צדק מאחה
צדק מאחה היא גישה בתחום הדין הפלילי, המתמקדת בצרכי הקורבנות והפושעים, במקום בצורך למצות את החוק היבש, או להעניש את העבריין.
בתחילת 2015 הקל בית המשפט העליון באופן חריג בעונש של אדם שעבר תהליך שיקומי מוצלח שכלל תהליך של צדק מאחה[1].
עקרונות הגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גישת "הצדק המאחה" שונה מהתפיסות המקובלות, שלפיהן מטרת ה"צדק" היא הענשתו של מבצע העבירה על ידי החברה. על פי הצדק המאחה, השואב את ערכיו מתחום הגישור, כמו גם ממסורות יישוב סכסוכים של עמים ילידיים כמו המאורים בניו זילנד, האבוריג'נים באוסטרליה והאמריקנים הילידיים, פגיעה במבצע העבירה אינה תמיד יעילה לחברה ולקרבן העבירה כאחד. לעומת זאת, התמודדות של העבריין עם מעשיו, קבלת אחריות מצדו, גינוי מצדו של העבירה שביצע ושל הפגיעה באדם אחר, בקשת סליחה ופיצוי הקורבן, כל אלה מאפשרים איחוי של הפגיעה ומאפשרים לקורבן להתאושש מהחוויה שעבר.
טענה רווחת בקרב תאורטיקנים של צדק מאחה היא שהקורבן, שהינו שותף מלא בתהליך הצדק המאחה, ושהתהליך כולו מתבצע בהסכמתו המלאה, יוצא נשכר מתהליך זה שכן צרכיו ורצונותיו זוכים להתייחסות וסיכוייו להשתקם ולחזור לתפקוד מלא גם הם גבוהים.
צדק מאחה מכיר בכך שהקורבן, משפחתו וחברי הקהילה הינם בעלי אינטרסים במקרה בהקשר של התהליך והתוצאות[2].
בישראל פועלות מספר תוכניות המושתתות על גישת הצדק המאחה. התוכנית הוותיקה והרחבה ביותר היא תוכנית קד"ם לנוער עובר חוק, שמנוהלת על ידי שירות המבחן לנוער ומופעלת על ידי עמותת קד"ם- ילדים ונוער". במסגרת התוכנית מופעלים מאות תהליכי קד"ם (קבוצות דיון משפחתיות) בשנה, כחלופה יעילה להליך הפלילי הפורמלי עבור בני נוער מבצעי עבירות. התהליך המותנה בקבלת אחריות על ידי הפוגע וכפוף להסכמת הנפגע.
אחת התוכניות הוותיקות להליכי צדק מאחה למבוגרים היא תוכנית צדק מאחה של "מוזאיקה - המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה" [1]. התוכנית פועלת על פי מודל של היוועדות בה מעורבים: פוגע, נפגע, תומכיהם ונציגי קהילה. מתוך הנחה שמהמעשה הפלילי מושפעים בנוסף לפוגע ולנפגע גם הקהילה שיכולה לפעול ליישוב הסכסוך ולסייע לצדדים המעורבים. התוכנת פועלת בשיתוף עם גורמי החוק השונים.
משנת 2004 פועלת בשירות המבחן למבוגרים תוכנית גפ"ן (גישור פוגע נפגע) המקיימת דיאלוגים של צדק מאחה בין עובר חוק לבין נפגע העבירה. ככל תוכניות הצדק המאחה, גם כאן מותנית כניסת הפוגע לתוכנית בקבלת אחריות מצידו, ובהסכמת הנפגע. תוכנית גפ"ן פועלת בתוך ההליך הפלילי, כאשר הסכם איחוי הפגיעות - במידה שנחתם - מוצג בפני השופט בסיום התהליך. השופט בוחר אם לתת להסכם משקל בשיקוליו לגזר הדין ואיזה משקל לתת לו.
תוכנית "בצדק" הפועלת בישראל מזה כארבע וחצי שנים היא התוכנית היחידה בארץ המקיימת תהליכי צדק מאחה בעקבות פגיעה מינית. זוהי תוכנית ייחודית ופורצת דרך בתחום, אחת התוכניות הבודדות בעולם העוסקות בתחום זה. התוכנית פועלת במסגרת "המרכז הישראלי גישות מאחות" הפועל לקידום השיח המאחה ויישומי צדק מאחה בישראל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרקש, ע. (2002) "צדק מאחה בתחום המשפט הפלילי". תל אביב, משרד המשפטים, המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים.
- שטיינברג, ב. (2001). "גישור בין קרבן לפוגע בעניינים פליליים". עבודת מ.א. אוניברסיטת תל אביב, פרק חמישי.
- ינאי, א., שרביט, ר. וגרבלי, ש. (2001). "הוועדה של עבריין וקורבן: דרך לגישור ולטיפול בפשיעה בקהילה". חברה ורווחה, כ"א (1), 27-50.
- אורנה אליגון דר "המשפט הפלילי כתרפיה – אפשרויות ליישום של תורת המשפט הטיפולי" מחקרי משפט כ"ו 491 (2010).
- טלי גל והדר דנציג-רוזנברג, "צדק מאחה וצדק עונשי: שני פנים למשפט הפלילי", משפטים מג(2) 779 (2013).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרצאה בווידאו: אתי רחמים מנהלת פורום צדק מאחה, אתר הטלוויזיה החברתית
- אלון נוימן, צדק מאחה: סקירת תאוריות ויישומים, פורטל "פסיכולוגיה עברית"
- שילוב גישת הצדק המאחה במערכת המשפט הפלילי, אתר המרכז לגישור, משרד המשפטים
- עמותת קד"ם - עמותה הפועלת על פי עקרונות צדק מאחה עבור נוער עובר חוק
- מוזאיקה - המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה
- המרכז הישראלי לגישות מאחות - עמותה המקדמת שיח מאחה ויישומי צדק מאחה בישראל
- גלי גינת, יש דרך להשיג צדק עם פושעים, והיא לא עוברת בכלא, באתר וואלה! NEWS, 23 ביולי 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ע"פ 779/15
- ^ Eric Luna, In Support of Restorative Justice, in Criminal Law Conversations (Paul Robinson, Stephen Garvey & Kimberly Ferzan, eds.) (Oxford University Press 2009).
| שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים | ||
|---|---|---|
|
