צב מקורה אדום-כתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןצב מקורה אדום-כתר
מצב שימור
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
סכנת הכחדה חמורה (CR)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: צבים
תת־סדרה: צבים חבויי-צוואר
משפחה: צבי בריכה
סוג: צב מקורה
מין: צב מקורה אדום-כתר
שם מדעי
Batagur kachuga
גריי, 1831
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צב מקורה אדום-כתר (שם מדעי: Batagur kachuga) הוא מין של צב מהמשפחה צבי בריכה החי באגמים ונהרות בדרום אסיה ומצוי בסכנת הכחדה חמורה. תפוצתו בעבר השתרעה לאורך נפאל, צפון הודו, בנגלדש בסמוך לגדות הגנגס, ואולי גם בורמה אך עקב הרס מקומות מחייתו, בניית סכרים, זיהום מים, ציד לאכילת בשרו, טביעה ברשתות דיג ופגיעה בביציו מספריו בטבע הידלדלו בידי אדם ובידי תנים. כיום ככל הנראה ישנם רק 400 פרטים בוגרים של הצב אך ממשלת הודו החלה לפתח תוכנית שימור עבורו. מרכז בו רוב צבים אלו מצויים הוא במקלט הלאומי צ'מבל (National Chambal Sanctuary) שליד נהר צ'מבל במאדהיה פרדש, הודו.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו צב מים גדול באורך של עד 56 ס"מ ומשקל של עד 25 ק"ג, כשהזכרים קטנים יותר מהנקבות. הצב בעל צוואר ארוך אדום ומפוספס בפסים לבנים לאורכו והראש צהוב אך צבוע באדום בכיפתו עם צידיים כחולים ועוד שני פסים כחולים במרכז לצד העיניים. הצב בעל מקור נוקשה וחוטם המזכיר חוטם של צב רך. השריון חום אפרפר עם סימנים כתומים והוא נמוך ועגלגל. השריון נוטה החוצה גבוה יותר מהרגליים הקדמיות ולחלק מהצוואר, מה שנתן לו את השם "מקורה". הרגליים קצרות ובעלות קרומי שחייה.

צב זה מותאם לחיים במים אך נוטה להתחמם בשמש על גדות הנהר ועל סלעים בקבוצות. הוא ניזון מתחת למים בעיקר מצמחי מים שונים. הנקבות מטילות 11–30 ביצים בחולות שעל גדת הנהר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צב מקורה אדום-כתר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צב מקורה אדום-כתר באתר הרשימה האדומה של IUCN