צוות העל של סנג'אי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צוות העל של סנג'אי
Sanjay's Super Team
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
בימוי סנג'אי פאטל
הופק בידי ניקול פאראדי גרינדל
תסריט סנג'אי פאטל
עריכה קווין רוז-וויליאמס
מדבבים ברנט שראף
סאני סינג עטר
ארון ראו
ז'קלין הררה
מוזיקה מיכאל דנה
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה Walt Disney Pictures
Pixar Animation Studios
חברה מפיצה סרטי אולפני וולט דיסני
הקרנת בכורה צרפתצרפת 15 ביוני 2015
ניו יורקניו יורק 27 בספטמבר 2015
ארצות הבריתארצות הברית 25 בנובמבר 2015
ישראלישראל 26 בנובמבר 2015
משך הקרנה כ-7 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה הנפשה ממוחשבת, אקשן, הרפתקאות
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb

צוות העל של סנג'אי (באנגלית: Sanjay's Super Team) הוא סרט קצר אמריקאי בהנפשה ממוחשבת, מסוגת אקשן והרפתקאות, אשר בוים ונכתב על ידי סנג'אי פאטל על פי ילדותו, הופק על ידי ניקול פאראדי גרינדל והולחן על ידי מיכאל דנה. חברות ההפקה של הסרט הן Walt Disney Pictures ו-Pixar Animation Studios, כאשר הוא נכלל ברשימת הסרטים הקצרים של פיקסאר.

הקרנת הבכורה של הסרט הייתה ב-15 ביוני 2015 בפסטיבל סרטי האנימציה הבין-לאומי אנסי, כאשר לאחר מכן הוא הוקרן בפסטיבל הקולנוע של ניו יורק ב-27 בספטמבר באותה שנה. בהמשך השנה הסרט הוקרן לפני הקרנת הסרט "הדינוזאור הטוב", אשר יצא לאקרנים במקור ב-25 בנובמבר ובישראל ב-26 בנובמבר בהפצת סרטי אולפני וולט דיסני. בשנת 2018 הסרט הופץ בחלק השלישי של אוסף הסרטים הקצרים של פיקסאר, ובהמשך הוא נהיה זמין בשירות הסטרימינג דיסני+. אורך הסרט הוא כ-7 דקות.

בשנת 2016 הסרט היה מועמד לפרס אנני לסרט הקצר הטוב ביותר בטקס פרסי אנני ה-43 ולפרס אוסקר לסרט המונפש הקצר הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-88. בהשראת הסרט יוצרו מספר מוצרים, כמו כן יצא לאור ספר שמתאר את העבודה עליו בשם "The Art of Sanjay's Super Team".

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתחיל בשקופית בה רשום שהסרט מבוסס על סיפור אמיתי, בעיקר. ואז מציג ילד צעיר בשם סנג'אי, אשר צופה בבית בסדרת גיבורי העל האהובה עליו ומשרטט את דמויותיה במחברת שלו. באותו זמן, אביו מנסה לעשות מדיטציה במקדש הינדי קטן באותו חדר. כל אחד מהדמויות מתעצבן מקולות הפעילות של השני, עד שאביו של סנג'אי מכבה את הטלוויזיה, מחרים את בובת המשחק של בנו וגורם לו להשתתף במדיטציה. סנג'אי מחזיר את הבובה בזמן שאביו מוסח, אבל בטעות מצית את הגלימה שלו ממנורת השמן של המקדש. תוך כדי כיבוי השכמייה, הוא מכבה גם את המנורה ומועבר למקדש עם שלושה פסלי אבן.

לפתע, מופיעה דמות שד שדומה לרוואנה, ומתחילה לגנוב את נשקים של הפסלים. סנג'אי שובר את מנגנון ההדלקה בבובה שלו ומשתמש בו כדי להצית את מנורת הענק באמצע החדר, ומביא את הפסלים לחיים בתור האלים וישנו, דורגה והנומאן. האלים מתחילים להדוף את התקפות השד ולצלצל בפעמונים שלהם כדי להסיע אותו אחורה, אבל הוא מתנקם והורס את הפעמונים שלהם.

סנג'אי מזהה את מנורת הענק כפעמון הפוך ושובר עליה את הבובה שלו כדי לצלצל בו בקול רם, מרגיע את השד וכך גורם לו לעזוב את המקדש. סנג'אי מקבל בובה חדשה מוישנו, כמו גם את ברכתו, ואז מוצא את עצמו בחזרה בעולם האמיתי. בהמשך אביו מחזיר לו את השלט, אך מאוכזב מחוסר העניין של בנו במסורות התרבותיות שלהם. במקום להדליק את הטלוויזיה, סנג'אי מתחיל לצייר במחברת שלו ומפתיע את אביו בסקיצה חדשה - האלים מהחלום בהקיץ שלו צופים בסדרת גיבורי העל האהובה עליו.

הסרט מסתיים בתמונות אמיתיות במהלך ילדותו ובימינו מחייו של סנג'אי פאטל, במאי וכותב הסרט שהוא מבוסס על ילדותו, ואביו.

מדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברנט שראף
  • סאני סינג עטר – סנג'אי
  • ארון ראו – אבא של סנג'אי
  • ז'קלין הררה

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנג'אי פאטל, במאי וכותב הסרט

ההשראה לסרט הקצר הגיעה מילדותו של סנג'אי פאטל, שגדל בסן ברנרדינו בשנות ה-80, במשפחה של מהגרים הודים. כמו ילדים רבים שגדלו באותה תקופה, פאטל שיחק עם רובוטריקים, צפה בסרטים מונפשים של לוני טונס וקרא קומיקס של סופרמן. עם זאת, הוא גם ביצע טקסים הינדיים יומיים של מדיטציה ותפילה עם אביו. הוא הרגיש מסוכסך עם מסורות הוריו, ואמר "העולמות שלנו היו נפרדים זה מזה. רק רציתי ששמי יהיה טראוויס, לא סנג'אי"[1].

כשגדל, הוא הפך בטוח יותר בזהותו, למרות שעדיין מצא את זה מאתגר לאמץ בגלוי את הרקע ההודי שלו בעבודה. כילד, הוא "הרגיש עמוקות את היעדרו של כל מי שנראה כמוהו בסרטים ובטלוויזיה". כדי "להביא את סיפורו של ילד חום צעיר לרוח הזמן של תרבות הפופ", פאטל הציג לראשונה את הרעיון לסרט הקצר בפני בכירי פיקסאר במהלך שנת 2012. מנהל הקריאייטיב הראשי של פיקסאר, ג'ון לאסיטר, קיבל בברכה את הרעיון "על לחגוג את הצד האישי של הסיפור".

התפאורה של הסרט נוצרה בהשראת המוטל לידו, מוטל ישן בכביש 66 שהוריו של פאטל קנו ועבדו בו כשהיה ילד[1]. פאטל התחיל את הסרט עם וישנו בלבד, ששימש כ"מראה של אבי", והעמיד אל אחד עם שלושה גיבורי על. מאוחר יותר, צוות הפיתוח הציע להוסיף אלים נוספים, כאשר פאטל בחר בדורגה והנומאן.

דמות השד נוצרה בהשראת מספר מקורות, כולל מושגים של חוסר כבוד ותאוות בצע. לבסוף, מתוך מסורת בודהיסטית, "השד לא מובס, הוא לא מושמד. ברגע שהילד הורס את האליל שלו, זה הופך את המפלצת לאנושית יותר"[2].

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסרט יש דירוג של 78% באתר Rotten Tomatoes, בהתבסס על תשע ביקורות.

מועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה תוצאה הפסיד ל...
2016 פרס אנני הסרט הקצר הטוב ביותר מועמדות World of Tomorrow
פרס אוסקר הסרט המונפש הקצר הטוב ביותר מועמדות Bear Story

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 רבקה קייגן, Pixar artist Sanjay Patel gets personal with ‘Sanjay’s Super Team’, באתר לוס אנג'לס טיימס, 28 באפריל 2015
  2. ^ טאשה רובינסון, Pixar's Sanjay Patel on his debut short: 'It was so lovely to have John Lasseter champion it', באתר The Verge‏, 8 בדצמבר 2015


פיקסאר (בבעלות חברת וולט דיסני)
סרטים באורך מלא צעצוע של סיפור (1995) • באג לייף (1998) • צעצוע של סיפור 2 (1999) • מפלצות בע"מ (2001) • מוצאים את נמו (2003) • משפחת סופר-על (2004) • מכוניות (2006) • רטטוי (2007) • וול-E ‏(2008) • למעלה (2009) • צעצוע של סיפור 3 (2010) • מכוניות 2 (2011) • אמיצה (2012) • בית ספר למפלצות (2013) • הקול בראש (2015) • הדינוזאור הטוב (2015) • מוצאים את דורי (2016) • מכוניות 3 (2017) • קוקו (2017) • משפחת סופר-על 2 (2018) • צעצוע של סיפור 4 (2019) • קדימה (2020) • נשמה (2020) • לוקה (2021) • אדומה אש (2022) • שנות אור (2022) • אלמנטל (2023) • אליו (2024) • הקול בראש 2 (2024) Pixar.jpg
סרטים קצרים לוקסו ג'וניור (1986) • החלום של רד (1987) • צעצוע פח (1988) • מזכרות (1989) • המשחק של גרי (1997) • ציפורים על חוט (2000) • מפלצות בע"מ: המכונית החדשה של מייק (2002) • הקפיצה הגדולה (2003) • המתקפה של ג'ק ג'ק (2005) • מר סופר-על וחברים (2005) • תזמורת של איש אחד (2005) • מטור ואור הרפאים (2006) • חוצן במבחן (2006) • חברך העכברוש (2007) • פרסטו (2008) • ברן-אי (2008) • מעונן חלקית (2009) • המשימה המיוחדת של דוג (2009) • ג'ורג' ואיי. ג'יי. (2009) • יום ולילה (2010) • לה לונה (2011) • צעצוע של סיפור בקיצור: חופשה בהוואי (2011) • צעצוע של סיפור בקיצור: פעמיים באז בבקשה (2011) • צעצוע של סיפור בקיצור: חיית מסיבות (2012) • האגדה של מורדו (2012) • המטרייה הכחולה (2013) • בית ספר למפלצות: מסיבת השנה (2013) • לבה (2014) • צוות העל של סנג'אי (2015) • הדייט הראשון של ריילי? (2015) • פייפר (2016) • אבדות ומציאות (2017) • באו (2018)
ספארקשורטס פרל (2018) • סמאש וגראב (2019) • קיטבול (2019) • לצוף (2019) • רוח (2019) • לופ (2020) • אאוט (2020)
סדרות מכוניות בקיצור (2008-14) (אנ') • צעצוע של סיפור בקיצור (2011-2012) • מזלגוני שואל שאלה (2019-2020) (אנ') • הימים של דוג (2021) (אנ') • מכוניות בדרכים (2022) (אנ')
אוספים סיפורי צעצוע זעיר (1996) • אוסף הסרטים הקצרים של פיקסאר (2007, 2012, 2018)
עבודות נוספות חוף כיסא (אנ') (1986) • דגלים וגלים (אנ') (1986) • קל וכבד (אנ') (1990) • נמו וחברים רוכבי ים (אנ') (2017)
טלוויזיה
סדרות באז שנות אור ממפקדת הכוכב (2000-1) • מפלצות בע"מ בעבודה (2021) • לנצח או להפסיד (2023)
סרטים צעצוע של סיפור: הזמן שנשכח (2014) • צעצוע של סיפור: ההסתבכות (2013)
זיכיונות צעצוע של סיפור • מפלצות בע"מ • מוצאים את נמו • משפחת סופר-על • מכוניות
הפקות ההרפתקאות של אנדריי ווואלי ב. (1984) • קשה להיות חרק! (1998) • באז שנות אור ממפקדת הכוכב: ההרפתקה מתחילה (2000) • באז שנות אור ממפקדת הכוכב (2000-1) • חוקרים את השונית (2003) • שיחת צבים עם קראש (2004) • ג'ון קרטר (2012) • מטוסים (2013) • מטוסים 2: לוחמי האש (2014) • זמן שאול (אנ') (2016) • מרי פופינס חוזרת (2018)
מוצרים מחשב התמונות של פיקסאר (אנ') • רנדרמן (אנ') • פרסטו (אנ')
אישים ג'ון לאסיטר • אדווין קאטמול (אנ') • סטיב ג'ובס • אלוי ראי סמית' (אנ') • ג'ים מוריס (אנ') • פיט דוקטר • אנדרו סטנטון
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=צוות_העל_של_סנג%27אי&oldid=34571275"