צדוק בן דוד
 | |
| לידה |
1949 (בן 75 בערך) תימן  |
|---|---|
| מקום לימודים |
|
|
zadokbendavid | |
  | |
צדוק בן דוד (נולד ב-1949) הוא פסל ישראלי המתגורר בלונדון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן דוד נולד בתימן ובגיל חמישה חדשים עלה עם משפחתו לישראל ועבר את כל תלאות הקליטה כולל מגורים במעברה[1].
בן דוד למד בבצלאל בשנים 1971–1973, שם נכשל בפיסול ונאמר לו שלא יצליח כאמן. לאחר השתתפות במלחמת יום הכיפורים נסע לאנגליה שם למד במחלקה לאמנות באוניברסיטת רדינג. וב-1976 סיים לימודי פיסול בבית הספר הגבוה לאמנויות סנט מרטין בלונדון, שם המשיך ללמד בשנים 1977–1982[2].
ב-1988 ייצג את מדינת ישראל בביאנלה של ונציה. הוא זכה בפרסים רבים בעולם-ב-2007 בפורטוגל וב-2008 במוזיאון תל אביב לאמנות[3].
ב-2007 תרם מיצירותיו במסגרת מכירת אמנות לגיוס כספים הקמת קמפוס חדש לבצלאל[4].
ב-2008 השתתף בביאנלה של סינגפור ויצר את המיצב "Blackfield", מיצב של אלפי פרחים וצמחים זעירים מסוג פיליגרן שגולפו מתוך פלדת אל חלד ושובצו בחול לבן. צדו האחד צבוע בצבעים עליזים, וצדו האחר שחור[5].
ב-2010 חולל בן דוד סנסציה כשהציג את תערוכת "טבע האדם" במוזיאון תל אביב. במרכז התערוכה הוצב המיצב הענק "שדה שחור". על משטח חול ענקי הוא "שתל" 20.000 מגזרות מתכת של פרחים המשנים את צבעיהם כשמתבוננים בהם מזוויות שונות. תורים של אלפי אנשים השתרכו בפתח המוזיאון מדי יום[6]. יותר מ-145,000 איש באו למוזיאון רק לראות את המיצב הזה, תופעה שלא הייתה בכל שנות קיומו של המוזיאון[7].
ב-2018 יצר בן דוד את המיצב "אנשים שראיתי ולא פגשתי", לאחר שבמשך שלוש שנים הסתובב ב-20 מדינות, וצילם מעל 5,000 אנשים שהוא לא מכיר, בלי שהם יהיו מודעים לכך. אחר כך מהצילומים הכין רישומים, ויצר פסלים קטנים. 6,000 מיניאטורות העשויות אלומיניום שהוצבו על משטח חול אחד, והפכו למיצב, שהוצג בלוס אנג’לס, בסידני ובסיאול[8]. המיצב הוצג במוזיאון תל אביב בקיץ 2021[9].
אף על פי שהסטודיו שלו בלונדון, הוא מרבה לבקר בישראל ופסליו מפוזרים בארץ, בין השאר הפסל "מעבר לתחום" בטיילת תל אביב-יפו (1989), "כי האדם עץ השדה" במצפור הפרטיזנים ביד ושם (2003)[10][11], והפסל "ברוש בודד" בכניסה למוזיאון תל אביב. מומחיותו של בן דוד היא בחיתוך מתכת.
תערוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשמית חלקית
- 1984 - "שמונים שנות פיסול" - תערוכה קבוצתית במוזיאון ישראל[2].
- 1985 - תערוכת יחיד - גלריה בנג'מין רודס, לונדון[2].
- 1986 - תערוכת יחיד - גלריה "ארט אנד פרוג׳קט", אמסטרדם[2].
- 1990 - "הביאנלה לפיסול עין הוד" - תערוכה קבוצתית[12].
- 2007 - "מציאות בלתי נראית" - תערוכת יחיד במוזיאון גואנדונג לאמנות עכשווית, בסין[13].
- 2008 - "הביאנלה של סינגפור"[5]
- 2010 - תערוכה קבוצתית של הגרפוטק הישראלי[14].
- 2010 - "טבע האדם" - תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב[15].
- 2011 - תערוכת יחיד בסותבי'ס תל אביב[16].
- 2012 - תערוכת יחיד בסותבי'ס סינגפור[17].
- 2015 - "אבולוציה ותיאוריה", מיצב במוזיאון ישראל[18].
- 2021 - "אנשים שראיתי ולא פגשתי", מיצב במוזיאון תל אביב.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
"שמים וארץ" - בטון, פלדת אל-חלד, פיברגלס, רח' רקנאטי, רמת אביב -
"צל האביב" - פלדת קורטון, גובה 610 ס"מ, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של צדוק בן דוד- פריחת מוחות-צדוק בן דוד, לונדון
- אלי ערמון אזולאי, עכבר העיר אונליין, טבע האדם: צדוק בן דוד מתפייס, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2009
- "טבע האדם" במוזיאון תל אביב, כתבה בערוץ 2
- דנה גילרמן, "חוסר פרגון יש בכל מקום. אבל בארץ זה פשוט קיצוני", באתר כלכליסט, 19 ביוני 2013
- גלית עדות, המוציא פסל מהאבן: צדוק בן דוד שוב פורץ דרך, באתר מעריב השבוע, 25 בדצמבר 2014
נעמה ריבה, "מכנה משותף נמוך? גם לתערוכות של ואן גוך יש תור ארוך", באתר הארץ, 27 ביוני 2021- צדוק בן דוד, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יקיר שגב, צדוק בן־דוד: "פתאום גיליתי את העבודות של אבא", באתר כלכליסט, 18 באוגוסט 2024
- ^ 1 2 3 4 מאיר אגסי, אירופה מחבקת את צדוק משערים, חדשות, 11 באפריל 1986
- ^ רחל אנגל, הייצוג הישראלי בביאנלה, מעריב, 22 באפריל 1988
- ^ דנה גילרמן, מכירת אמנות להקמת קמפוס לבצלאל, באתר הארץ, 28 במאי 2007
- ^ 1 2 סוניה קולסניקוב-ג'סופ | הרולד טריביון, נס בעיירה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2008
- ^ ynet, נמשכים התורים לתערוכת צדוק בן דוד, באתר ynet, 23 בפברואר 2010
- ^ אלי ערמון אזולאי, ננעלה התערוכה הפופולרית ביותר במוזיאון ת"א, באתר הארץ, 28 בפברואר 2010
- ^ גלית חתן, אמנות מיניאטורית: “אני חווה את תהליך היצירה פעמיים”, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2018
- ^ ynet, 6,000 דמויות מנירוסטה: התערוכה החדשה של צדוק בן דוד, באתר ynet, 21 ביוני 2021
- ^ פסל של צדוק בן-דוד הוצב ביד ושם, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2003
- ^ על פסלו של צדוק בן-דוד המוצב כיום ביד ושם, באתר יד ושם
- ^ פסלים בחורשת הזיתים, חדשות, 5 באוקטובר 1990
- ^ סמדר שפי, תערוכת ענק לצדוק בן דוד בסין, באתר הארץ, 6 במרץ 2007
- ^ עכבר העיר, תערוכות חדשות - הגרפוטק הישראלי בבית אריאלה בת"א, באתר הארץ, 13 במאי 2010
- ^ ביקורת על התערוכה: חגית פלג-רותם, פריחה שחורה ועצים אנושיים, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2009
- ^ חגית פלג-רותם, צדוק בן דוד מתגייס למען הילדים, באתר גלובס, 26 באפריל 2011
- ^ סוניה קולניסקוב-ג'סופ, הניו יורק טיימס, צדוק בן-דוד מציג תערוכת סולו בסינגפור, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2012
חגית פלג רותם, צדוק בן דוד בגן הבוטני בסינגפור, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2012 - ^ חגית פלג-רותם, האמן הבינלאומי צדוק בן דוד: "לאמנים אין תאריך תפוגה", באתר גלובס, 5 במאי 2015