צה"ל במלחמת סיני

טנקים ישראלים בחולות סיני

מלחמת סיני הייתה עבור צה"ל המלחמה הראשונה מאז מלחמת העצמאות אז הוקם, ובו הפעיל לראשונה מערך מילואים וכלי נשק חדישים שנקלטו בו בשנים שלאחר מלחמת העצמאות.

רקע

מלחמת סיני הייתה עבור צה"ל מבחן ראשון באשר ליכולתה במלחמה טריטוריאלית לאחר שנים של אימונים ובניית מבנה קבוע חדש ומערך מילואים לצה"ל שהתבססו כולם על לקחים ממלחמת העצמאות אז הוקם צה"ל ופעילותו התאפיינה בשינויים ארגוניים תוך כדי המלחמה, במלחמת סיני הופעלו כל תורות הלחימה והידע שהתאמנו עליהם והופעלו לראשונה בהיקף רחב כלי נשק חדשים שנקלטו בצה"ל בשנים שטרם המלחמה ושלא היו ברשותו במלחמת העצמאות, הופעל גם לראשונה מערך מילואים נרחב לאחר שכמה שנים קודם לכן החליט המטה הכללי של צה"ל על צמצום החטיבות הסדירות בצבא מ-12 ל-3 בלבד בהם שתי חטיבות רגלים וחטיבת שריון אחת בלבד.

כלי נשק וחימוש

בשנים שלאחר מלחמת העצמאות הושקע מאמץ רב בפיתוחו של צה"ל ובהתעצמותו, למלחמת סיני הגיע צה"ל מאורגן ומצויד כצבא מקצועי, כולל רובה עוזי האחיד לכל חיילי החי"ר, מטוסי קרב חדשים וטנקים תקניים, ספקית הנשק העיקרית של ישראל הייתה צרפת שערב המלחמה מכרה לישראל נשק רב בהם כ-60 מטוסים ועוד מאות טנקים מסוגים שונים.

החילות הקרביים העיקריים

חיל האוויר

מיד בתחילת מלחמת סיני הטיל חיל האוויר את מלוא כוחו למערכה, תחילת המבצע התאפשרה לאחר שמטוסי P-51 מוסטנג של חיל האוויר השמידו את קווי הקשר והטלפון של הצבא המצרי, נוסף על כך ביצעו טיסות סיור וצילום מעל שמי סיני, בגיחות הללו ובקרבות אוויר שהתפתחו בעקבותיה הופלו שבעה מטוסים של צה"ל ועוד שמונה ניזוקו בצורה קשה, היה זה המבצע האחרון בה השתמש צה"ל במטוסים הללו, מיד לאחר מכן ביצע חיל האוויר את מבצע מכבש בה הצניחו 16 מטוסי דקוטה גדוד של חטיבת הצנחנים בפיקודו של רפאל איתן על יד מעבר המיתלה, מספר ימים לאחר מכן ב-2 בנובמבר הצניח חיל האוויר גדוד נוסף של החטיבה בא-טור שבדרום סיני, אלה היו שתי הצניחות המבצעיות היחידות בתולדות צה"ל.

בנוסף פעלו מטוסים נוספים של החיל בהם מיסטר, אוראגן ומטאור בתקיפת שיירות צבאיות מצריות, הגנה על שמי הארץ, יירוט מטוסים מצרים, סיור וצילום. בנוסף פעלו מטוסים קלים לחלץ טייסים שמטוסם נפגע, באחד המפורסמים שבהם חולץ הטייס בני פלד שהיה לימים מפקד חיל האוויר.

במהלך המלחמה נפרסו בישראל שלושה טייסות צרפתיות־ישראליות שתגברו את חיל האוויר הישראלי. טייסת 200 בבח"א לוד שהורכבה מ־18 מטוסים מטייסות EC.3/1 ,EC.2/1 ,EC.1/1 ו־ER.4/33 של כנף הקרב 1 מבסיס סיינט דיזיאר. על המטוסים נצבעו סימלי חיל האויר הישראלי וכן פסי זיהוי בצהוב-שחור שנועדו לזהות את המטוסים הישראליים, הבריטיים והצרפתיים. טייסת 199 בבסיס רמת דוד שהורכבה מ־18 מטוסי דאסו מיסטר 4 מטייסות EC.1/2 EC.2/2 ו־EC.3/2 מלהק הקרב השני מבסיס דיז'ון.

טייסת 201 כללה טייסי קרב צרפתיים שהיו אמורים להטיס מטוסי מיסטר של חיל האויר הישראלי בשעת חירום מפני שלחיל האויר הישראלי לא היו מספיק טייסי מיסטר מאומנים. מפקד חיל המשלוח הצרפתי בישראל היה קולונל פרדריזה, ומפקד הכוח האוירי (טייסות 199 ו־200) היה קומנדנט פרסבאל. תפקידו הרשמי של הכח היה להגן על שמי ישראל מפני חדירות של מפציצי איליושין Il-28 הסילוניים המצריים, אך הכח העוסק בפועל במשימות נוספות.

בנוסף הועברו לישראל 23 מטוסי מיסטר ו-12 מטוסי אורגאן ישירות מחיל האויר הצרפתי, ומטוסי דאגלס C-47A דקוטה הושאלו לחיל האוויר הישראלי והועברו לישראל במבצע אביבה.

מטוסי חיל האויר הישראלי ביצעו מתחילת מבצע סיני עד סיום מבצע מוסקטר כ-2320 גיחות, מתוכן 171 של מטוסי מיסטר, 125 של אורגאן, 116 של מטאור, 254 שלמוסטנג, 141 של מוסקיטו, 82 של הרווארד, 33 של B-17‏, 802 של מטוסי פייפר, 233 של סטירמן, 308 גיחות של דקוטה, ו-55 של נורד. מטוסי הקרב הצרפתיים שהיו מוצבים בישראל ביצעו כ-260 גיחות שבוצעו ב-343 שעות טיסה בחלוקה הבאה: טייסת 200 (F-84F) מלוד ביצעה 93 גיחות, וטייסות 201, 200 (מיסטר) ביצעו 167 גיחות. שני מטוסי F-84F אבדו בתאונות.

חיל האויר השמיד ארבעה מטוסי דה הבילנד ומפייר, שלושה מיג 15 ומטוס תובלה מדגם איליושין Il-14 וכן 22 טנקים, 17 כלים משוריינים וכ-260 כלים אחרים.

טייסת	בסיס	דגם המטוס	סוג המטוס	כמות
69 (מילואים)	רמת דוד	B-17	הפצצה	2
100	שדה דב, באר שבע, אילת	פייפר	קישור	15
101	חצור	סופר מיסטר	קרב	16
103	תל נוף	נורד, DC-3 דקוטה	תובלה	19
105	רמת דוד	P-51 מוסטנג	תקיפה	13
110 (מילואים)	רמת דוד	מוסקיטו	תקיפה/סיור	13
113	חצור	אורגאן	קרב	22
115	תל נוף	מטאור/מוסקיטו	אימון/צילום	5
116	תל נוף	P-51 מוסטנג	תקיפה	16
117	תל נוף	מטאור	קרב	11
119	רמת דוד	מטאור	קרב
140	שדה תימן	הרווארד	אימון/תקיפה	17
147	רמלה	סטירמן	אימון/קישור
199	רמת דוד	סופר מיסטר	קרב	18
200	בח"א לוד	F-84F	קרב	18
201	רמת דוד	סופר מיסטר	קרב	12

חיל השריון

במלחמת סיני היה חיל השריון פעיל ביותר והפעיל 3 חטיבות שריון, חטיבה 7 שהייתה חטיבת השריון הסדירה היחידה בצה"ל ועוד 2 חטיבות מילואים. לראשונה הפעיל צה"ל טנקים מסוג AMX-13 ושרמן שנרכשו מצרפת זמן קצר לפני כן. חטיבות השריון השתתפו בכל הצירים בהם נעו כוחות צה"ל בכיבוש סיני ובחלק מהמקרים אף עמדו בראש הכוח והכריעו את המערכה.

יחידות חיל השריון במלחמה

חטיבה	מפקד	אמל"ח עיקרי	זירת לחימה	יחידות החטיבה	קרבות	אבדות
חטיבה 7	אורי בן ארי		סיני	גדוד 82 גדוד 9 גדוד 52 גדוד 61 פלוגת סיור 7 פלחי"ק "חנית" 353	הקרב על מתחם אבו עגילה קרב סכר הרואיפה
חטיבה 37	שמואל גלינקא עמוס בנין		סיני	גדוד 377 גדוד 266 גדוד 278 גדוד 54	הקרב על אבו עגילה
חטיבה 27	חיים בר-לב		סיני	גדוד 227 גדוד 79 גדוד 19 גדוד 11	פתחת רפיח אל עריש תעלת סואץ

חיל רגלים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חטיבה	מפקד	אמל"ח עיקרי	יחידות החטיבה	קרבות	אבדות
חטיבת הצנחנים	אריאל שרון		גדוד 890 גדוד 88 גדוד 771 גדוד ד'	צניחה במעבר המיתלה צניחה בא-טור
חטיבת קרייתי	יוסף הרפז		גדוד 42 גדוד 43 גדוד 127
חטיבה 10	שמואל גודר		גדוד 104 גדוד 105 גדוד 106
חטיבת גולני	בנימין גיבלי		גדוד 51 גדוד 12 גדוד 13 גדוד 115	צפון סיני ורפיח
חטיבת יפתח	אהרון דורון		גדוד 115 גדוד 128 גדוד 54 גדוד 278	כיבוש עזה וצפון הרצועה
חטיבת הנגב	דוד אלעזר		גדוד 44 גדוד 75 גדוד 112	סיוע בכיבוש עזה וצפון הרצועה, וכיבוש א-טור
חטיבה 9	אברהם יפה		גדוד 91 גדוד 92 גדוד 121	מאילת לשארם א-שייח'

חיל הים

ערך מורחב – חיל הים הישראלי במלחמת סיני

במהלך המלחמה הפעיל חיל הים ספינות הנחתה, לאורך כיבוש סיני, ליוו ספינות חיל הים את חטיבה 9 שנעה על קו החוף בסיני ושייטת 11 סייעה לה בהנחתת טנקים וציוד, משימה נוספת של החיל הייתה לאבטח את חופי הארץ מפני ספינות מלחמה מצריות שינסו לפגוע בעורף הישראלי וב-31 באוקטובר לכד בסיוע של חיל האוויר את המשחתת המצרית אבראהים אל-אוול שהפגיזה את חופי חיפה, ספינות חיל הים אף היו אחראיות לחילוץ מטוס מיג מצרי שהופל על ימת ברדוויל בסיני והעברתו לחיל האוויר.

בסיום המלחמה העביר חיל הים שתי פריגטות, אח"י מבטח ואח"י מזנק במצרי טיראן לכיוון אילת.

קישורים חיצוניים

• מבצע קדש באתר צה"ל