צדק לזקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צדק לזקן
אפיון סיעה לקידום זכויות הגמלאים
כנסות הכנסת השבע עשרה
מנהיגים משה שרוני
שיא כוחה 3 מנדטים (כסיעת פורשים)
נוצרה מתוך גיל - גמלאי ישראל לכנסת
התמזגה לתוך גיל - גמלאי ישראל לכנסת

צדק לזקן היא סיעה שנוצרה במהלך כהונת הכנסת השבע עשרה כתוצאה מהתפלגות סיעת גיל, ומטרתה קידום זכויות האזרחים המבוגרים במדינת ישראל.

הסיעה הייתה אמנם, למעשה, סיעת אופוזיציה, אך לא התמידה בעבודה אופזיציונית ולא נהגה להביע אי אמון בממשלה.

היא חדלה מלהתקיים כחצי שנה לאחר שהוקמה, כששניים מחבריה חזרו לסיעת האם, גיל, והחבר הנותר הקים את סיעת היחיד הדרך הטובה.

תהליך הקמתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אוקטובר 2007 הודח מתפקידיו בכנסת יו"ר סיעת גיל, משה שרוני, משום שסירב להסיר הצעת חוק שיזם בנושא הגדלת קצבאות הזקנה. שרוני הודיע כי בהמשך הקדנציה יפרוש מהסיעה, וכי בינתיים אינו רואה עצמו כפוף למשמעת הסיעתית.

משה שרוני, מנהיג הפורשים מהסיעה

לאחר שחלפה מחצית מתקופת כהונת הכנסת, ומשהיה זכאי על פי חוק למימון מפלגות במקרה שיתפלג מהסיעה, הגיש שרוני ב-28 באפריל 2008 לוועדת הכנסת יחד עם שניים מחברי סיעתו, אלחנן גלזר ושרה מרום שלו בקשה להתפלג מהסיעה ולהקים סיעה עצמאית בשם "צדק לגמלאים". מספר שעות לאחר הגשת הבקשה, חזר בו גלזר, וזאת לאחר שהוצע לו תפקיד סגן השר לענייני גמלאים[1].

בסופו של דבר, ב-3 במאי 2008 החליטו אלחנן גלזר ושרה מרום שלו להצטרף למשה שרוני, ולפרוש מסיעת הגמלאים בכנסת. שרוני אמר כי "אם יקראו לנו למשא ומתן קואליציוני נשב במשא ומתן. אם ראש הממשלה יקבל את התנאים שלנו להעביר כספים לגמלאים נשקול להיות בקואליציה, אם לא - נהיה באופוזיציה".

ב-4 במאי כינסו השלושה מסיבת עיתונאים משותפת עם ארקדי גאידמק ובה הודיעו על הקמת סיעה חדשה בכנסת בשם "צדק לגמלאים"[2]. ב-19 במאי, עם תום פגרת החורף של הכנסת, התקיים דיון בוועדת הכנסת בסופו אמורה הייתה להתקיים הצבעה על אישור התפלגות הסיעה. במהלך הדיון הושמעה ביקורת מצד חברי כנסת רבים וכן מצד היועצת המשפטית של הכנסת, נורית אלשטיין, באשר לחוקיות ההסכם בין הפורשים לגאידמק. בתום הדיון החליט שרוני למשוך את בקשתו לאישור ההתפלגות, ולהעמידה להצבעה במועד אחר לאחר תיקון סעיפי ההסכם, לאחר שהסתמן רוב בקרב חברי הוועדה נגד אישור ההתפלגות[3]. לבסוף, ולאחר שבוטל ההסכם עם גאידמק, אישרה ועדת הכנסת ב-2 ביוני את התפלגות הסיעה ואת הקמת סיעת "צדק לזקן"[4].

ב-30 ביוני אישרה ועדת הכנסת הסכם בין סיעת צדק לזקן לבין מפלגת צומת, שיוצגה לאחרונה בכנסת החמש עשרה, לפיו הסיעה תייצג את צומת בכנסת. בעקבות הסכם זה, זכאית הסיעה למימון מפלגות על פי חוק, שכן הסיעה אינה מפלגה.

ב-15 באוקטובר, בעת נסיונותיה של ציפי לבני להקים ממשלה חדשה בראשותה, הודיעו ראשי שתי הסיעות על איחוד מחודש. חבר הכנסת גלזר הודיע כי ישאר בסיעת היחיד "צדק לזקן"[5]. כשבועיים לאחר מכן אישרה ועדת הכנסת את חזרת השניים לסיעת האם ואת הקמת סיעת "הדרך הטובה" על ידי אלחנן גלזר[6].

לפני האיחוד המחודש, ולקראת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל ב-11 בנובמבר 2008 החליטה הסיעה להתמודד בערים שונות בשם "צומת-צדק לגמלאים"[7], בין השאר בחיפה[8] (רשימה שלבסוף לא התמודדה). בסופו של דבר התמודדה רשימת "צומת-צדק לזקן" רק בשדרות (ראש הרשימה בשדרות, ששון שרה, אף התמודד לראשות העיר[9]) ובגבעתיים[10], אך רשימות אלו לא עברו את אחוז החסימה[11].

נציגי המפלגה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסת ח"כים הערות
הכנסת ה-17 (2006) 3 מנדטים: משה שרוני1, אלחנן גלזר2, שרה מרום שלו1.
  1. חזרו לסיעת האם, גיל, באוקטובר 2008.
  2. לאחר חזרת שני חברי הסיעה האחרים לסיעת גיל, הקים את סיעת הדרך הטובה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]