צומת הגידים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צומת הגידין
(מקורות עיקריים)
משנה משנה, מסכת חולין, פרק ד', משנה ו'
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ע"ו, עמוד א'
שולחן ערוך שולחן ערוך, יורה דעה, סימן נ"ו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צומת הגידים (או: הגידין) הוא מושג הלכתי המתאר נקודת מפגש או מעבר סמוך של שלושה גידים מסוימים בידי וברגלי בהמות ועופות, סמוך למרפק או לברך.

בהלכה, היעדרה של צומת הגידים ברגל בעל החיים (אבל לא בידו), נמנית כאחת מסוגי הטרפות, המגדירים את הבהמה או העוף כטרפה האסורה באכילה. על מיקומה המדויק של צומת הגידים נחלקו בגמרא, וגם לגבי מיקומה המדויק של הצומת במקום שעליו הוכרע בסוגיית הגמרא קיימת אי-בהירות ומחלוקת ראשונים אם היא בחלקה הפנימי של הרגל או בחלקה החיצוני. קיימת אי-בהירות נוספת לגבי הגידים העוברים בצומת.

צומת הגידים בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים רבות לא נהגו חכמים לבדוק את צומת הגידים, אלא התייחסו לסוגיה כמו לכל שבעים ושתיים הטרפות שבעוף, שנהגו ללכת בהן אחר הרוב המוחלט - שהוא כשר. יוצאי דופן מקרים בהם התעוררה 'ריעותא', היינו בעיה מסוימת במראה של מקום מסוים בגוף החיה, ואז היה צריך לבודקו.

במאה ה-20 החלו להתגלות יותר מקרים של קריעת גידים מצומת הגידים. בעקבות מחלה שיוצרת דלקות בגידים שמתפשטת בעיקר במקרים בהם מגדלים את העופות בצפיפות. בפועל, גם כיום שבעיה זו נעשתה שכיחה יותר, רק לאחוז אחד מכלל העופות יש גיד קרוע, ורוב הלהקות נקיות לגמרי מבעיה זו, ולעיתים רחוקות ישנן להקות שאחוז הבעיות בהן מגיע לעשרות אחוזים.

יש אומרים שהואיל והאחוז הכולל של הבעיות נכלל בהגדרה ההלכתית של מיעוט שאינו מצוי, ופגם זה קשה לזיהוי, אין צורך לבדוק את צומת הגידים כלל (מנחת יוסף ח, סה). מנגד, יש אומרים שהואיל וכיום ישנן להקות שבמיעוט המצוי בהן יש פגיעה בצומת הגידים, יש לבדוק את כל העופות (שבט הלוי ד, פא). למעשה כיום, הואיל ויש לעיתים להקות עם בעיות, וקל לבצע בדיקה מדגמית, רוב המשחטות בודקות כל להקה באופן מדגמי, ואם מוצאים בה עופות עם גידים קרועים בודקים את כל העופות שבלהקה, ואם לא מוצאים – לא בודקים את כולן. ויש מחמירים שבודקים בכל אופן את כל העופות.

עוד נושא שנוי במחלוקת בעניין היא השאלה כיצד לבדוק את צומת הגידים? יש שחותכים את רגלי כל העופות ומותחים את הגידים כדי לראות שהם שלמים. מנגד יש רבנים ומומחים רבים הטוענים שבדיקה זו אינה יעילה, כי במידה וישנו גיד שנקרע, החיתוך מפריע לראותו. ויש כאלו שטוענים, שהואיל ורק רבנים בודדים בקיאים בבדיקת צומת הגידים מבפנים, מוטב שלא לפתוח את הרגל לשם בדיקתה אלא עדיף להביט על המקום מבחוץ, ואם על ידי מראה ומישוש נראה משהו חריג, מסתבר שקיבל דלקת ויש בו גידים קרועים. בפועל, בשתי השיטות פוסלים אותו אחוז של עופות, אלא שלדעת הבודקים מבחוץ, ההכרעות של חותכי השוק פחות מדויקות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.