צב (צוללת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפליקה של ה"צב" במוזיאון הצוללות של הצי המלכותי הבריטי

צב (Turtle) הייתה הצוללת הצבאית הראשונה בעידן המודרני. היא פותחה בשנת 1775 על ידי דייוויד בושנל, ממציא אמריקאי ממדינת קונטיקט. שמה של הצוללת נבע מצורתה, המזכירה שריון צב. היא מילאה תפקיד שולי במלחמת העצמאות של ארצות הברית, אך היכולות הטכנולוגיות שהדגימה שימשו לפיתוח כלי שיט מאוחרים יותר.

מבנה הצוללת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד בושנל תכנן את צב בעת לימודיו באוניברסיטת ייל. הצוללת, בגובה 1.8 מטרים, אורך 2.3 מטרים ורוחב 0.9 מטרים, הורכבה משתי צדפות עץ מזופתות. עומק הצלילה נקבע על פי חוק ארכימדס על ידי הכנסת מים או שאיבתם החוצה בעזרת משאבת יד. זאת בדומה למכל מי הזיבורית המשמש בצוללות בנות ימינו. הנעת הצוללת נעשתה בעזרת מדחף בורגי שהונע ידנית על ידי הצוללן.

ככלי שיט צבאי מטרת הצוללת הייתה לקדוח בדופן ספינת האויב ולטמון בקדח מטען נפיץ עם מרעום זמן. בושנל הוכיח לראשונה כי אבק שרפה מתפוצץ גם בסביבה מימית והמציא את מנגנון ההשהיה הדרוש. בושנל התקשה למצוא גוף תאורה מתאים לצוללת, מכיוון שנרות כילו במהרה את מלאי החמצן המוגבל בחללה הפנימי. בושנל התקין שישה חרכים אטומים בזכוכית עבה כדי להחדיר אור לתוך הצוללת וציפה את מחוגי הברומטר (ששימש לאומדן עומק הצוללת) והמצפן בפטריות מסוג Armillaria, על מנת שיפיצו תאורה הביולוגית מסוג אש השועל. עם זאת, האור שהפיצו הפטריות היה עמום מדי, כנראה משום שחילוף החומרים שלהן הואט במי הים הקרים. בושנל ביקש מבנג'מין פרנקלין שיציע שיטות תאורה חלופיות, אולם התכתובת ביניהם לא העלתה פרי והצוללת הושבתה במשך החורף.

שימוש מבצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצוללת נוסתה על ידי אחיו של הממציא, עזרא בושנל, במימי נהר קונטיקט. היא יועדה לתקוף את ספינות הצי המלכותי הבריטי שצרו על מפרץ ניו יורק העליון בקיץ 1776. באוגוסט 1776 נבחר סמל עזרא לי למשימה בידי גיסו, סמיואל פרסונס, שהיה מפקד חטיבה בצבא הקונטיננטלי הטרי, באישורו של מפקד הצבא ג'ורג' וושינגטון.

לאחר אימונים קצרים התקיימה טבילת האש הראשונה של צב ב-7 בספטמבר 1776. סמל לי שם לו כמטרה את האונייה איגל (HMS Eagle) שעגנה לחופי האי שייוודע לימים בשם אי החירות. ניסיונו לטבע אותה סוכל, משום שהמקדח פגע בחיזוק ברזל מצדו הפנימי של גוף העץ, מרחק מה מלפנים ללוח ההגה. (הגרסה, לפיה פחי הנחושת שציפו את גוף האונייה שמתחת למים להגנה מפני תולעי האוניות הם שהכשילו את ההתקפה, אין לה על מה לסמוך, שכן התחתית של "איגל" צופתה בפחי נחושת רק ב-1782.) תוך כדי ניסיונות לתמרן את הצוללת למקום אחר לאורכה של האונייה, צף והתרומם ה"צב" במהירות, כשהוא מפלח את פני המים. לי, שחשש להתגלות באור השחר, החליט לעזוב את המקום.[1] הוא שב בשלום כעבור מספר שעות וקיבל את ברכתו של וושינגטון. זמן קצר מאוחר יותר נשלח סמל לי להשמיד פריגטה בריטית מול חופי ניו יורק אך נתגלה ונסוג.

לאחר שלחם בגבורה במספר קרבות יבשתיים, נשלח לי בשנת 1777 לתקוף את הפריגטה הבריטית קרברוס (HMS Cerberus) שעגנה לחופי קונטיקט. מספר מלחים נהרגו בפיצוץ, אך לא נגרם נזק רב לספינה. בעקבות מבצעים אלה נשלח לי למלא משימות חשאיות נוספות בשירותו של וושינגטון.

חדשנותה של הצוללת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שמתקני צלילה הוכנסו לשימוש עוד בימי קדם, צב הדגימה את השימוש במספר יכולות טכנולוגיות חדשניות לזמנה. לראשונה נעשה שימוש במי זיבורית לשיקוע הכלי ובמדחפים בורגיים להנעתו. לראשונה הופעלו מטעני נפץ מתחת למים ופותח להם מרעום זמן מתאים. מאז פותחו שיטות ההנעה והלוחמה התת-ימית, אך השימוש בתאורה ביולוגית נשמע חדשני גם בימינו.

לצוללת נבנו בימינו לפחות ארבעה דגמים שונים (ראו קישורים להלן). אחד מהם מוצג בעיר גרוטון שבמדינת קונטיקט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Swanson, June. David Bushnell and His Turtle" - The Story of America's First Submarine. Atheneum. 1991. ISBN 0-689-31628-3
  • Alex Roland, Underwater Warfare in the Age of Sail (Indiana University Press, 1978), chaps. 5 and 6 ISBN 0-253-31824-6

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Alex Roland, Underwater Warfare in the Age of Sail. Bloomingham & London, Indiana University Press, 1978. p. 81.