צדק מאחה

צדק מאחה הוא שמה של גישה בתחום הפיקוח החברתי^[1], המתמקדת הן בצרכי נפגעי העבירה ובהחלמתם והן בצרכי הפוגעים, ובמתן הזדמנות לפוגעים לקחת אחריות על מעשיהם ולתקן את הנזק שגרמו. זאת, בניגוד לגישות הענישה והשיקום ^[2](אנ'), בהן ההתמקדות היא בענישת הפוגעים ובשיקומם, ללא התייחסות לנפגעים. גישת צדק מאחה, הנקראת גם "גישת האיחוי", התפתחה לאחר שגישות הענישה והשיקום לא נתנו מענה מספק למניעת עבריינות חוזרת.

עקרונות הגישה

גישת "הצדק המאחה" שונה מהתפיסות המקובלות, שלפיהן ה"צדק" דורש את הענשתו של מבצע העבירה על ידי החברה^[3]. על פי הצדק המאחה, השואב את ערכיו מתחום הגישור, כמו גם ממסורות יישוב סכסוכים של עמים ילידיים כמו המאורים בניו זילנד, האבוריג'ינים באוסטרליה והאמריקנים הילידיים^[4], ענישת מבצע העבירה אינה תמיד תורמת לחברה ולקרבן העבירה כאחד. לעומת זאת הודאה של הפוגע במעשיו השליליים, קבלת אחריות עליהם, גינוי מצדו של הפגיעה שביצע, בקשת סליחה ופיצוי הנפגע, כל אלה מאפשרים איחוי של הפגיעה והתאוששות של הנפגע מהחוויה השלילית שעבר.^[5]

טענה רווחת בקרב תאורטיקנים של צדק מאחה היא שהנפגע אמור להיות שותף מלא בתהליך הצדק המאחה, שהתהליך כולו יתבצע בהסכמתו המלאה, ושהוא יצא נשכר מתהליך זה, שכן צרכיו ורצונותיו זוכים להתייחסות הוגנת, וסיכוייו להשתקם ולחזור לתפקוד מלא - גבוהים. לטענת התאורטיקנים גם הפוגע יוצא נשכר מהתהליך, שכן הוא מקבל אחריות על פעולותיו הפוגעות, זוכה לאוזן קשבת לבעיותיו ולעיתים גם לסיוע בשיקומו.

צדק מאחה מכיר בכך שהן לנפגע והן לפוגע, לבני משפחותיהם ולחברי הקהילה שלהם אינטרסים בתהליך הצדק המאחה ובתוצאותיו.

סוגי תהליכים

היוועדות (גישור) נפגע פוגע - (Victim Offender Mediation (VOM - תהליך של הפגשת הנפגע, הפוגע, תומכיהם ואנשים מהקהילה במטרה לקיים דיאלוג ישיר, לאפשר לנפגע להשמיע את קולו ולקבל תשובות בנוגע לפגיעה וכן לאפשר לפוגע לקחת אחריות על מעשיו ולתקן את הנזק. הליך גישור זה נערך בעבירות פליליות קלות יחסית, שבהן התיקון הכספי והשיח האנושי בין הפוגעים לנפגעים מיצה את עצמו כחוויה של הגינות עבור שני הצדדים. מתוך תהליך זה התפתח גם דיאלוג נפגע פוגע Victim Offender Dialogue (VOD) שנתן מענה לנפגעים בעבירות אלימות חמורות של אובדן, של פגיעות גופניות ושל טראומות מתמשכות שלא היה ניתן לפצות עליהן בפיצוי חומרי.
קבוצות דיון משפחתיות - Family Group Conferencing (FGC's) - תהליך של הפגשת הפוגע, הוריו, הנפגע, אנשי מקצוע ואנשים מהקהילה במטרה לאפשר לפוגע לקחת אחריות על מעשיו ובו בזמן למצוא את טיפול המשך המתאים עבורו.
מעגלי עשיית שלום - Peacemaking Circles - תהליך של הפגשת הפוגע, הנפגע, בעלי עניין ומקבלי החלטות בקהילה על מנת לדון בסוגיות שנוגעות לפגיעה ובמציאת פתרונות הרלוונטיים לקהילה כולה^[6].

יישום הגישה בישראל

בישראל פועלות מספר תוכניות המושתתות על גישת הצדק המאחה. התוכנית הוותיקה ביותר היא תוכנית "גישור נפגע-פוגע" שלימים קיבלה את השם "היוועדות נפגע-פוגע" (הנ"ף). התוכנית נוהלה והופעלה על ידי שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, החל משנת 1992, תוך כדי קידום חקיקה מסודרת. בינואר 2004, החלו קציני המבחן לנוער להמליץ רשמית על הפניה להליכי היוועדות כתהליך קדם-משפט. זאת לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, סעיף 26, המקנה לבית המשפט לנוער אפשרות להפנות להליכי צדק מאחה ללא צורך בתיקון החקיקה. התוכנית הופעלה במתכונת זו עד שנת 2017.^[7]^[8]

במקביל לתוכנית "היוועדות נפגע-פוגע", החלה לפעול גם תוכנית קד"ם (ראשי תיבות של "קבוצות דיון משפחתיות") לנוער עובר-חוק, שמנוהלת מאז על ידי שירות המבחן לנוער ומופעלת על ידי "עמותת קד"ם - ילדים ונוער". במסגרת התוכניות מופעלים מאות תהליכי צדק מאחה בשנה, כחלופה יעילה להליך הפלילי הפורמלי עבור בני נוער מבצעי עבירות. התהליך מותנה בקבלת אחריות על ידי הפוגע וכפוף להסכמת הנפגע. תוכנית קד"ם לעוברי חוק הופעלה גם במסגרת שירות בתי הסוהר באגף הנוער בכלא אופק.^[9]

בשנת 2004 אימץ גם שירות המבחן למבוגרים את גישת הצדק המאחה בהפעלת תוכנית גפ"ן ("גישור פוגע נפגע"), המקיימת דיאלוגים של צדק מאחה בין עובר חוק לבין נפגע העבירה.^[10] ככל תוכניות הצדק המאחה, מותנית כניסת הפוגע לתוכנית בקבלת אחריות מצידו, ובהסכמת הנפגע ובדומה לשאר התוכניות, תוכנית גפ"ן פועלת בתוך ההליך הפלילי, כאשר הסכם איחוי הפגיעות, אם נחתם, מוצג בפני השופט בסיום התהליך. השופט בוחר אם לתת להסכם משקל בשיקוליו לגזר הדין ואיזה משקל לתת לו.

בשנת 2011 התקבל בכנסת תיקון מס' 16 לחוק הנוער. התיקון הגדיר את תהלכי צדק מאחה השונים כהליכים חלופיים להליך הפלילי לנוער. החוק עיגן את תנאי הסף לכניסה להליך: הסכמה בכתב של הפוגע להשתתפות בתהליך ואת נכונותו להכיר במעורבותו באירוע הפלילי.^[11]

אחת התוכניות הוותיקות להליכי צדק מאחה למבוגרים היא תוכנית צדק מאחה של "מוזאיקה - המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה". התוכנית פועלת על פי מודל של היוועדות בה מעורבים: פוגע, נפגע, תומכיהם ונציגי קהילה. מתוך הנחה שמהמעשה הפלילי מושפעים בנוסף לפוגע ולנפגע גם הקהילה שיכולה לפעול ליישוב הסכסוך ולסייע לצדדים המעורבים. התוכנית פועלת בשיתוף עם גורמי החוק השונים.

תוכנית "בצדק" הפועלת בישראל מאז שנת 2011 היא התוכנית היחידה בארץ המקיימת תהליכי צדק מאחה בעקבות פגיעה מינית. זוהי תוכנית ייחודית ופורצת דרך בתחום, אחת התוכניות הבודדות בעולם העוסקות בתחום זה. התוכנית פועלת במסגרת "המרכז הישראלי גישות מאחות" הפועל לקידום השיח המאחה ויישומי צדק מאחה בישראל.

צדק מאחה באמצעות כתיבת מכתב התנצלות

תוכנית ייחודית שפותחה בשירות המבחן לנוער כחלק מתוכנית הנ"ף והופעלה עד שנת 2017 הייתה דומה במתכונתה לזאת המופעלת במדינת מינסוטה שבארצות הברית. התוכנית אשר מעוגנת בעקרונותיה של גישת הצדק המאחה, איפשרה מסלול אחר עבור עוברי החוק, של כתיבת מכתבי התנצלות אמפתית לנפגעי עבירות. מסלול זה התאים למקרים בהם הפוגע הסכים להשתתף בתהליך ולקח אחריות על הנזק שגרם, אך הצד הנפגע סירב להשתתף, מתוך חוסר עניין או מתוך כעס וחיפוש אחר נקמה. המכתבים היו חסויים ולא נשלחו לנפגע אלא אם ביקש לקבלם. במהלך תהליך הכתיבה יחד עם המנחה, הפוגע עבר תהליך של הכרה במעורבותו באירוע הפלילי, לקיחת אחריות על המעשה, גילוי אמפתיה כלפי הצד הנפגע, התחייבות כלפי עצמו על שינוי הדרך העבריינית וקבלת החלטות נכונות עבורו ביחס לנפגע.^[12]

בתחילת 2015 הקל בית המשפט העליון באופן חריג בעונש של אדם שעבר תהליך שיקומי מוצלח שכלל תהליך של צדק מאחה וכתיבת מכתב התנצלות לנפגע.^[13]

ראו גם

לקריאה נוספת

שטיינברג, ב., "גישור בין קרבן לפוגע בעניינים פליליים". עבודת מ.א. אוניברסיטת תל אביב, פרק חמישי, 2001
פרקש, ע., "צדק מאחה בתחום המשפט הפלילי". תל אביב, משרד המשפטים, המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים, 2002
אורנה אליגון, "המשפט הפלילי כתרפיה – אפשרויות ליישום של תורת המשפט הטיפולי", בתוך "מחקרי משפט", כ"ו 491, 2010
אורי ינאי וטלי גל (עורכים), מפגיעה לאיחוי - צדק מאחה ושיח מאחה בישראל, הוצאת מאגנס, 2016
נטלי הדר וטלי גל, "לסלוח או לא לסלוח: סליחה דיאלוגית על פגיעות מיניות בתהליכי צדק מאחה", בתוך "קרימינולוגיה ישראלית", 87-116, 2023

קישורים חיצוניים

אלון נוימן, צדק מאחה: סקירת תאוריות ויישומים, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏13 במרץ 2006
טלי גל והדר דנציג-רוזנברג, ‏צדק מאחה וצדק עונשי: שני פנים למשפט הפלילי, משפטים ‏מ"ג (2) 779, 2013
אתי רחמים, יושבי חושך, באתר "הטלוויזיה החברתית", 2015
גלי גינת‏, יש דרך להשיג צדק עם פושעים, והיא לא עוברת בכלא, באתר וואלה, 23 ביולי 2015
תום גל, האם צדק מאחה מציע פתרון לנפגעות תקיפות מיניות ואלימות מגדרית?, באתר "פוליטיקלי קוראת", 8 במרץ 2018
שירה מייקין, מה עדיף: ענישה ושיימינג או השלמה בין הפוגע לנפגעת?, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2021
נטלי הדר וטלי גל, "הרגשתי איך תופרים לי את הלב": החוויה הרגשית של נפגעות אלימות מינית בעקבות תהליכי צדק מאחה, מתוך "חברה ורווחה", מ"ג (3), 355-375, 2023

Natalie Hadar, Ronen Shehman & Tali Gal, When a Boy Hurts a Girl in Cyberspace: Facilitators’, Views on Potential Benefits and Challenges in Restorative Justice in "Criminal Justice and Behavior", 1378-1396, 2024

צדק מאחה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ .Bazemore, G., & Erbe, C., Reintegration and restorative justice: Towards a theory and practice of informal social control and support. In After crime and punishment (pp. 27-56). ., Willan, 2013
^ Hart Jr, H. M., The aims of the criminal law, Law & Contemporary Problems. 23,, 1958, עמ' 401
^ Paton, H. J., The categorical imperative: A study in Kant's moral philosophy (Vol. 1023). ., כרך Vol. 1023, University of Pennsylvania Press, 1971
^ Weitekamp, E. G, The history of restorative justice, Restorative Justice, Routledge, 2017, עמ' 3-30
^ Strang, H., & Sherman, L. W., Repairing the Harm: Victims and Restorative Justice., Utah Law Review, 2003
^ .Umbreit, M. S., Coates, R. B., & Vos, B., .Victim-offender mediation: Three decades of practice and research, Conflict Resolution Quarterly 22, 2004, עמ' 279
^ ינאי אורי, רחל שרביט, שרי גרבלי, הועדה של עבריין וקורבן: דרך הגישור לטיפול בפשיעה בקהילה, חברה ורווחה כא(1), 2001, עמ' 27-50
^ שרי גרבלי, "הזדמנויות לאיחוי הפגיעות ולתיקון הנזקים תחילה", מפגיעה לאיחוי: צדק מאחה ושיח מאחה בישראל הוצאת מאגנס עורכים:א' ינאי וט' גל, 2016, עמ' 76-97
^ ל. שוסטרי-זיני, א. שחף-פרידמן, "צדק מאחה ושיח מאחה ברשות לשיקום האסיר", "מפגיעה לאיחוי: צדק מאחה ושיח מאחה בישראל", הוצאת מאגנס, עורכים: טלי גל ואורי ינאי, 2016
^ אסתי שחף-פרידמן, צדק מאחה ואחריות: תפיסות של פוגעים, שנחשפו להליכי צדק מאחה, בהתייחס לאחריות, חיבור לצורך קבלת תואר דוקטור בקרימינולוגיה. אוניברסיטת בר-אילן, ‏2009
^ חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 16), התשע"ב-2011
^ שרי גרבלי, "דיאלוג מאחה באמצעות מכתבי התנצלות", מידעו"ס - בטאון העובדים הסוציאליים, האגודה לקידום העבודה הסוציאלית 79, 2015, עמ' 10-15
^ ע"פ 779/15 פלוני נ' מדינת ישראל

[1] .Bazemore, G., & Erbe, C., Reintegration and restorative justice: Towards a theory and practice of informal social control and support. In After crime and punishment (pp. 27-56). ., Willan, 2013

[2] Hart Jr, H. M., The aims of the criminal law, Law & Contemporary Problems. 23,, 1958, עמ' 401

[3] Paton, H. J., The categorical imperative: A study in Kant's moral philosophy (Vol. 1023). ., כרך Vol. 1023, University of Pennsylvania Press, 1971

[4] Weitekamp, E. G, The history of restorative justice, Restorative Justice, Routledge, 2017, עמ' 3-30

[5] Strang, H., & Sherman, L. W., Repairing the Harm: Victims and Restorative Justice., Utah Law Review, 2003

[6] .Umbreit, M. S., Coates, R. B., & Vos, B., .Victim-offender mediation: Three decades of practice and research, Conflict Resolution Quarterly 22, 2004, עמ' 279

[7] ינאי אורי, רחל שרביט, שרי גרבלי, הועדה של עבריין וקורבן: דרך הגישור לטיפול בפשיעה בקהילה, חברה ורווחה כא(1), 2001, עמ' 27-50

[8] שרי גרבלי, "הזדמנויות לאיחוי הפגיעות ולתיקון הנזקים תחילה", מפגיעה לאיחוי: צדק מאחה ושיח מאחה בישראל הוצאת מאגנס עורכים:א' ינאי וט' גל, 2016, עמ' 76-97

[9] ל. שוסטרי-זיני, א. שחף-פרידמן, "צדק מאחה ושיח מאחה ברשות לשיקום האסיר", "מפגיעה לאיחוי: צדק מאחה ושיח מאחה בישראל", הוצאת מאגנס, עורכים: טלי גל ואורי ינאי, 2016

[10] אסתי שחף-פרידמן, צדק מאחה ואחריות: תפיסות של פוגעים, שנחשפו להליכי צדק מאחה, בהתייחס לאחריות, חיבור לצורך קבלת תואר דוקטור בקרימינולוגיה. אוניברסיטת בר-אילן, ‏2009

[11] חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 16), התשע"ב-2011

[12] שרי גרבלי, "דיאלוג מאחה באמצעות מכתבי התנצלות", מידעו"ס - בטאון העובדים הסוציאליים, האגודה לקידום העבודה הסוציאלית 79, 2015, עמ' 10-15

[13] ע"פ 779/15 פלוני נ' מדינת ישראל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]