צדק (אל)
| תרבות | פיניקים |
|---|---|
  | |
צדק (ביוונית: Συδυκ) היה שם של אל שהופיע בתאוגוניה של הסופר הפיניקי מהתקופה הרומית פילון איש גבל בתיאור שנשמר על ידי אוסביוס מקיסריה בספרו הכנה לבשורה ומיוחס לסכניתן הקדום עוד יותר.
אטימולוגיה ותפקיד בתאוגוניה הפיניקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פילון מביבלוס נתן את המשמעות היוונית של השם כ-Δίκαιον "צדק", עובדה זו מצביעה על כך שהמילה תואמת את השורש השמי ל"צדק", √ṣdq. אל פיניקי בשם ṣdq מאומת היטב אפיגרפית; הוא מוזכר גם על ידי פילון כאחד מתוך זוג אלים עם מישור (Μισωρ). צדק ומישור מתוארים כמי שנולדו מאמונוס ומגוס, אשר בתורם נולדו מהטיטאנים. השמות "מישור" ו"צדק" פירושם "ישר" ו"צודק".[1]
צדק מתואר כאביהם של קסטור ופולוקס או הקבירוי או הקוריבנטים או הסמותראקים, אשר להם מיוחסת המצאת הספינה.
הצדק הפיניקי הושווה ליופיטר הרומי, ולכן הוצע שצדק היה קשור לפולחן כוכב הלכת צדק כביטוי של צדק או צדקנות.[2]
שמות מסוימים, כמו השם הנדיר ṣdqmlk (מלך לפאתוס הפיניקי, ושם פרטי מכתובת פיניקית בכרכמיש) ,mlky ṣdq, ṣdqʾ (מלך אשקלון תחת סנחריב ושם פרטי מכתובת מקיטיון), עשויים להיות שמות תאופוריים של האל צדק.[3] רוברט ר. קרגיל טען גם הוא בעד האטימולוגיזציה של מלכיצדק כ"מלכי הוא צדק", ומרמז שלאל זה סגדו בירושלים שלפני ישראל.[4]
קשר לאלים אחרים מהמזרח התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוצע קשר בין צדק לאל המסופוטמי קיטום. האחרון כונה גם סידקוו, ובנוסף, השם המערבי-שמי עממי - שדוקה מתורגם לאכדית כקימטום-קיטום, דבר המצביע על שקילות משמעות בין השם המערבי-שמי צ־ד־ק ṣ-דק והקיטום האכדי. קיטו זוהה באופן דומה עם האל מישארו, המזוהה עם מישור. במארי, נמצאו האלים המקבילים של ישר ומישר.
נמצאה גם התייחסות אוגריתית לאל בשם סדוק, קודמן אפשרי של צדק.
כמו כן, הועלתה השערה כי בירושלים שלפני ישראל הייתה סגידה לאל בשם צדק, שכן שמותיהם של שני מלכי העיר, מלכי-צדק ואדני צדק, מכילים את השורש צ.ד.ק.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המילים 'צדק' ו'מישור' מופיעות זו לצד זו בפסוק: "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע" (ספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ד')
- ^ "MELCHIZEDEK - JewishEncyclopedia.com". www.jewishencyclopedia.com.
- ^ Masson, Olivier; Sznycer, Maurice (1972). Recherches sur les Phéniciens à Chypre. Librairie Droz. p. 99.
- ^ Cargill, Robert R. (2019). Melchizedek, King of Sodom: How Scribes Invented the Biblical Priest-King. Oxford University Press. pp. 12–14. ISBN 978-0-19-094696-8.
| אלים במיתולוגיה הכנענית | ||
|---|---|---|
| מפחרת האלים | אל (אל קונה ארץ) • אשרה • בעל־הדֻּ/הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • סכן • צדק • מישור • שלמן • גד • רפאים | 
|
| אתרים מקודשים | מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול | |
| ספרוּת | שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן (סנכוניאתון) | |
| פולחן | במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב | |