חדשה.
  83. ^ מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י"א.
  84. ^ ספר תהילים, פרק כ"א, פסוק ד'.
  85. ^ מגילת איכה, פרק ד', פסוק ב'.
  86. ^ ספר ויקרא, פרק י"ג, פסוק ל'.
  87. ^ ספר עזרא, פרק ח', פסוק כ"ד.
  88. ^ מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י'.
  89. ^ מגילת איכה, פרק ד', פסוק ז'.
  90. ^ ראו: אברהם אבן-שושן, לקסיקון מקראי.
  91. ^ ראו: BDB ,צָחֹר tawny חום-צהוב.
  92. ^ ספר שופטים, פרק ה', פסוק י'.
  93. ^ מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק ו'.
  94. ^ פרק ה', פסוק י"א.
  95. ^ מגילת שיר השירים, פרק א', פסוקים ה'-ו'.
  96. ^ פרק ה', פסוק י"א.
  97. ^ פרק א', פסוק ה'.
  98. ^ לוי יצחק רחמני, הערך: צבע, צבעים, לכסיקון מקראי, עמ' 762.
  99. ^ ספר ישעיהו, פרק א', פסוק י"ח.
  100. ^ ספר יהושע, פרק ב', פסוק י"ח.
  101. ^ ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ד'; ספר שמות, פרק כ"ו, פסוק ל"א; ספר שמות, פרק כ"ו, פסוק ל"ו; ספר שמות, פרק כ"ז, פסוק ט"ז; ספר שמות, פרק כ"ח, פסוק ה' - ספר שמות, פרק כ"ח, פסוק ל"ג; ספר שמות, פרק ל"ה, פסוק ו' - ספר שמות, פרק ל"ה, פסוק ל"ה; ספר שמות, פרק ל"ו, פסוק ח' - ספר שמות, פרק ל"ו, פסוק ל"ז; ספר שמות, פרק ל"ח, פסוק י"ח; ספר שמות, פרק ל"ח, פסוק כ"ג; ספר שמות, פרק ל"ט, פסוק א' - ספר שמות, פרק ל"ט, פסוק כ"ט; ספר במדבר, פרק ד', פסוק ח'.
  102. ^ ספר זכריה, פרק א', פסוק ח'.
  103. ^ ספר ישעיה, פרק ט"ז, פסוק ח'.
  104. ^ אברהם אבן שושן, הערך: ששר, קונקורדנציה חדשה.
  105. ^ לוי יצחק רחמני, הערך: צבע, צבעים, לכסיקון מקראי, עמ' 761.
  106. ^ ראו: אברהם אבן-שושן, הערך: תכלת, קונקורדנציה חדשה, עמ' 1230.
  107. ^ 107.0 107.1 ברוך סטרמן, המדע של התכלת (עמ' 10), ‏1996 (באנגלית)
  108. ^ על פי מסכת חולין, פ"ט: "תכלת דומה לים וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר". מאידך, בתלמוד ירושלמי נאמר גם: "תכלת דומה לעשבים ועשבים דומים לים".
  109. ^ ראו למשל: לוי יצחק רחמני, הערך: צבע, צבעים, לכסיקון מקראי, עמ' 762-760.
  110. ^ ראו: גיא דויטשר, בראי השפה, עמ' 53.
  111. ^ באתר פורטל דף היומי