צוות 6 של אריות הים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צוות 6 של יחידת אריות הים האמריקניתאנגלית: SEAL TEAM 6/ ST6, מכונה גם United States Naval Special Warfare Development group ובקיצור DEVGRU) הוא יחידת העילית הנבחרת של הצי האמריקני אשר לוחמיה נבחרים מתוך שורותיהם של צוות ה־SEALs האחרים.[1] בסיס היחידה מצוי בדאם נק וירג'יניה.[2]

היסטוריה וייעוד מקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה נמצאת בפיקודו הישיר של פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים ככוח המיועד לפעולה ישירה (יחד עם כוח העילית של צבא היבשה כוח דלתא) (בניגוד ל־socom פיקוד המבצעים המיוחדים המאגד את כלל הכוחות המיוחדים והיחידות התומכות אותם בשגרה). צמד היחידות הללו (צוות 6 וכוח דלתא) הן כוח העילית העיקרי שארצות הברית מייעדת למשימת חילוץ בני ערובה.[3]

היחידה ממוקמת במתחם סגור ומבודד, המתקן הוא מהמתקדמים מסוגו בעולם, וכולל מתקני אימונים רבים ומגוונים המאפשרים דימוי של תרחישים מגוונים.

היחידה נוצרה בעקבות כישלון מבצע מבצע טופר העיט (eagle claw) לחילוץ בני הערובה האמריקנים מאיראן ב־1979, ריצ'רד מרסינקו שהיה אחד משני נציגים של חיל הים האמריקני בצוות חשיבה של המטה הכללי שנקרא (TAT-Terrorist Action Team צוות הפעולה הטרוריסטי) שמטרתו הייתה לפתח תוכנית לשחרור בני הערובה האמריקניים המוחזקים באיראן, הופקד בעקבות האסון על הקמת יחידה חדשה שיועדה לעסוק באופן קבוע בהשגת מומחיות לחילוץ בני ערובה.[4]

באותה עת (1980) כבר היו קיימות שתי קבוצות SEALs אחרות (צוותים 1 ו־2) מרסינקו כינה את היחידה החדשה שלו בשם צוות SEAL 6 כדי לבלבל את המודיעין הסובייטי לגבי מספר צוותי ה־SEALs הקיימים בפועל. כאמור לוחמי הפלוגה של הקבוצה הנבחרת (המייסדים) אותרו ונמשכו אחד אחד על ידי מרסינקו מיתר צוותי ה־SEAL ובתוך זמן קצר השיגה היחידה כשירות ייחודית והעמידה את עצמה בשורה אחת עם כוח דלתא של צבא היבשה. מרסינקו החזיק בפיקוד על היחידה במשך שלוש שנים, (מ־1980 עד 1983), והשנים הראשונות מאופיינות לדברי לוחמי היחידה בתחושת כאוס בכל הקשור לבטיחות ונהלים, ליחידה הצעירה זרמו אמצעי לחימה חדישים ותקציבי עתק ולוחמיה הצעירים השתוללו יחד עם מפקדם ללא מעצורים. הלוחמים נהגו להסתובב עם שיער ארוך וזקנים בלתי מגולחים בניגוד לתקנות הצי, לשתות ולהשתכר ולהשתתף בקטטות המוניות.

על רקע זה החליט פיקוד הצי בשנת 1987, לסגור את צוות שש ולהקים במקומו יחידה חדשה בשם "יחידת הפיתוח המיוחדת Warfare Development Group", היחידה הוקמה לבסוף מחדש בשנת 1987 תחת השם DEVGRU.[5]

ייעוד מחודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז פיגועי 11 בספטמבר 2001 זרם כסף רב לכוחות המיוחדים האמריקנים[6] ובייחוד לצוות 6 ופעילותו התרחבה משמעותית במסגרת המלחמה הגלובלית בטרור (gwat- global war aginst terror).[7]

במהלך 2002, חודשים בודדים אחרי הפלישה לאפגניסטן, נמלטו מרבית לוחמיו של בן לאדן מאזור מערות טורה בורה לפקיסטן, ורק לעיתים נדירות יצא לצוות 6 להילחם בקרבות יזומים מולם. היה נדמה שהאויב שעמו נדרשו להתמודד - נעלם ברובו. באותה עת נאסר על לוחמי הצוות לרדוף אחרי אנשי הטליבאן ואל־קאעידה אל תוך השטח הפקיסטני. לוחמי הצוות, שברובם ישבו בבסיס חיל האוויר בגראם שבפרברי קאבול, הרגישו מתוסכלים. על הסי־איי־אי לא הוטלו מגבלות כאלה ולכן התחילו אנשי צוות 6 לעבוד עם סוכנות הביון המרכזית תחת אישורי הקרב הנרחבים יותר שלה.

המשימות, חלק "מתוכנית אומגה", אפשרו לאריות הים להוציא לפועל "פעולות בנות הכחשה" נגד הטליבאן ונגד אנשי מיליציות אחרות בפקיסטן. תוכנית אומגה התבססה על "תוכנית פניקס" מתקופת מלחמת וייטנאם, כאשר הסי־איי־אי (CIA) וכוחות מיוחדים אחרים ערכו חקירות עצמאיות וביצעו התנקשויות בניסיון לפרק את רשתות לוחמי הווייטקונג. במערכה באפגניסטן התרכזה תוכנית אומגה בעיקר בהפעלת הפאשטונים האפגאנים למשימות ריגול בקרב השבטים בפקיסטן ולעבודה עם המיליציות האפגניות שהוכשרו על ידי ה־CIA.

כיום מונה הצוות כמה מאות לוחמים המחולקים לפלגות השייכים לכוח הפשיטה וכ־1,500 תומכי לחימה.

היחידה שנשלחה במקור לאפגניסטן ולעיראק כדי ללכוד את מנהיגי אל־קאעדה ולבצע מבצעים מיוחדים בלבד, מצאה את עצמה בפועל מנהלת במשך שנים קרבות פנים אל פנים כנגד אנשי טליבאן מהדרג הבינוני והנמוך[8] במסגרת זו גם סבלה משיעור אבידות גבוה יחסית. האסון הגדול ביותר בתולדותיה (שהוא גם האסון בו נהרגו המספר הגדול ביותר של חיילים אמריקנים יחד במהלך השהות באפגניסטן) אירע בעת התרסקות מסוק מסוג צ'ינוק כתוצאה מירי רקטה של לוחמי טאליבן ב־6 באוגוסט 2011, ובמהלכו נהרגו 38 לוחמים אמריקנים ואפגנים (שמתוכם 15 היו שייכים לפלגה הזהובה של צוות 6).[9] אסון אווירי נוסף אשר נגרם בנסיבות דומות בשנת 2005 הביא למותם של כ־19 אנשי צבא אמריקנים (ובהם לוחמים מצוות 1, 2 ו־10 של ה־SEALs) ומתועד בסרט ההוליוודי "השורד האחרון".

מבנה היחידה[10][עריכת קוד מקור | עריכה]

פלגות המבצעים ב־st6 מחולקות על פי צבעים:

  • פלגה האדומה (תקיפה)
  • הפלגה הזהובה (תקיפה)
  • הפלגה הכחולה (תקיפה)
  • הפלגה הכסופה (תקיפה)
  • הפלגה השחורה (מודיעין, סיור, מעקב וריגול)
  • הפלגה האפורה (צוותי ניוד/תחבורה, צוללנים)
  • הפלגה הירוקה (איתור מועמדים והדרכה)

כל פלגה מתחלקת לשלושה צוותי תקיפה (בפיקודם של מפקדי צוותים), וצוותים אלה עשויים להתחלק לחוליות לוחמים קטנות יותר המכונות "תוקפים" (Assalters) לכל פלגה יש גם כינוי מסוים. למשל: ה"אבירים" של הפלגה הזהובה, ה"אינדיאנים" של הפלגה אדומה, "הוויקינגים" של הפלגה האפורה, ושודדי הים של הפלגה הכחולה. פלגות הלחימה נתמכות גם על ידי מגוון רחב של אנשי תמיכה, כולל מומחי מודיעין והצפנה, מומחי חומרי נפץ ופירוק מטעני צד מפעילי כלבים, ולפעמים גם כלי טיס מטייסת הטקטיקה המיוחדת 24 של חיל האוויר האמריקני,

על פי דו"ח ה־GAO על כוחות מבצעים מיוחדים משנת 2014, DEVGRU ביצעו בסך הכל 1,787 פעילויות, כאשר מתוכם 1,342 היו צבאיות ו־445 אזרחיות.

השתתפות במערכות/מלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצעי פעולה ישירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצעי תמיכה בכוחות, בניית אומה, ייעוץ ופעולה עקיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מקורות שונים צוותי יחידות עילית אמריקנים ובייחוד st 6 ויחידת דלתא פעילים מאוד בשנים האחרונות בסוג זה של מבצעים, כך למשל פורסמה עבודתם של צוותי SEAL בלתי מזוהים בקרב הלוחמים הכורדים בסביבות קובאני במסגרת מבצע "Inherent Resolve" והמערכה בעיראק כנגד isis, יש לפחות 100 לוחמי SEALs וכוחות מיוחדים נוספים (כוח המשימה "טריידנט") המייעצים ומסייעים בלחימה לצבא ולכוחות הביטחון העיראקיים ולכוחות הפשמרגה הכורדיים במאבק כנגד דאעש בצפון עיראק, ב־3 במאי 2016, קצין ה־SEALs‏ 1Class צ'ארלס קיטינג נהרג על ידי אש ISIS ליד העיר תל Skuf במהלך תקיפה ISIS על עמדת פשמרגה. הוא היה חבר בכוח תגובה מהיר של 20 איש (QRF) שנשלח לסייע זמנית לפשמרגה.[12]

כמו כן על פי מקורות שונים, משנת 2012–2014 ביצעו הכו"מ האמריקנים כ־500 אימוני לחימה משולבים עם כ77 כוחות זרים ברחבי העולם במסגרת מה שהם מכנים (Joint Combined Exchange Training (JCET.[13]

מבצעי חילוץ בני ערובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאז 2001 ניסה st6 לבצע כעשר פעולות חילוץ בני ערובה לפחות, שביניהן היו כמה הצלחות מהוללות וכמה כישלונות מרים. בדרך כלל, אריות הים הרגו את רוב השובים.
  • בשנת 2003, סייעו לוחמי הצוות לחלץ את טר"שית ג'סיקה לינץ', שנפצעה בימים הראשונים של מלחמת עיראק, נפלה בשבי והוחזקה בבית חולים.
  • בשנת 2009, קפצו חברי הצוות ממטוסי מטען אל האוקיינוס ההודי עם סירות תקיפה מיוחדות כדי להציל את ריצ'רד פיליפס, הקברניט של ספינת מכולות שנחטפה על ידי פיראטים סומלים (המבצע מתועד באחד משלבי משחק המחשב Medal of Honor: Warfighter).
  • בשנת 2010, נערך ניסיון חילוץ כושל במהלכו נהרגה לינדה נורגרוב, בריטית בת 36 שעבדה בארגון הומניטרי והוחזקה על ידי הטליבאן.
  • בשנת 2012, בפעולת חילוץ שנערכה באחד מלילות דצמבר הצליחה היחידה להציל את הרופא האמריקאי פיליפ ג'וזף, אך במחיר מותו של אחד מלוחמיה.
  • 25 בינואר 2012: חילוץ שני עובדי סיוע, אמריקנית ודני, בסומליה משבי הפיראטים.

כוח משימה 88/145[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפלת משטרו של סדאם חוסיין בעיראק, 2003 הוקצתה פלגה של ה־st6 ליחידה משותפת שהוקמה אד הוק עם בריטניה לטובת הוצאת מבצעים מיוחדים בעיראק, הידועה ככוח המשימה 145 בסופו של דבר שונה שמה ל־TF-88, הכוח הזה כלל:

  • TF שחור – מורכב מ־SASER SAS, וכמה מפעילי SBS.
  • TF כחול – מורכב מיחידת DEVGRU - צוות 6 של ה־SEALs.
  • TF ירוק – יחידה מבצעית מיוחדת - של "כוח דלתא"
  • TF כתום – יחידת מודיעין אותות משולבת בריטית/אמריקנית.

כמו כן אלמנטים של חטיבת הטייסת המיוחדת ה־160 (SOAR), טייסת הטקטיקה המיוחדת ה־24 של ארצות הברית, מטוסים מטייסות חיל האוויר המלכותי ה־7 וה־47, סיפקו תמיכה אווירית מיוחדת ל־TF-88. על פי הערכות, צוותי המודיעין הצבאי של ארצות הברית, לצד קבוצת התמיכה המשותפת של בריטניה, מרכיבים של MI6 ו־SRR, נקשרו לחיל המשימה כדי לספק תמיכה מודיעינית.

התפקיד העיקרי של TF-88 היה לצוד את בכירי אל־קאעידה הפועלים בעיראק.

לכוח המשימה היו מספר הצלחות, כולל הריגתו של אל־זרקאוי. בתגובה על חטיפה של אזרחים מערביים, הסמכות של TF-88 הורחבה כדי לכלול מענה נגד האיום הזה.

אמל"ח ושיטות לחימה[14][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היחידה עושה שימוש במגוון רחב של כלי רכב וטיס כגון אופנועים, רכבי שטח, סירות מהירות, מצנחי רחיפה ושימוש רב במסוקי בלק הוק (גם מיוחדים ומושקטים) ובמטוסי תובלת סער אוספרי v22 וקבלת סיוע אווירי צמוד כולל באש קרובה מטייסת המבצעים המיוחדים האמריקנית (ה־160)
לוחמי Navy SEALs (לא מזוהים) וכלב תקיפה (K9)
  • לוחמי היחידה עושים שימוש בבגדים אזרחים (או חלקי לבוש כאלה) לטובת טשטוש האפיון והזיהוי המיידי שלהם וכן למטרת השתלבות בקרב אוכלוסייה.
  • נעשה שימוש בנשק ובכלי רכב מקומיים (טנדרים של טויוטה למשל) והתאמתם/שיפורם לטובת משימות הכו"מ (מערכות קשר לוויני, כוונות אופטיות על כלי נשק מזרחיים, מצייני לייזר ועוד) וכן בכלי נשק אמריקנים ייחודים המצויים רק ברשות היחידה כגון התמ"ק MP7 או גרסאות משוכללות של הרוס"ר (רובה M4‏ Sopmod) המצוידות במגוון רחב של אמצעים הכוללים סוגים שונים של צייני וסמני לייזר, כוונות אופטיות ללילה וליום ומשתיקי ועמעמי קול.
  • נעשה שיתוף פעולה עם גורמי כוח מדינתיים או אזוריים יצירת בריתות וקואליציות מקומיות, תיאום והובלת מתקפות גדולות.
  • חימוש/אימון וסיוע באש ובתצפית למקומיים
  • שימוש בכלבים, במל"טים, ובנשק מדויק לטובת איתור ספציפי של האויב והימנעות מפגיעה בבלתי מעורבים.
  • שיתוף פעולה עם סוכנויות מודיעין של מדינת המוצא ושל מדינות נוספות.

פעולות ממושכות תוך שהייה ארוכה בשטח למבצעים שקטים או חדירות קצרות למבצעים אלימים.

היחידה בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מלוחמי היחידה החשאית הזו התפרסמו ועוררו בכך דיון ציבורי[15] כאשר פירסמו את מעלליה.

עם זאת דווקא מייסד היחידה ריצ'רד מרסינקו היה הראשון שכתב עליה כבר בשנת 1992 את ספרו השנוי במחלוקת "Rogue Warrior" (לוחם זדוני)[16]

מאז מבצע החיסול המוצלח של בין לאדן שהעלה את קרנה של היחידה בין לילה העיסוק הציבורי בה גבר בכל העולם, לוחם היחידה מאט ביסונט כתב תחת שם העט מארק אוון שני ספרים על השירות כלוחם וכמפקד צוות ביחידה: אין יום קל ("No easy day") אודות חלקו במבצע לחיסולו של בן לאדן ולא גיבור ("no hero") אודות שירותו בצוות 6.

הווארד וייסדין (Howard E. Wasdin), לוחם עבר נוסף ששירת ביחידה בתחילת שנות ה־90, כתב גם הוא ספר ("SEAL Team Six") על חוויות הלחימה שלו בעיקר מפעילות צוותו במוגידשו במסגרת כוח המשימה "רינג'ר" במבצע שהתפרסם מאוד בעקבות הספר (התרסקות במוגדישו) וסרט הקולנוע ההוליוודי בלאק הוק דאון שנעשו אודות יום הקרב העקוב מדם שהתרחש במוגדישו ב־1993 ושבמהלכו נהרגו ונפצעו מספר רב של חיילים אמריקנים (וכן התרסקו שני מסוקי UH-60 בלק הוק).

שערוריה נוספת אירעה סביב יציאתו לאור של משחק המחשב Medal of Honor: Warfighter שעוסק בפעילות היחידה, לאחר שהתברר שכמה מלוחמי היחידה הצטרפו להפקתו כדי לסייע באותנטיות שלו. ואגב כך הואשמו במעילה בחוזה הלוחם שלהם בצי האמריקני ובכך שחשפו שיטות לחימה ייחודיות של הצוות.

ב־2017 יצאה לאקרנים הסדרה "Seal Team" של רשת CBS העוסקת בעלילות צוות מיחידה זו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צוות 6 של אריות הים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Naylor, Mark Mazzetti, Nicholas Kulish, Christopher Drew, Serge F. Kovaleski, Sean D.; Ismay, John (6 ביוני 2015). "SEAL Team 6: A Secret History of Quiet Killings and Blurred Lines". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-11 ביוני 2017. 
  2. ^ Wasdin Howard E, seal team six, sphere,London, 2011
  3. ^ "FACT BOOK: united states special operations command". "USSOCOM" public affairs. 2013. 
  4. ^ Katz M Samuel., U.S. Navy SEALs: America's Toughest Commandos,, Concord publications, 1995
  5. ^ Fred j pushies ., the complete book of u.s special opretions forces, st paul, 2004
  6. ^ Nardulli B ., the global war on terrorism an early look at implications for the army, RAND documented briefing prepared for the us army,RAND corporation, Arlington,va, 2013
  7. ^ Shamir Eitan & Ben-ari Eyal, the rise of special operations forces:generalized specialization,boundary spanning and military autonomy, journal of strategic studies, 2016
  8. ^ Naylor, Mark Mazzetti, Nicholas Kulish, Christopher Drew, Serge F. Kovaleski, Sean D.; Ismay, John (6 ביוני 2015). "SEAL Team 6: A Secret History of Quiet Killings and Blurred Lines". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-9 ביוני 2017. 
  9. ^ ראו 2011 Chinook shootdown in Afghanistan
  10. ^ מארק אוון, לא גיבור, כתר, 2015
  11. ^ Arkin, William M.; Dilanian, Ken; Windrem, Robert (3 בפברואר 2017). "What went wrong? Inside Sunday's raid in Yemen by Navy SEALs". NBC News. בדיקה אחרונה ב-21 ביולי 2017. 
  12. ^ 12.0 12.1 https://www.facebook.com/tgibbonsneffU.S. Special Operations forces conduct helicopter raid in Somalia, Washington Post
  13. ^ ראו Joint Combined Exchange Training
  14. ^ Mathieson Greg, u.s navy seals book, NSW Publications, 2015
  15. ^ Crowell Forrest S, 
    navy seals gone wild : publicity, fame, and the loss of the quit professional, California naval postgraduate school Monterey, 2015
  16. ^ Marcinko, Richard, . Rogue Warrior ., New York: Pocket Books, (1992), ISBN 0-671-79593-7