צדוק הבשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צדוק הבשי
Hevesi Simon
אין תמונה חופשית
לידה 22 במרץ 1868
הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בפברואר 1943 (בגיל 74)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי רב, סופר, תאולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב צדוק [שימון] הֶבֶשִיכתיב מיושן העוועשי, נולד הֶנדְלֶר; בהונגרית: Hevesi Simon22 במרץ 18681 בפברואר 1943) היה תאולוג ופילוסוף יהודי-הונגרי, רב, פרופסור באוניברסיטה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צדוק[1] הבשי נולד באסאד, אחד מחמשת ילדיהם של הרב אברהם מרדכי[2] (מרק) הנדלר, אב"ד העיר, ורעיתו יוליאנה. הבשי סיים את לימודיו בכיתות העליונות של התיכון כבר בבית מדרש להכשרת רבנים בבודפשט. הוא הוסמך כדוקטור בשנת 1892 וכרב בשנת 1894. נשא לאישה את יאנקה ברודי מאורדיאה ונולדו להם 4 בנים ובת.[3] משנת 1894 עד 1897 היה רבה של קושיצה, בין 1897 ל־1905 של לוגוז'. בשנת 1905 נבחר לרבה של הקהילה היהודית של פֶּשט. הוא הפך למורה וחבר דירקטוריון במכון הארצי להכשרת רבנים, עם הזמן ליו"ר התאחדות הרבנים הלאומית, למייסד ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך-אומיקה, לעורך משותף של המגזין "הסקירה היהודית-הונגרית", של הצופה, לעורך משותף של "יבנה" – המגזין ההומילטי, ולחבר מועצת אימיט. הבשי היה דמות מובילה בחיי החברה והתרבות היהודית-הונגרית. הוא הקים כאמור את אומיקה, מה שהפך תחת הנהגתו לאחד ממוסדות התרבות החשובים ביותר של יהדות הונגריה. הוא השתתף באופן פעיל גם בפעילותו של מִיקֵפֶה. בשנת 1927 הנהגת הקהילה רצתה למנות אותו כנציגה לבית העליון של הפרלמנט ההונגרי, אך האלקטורים בחרו בעמנואל לעף, רבה הראשי של העיר סגד. לימים זכה הבשי על עבודתו יוצאת הדופן בחיי הדת למינוי הרב הראשי של הקהילה היהודית של פשט.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו המדעיים ואלה שנכתבו לקראת החגים ומחקרי הפילוסופיה הדתית שלו התפרסמו בחלקם בהונגרית ובחלקם בעברית. כתביו על בעיית ספר איוב, על קאנט ועל מדריך הרמב"ם הם בין יצירות הספרות הפילוסופית החשובות. עבודותיו העיקריות:

  • שיר השירים (1892)
  • בעיית ספר איוב (1905)
  • אתיקה בתלמוד (עם יהודה אריה בלוי ומאיר צבי וייס 1920)
  • עמנואל קאנט (1925)
  • הערות על מורה נבוכים (1928)

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]