צב יבשה רוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןצב יבשה רוסי
צב יבשה רוסי בישראל
צב יבשה רוסי בישראל
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: צבים
תת־סדרה: צבים חבויי-צוואר
משפחה: צבים יבשתיים
סוג: צב יבשה
מין: צב יבשה רוסי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Testudo horsfieldii
גריי, 1844
תחום תפוצה
מפת תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צב יבשה רוסי או צב יבשה מרכז-אסייתי (שם מדעי: Testudo horsfieldii) הוא מין של צב מהמשפחה צבים יבשתיים החי בערבות של רוסיה ומרכז אסיה והוא מצוי בטבע בסכנת הכחדה. הוא משויך לסוג צב יבשה, אך חלק מהחוקרים רואים בו מין יחיד בסוגו בסוג Agrionemys. הצב קרוי על שם החוקר תומאס הורספילד (אנ').

צב זה קטן יחסית, מגיע לאורך של 13 עד 25 סנטימטרים בזכרים ו-15 עד 25 סנטימטרים בנקבות. הצב בעל דו-צורתיות זוויגית, והזכרים בעלי זנבות ארוכים יותר מלנקבות, להם חריץ קטן דמוי-כוכב בקצה הזנב, טפרים רחבים יותר וגודלם קטן יותר במעט. הצבים יכולים לחיות עד 100 שנה.

צבע השריון הוא לרוב חום-אדמדם עד שחור, כשסביב הלוחיות הצבע צהוב-קש. הרגליים גדולות ואפורות והראש קצר ובקצהו לסתות צהובות-בהירות נוקשות. העיניים שחורות והזנב כהה.

הצב מצוי בטבע במרכז אסיה מדרום רוסיה עד איראן ופקיסטן ומזרחה עד לשינג'יאנג שבסין. הוא מצוי בסביבות יבשות לרבות באזורי מדבר ובקייצים חמים הוא נכנס לתרדמת קיץ, בה הוא ישן במשך תשעה חודשים. הוא צמחוני לחלוטין וניזון מצמחייה קרקעית. בשבי הוא נוהג לאכול בעיקר חסה, לחך ופרחי Valerianella או שן הארי.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במין זה ישנם 3 תת-מינים:

  • Testudo horsfieldii horsfieldii
  • Testudo horsfieldii kazachstanica
  • Testudo horsfieldii rustamovi

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צב יבשה רוסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צב יבשה רוסי באתר הרשימה האדומה של IUCN