לדלג לתוכן

צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעקבות מלחמת חרבות ברזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ב-21 בנובמבר 2024 הוצאו צווי מעצר של בית הדין הפלילי הבין-לאומי נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט בעקבות מלחמת חרבות ברזל

צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעקבות מלחמת חרבות ברזל הם צווי מעצר שהוצאו ב-21 בנובמבר 2024 על ידי בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) בעקבות חקירת בית הדין בעניין פלסטין לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לשר הביטחון יואב גלנט, בטענה לאחריות לפשע מלחמה של הרעבה כשיטת לחימה, וכן לפשעים נגד האנושות של רצח עם ו"מעשים לא אנושיים" אחרים (כמו מניעת תרופות) במהלך מלחמת חרבות ברזל.[1] בית הדין גם הוציא צווי מעצר לבכיר ארגון הטרור חמאס מוחמד דף, שהיה האחראי להוצאתו לפועל של טבח שבעה באוקטובר.

על פי צו המעצר, 125 המדינות החברות ב-ICC נדרשות לעצור את נתניהו וגלנט אם ייכנסו לשטחן.

צווי המעצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, הצהיר התובע הראשי של ה-ICC, כרים קאן, כי בסמכותו של בית הדין להעמיד לדין גם על פשעי מלחמה שבוצעו על ידי פלסטינים בשטח ישראל וגם על ידי ישראלים בשטח פלסטיני. ב-29 בדצמבר 2023 דרום אפריקה הגישה תביעה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי, בטענה כי התנהגותה של ישראל נחשבת לרצח עם.

ב-20 במאי 2024 הודיע קאן כי יגיש בקשות לצווי מעצר נגד מנהיגי חמאס, יחיא סינוואר, מוחמד דף ואיסמעיל הנייה, וכן נגד מנהיגי מדינת ישראל: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. הבקשה למתן צו נגד הנייה בוטלה בעקבות הריגתו ב-31 ביולי 2024.

בית הדין דחה את טענתה של ישראל כי אין בסמכותו לדון בעניינה של המלחמה.[2][3]

ב-21 בנובמבר 2024 השופטים בלשכה המקדמית של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ניקולא גווילו (נשיא, צרפת), ריינה אדלייד סופי אלפיני-גאנסו (בנין) ובטי הוהלר (סלובניה) הוציאו צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט מישראל, ונגד מוחמד דף מחמאס.

הלשכה הצהירה כי היא מצאה נימוקים הגיוניים לכך ש"החל מ-8 באוקטובר 2023 ועד ל-20 במאי 2024 לפחות" נושאים נתניהו וגלנט באחריות פלילית "כשותפים לביצוע המעשים במשותף עם אחרים: פשע המלחמה של הרעבה כשיטת לחימה, הפשעים נגד האנושות של רצח עם, רדיפה ומעשים לא אנושיים אחרים" ו"כממונים אזרחיים על פשע המלחמה של הכוונת מתקפה נגד אוכלוסייה אזרחית". וכי מוחמד דף נושא באחריות ישירה ופיקודית "לפשעים נגד האנושות של רצח, השמדה, עינויים ואונס וסוגים אחרים של אלימות מינית", וכן פשעי מלחמה שונים. היא מצאה נימוק סביר כי "הפשעים נגד האנושות היו חלק מהתקפה נרחבת ושיטתית שהופנתה על ידי חמאס וקבוצות מזוינות אחרות נגד האוכלוסייה האזרחית בישראל".

ב-25 בנובמבר הודיע דובר בית הדין הפלילי הבינלאומי כי קיימת אפשרות להקפאת ההליכים נגד נתניהו וגלנט, אם מערכת המשפט בישראל תחקור את ההאשמות שעומדות בבסיס הצווים. גורמים משפטיים בישראל החוו את דעתם כי הדרך היחידה לעצור את ההליכים היא בעזרת הקמת ועדת חקירה ממלכתית.[4]

שר הביטחון, ישראל כ"ץ,[6] ויו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יולי אדלשטיין, גינו את החלטת בית הדין.[7]
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, וראשי מפלגות האופוזיציה, יאיר לפיד, בני גנץ ויאיר גולן גינו אף הם את החלטת בית הדין. לעומתם מפלגת חד"ש בירכה על ההחלטה.[8]
  • ארצות הבריתארצות הברית ג'ון ת'ון, מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט אמר כי: "הסנאט צריך להעביר מיד חקיקת סנקציות, כפי שהבית כבר עשה על בסיס דו-מפלגתי". חבר הקונגרס מייק וולץ אמר כי: "ל-ICC אין אמינות, וההאשמות הללו הופרכו על ידי ממשלת ארצות הברית. ישראל הגנה באופן חוקי על עמה ועל גבולותיה מפני טרוריסטים רצחניים. אתם יכולים לצפות לתגובה חזקה להטיה האנטישמית של ה-ICC והאו"ם בינואר".[3] הסנאטור לינדזי גרהאם אמר בראיון לפוקס ניוז כי בית הדין הבינלאומי בהאג הוא "גוף אנטישמי", ואיים על מדינות שמתכוונות לאכוף את הצו כי "אם אתם הולכים לעזור ל-ICC כמדינה, ולאכוף את צו המעצר נגד ביבי וגלנט, שר הביטחון לשעבר, אטיל עליכם סנקציות כמדינה".[9]
  • חמאסחמאסחמאס: חבר הלשכה המדינית של חמאס, באסם נעים, בירך על החלטת בית הדין הפלילי שדבריו הינו "צעד חשוב לקראת צדק", וקרא לבית הדין להרחיב את היקפי מתן הצווים לגורמים ישראליים אחרים. חמאס התעלם מהצו שניתן למוחמד דף.
  • הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית: הרשות הפלסטינית שיבחה את החלטת ה-ICC ואמרה כי היא "מחזירה את התקווה והאמון במשפט הבינלאומי ובמוסדותיו, ובחשיבותם של צדק, אחריות והעמדה לדין של פושעי מלחמה".
  • הונגריההונגריהראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הודיע כי לא יכבד את פסיקת בית הדין ולא יאכוף את הצו, ואף הזמין את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לביקור בהונגריה.[10]
  • ארגנטינהארגנטינה נשיא ארגנטינה חבייר מיליי גינה את ההחלה וכתב "הרפובליקה הארגנטינאית מביעה את אי הסכמתה העמוקה עם ההחלטה האחרונה של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) להוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ושר הביטחון לשעבר, יואב גלנט. החלטה זו מתעלמת מזכותה הלגיטימית של ישראל להגן על עצמה מפני התקפות מתמדות של ארגוני טרור כמו חמאס וחזבאללה".[11]

בעקבות האשמות ישראליות בנוגע לחוסר הנייטרליות של השופטת ביתי הוהלר, טען בית הדין כי להוהלר לא הייתה מעורבות קודמת בחקירות הקשורות לפלסטינים בזמן שהותה במשרד התובע. הוהלר הוסיפה כי היא "לא ניגשה למסמכים, ראיות או תיקים סודיים הקשורים לעניין".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ איתמר אייכנר, "צווי מעצר בגין פשעים נגד האנושות": החלטת האג המלאה נגד נתניהו וגלנט, באתר ynet, 21 בנובמבר 2024
  2. ^ תמר אלמוג עמיחי שטיין, ביה"ד הפלילי הבינ"ל הוציא צווי מעצר לנתניהו וגלנט, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בנובמבר 2024
  3. ^ 1 2 שירית אביטן כהן, אריאל כהנא, "הרעבה כשיטת לחימה": בהאג הוציאו צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2024
  4. ^ האו"ם חושף: כך תוכל ישראל לבטל את צווי המעצר, באתר ישראל היום, 24 בנובמבר 2024
  5. ^ לירן וינשטיין, ‏נתניהו מגיב לבית הדין בהאג: "משפט דרייפוס המודרני", באתר "סרוגים", 21 בנובמבר 2024
  6. ^ ציוץ של ישראל כ"ץ, טוויטר, 21 בנובמבר 2024 (באנגלית)
  7. ^ דין ברנדשטטר, יולי אדלשטיין: "בית הדין שבוי בידי אינטרסים איסלאמיסטים", באתר עכשיו 14
  8. ^ אמיר אטינגר, יהודה שלזינגר, "יום שחור לצדק, יום שחור לאנשות": מהרצוג ועד לפיד, גינויים חריפים בישראל לצווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2024
  9. ^ סוכנויות הידיעות, ‏צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט: לינדזי גרהאם - "מי שיאכוף אותם, נמחץ את הכלכלה שלו", באתר מעריב אונליין, 23 בנובמבר 2024
  10. ^ עמיחי שטיין גילי כהן דב גיל-הר, מדינה ראשונה שהודיעה שלא תכבד את צו המעצר: ראש ממשלת הונגריה יזמין את נתניהו לביקור, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בנובמבר 2024
  11. ^ אוריאל בארי, ‏נשיא ארגנטינה נגד האג: "מעוות את רוח הצדק הבינלאומי", באתר "סרוגים", 21 בנובמבר 2024