צדק סביבתי

צדק סביבתי הוא שוויון חברתי בנוגע לצריכת משאבי טבע ולהשפעה של הסביבה על היחיד ועל תתי הקבוצות השונות בחברה. המושג לקוח ממדעי החברה.

הבסיס התאורטי למושג הצדק החברתי קשור בצורה הדוקה לתנועה למען צדק חברתי. המושג עצמו נשמע לראשונה בתחילת שנות ה-80 בארצות הברית. לא ניתן להצביע על נקודת מסוימת בה התחיל הרעיון, אלא יש לראותו כהתפתחות איטית מתוך עשרות מאבקים של ארגונים סביבתיים וחברתיים. המונח מבטא קפיצת מדרגה אידאולוגית של התנועה הסביבתית ומעבר ממאבקים של שמירה והגנה על טבע מקומי להכרזת מלחמה כוללת כנגד "חוסר השוויון והפוגענות הבאים לידי ביטוי בתרבות הצריכה המערבית הקפיטליסטית".

ב-1993 הרשות להגנת הסביבה בארצות הברית (EPA) הגדירה אותו כך:

"מתן טיפול הוגן ומעורבות בעלת משמעות של כלל האוכלוסייה ללא קשר למוצא, צבע, לאום או הכנסה; בהתייחס לפיתוח, יישום ואכיפה של חוקים סביבתיים, תקנות ומדיניות.

טיפול הוגן פירושו שאף קבוצת אוכלוסין, כולל קבוצות מיעוטים אתניות או סוציו-אקונומיות, צריכה לשאת בחלוקה לא פרופורציונלית של השלכות סביבתיות שליליות הנגרמות מפעולות תעשייה, רשויות מקומיות או מביצוע תוכניות ומדיניות ברמה המקומית, האזורית והלאומית.

מעורבות משמעותית פירושה:

מתן הזדמנות ממשית לתושבי הקהילות הנפגעות לקחת חלק בהחלטות בנוגע לפעילות המשפיעה על סביבתם ועל בריאותם.
תרומת הציבור יכולה להשפיע על החלטות הרשויות.
דאגות של כל השותפים המעורבים יילקחו בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות.
מקבלי ההחלטות יסייעו למעורבותם של הנפגעים.

צדק סביבתי הוא מטרה שיש להשיגה עבור כל יחיד וקבוצות אוכלוסייה ברחבי המדינה. צדק סביבתי יושג כאשר כל אדם, ללא קשר למוצאו, תרבותו או הכנסתו, ייהנה מאותה מידה של הגנה מפני סיכונים סביבתיים ומגישה שווה לתהליך קבלת ההחלטות להיות זכאים לסביבה בריאה בה חיים, לומדים ועובדים".

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי, ארגונים להגנת הסביבה התעסקו בעניינים אקולוגים טהורים, כגון, שימור חיות בר ושמורות טבע, התפוצצות אוכלוסין, עיור וצריכת אנרגיה. מבקריו טוענים כי מושג הצדק החברתי מטה את תשומת הלב של הארגונים הירוקים מהמטרות האקולוגיות אל שיקולים אנתרופומורפיים של גזענות, פערי מעמדות, וסקסיזם, כל זאת מפני ששיקולים אלו גורמים לחוסר שוויון בנטל הסביבתי. לשיטת המבקרים הטיית תשומת הלב הזו נובעת מרצון להיות "פוליטיקלי קורקט" וגורעת מהמשאבים המופנים למטרות הסביבתיות ה"אמיתיות". נשמעו גם טענות נגד גישה בלתי מדעית שרווחת בארגוני הצדק הסביבתי לגבי טיב הקשר בין פגיעה סביבתית לבריאות קבוצות מעוטי יכולת למיניהן. לדוגמה, אודות המתאם שנמצא בין שכבות חברתיות חלשות למפגעים סביבתיים נטען כי הגורם הוא לא הקלות בה הממסד יכול לפגוע בשכבות אלו אלא כי השכבות החזקות יותר פשוט מצליחות לברוח או להתגבר על הפגיעה.

ישנה גם ביקורת מכיוון חסידי האקולוגיה העמוקה הטוענים כי כדי לפתור את משבר הסביבה מן השורש יש להתנער כליל מההתמקדות האנתרופוצנטרית בבני האדם והבעיות שלהם.