צדקיה בן מעשיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צִדְקִיָּה בֶן מַעֲשֵׂיָה (גם צִדְקִיָּהוּ בֶן מַעֲשֵׂיָה) היה על פי התנ"ך נביא שקר שפעל במאה ה-6 לפנה"ס, בימי מלכותו של צדקיהו מלך יהודה. בתלמוד[1] מסופר שהוצא להורג בפקודת נבוכדנצר מלך בבל.

בספר ירמיהו הנביא ירמיהו מקלל את צדקיה ואת עמיתו, נביא השקר אחאב בן קוליה, שיהיו לקללה לכל גלות יהודה הנמצאת בבבל:

"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה וְאֶל צִדְקִיָּהוּ בֶן מַעֲשֵׂיָה הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי שָׁקֶר הִנְנִי נֹתֵן אֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִכָּם לְעֵינֵיכֶם. וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ ה' כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב אֲשֶׁר קָלָם מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאֵשׁ"

בפרק חלק מופיעה אגדה על פיה צדקיה ואחאב בן קוליה ניסו לשכנע את בתו של נבוכדנצאר לשכב איתם, באומרם לה שקבלו נבואה כזאת בשם ה'. בעקבות זאת, משליך אותם נבוכדנצאר לכבשן אש יחד עם יהושע בן יהוצדק[2].

אוריגנס השווה אגדה זאת עם סיפור שושנה בת חלקיהו המופיע בתוספות לספר דניאל[3]. גם בספר יוחסין כתוב שאולי אחאב וצדקיה היו המעלילים[4].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סנהדרין צג עמוד א.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ג, עמוד א'
  3. ^ שושנה, אתר דעת
  4. ^ אברהם זכות, ‏ספר יוחסין, ירושלים, התשכ"ג, מאמר שישי, באתר HebrewBooks