צומח
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
 צומח
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| על־ממלכה: | איקריוטים |
| ממלכה: | צומח |
| שם מדעי | |
 Plantaeהקל, 1866 | |
|
עיינו גם בפורטל
פורטל בוטניקה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעולם הצומח. ניתן למצוא בו ערכים הקשורים לעצים, לפרחים, למחזור החיים של הצומח, לסיווג ועוד.
|
צומח (שם מדעי: Plantae או Viridiplantae) היא ממלכה שכוללת בתוכה יצורים המבצעים פוטוסינתזה ומכילים את הפיגמנטים כלורופיל a וכלורופיל b. חומר התשמורת העיקרי אצלם הוא עמילן. ממלכת הצומח ממוינת לשתי קבוצות עיקריות:
- מערכת הירוקיות.
- קבוצה הכוללת בתוכה את תת-ממלכת צמחי עובר, סדרת הנאווניתאים ועוד שככל הנראה התפתחה מן הירוקיות.
מקובל להניח שצמחים התפתחו מאצות ירוקיות בגלל המשותף ביניהם: הפיגמנטים הפוטוסינתטיים הם כלורופיל a וכלורופיל b, חומר התשמורת העיקרי הוא עמילן, דופן התא מכיל תאית.
שיטות הרבייה של הצמחים רבות ומגוונות, החל מהתחלקות תאים, כמו בחלק מהאצות הירוקיות, וכלה בהאבקה והתפתחות זרעים כמו בבעלי הפרחים.
רוב הצמחים הם אוטוטרופים שמייצרים את המזון שלהם עצמאית על ידי הפוטוסינתזה. בהתאם לכך, אחד הגורמים העיקריים שמשפיעים על גדילת הצמח והתפתחותו הוא האור[1]. חלק מהצמחים הם טפילים, ומנצלים לקיומם חומר אורגני מצמחים חיים אחרים. לעומתם, צמחים טורפים מנצלים חומר אורגני מבעלי החיים. המדע העוסק בחקר הצומח נקרא בוטניקה.
בראשית המאה ה-21 מספר מחקרים הראו שצמחים שונים פיתחו יכולות שונות לחוש את הסביבה ואף להגיב למתרחש בה, למשל, להגיב בהפרשת חומרים למשמע זמזום דבורה[2].
המיון המדעי של ממלכת הצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן המיון השלם, המלא והמעודכן לשנת 2004:
- מערכת הירוקיות (Chlorophyta) – אצות ירוקות
- מחלקת אצות ירוקניות
- מחלקת Pedinophyceae
- מחלקת Picocystophyceae
- מחלקת Prasinophyceae
- מחלקת Trebouxiophyceae
- מחלקת Ulvophyceae
- תת-ממלכת סטרפטופיטיים (Streptophyta)
- קבוצת נאוניתיות
- סדרת נאווניתאים (Charales)
- סדרת Coleochaetales
- מחלקת Chlorokybophyceae
- מחלקת Klebsormidiophyceae
- מחלקת Mesostigmatophyceae
- מחלקת Zygnemophyceae
- קבוצת נאוניתיות
- על-מערכת צמחי עובר (Embryophyta)
הערה
- בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
- קבוצה היא דרגת מיון בדיוק כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
Dicksonia antarctica
Cornus florida
Araucaria araucana
Equisetum sylvaticum
Larix decidua
מנגרוב מהסוג Rhizophora
Nymphaea nouchali
במבוק ממין Phyllostachys edulis
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מילוני בוויקימילון: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
טקסונומיה בוויקימינים: - צומח, באתר ITIS (באנגלית)
- צומח, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- צומח, באתר GBIF (באנגלית)
- צומח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ד"ר מאיר ברק,כיצד ומתי התפתחו צמחים על גבי היבשה?, מכון דוידסון לחינוך מדעי.
- אשכול צמחים, באתר "הידען"
- אורן הוברמן, צמחים, מה הם רואים?, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2012
- אורן הוברמן, 8 תשובות מפתיעות על צמחים, באתר כלכליסט, 28 ביוני 2012
- אורן הרמן, על מה אספרגוסים מדברים כשהם מדברים על אהבה, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2012
- נטע אחיטוב, הם שומעים, זוכרים, מרכלים ואפילו מחשבים ממוצע. מבט לעולמם הנסתר של הצמחים, באתר הארץ, 27 במאי 2021
- מילון למונחי צמחים (1930), באתר האקדמיה ללשון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אברהם צטיינמן ודוד (צירקין) צפריר (1982). צמחי בית ומרפסת – כרך א'. תל אביב: הוצאת עם עובד – תרבות וחינוך.
- ^ הם שומעים, זוכרים, מרכלים ואפילו מחשבים ממוצע. מבט לעולמם הנסתר של הצמחים, באתר הארץ