גלגלצ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף צה"ל 2)
גלגלצ
סמליל התחנה
סמליל התחנה
- הושק לרגל חגיגות ה-20 לראשית שידוריה
פרטי התחנה
סוג רדיו ממלכתי
שפה עברית
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1993 עריכת הנתון בוויקינתונים
אזורי קליטה ותדרים
אזור קליטה ירושלים והסביבה
נקלט בתדר 107.1FM (עד פברואר 2015 היה התדר 93.9FM)
אזור קליטה מישור החוף, טבריה, ובקעת בית שאן, אפרת, בעל חצור, ספיר
נקלט בתדר 91.8FM
אזור קליטה חיפה, אצבע הגליל, מנרה, מצפה רמון, דרום בקעת הירדן
נקלט בתדר 107FM
אזור קליטה באר שבע, הנגב הצפוני, קציר - ואדי עארה, ים המלח
נקלט בתדר 99.8FM
אזור קליטה צפת, גוש דן, דרום הערבה
נקלט בתדר 93.5FM
אזור קליטה אילת
נקלט בתדר 107FM (עד ביולי 2022 היה התדר 107.1)
http://glglz.co.il
אולפן נייד של גלגלצ ביריד "טעם העיר" בתל אביב, 2008

גלגלצ היא תחנת רדיו ישראלית המופעלת על ידי גלי צה"ל (תחנת הרדיו של צה"ל, שנוסדה ב-1950). התחנה הוקמה בשנת 1993 על ידי משה שלונסקי, מפקד גלי צה"ל באותה התקופה, ומשדרת בעיקר מוזיקה פופולרית ברצף, דיווחי תנועה, ומעט תוכניות תוכן. התחנה הוקמה בסיוע משרד התחבורה (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), והיא מרבה לשדר תשדירים בנושא בטיחות בדרכים. בכל שעה עגולה, משדרת התחנה מהדורת חדשות, לעיתים מחדר החדשות של גלי צה"ל ולעיתים מחדר החדשות של התחנה עצמה.

גלגלצ היא תחנת הרדיו הפופולרית ביותר בישראל,[1][2] וזוכה לאחוזי האזנה גבוהים מאוד, בעיקר בקרב הקהל הצעיר. בשנת 2009 אחוז ההאזנה בקרב המאזינים בגילאי 18 עד 45 היה כ-38.5 אחוז.[3] השדרנים בתחנה, חלקם חיילים בשירות סדיר, הוכשרו כקריינים בגלי צה"ל.

שם התחנה הוא הלחם של המילים גלגל (הקשור לתחבורה) וגלי צה"ל (תחנת האם) שהוצע על ידי מרב מיכאלי, מנהלת התחנה הראשונה.[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת יום כיפור אורי אלוני גויס לגלי צה"ל כאזרח עובד צה"ל, שם הגה את התוכנית "גלגלי צה"ל".

צה"ל 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלגלצ הוקמה על בסיס הערוץ צה"ל 2, שפעל במסגרת גלי צה"ל. צה"ל 2 הוקם ב-1987, בתקופת כהונתו של נחמן שי כמפקד התחנה, על ידי ארז טל. לצורך השידורים ב"מיצהל" קיבלה התחנה משדר נוסף בתדר FM. לאחר תום מבצע השידורים, לא הוחזר המשדר. המטרה הייתה לשדר מוזיקה לחיילים באמצעות משדר FM איכותי.

התחנה שידרה במשך שמונה שעות כל יום. השידורים הכילו בעיקר מוזיקה וכללו מוזיקה פופולרית: רוק עולמי רך יחסית ולהקות צעירות, כגון אתניקס ונוער שוליים, שפרצו לתודעה בערך בתקופה זו. התחנה אף פתחה קצת את שעריה למוזיקה מזרחית. אז הוכר לראשונה מושג ה-"פלייליסט" – רשימת שירים שנבחרו על ידי צוות העורכים המוזיקליים של התחנה כשירים אהובים על הקהל, או בעלי פוטנציאל גבוה להצלחה, וזכו לכמות השמעות גבוהה מהמקובל. בתקופה זו הצטרף לצוות צה"ל 2, כעוזר הפקה, עודד נפחי, חייל צעיר ולימים מנהל גלגלצ.

ארז טל, שעמד בראש צה"ל 2, חיפש באותה תקופה מקורות מימון נוספים לתחנה. הוצע לפנות לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים של משרד התחבורה (באותה התקופה – "המינהל"). המינהל מימן תוכנית בשם "אוטוטו", ששודרה מדי יום בין 14:00 ל-17:00. המגישה, מרב מיכאלי, שוחחה באמצעות טלפון סלולרי עם שני אנשים מפורסמים שנמצאו בשתי מכוניות נפרדות, יחד עם בוחני תנועה. שני הכוכבים התחרו ביניהם מי יגיע קודם לנקודת היעד, ובמקביל ינהג באופן בטיחותי. זו הייתה הפעם הראשונה ברדיו הישראלי שהוכנסו שיחות דרך טלפון סלולרי לשידורי הרדיו.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וחברת פלאפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המימון שהושג לתחנה היה בגובה שלושים אלף ש"ח בלבד. בכירי התחנה הטיחו ביקורת קשה בצוות התוכנית וצה"ל 2, וטענו שעצם הרעיון של "מכירה" של תוכנית למממן, הוא מבזה לגל"צ, ובוודאי שבעבור סכום כה נמוך. למרות ההתנגדות, היה זה שיתוף הפעולה הראשון של התחנה עם המינהל, ותחילת הקשר שהביא לבסוף להקמת גלגלצ – בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בין הכוכבים שהתחרו במסגרת התוכנית היו גם חיים יבין ואילנה דיין, וכן להקת פורטרט שעשתה תאונה בשידור חי תוך כדי שיחה עם האולפן בטלפון הסלולרי, באמצעות חברת התקשורת פלאפון. כך הביאה התוכנית להתקשרות של התחנה עם גוף מממן נוסף. בעקבות תקרית זאת, ותאונות נוספות, הואשמה חברת פלאפון בגרימת תאונות דרכים, עקב שימוש בטלפונים סלולריים במהלך הנהיגה. ארז טל הציע לשפר את תדמיתם באמצעות שיתוף פעולה עם צה"ל 2 והקמפיין "חברת פלאפון נרתמת למלחמה בתאונות הדרכים", שרץ בגלגלצ עוד שנים ארוכות לאחר מכן.

איומי הסגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 קיבל משה שלונסקי את הפיקוד על גלי צה"ל. בהגיעו לתחנה הוזמן אהוד ברק, הרמטכ"ל שהביע רצון לסגור את גלי צה"ל. ברק אמר לשלונסקי שאם ימצא דרך לממן את התחנה מבלי שתעלה כסף לצבא, הוא יסכים שלא לסגור אותה. מקורות המימון הנוספים שמצאה גלי צה"ל הפכו עכשיו חשובים יותר לגלי צה"ל כולה, ועל כן הוחלט לחזק את תחנת הבת.

הקמת גלגלצ[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותה תקופה הייתה בשיאה נטייתה של גלי צה"ל לכיוון תוכניות אקטואליה, ולעומת מגמה זו התפתחותה של צה"ל 2 בכיוון השמעת מוזיקה. במקביל התבהרו באותה התקופה הכוונות לפתיחת תחנות רדיו אזוריות בעתיד הקרוב. התחנות הללו היו צפויות להתמקד בעיקר בתוכניות מוזיקה ופנאי, ולמעשה לגזול חלק גדול ממאזיני גל"צ. סיבות אלה היו המניעים העיקריים של משה שלונסקי ושל אנשי צה"ל 2 להחליט על הקמת תחנת רדיו חדשה, על בסיס צה"ל 2, שתשמש הן כרשת ביטחון כלכלית לגל"צ, והן כאלטרנטיבה למאזיני גלי צה"ל שלא יימצאו ביטוי להעדפותיהם בשידורי גל"צ.

צוות ההקמה, שכלל את משה שלונסקי עצמו, ארז טל ואת עודד נפחי, התחיל לעבוד על תחנת הרדיו החדשה: "גלגלצ". בין חברי צוות ההקמה לבין עצמם ולבין ראשי המחלקות בגלי צה"ל התפתח ויכוח סוער לגבי הקונספט בו תשדר התחנה. ארז טל התכוון לתחנה שתשדר מוזיקה בנוסף למגזינים בענייני תנועה, ותהיה מכוונת יותר לנושאי תחבורה. מול האפשרות הזו עמדה האופציה שהתחנה תתמקד כמעט לחלוטין במוזיקה. ראשי המחלקה התנגדו בתוקף לאפשרות זו וטענו שלתחנה כזו, שתהיה כאילו חסרת תוכניות, אין סיכוי להצליח, ואף רובם איימו בהתפטרות אם תיפתח תחנה כזו. רבים בתחנה חששו גם מהאפשרות שהתחנה החדשה תיגזול את מאזיני גל"צ ותביא בכך להידרדרות התחנה ולחיסולה. אף על פי כן, שלונסקי ואנשי צוות ההקמה התעקשו שאם המאזינים לא יעזבו לגלגלצ, הם יעזבו לתחנות אחרות. מפקד גלי צה"ל, משה שלונסקי, החליט כי התחנה תעלה לאוויר ותתמקד בשידורי מוזיקה ודיווחי תנועה. זאת בניגוד לדעת כל בכירי גלי צה"ל באותה התקופה, שחששו מפגיעה בתחנת האם.

עם התקדמות העבודה הציע שלונסקי לארז טל את משרת מנהל גלגלצ. טל סירב בגלל קשריו ועבודתו ב"שידורי קשת", אחת מזכייניות הרשות השנייה בטלוויזיה. המועמד הטבעי הבא היה עודד נפחי, אולם באותה התקופה היה עוד צעיר יחסית. ארז טל הציע לתפקיד את מרב מיכאלי, ושלונסקי קיבל את ההצעה, אולם מיכאלי עזבה את התחנה מיד לאחר שלב ההכנה, ולא המשיכה בהפעלת התחנה עקב תוכנית הטלוויזיה "שישי חי" שהחלה לשדר בערוץ 2, וכן כיוון שהוצע לה לשדר ברדיו תל אביב. כארבעה חודשים לפני פתיחת השידורים שלונסקי החליט למנות לתפקיד את ראש מחלקת הקריינים בגלי צה"ל, נועם אבירם.

סמלילה הקודם של התחנה

שידורי גלגלצ[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידורי גלגלצ החלו ב-31 באוקטובר 1993, בשעה שבע בבוקר, בתוכנית "מדינה בדרך" עם אמיר אשר. השידורים נפתחו בשיר "סע לאט" של אריק איינשטיין. "התחנה שידרה 17 שעות ביממה, החל בשבע בבוקר ועד חצות הלילה. כבר מתחילתם הכילו השידורים בעיקר מוזיקה ודיווחי תנועה. אבירם האמין שיש למעט בדיבורים ולהתמקד בצד המוזיקלי. הדרישה המוזיקלית הוגדרה ככזו שמעדיפה שירים שמוכרים לכולם ואהובים על ידי כולם, במטרה לפנות לקהל הרחב ביותר האפשרי. עם זאת, מבנה השידורים נבנה באמצעות פנייה לקהל מאזינים מגוון, על ידי שידור תוכניות שפונות לפלחים שונים בציבור. כך כללה המוזיקה ששודרה גם מוזיקת טכנו, רוק, ג'אז ומוזיקה משנות ה-70 וה-80. לוח המשדרים כלל תוכניות בעלות נושא שעסקו בנושאי תחבורה. שימוש במסוק נעשה בגלגלצ כבר מהיום הראשון, אולם דיווחי התנועה לא היו מפותחים באותה תקופה: לא היו כללים ברורים לאופן הניסוח וגם זמני שידור הדיווחים לא היו קבועים.

בשנה הראשונה לפעולתה זכה צוות גלגלצ בפרס מפקד גל"צ, על הקמת התחנה. למרות זאת, בתחילת דרכה זכתה גלגלצ לאחוזי האזנה נמוכים למדי, והייתה מוקד להתקפות מבית ומחוץ, כאשר רבים מאנשי גל"צ טענו כי לתחנה אין סיכוי להצליח או כי היא פוגעת בתחנת האם. נועם אבירם שימש בתפקיד קרוב לשנה, אולם אז החליט לקבל הצעות מבחוץ ולעבור לרדיו האזורי. כשאבירם עזב, קיבל את המשרה עודד נפחי. נפחי הדיח בהדרגה את רוב עובדי גלגלצ, במטרה לאפשר לו לערוך מספר שינויים ושיפורים במבנה השידורים של התחנה. בתקופה זו עזבו את התחנה בין השאר ארז טל, רפי רשף, מרב מיכאלי וראודור בנזימן.

בשנת 2020 לאחר הפסקת המסורת של ניגון השיר Hurt של ג'וני קאש ביום שישי לפני השעה 18:00 בערב, התחנה החליטה לחפש שיר מחליף וביקשה מהמאזינים להציע שירים, לבסוף שמונה שירים שנבחרו על ידי מאזינים רבים עלו להתמודד בדו קרבים בטורניר ראש בראש שהמנצח כל פעם עולה שלב, בכל יום הושמעו בתוכנית של ערן אביגל השירים המתמודדים בכל יום ולאחר מכן נפתחה ההצבעה שהתקיימה ברשתות החברתיות של התחנה שהמנצח עולה שלב, אל שלב הגמר הגיעו השירים "מודה אני" של מאיר אריאל מול השיר "The Sound of Silence" של להקת דיסטרבד. ב-20 בנובמבר 2020 הוכרז השיר "מודה אני" של הזמר מאיר אריאל למנצח של הטורניר והפך למסורת החדשה של התחנה שתתנגן כל שישי לפני השעה 18:00.

שיפורי מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהתוכניות שונו, העבודה במשמרות הופסקה וגובש צוות קבוע לכל תוכנית, שכלל מגיש, עורך ראשי ומפיק. נפחי ניסה לשפר את תדמית גלגלצ בעיני אנשי התחנה, דרש לכלול בכח האדם שלה בוגרי קד"צ של התחנה, שינה את התקן של עובדי גלגלצ מפקידים לעיתונאים ונתן להם קרדיט בשידור כמפיקים ועורכים. נפחי דרש מהשדרנים בלעדיות לגלגלצ, והתחייבות שלא ילכו לשדר בתחנות האזוריות למשך שנה. אמיר אשר שהיה חתום ברדיו תל אביב פוטר, ובמקומו שידרה נועה ירון. לאה עוז יצאה לחופשה בת שבועיים, ומשראתה שגדי טאוב מצליח בהחלפתה, קיצרה את חופשתה ושבה מיד. כך אט אט נוצרה תחרות בין אנשי התחנה שהביאה בסופו של דבר להגברת המקצועיות ולשיפור השידורים.

נפחי הורה להפחית את כמות המלל בתוכניות, ולהתמקד במוזיקה. גם הקו המוזיקלי שונה והושמעו רק להיטים. בכל שעה הושמעו שני שירי דאנס, והוכנו ג'ינגלים על מוזיקת דאנס. מוזיקה מזרחית הושמעה, אולם בהדרגה הועברה כולה להשמעה בסוף השבוע.[דרוש מקור]

גלגלצ החלה בשיווק אינטנסיבי של עצמה, הן באמצעות סטיקרים וחולצות שחולקו למאזינים, הן באמצעות חיזוק מועדון הנאמנים ובעיקר על ידי ג'ינגלים ואותות שהוכנו בתחנה. קמפיין בולט במיוחד היה "כבר אי אפשר בלי גלגלצ", שנערך עם אלי ישראלי, ובמהלכו הסבירו מאזינים מדוע גלגלצ חשובה להם.

בתוך זמן קצר תפסה לעצמה גלגלצ מקום של כבוד בקרב כלי התקשורת בישראל, אחוזי ההאזנה עלו מארבעה אחוזים בלבד ל-13 אחוז, ודיווחי התנועה של גלגלצ זכו לאמינות גבוהה בקרב הציבור.

שינויי מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפחי החזיק במשרת מנהל גלגלצ במשך שנה ושלושה חודשים, וכשעזב החליף אותו אלדד קובלנץ. אלדד שירת בתחנה כחייל משנת 1985 ושימש כעורך מוזיקלי. בנובמבר 1995 חזר קובלנץ כדי לנהל את גלגלצ, ותוך זמן קצר שינה את מבנה השידורים מהיסוד בצורה שעוררה ביקורת שלילית ושינתה את פני הרדיו.

תפיסת השידורים של גלגלצ שונתה לפנייה לקהל יעד מסוים, מוגדר ובעל מאפיינים ברורים, ופנייה אליו בלבד במשך כל שעות היממה. קובלנץ, בעצתו של ארז טל,[דרוש מקור] ומתוך למידת ניסיונות דומים בתחנות רדיו בעולם, הגיע למסקנה שאופי שידור כזה יביא להגדלת מספר המאזינים, וייצור קהל מאזינים שיהיה נאמן לתחנה, במשך כל שעות היום. בשלב הראשון פנתה גלגלצ לציבור של בני הגילאים 18 עד 40. בהתאם לכך נבחרה המוזיקה, שהייתה מוגבלת וכללה כמעט להיטים בלבד, חלקם חדשים, וחלקם ותיקים יותר, רובם משנות ה-80 וה-90. רוב התוכניות שלא התאימו להגדרות הללו בוטלו. עם הזמן התגבש קהל שכלל את בני הגילאים 15 עד 35, ובקרבו זכתה גלגלצ לפופולריות עצומה.[דרוש מקור]

במקביל התבצע שינוי קיצוני במבנה שעת שידור. גם לאחר השינויים שהנהיג עודד נפחי, עדיין הכילה שעת שידור בגלגלצ כמות רבה של מלל. קובלנץ דגל בתפיסה שמאזיני גלגלצ מאזינים לה בגלל המוזיקה, ומעוניינים לשמוע מוזיקה, ומוזיקה בלבד. כך הגיעו השדרנים למצב שכמעט ולא דיברו במהלך שעת שידור.

בעקבות השינויים בלוח המשדרים וההתערבות ההולכת וגוברת של הנהלת המערכת במבנה התוכניות, התעורר כעס רב בלב השדרנים והעורכים המוזיקליים, שאיבדו חלק גדול מהחופש שלהם בשידור. דבר זה הביא לעזיבה של חלק גדול מהשדרנים הוותיקים והחלפתם בחיילים צעירים. בין הקריינים שעזבו היו אלי ישראלי, יואב קוטנר, אלכס אנסקי, אורלי יניב ורון לוינטל. במקום התוכניות הישנות עלו לשידור תוכניות חדשות, ביניהן "מדינה בדרך" עם אודיה בוגאי, התוכנית "נעים" עם לילך ברנע והתוכנית "הבחירות" עם עידו מור. באותה תקופה עלתה לשידור בגלגלצ התוכנית "עסק שחור", שחרגה מהקו הקבוע שנבחר לתחנה על ידי קובלנץ. בתוכנית קוואמי דה-לה פוקס ולירון תאני שילבו קטעי הומור וסאטירה עם מוזיקה שחורה (ראפ, R&B והיפ-הופ).

השינוי בקו המוזיקלי עורר ביקורת לפיה השירים החדשים של אמנים נחשבים מודרים מהתחנה. כפי שתיארה תמר סוקניק בהארץ בשנת 2006: "מאלבומו האחרון של איינשטיין, "רגעים", יצאו חמישה סינגלים, ורק אחד מהם נכנס לפלייליסט של גלגלצ (ונפלט כעבור שבועיים בלבד). פיטר רוט, שעבד על האלבום יחד עם איינשטיין, מתקשה להבין את היחס שמפגינה גלגלצ כלפי אמנים ותיקים. "אני יכול להבין שלפעמים אמן ידוע מוציא אלבום שלא מתאים לרוח התחנה, אבל לא ייתכן שכמעט אף שיר של אריק איינשטיין לא נמצא ראוי להשמעה. לא מדובר באיזה ניסוי אלטרנטיווי או באלבום טראנס, אלא באמן ותיק ואהוב שלא יכול להיות שלא קיים קהל שמצפה לשמוע אותו. בעיני, אלבום חדש של דני סנדרסון, למשל, צריך להיות אירוע שמשול להוצאה של אלבום חדש של אריק קלפטון בחו"ל. אבל בגלגלצ הוא לא הושמע".[5]

המוזיקה השחורה זכתה לפופולריות עצומה בעיקר בקרב המאזינים הצעירים של גלגלצ.[דרוש מקור] עקב ההצלחה התרבו השמעות של המוזיקה השחורה בשידורי גלגלצ ושאר תחנות הרדיו בארץ בכל שעות היממה. בתחילת 1997 הראו הסקרים שהשינויים שהונהגו היו מוצלחים וכי גלגלצ הייתה לתחנה המואזנת ביותר עד גיל 35. מנגד טענו המבקרים שגלגלצ זכתה להצלחה בגלל היותה התחנה היחידה על הסקאלה שיכולה לשדר מוזיקה ברצף ללא פרסומות ובפריסת משדרים ארצית וכך אין לה שום מתחרה ממשית.[דרוש מקור]

שידורי גלגלצ רצופי ג'ינגלי (אותות) מעבר, המשובצים מספר פעמים בכל שעה, בין שירים או לפני החדשות. כך, למשל, נשמעים אותות שמכילים אלמנטים מוזיקליים פופולריים, אותות המשולבים בתוך שירים חדשים, או קמפיינים רבי אותות, כמו "גלגלצ – בגלל המוזיקה" או "גלגלצ - לפני כולם".

דיווחי תנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 1997 ביצעה גלגלצ גם רפורמה במערך דיווחי התנועה. צורת הבדיקה, הניסוח והתיעוד הפכו מובנות יותר ואפילו מדעיות יותר. על סמך מידע וניסיון שהצטבר בידי המערכת ובידי עורכי הדיווחים, התאפשר לעשות מיפוי של מיקום, אורך ומועדי תחילת עומסי התנועה הגדולים. רכז תנועה מונה לעמוד בראש מערכת דיווחי התנועה ונקבעו כללים ברורים וקבועים לניסוח הדיווחים בצורה הפשוטה, הבהירה והמדויקת ביותר. כן ננקטו צעדים להפיכת המידע לאמין ומעודכן יותר, כך עמדה מערכת גלגלצ בקשר ישיר ורציף עם מוקדי אגף התנועה של משטרת ישראל וקיבלה מידע שוטף ומדויק בזמן אמת על חסימות צירים, תאונות דרכים, הפרעות לתנועה ועבודות בכביש. ניסיון המערכת וחקר הרגלי התנועה של הציבור מאפשרים לגלגלצ לעשות שימוש יעיל יותר במסוק לאיתור העומסים ולזיהוי הפרעות התנועה. השינוי בתפיסת השידור והדיווח בגלגלצ, איפשר להעביר את המידע למאזינים בצורה פשוטה ומהירה יותר, ולנצל טוב יותר את הזמן העומד לרשות צוות המסוק. שינויים אלו הציבו את גלגלצ כתחנה המובילה והאמינה ביותר בתחום דיווחי התנועה בארץ.

גלגלצ פתחה קו טלפון בשיחת חינם, שדרכו מתקשרים מאזינים כדי למסור דיווחי תנועה. הסיוע מחברת התקשורת פלאפון איפשר לגלגלצ לפתוח מוקד דיווחים נוסף, באמצעות חיוג מקוצר מטלפונים סלולריים ברשת פלאפון, שם קיבלו את השיחות מוקדני חברת פלאפון והעבירו את המידע בתקשורת מחשבים אל העורך באולפן גלגלצ. החל מ-2010 כל השיחות מגיעות לאולפן גלגלצ ושיתוף הפעולה עם חברת פלאפון הסתיים. העורך והמפיקים אחראים לוודא את אמיתות הדיווחים, לנסחם ולהזינם למחשב שנמצא מול השדרן, שקורא בהפרשי זמן קבועים. גלגלצ היא התחנה הראשונה בארץ, שהטקסטים שלה נערכו ונקראו ממערכת ממוחשבת. כיום נעשה שימוש גם באפליקציית Waze ובאמצעים דיגיטליים אחרים לעריכת דיווחי התנועה.

באמצע שנת 1997 נוספו לתחנה שעות שידור. רצועת הבוקר נפתחה מוקדם יותר, בשעה 6:30, בהתאם לשעות העמוסות בכבישים, ולאחר חצות נוספו ללוח השידורים שעתיים שבהן שובצה מחדש התוכנית "לילה טוב" שהוגשה על ידי אילת מידן. זמן קצר לאחר מכן הוחלפה התוכנית, והוחל בשידור "שתיקת הכבישים" עם גידי שפרוט לאחר מכן הגישו את התוכנית לאורך השנים נעמה חן, שרהלה בן אשר ואורלי יניב. החל משנת 2015 התוכנית מוגשת על ידי חיילי התחנה.

שינוי לוח המשדרים 1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בינואר 1999, כשלוש שנים לאחר שקיבל לידיו את ניהול גלגלצ, החליט אלדד קובלנץ לבצע שינוי נוסף בלוח המשדרים. רצועת הבוקר הורחבה שוב ושידורי גלגלצ נפתחו מוקדם יותר, בשעה שש בבוקר. התוכנית "מדינה בדרך" צומצמה לשעתיים בלבד, ואת השידורים פתחה תוכנית חדשה, בת שעה אחת, "סטרטר" עם עמרי רונן. רונית כפיר, ששידרה בתחנה כמעט מאז הקמתה, עזבה אותה, ואת תוכניתה "בוקר טוב" קיבלה אורלי מיכאלי. עידו מור עזב את תוכנית "הבחירות" ועבר לשדר בלילה, ואת מקומו תפסה נועה גראס. בשעה ארבע אחר הצהריים שובצה תוכנית חדשה – "אבו ארבע" עם יואב גלזנר, ששילבה במהלך שעתה השנייה את דיווחי התנועה מהמסוק. כן התוכנית "נעים" עם לילך ברנע צומצמה לשעתיים בלבד.

אחד השינויים החשובים ביותר שביצעה גלגלצ בלוח השידורים החדש הוא "גלגלילה", שתי רצועות שידור יומיות, בהן משודרת מוזיקת לילה, שהייתה שונה באופייה משידורי גלגלצ במהלך שאר שעות היום. התוכניות בגלגלילה עסקו בעיקר בעשור האחרון במוזיקה העולמית. הרצועה הראשונה נקראה "90 90 90" עם עידו מור, תוכנית בה שודרו רק שירי שנות ה-90. הרצועה השנייה נקראה "הקצה" עם נדב רביד, תוכנית שהחליפה את "סופרגראס".

שינוי לוח המשדרים 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בינואר 2016, כשנה לאחר שקיבל לידיו את ניהול גלגלצ, החליט נדב רביד להשיק את לוח השידורים החדש. שעות השידור של התחנה הוארכו ורצועת הבוקר נפתחה כבר בשעה 5:00 בבוקר. השדרנית הדר מרקס חזרה לשדר בתחנה את התוכנית "מדינה בדרך" בתחילה למשך שעתיים בכל יום ובהמשך הורחבה התוכנית לשלוש שעות. כמו כן עורך דיווחי התנועה הראשי בני כבודי החל להגיש את דיווחי התנועה ובכך הצטרף להגשתה של מרקס. התוכנית "קולות החיילים" (במסגרתה חיילי צה"ל בוחרים את השירים) הוארכה לשעתיים. בשעות הערב נוספה הרצועה "האנשים של המוזיקה" ובה משודרות תוכניות מוזיקה שונות מהקו הקבוע של התחנה שנערכות ומשודרות על ידי מומחי מוזיקה ידועים ומבקרי מוזיקה, את הרצועה פותחת תוכנית בת שעה בלבד המוגשת על ידי יואב קוטנר ואורלי יניב ובהמשך מ-22:00–0:00 מגישים את הרצועה למשך שעתיים מבקרי מוזיקה שונים: נועה ארגוב, מיטל שבח, סער גמזו (החליף את חן אלמליח קבוע), נוי אלוש וקוואמי. בימי רביעי משדר אמן ישראלי ידוע למשך תקופה את המוזיקה שהוא אוהב והשפעותיו. בימי שישי נוספה תוכנית בשם "קבלת שבת" הכוללת בכל שבוע בחירות שירים לקבל איתם את השבת של אומן אחר בהגשת שיר הדס מאיר. בהמשך השנה נוספה גם התוכנית "עשורים" בהגשת ערן אליקים במסגרתה מדי יום מוקדשת שעה לעשור מוזיקלי אחר. בשנת 2020 הרצועה השתנתה וחלק מהשדרנים עזבו את הרצועה וחלק הצטרפו: עידו פורת ואלה גוטמן בימי חמישי, קוואמי עבר לימי שני, קוטנר עבר לימי רביעי ובוטלה תוכניתו עם אורלי. לוח השידורים החדש הביא איתו גם שינוי בשמות התוכניות שהוחלפו בשמות השדרנים על מנת להעמיק את חיבור המאזינים לדמות השדרן, כמו כן מערך הדיגיטל של התחנה ברשתות החברתיות חוזק משמעותית ואף מונתה עורכת דיגיטל ראשית. עם השקת לוח השידורים החדש הושקו גם פינות חדשות בשידור שמטרתן לגוון את לוח השידורים וליצור עניין בהאזנה כגון: "גלגלייב" עם דלית רצ'שטר בימי רביעי בשעה 13:30 הכוללת אירוח אומן באולפן לריאיון קצר וביצוע שיר בשידור חי. "השרשרת" – מדי יום השיר האחרון לפני השעה 18:00 מושמע על פי בחירת המאזינים עם קשר לשיר שהושמע יום קודם לכן באותה השעה כך שנוצרת שרשרת מוזיקלית. "שיר הסירים" - בימי שישי בשעה 10:20 שוחחה לבנת בן-חמו עם אמן ישראלי לקראת השבת והוא סיפר לה על מתכון ייחודי במשפחתו ובחר שיר, המתכון הועלה לעמוד התחנה ברשתות החברתיות. הפינה ירדה בהמשך עם עזיבתה של לבנת את התחנה. מעת לעת התחנה מוסיפה ומשנה פינות בלוח השידורים.

לוח שידורים מיוחד לתקופת הקורונה 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בשנת 2020, גלגלצ הרחיבה את שעות השידור של שדרני התחנה לשלוש שעות: רצועת הבוקר של גלגלצ שודרה 06:00–09:00 (תחילה על ידי הגר קרני ובהמשך הוחלפה על ידי עילם איסמאילוב), מדינה בדרך שודרה 09:00–12:00, דלית רצ'שטר שידרה 12:00–15:00, ערן אביגל שידר 15:00–18:00, אביה מלכה שידרה 18:00–21:00 (בשבוע הראשון של מתכונת זו עזבה מלכה את התחנה ובהמשך הוחלפה על ידי אחינעם בר) ורצועת הערב שודרה 21:00–00:00 (בהתחלה שידרה את רצועה זו אחינעם בר, בהמשך הוחלפה על ידי רואי שריקי ולשבועות בודדים הוחלף על ידי שיר הדס מאיר) בכל יום חמישי בשעה 14:00 שודרה שעה מעורבבת של עשורים (מכיוון שבמתכונת שידורים זו התכנית לא משודרת), בנוסף גם התוכניות "קולות החיילים" ו"שתיקת הכבישים" לא שודרו בתקופה זו. האנשים של המוזיקה החלו להגיש רצף תוכניות הנקרא "אלבומים לקחת לבידוד" ששודרו בין 00:00–02:00, בו הם המליצו על אלבומים ששווה להכיר ולקחת לבידוד. בין השעות 02:00–06:00 נוגנו בתחנה רק שירים של אמנים ישראלים (מסורת זו נמשכה לאחר הגל הראשון) ובימי שישי בשעות אלו שודרו סטים של תקליטנים ישראלים. בנוסף שודרו תכנים נוספים מיוחדים לימים אלו: רביעי ישראלי (ימי רביעי רק עם מוזיקה ישראלית), קולות הזוגות (יום שלם עם שירים של זוגות שדחו או ביטלו את החתונה שלהם, כל שעה זוג אחר בחר את השירים שהיו אמורים להתנגן בחתונתו), מסיבת מרפסות (כל יום 18:00–19:00) שעה של שירים ולהיטים קצביים והמאזינים בחרו את השיר האחרון בשעה. כמו כן מדי יום רופאים, חיילים, רוקחים ואנשים חשובים נוספים בחרו במדינה בדרך את השירים לכבוד חלקם בהתמודדות עם המגפה, מדי פעם גם מאזיני התחנה יכלו לבחור ולבקש שירים להקדיש שירצו לשמוע והשירים שביקשו שובצו בשידורים.[6] דבר זה התחיל בתאריך 16 במרץ והסתיים בתאריך 10 במאי, בתאריך זה כל התוכניות חזרו לאורך שעתיים מלבד רצועת הבוקר שהתקצרה לשעה, רצועת הערב שהתארכה לשלוש שעות (בהתחלה הוגשה על ידי שיר הדס מאיר ולאחר מכן רואי שריקי החל להגיש את הרצועה). התוכניות "עשורים" ו"קולות החיילים" הוחזרו, "שתיקת הכבישים" לא הוחזרה. מדינה בדרך חזרה לשעותיה הרגילות והחל מהגל השני של הקורונה הוחזרה מסורת "רביעי ישראלי". כמו כן, התחנה חזרה לארח אמנים באולפן חיצוני ובשידורים מוקלטים מראש בעקבות המגבלות (בתוכניות "גלגלייב" עם דלית רצ'שטר ובתוכנית של עידו פורת). נוספה פינה קצרצרה בשם "מוזיקה זה החיים" שבה אנשי תעשיית המוזיקה בהופעות מספרים את סיפור העבודה שלהם ובוחרים שיר שיתנגן בסוף הפינה. המצעד השנתי העברי של אותה שנה הוקדש לתעשיית המוזיקה הישראלית בעקבות המשבר וכלל ביצועים חיים משלל במות ברחבי הארץ. בכל יום שישי בשעה 17:30 נוגן שיר מהופעה חיה של אמן ישראלי כדי לעזור לתעשייה. בין החודשים ינואר למרץ 2021 מדי יום שני התכנית מדינה בדרך עברה לשדר ממתחם שרונה בתל אביב, תוך אירוח אמנים ומתן דגש על סיוע לעולם התרבות באמצעות עמותת פעימת הלב.

המאבק המשפטי עם אקו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 פקע הסכם התמלוגים של גל"צ וגלגלצ עם אקו"ם, והופסקו התשלומים. בספטמבר 2000 פתח אקו"ם במאבק משפטי נגד התחנות. ב-12 בינואר 2003 נכנס לתוקף צו מניעה לשידור מוזיקה בתחנות, ולראשונה שודרו בגלגלצ תוכניות דיבורים והעלו מאזינים לשידור. תוך יממה הושג הסכם בין הצדדים.[7][8][9]

תוכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד אחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אחד אחד

התחנה עורכת מצעד שבועי המדורג על ידי המאזינים, שבוחרים עשרה שירים מתוך ארבעים דרך אתר האינטרנט של התחנה. המצעד כולל שירים ישראלים ובינלאומיים במקביל. המצעד מכונה "אחד אחד" כיוון שבתוכנית מושמעים פעם שיר עברי ופעם שיר לועזי.

עד לשנת 2011 שודר המצעד בימי חמישי במשך שלוש שעות – בין 13:00 ל-16:00 – וכלל 30 שירים – 15 ישראליים ו-15 לועזיים. עד לשנת 2010 הגיש את המצעד עומרי רונן, אז החליפה אותו הדר מרקס. בשנת 2011 פרשה מרקס מהתחנה, ונעמי רביע החליפה אותה בהגשת המצעד, אז קוצר המצעד לשעתיים והוא כולל 20 שירים בלבד. כיום המצעד משודר בימי חמישי במשך שעתיים בין 12:00–14:00 בהגשת דלית רצ'סטר, לפני המצעד משודרת התוכנית קולות החיילים בין השעות 10:00–12:00 בהגשת ליהיא שפרבר. נוסף לשידור השירים שדורגו במצעד, במהלך התוכנית משובצות גם פינות בשם "היה היה" בה משמיעים שירים שכיכבו במצעדים בשנים קודמות, "מסביב לעולם" בה משמיעים שירים המדורגים במצעדים בארצות שונות בחו"ל, ו"ישראלי/בינלאומי חדש" בה מושמע שיר חדש שייכנס לפלייליסט בשבוע שלאחר מכן בהשמעת בכורה בתחנה.

המצעד השנתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למצעדים השבועיים, גלגלצ עורכת גם מצעדים שנתיים, המסכמים את שנת המוזיקה החולפת. בערב ראש השנה מתקיים מצעד עברי שנתי בו מדורגים שירים עבריים. ובסוף השנה האזרחית מתקיים מצעד בינלאומי שנתי. ב-31 בדצמבר 2009 אף שודר בתחנה, לאורך 10 שעות שידור, מצעד העשור של הלהיטים הגדולים בעשור הראשון של המאה ה-21.[10] באוגוסט 2019 שודרו מצעדי העשור מחדש כאשר ניתנה למאזינים לבחור מחדש את השירים המועדפים עליהם. המצעד הראשון הוקדש לשירי שנות ה-70, לאחר מכן שירי שנות ה-80 ושנות ה-90.

הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הבחירות שודרה מ-1996 עד 2011 בימי השבוע אחר הצהריים. בתוכנית שודרו שירים שנבחרו על ידי המאזינים באמצעות אתר גלגלצ ועמוד התוכנית בפייסבוק.

בעבר הנחה את התוכנית עמרי רונן, באותה תקופה התקיימה בתוכנית פינה בשם "מלחמת העולמות": בתחילת התוכנית נבחרים שני זמרים שבאים מעולמות תרבותיים שונים והקהל מצביע ב-SMS או באתר גלגלצ, ובסוף התוכנית משודרים שלושה שירים בביצוע האמן הנבחר.

לאחר פרישת עמרי רונן מהתחנה, עברה התוכנית לידי הדר מרקס והפינה הוחלפה במשחק "השלישייה": בכל יום נבחר נושא, והמאזינים יכולים לבחור שירים הקשורים לנושא, ושלושה מתוכם משודרים בסוף התוכנית. עם עזיבתה של מרקס את התחנה במאי 2011 בוטלה התוכנית. על שעות השידור שלה (בין 13:00–16:00) שודרה התוכנית "הצתה מאוחרת" עם גידי שפרוט, אך כיום לאחר פרישתו של שפרוט משדרים בשעות אלו דלית רצ'סטר, ערן אביגל ו-"עשורים" עם ערן אליקים.

תוכניות סוף השבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-2018 התחילה בגלגלצ מתכונת חדשה בימי שישי של תוכניות קבועות בשם "שישי החדש" -

בין 6:00–9:00 נעמי רביע משדרת תוכנית ובה היא מביאה את פרשת השבוע במוזיקה ולקראת סופה, ד"ש מהאייטיז ובו משמיעה פיסת נוסטלגיה משנות השמונים. החל משנת 2021 החליפה אותה גוני כהן. בין השעות 9:00-12:00 לבנת בן חמו משדרת תוכנית ובה אמן מציע מתכון שבועי לשישי (פינה זו הסתיימה), המאזינים מצלמים את עצמם לתמונת הכנות לשבת ופיוט שבועי בהתאם לאווירת השבוע. החל משנת 2021 החליפה אותה טליה כהן והפינות בוטלו, עוד באותה שנה תם אהרון החליף את טליה כמגיש הקבוע של הרצועה. בין 12:00–15:00 עומר גפן מגיש את תוכנית הרוק של גלגלצ ובה הפינה "האזנה מודרכת" בשעתה השנייה של התכנית. ובין השעות 15:00–18:00 שיר הדס מאיר משדרת את "קבלת שבת", תוכנית בה אמנים בוחרים את המוזיקה שהם אוהבים בשישי למשך שעה שלמה.

בשבת, החל משנת 2020, השבת מותגה מחדש כ"שבת עשורים", מעין מתכונת מהירה של תוכנית עשורים היומית, בה בכל רבע שעה מושמעים כ-3–4 שירים מעשור אחר באופן אקראי. הרצועה משודרת משעה 8:00 עד 22:00, ואז מגיש שחר אמאנו את תוכניתו עד חצות.

מדינה בדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מדינה בדרך

"מדינה בדרך" היא התוכנית הוותיקה ביותר בגלגלצ, ומשודרת מיום הקמת התחנה בשנת 1993. החל מינואר 2016 מגישים אותה הדר מרקס (בימים א'–ד') ועומר גפן (ביום ה').

על פי סקר TGI מינואר 2024, "מדינה בדרך" היא תוכנית הרדיו המואזנת ביותר בישראל.

פסטיבל המוזיקה - גלגלייב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2023 גלגלצ הכריזה על פסטיבל מוזיקה ראשון של התחנה תחת השם "גלגלייב", שמתוכנן להתקיים באמפי פארק בראשון לציון לרגל חגיגות 30 שנה לתחנה ו-140 שנה להיווסדות העיר. התחנה פרסמה בהדרגה מידע על האירוע, בין היתר כי באירוע צפויים להופיע כמה מהמוזיקאים הפופולריים בישראל.[11]

שירים קבועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתחנה יש מסורת של השמעת שירים מסוימים בזמנים קבועים:

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות אחוזי ההאזנה הגבוהים, נשמעה בציבור ביקורת קשה על גלגלצ לקראת סוף שנת 1997 ותחילת שנת 1998. המבקרים טענו שהנהלת התחנה עסוקה רק בהגדלת הרייטינג, וויתרה על איכות השידור. נטען שהתחנה מגבילה את עצמה לסוג מוגדר מאוד של מוזיקה, ולמעשה משדרת מתוך מבחר מצומצם מאוד של שירים מוכתבים מלמעלה, במטרה "ללכת על בטוח". מבקר המוזיקה ועורך מוזיקלי בכיר לשעבר בתחנה יואב קוטנר אף אמר ב"כנס הרדיו הראשון" שהתקיים בחיפה בשנת 2007 כי: "תחנת גלגלצ היא תחנה שמשדרת מיינסטרים מאוס, שאני אישית לא סובל אותו". [דרוש מקור] על שיטת הפלייליסט אמר: "...אין ספק שהשיטה עובדת, אבל חייבים להרחיב את המגוון המוזיקלי כי בצמצום הזה טמון נזק תרבותי עצום".[12]

כתשובה לביקורת, עבדה התחנה יותר ויותר על השגת השמעות בלעדיות לאלבומים ושירים חדשים, עבריים ולועזיים. חברות התקליטים מסרו עותקים של הסינגלים לגלגלצ בלבד, ובתמורה נכנסו השירים ל-Playlist, וזכו לחשיפה מוגברת בשידורי התחנה, למשך תקופת הבלעדיות.[דרוש מקור] כך החל הקמפיין "גלגלצ - לפני כולם". אף על פי כן נמתחה ביקורת על התחנה, כי למרות היותה ממומנת מכספי ציבור, הרי שאין מושמעים בה סגנונות מוזיקליים רבים האהובים על חלקים גדולים בציבור, כגון מוזיקה ים תיכונית, מוזיקה חסידית וכדומה.

בתגובה לטענות של אמנים ותיקים כנגד התחנה ולביקורת על בחירות הז'אנרים המושמעים, אמר מנהל התחנה אלדד קובלנץ: "אני חושב שאנחנו נותנים במה לאמנים הוותיקים ושהמינון של השירים שלהם בהחלט מספק, אבל אף פעם אי אפשר לרצות את כולם. כל ז'אנר מרגיש מקופח בגלגלצ. יש משהו מגוחך בדיון הזה, כי ההצלחה של התחנה נובעת ממה שהיא. ברגע שהיא תתחיל לנסות לרצות את מבקריה, אף אחד לא ירצה להאזין לה יותר".[12]

עתירה לבג"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2009 הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה להתערב בבחירת השירים המושמעים בתחנה בטענה שזו מונעת משיקולים זרים, ממניעים מסחריים, ופועלת ללא רגולציה מתאימה. בתחנה הגיבו לטענות באומרם כי "שיטת עריכת המוזיקה בתחנה מתבססת על עיקרון של מתן הזדמנות שווה לאמנים, ועל שיקולים מקצועיים הנגזרים מתכליתה וייעודה של התחנה".[13]

בספטמבר 2010 דחה הרכב השופטים בראשות דורית ביניש את העתירה, וקבע כי אין פסול בנוהל בחירת השירים של התחנה. עוד ציינו השופטים כי אין מקום להתערבות בית המשפט בתוכן המוזיקלי, וכי טענות העותר בדבר התנהלותה של התחנה היו חמורות מאוד אך הן ללא כל ביסוס ותשתית.[14] עם זאת, הורה בית המשפט לקדם בתוך 45 יום מיום מתן ההחלטה את הסדרת חוקיות פעילותה של התחנה, שעליה אמון הפיקוד העליון בראשות הרמטכ"ל.[14]

בשנת 2016 חייב בית משפט השלום בתל אביב את גלגלצ לשלם פיצויים בסך 50 אלף ש"ח לזמרת רונית רולנד, עקב סירוב התחנה לתת לה קרדיט בשידור.[15]

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפקד גלי צה"ל - טל לב רם.
  • מנהל גלגלצ - נדב רביד
  • עורכת מוזיקה ראשית - יסמין ישבי
  • מפיק ראשי - בר כ"ץ
  • עורך תנועה ראשי - בני כבודי
  • אחראי על פניות הציבור - ערן אליקים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רשימת שידור: כך שינתה גלגלצ את פני המוזיקה הישראלית, שי להב, הוצאת עם עובד, תל אביב, תשס"ט 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובץ קול זה הוא הקראה של הערך כפי שהופיע בתאריך 2018-08-25, שינויים בטקסט שבוצעו לאחר מכן אינם מופיעים בהקלטה. (עזרה)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סקר TGI: הקרב הצמוד הוכרע - זו תחנת הרדיו המואזנת ביותר, באתר אייס, 30 בינואר 2024
  2. ^ אלכסנדר כץ, לידיעת מירי רגב: גלגלצ ממשיכה לשלוט - ופותחת פער על תחנות האקטואליה, באתר אייס, 27 בינואר 2016
  3. ^ ערן סויסה, בוקר טוב גלגלצ, באתר nrg‏, 15 בספטמבר 2009
  4. ^ גלגלצ חוגגת 25 שנים: מנהלת התחנה הראשונה מרב מיכאלי מספרת איך הכל התחיל, נכון להבוקר עם רזי ברקאי, 31 באוקטובר 2018
  5. ^ תמר סוקניק, קורבנות הפלייליסט, באתר הארץ, 23 ביוני 2006
  6. ^ מעריב אונליין, ‏האזנה מהבית: גלגלצ חושפת לוח שידורים חדש לימי הקורונה, באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2020
  7. ^ גלגלצ, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
  8. ^ מעיין כהן, ‏לא יאומן כי ישודר, באתר גלובס, 14 בינואר 2003
  9. ^ מרב יודילוביץ', ביהמ"ש אסר על השמעת מוזיקה בגל"צ, באתר ynet, 6 בינואר 2003
  10. ^ אור ברנע, אתם קבעתם: "Californication" הוא שיר העשור, באתר ynet, 31 בדצמבר 2009
  11. ^ נועה קירל, מרגי, אנה זק ואמנים נוספים: גלגלצ חוגגת 30 בפסטיבל מוזיקה ענק, באתר חדשות 13, 16 באפריל 2023
  12. ^ 1 2 תמר סוקניק, "קורבנות הפלייליסט", באתר הארץ, 23 ביוני 2006
  13. ^ שמואל מיטלמן, עתירה לבג"צ: גלגל"צ מונעת משיקולים זרים, באתר nrg‏, 18 באוקטובר 2009
  14. ^ 1 2 ערן בר-און, "ביהמ"ש לא יקבע מה ישודר בגלגלצ", באתר ynet, 20 בספטמבר 2010
  15. ^ ביהמ"ש: גלגלצ תפצה את הזמרת רונית רולנד ב-50 אלף שקל, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2016