צופים (יישוב)

צופים
סמל היישוב צופים
מבט ממזרח
היישוב במבט על ממזרח
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע[1] ‎163 מטר
תאריך ייסוד 1989
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 2,537 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.1% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
7 מתוך 10
www.zufim.org.il
סמל היישוב צופים

צוּפִים (נקראת גם צופין) היא התנחלות במערב השומרון, אשר הוקמה בשנת 1989 על ידי ארגון אמנה. היישוב ממוקם משתייך למועצה אזורית שומרון ושוכן צפונית לאלפי מנשה ודרום-מזרחית לכוכב יאיר צור יגאל, בין קלקיליה לג'יוס.

צופים ממוקמת ממערב לגדר ההפרדה וצמוד לכביש 6 ולמחלף אייל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרקע עליה הוקם היישוב נרכשה בשנת 1982 מסמי עבדאללה כרשה[3], תושב הכפר ג'יוס, על ידי היזם משה גליק ו"הקרן לגאולת הקרקע"[4][5]. ועדת השרים להתיישבות אישרה הקמת יישוב במקום ב-1983, אך משרד הביטחון והמנהל האזרחי לא אישרו את הקמתו עקב קשיים בהסדרת גישה ליישוב. שטח הקרקע שנרכש בתחילה היה 200 דונם בלבד והוא היה מוקף באדמה בבעלות תושבי כפרי הסביבה[6]. בנוסף, בשנת 1985 נפתחה חקירת משטרה בחשד שהקרקע נרכשה במרמה, ושמסמכי הבעלות זויפו[7]. לאחר שהחשדות הוסרו החל שיווק המגרשים במקום. באותה עת ועדת השמות הממשלתית החליטה לקרוא ליישוב "צוּפִין", על שם חורבת צופין הסמוכה[8], אך תושבי היישוב העדיפו את השם "צופים", ובסופו של דבר השם התקבל על ידי ועדת השמות הממשלתית[9].

בקיץ 1987 החלו העבודות לקמת היישוב, אך משרד הביטחון הוציא צו להפסקת העבודות. המתנחלים עתרו לבג"ץ נגד משרד הביטחון בטענה שהוא מעקב את הקמת היישוב ללא סיבה מוצדקת והצו בוטל[6]. עם זאת זמן קצר אחר כך פרצה האינתיפדה הראשונה ושיווק המגרשים ביישוב התעכב, עקב חוסר ביקוש[10]. המתיישבים הראשונים עלו על הקרקע במרץ 1989, לאחר הצבה של ארבעה קראוונים ראשונים על ידי אמנה[11].

עם הקמת היישוב בסוף שנות ה-80[3]0, חטיבת קרקע בשטח 1,440 דונם, שקיבלה את השם "צופים צפון", הופקעה מתושבי הכפר ג'יוס, ונמסרה על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון ללא תמורה לטיפול "הקרן לגאולת הקרקע" ולחברת הבנייה "לידר קומפני"[12], שהייתה שותפה בהקמת היישוב[13]. איש העסקים לב לבייב רכש את חברת "לידר" בשנת 1991 ונכנס כשותף לבנייה ושיווק הבתים בצופים[14]. כמה שנים אחר כך תבע את המוכרים בטענה שהסתירו ממנו תביעות וחובות של החברה ללקוחות שרכשו מגרשים ביישוב[15].

בהסכם הפיתוח שנחתם בין הממונה ליזמים (חברת לידר והקרן לגאולת הקרקע), הם נדרשו לקדם את הבנייה ב"צופים צפון" עד למועד שהוגדר בהסכם, כאשר הותנה שאי-עמידה ביעד מביאה לפקיעת ההסכם. אף על פי שלא בנו ולו בית אחד במשך שנים רבות, חודש הסכם הפיתוח בלא תמורה פעמיים. אחד מן הגורמים לעיכוב בפיתוח "צופים צפון" היה הקפאת הבנייה בין השנים 1992 ל-1996 בתקופת ממשלת רבין השנייה. מעט לאחר ההכרזה על ההקפאה נתן הממונה על הרכוש הנטוש לחברה רישיון לבצע פעולות הכנה לקראת הבנייה, לרבות פריצת דרכים ויישור קרקע. במסגרת זו ניתן ללידר רישיון להפעלת "מגרסה", כלומר, מחצבה שחלות הגבלות מסוימות לגבי הציוד שניתן להפעיל בה. בתחילה נועד הרישיון רק לאספקת חומרים לבניית צופים עצמה, אך בהמשך ניתן אישור למכירת תוצרי המחצבה[16]. חלק של אותם תוצרים שימש לסלילת כביש 6 הסמוך על-ידי חברה אחרת שלבייב היה בעל מניות משמעותי בה - "דרך ארץ". המחצבה הניבה ליזמים לאורך השנים רווחים המוערכים בעשרות מיליונים[17], דבר שפגע במוטיבציה של היזמים לקדם את הבנייה בצופים צפון, לבסוף פקע ולא חודש הסכם הפיתוח בשנת 2004[12].

בעקבות האינתיפדה השנייה, ביוני 2002 אישרה ממשלת ישראל את הקמת גדר ההפרדה ממזרח ליישוב[18]. מיקומה של הגדר, נקבע על בסיס תוכנית מתאר להרחבת ההתנחלות, כולל תוכנית "צופים צפון" ותוכנית "צופים מזרח" להקמת אזור תעשייה. תוואי הגדר מסביב לצופים הפריד מאות משפחות, שגרות ביישובים הפלסטיניים הסמוכים, מהאדמות החקלאיות שבבעלותן. עם השלמת הגדר תושבי אותם היישובים הוכפפו מאז אוקטובר 2003 למשטר של היתרים, המונפקים על-ידי המנהל האזרחי, כדי להגיע לאדמות החקלאיות שמעברו השני של גדר ההפרדה. גישתם של בעלי ההיתרים אפשרית רק דרך אחד השערים שהוקמו במכשול ומוגבלת לשעות הפתיחה של אותו שער. תושבי הכפרים הפלסטינים באזור הגישו ב-2004 עתירה לבג"ץ נגד תוואי גדר ההפרדה[19]. בפסק הדין נכתב כי:”מהשתלשלות העניינים עולה, ש"מלכתחילה הוקמה הגדר בתוואי שפגע פגיעה קשה בזכויות התושבים המקומיים ובגישתם לאדמותיהם החקלאיות... פגיעה קשה זו נגרמה כתוצאה מהכללתם של שטחים נרחבים של אדמות חקלאיות במרחב התפר, אשר נועדה לאפשר את יישומה של תוכנית צופין-צפון ואת הרחבת היישוב צופין בעתיד“. פסק הדין החזיר לכפרים הפלסטינים 5,400 דונם שנכלאו בצד המערבי ("הישראלי") של הגדר[20].

ביולי 2005, יו"ר מזכירות צופים דני נווה ביקש משר הביטחון ששער בגדר ההפרדה מדרום ליישוב סמוך לקלקיליה ישאר פתוח, למרות צו לסגירתו[21]. הסיבה לבקשה הייתה להקל על תנועת תושבי היישוב לכיוון כביש 55. בניגוד להמלצת גורמי ביטחון, החליט אלוף פיקוד המרכז יאיר נווה (אחיו של דני נווה) לאשר את הבקשה. כמה חודשים אחר כך משער זה יצא המחבל המתאבד שביצע את הפיגוע בקניון השרון בנתניה, בו נהרגו חמישה אנשים[22].

בשנת 2009, החלה הקמת שכונת המגורים "צופים צפון", אולם רק על שטח קטן יותר מהתוכנית המקורית שלה, ללא אישור המנהל האזרחי. בדצמבר 2009 שוטרת נפצעה באורח בינוני בעימות עם המתיישבים בעת ניסיון של כוחות הביטחון להפסיק את הבנייה[23]. הקמת השוכנה נמשכה אחר כך והיא אוכלסה החל משנת 2012[24].

בשנת 2014 תבעו מספר משפחות את משה גליק, לאחר שגילו כי המגרשים שרכשו ושבהם הקימו את ביתם רשומים שיעבודים לטובת המדינה. מקור השיעבוד הוא פיצוי שקיבלו חברת "לידר" ו"הקרן לגאות הקרקע" בסך 3.6 מיליון שקל מהמדינה בשנת 1992, בשל ההחלטה על ההקפאת הבנייה בהתנחלויות, כאשר הוסכם שאם וכאשר תחודש הבנייה יחזירו הפיצוי למדינה, כ-26 אלף שקל לכל יחידת דיור שתיבנה. להבטחת אותו החזר נרשם שיעבוד על הקרקע לטובת משרד הבינוי והשיכון. בשנת 1996 הופשרה הבנייה ובהמשך נמכרו כ-120 יחידות דיור על הקרקע. במסגרת עסקאות רכישת המגרשים, ייצג משה גליק את קבוצת לידר כבעלת הקרקע, את החברה המשכנת וחלק מרוכשי המגרשים. הרוכשים קיבלו ממנו אישורי זכויות שלפיהם הנכס נקי מעיקולים, שיעבודים או משכנתאות. אך הם גילו לאחר הרכישה שביתם משועבד לטובת המדינה, עובדה שלא נמסרה להם בזמן הרכישה[25].

אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מאופיין בבנייה של בתים צמודי קרקע בשיטת "בנה ביתך". על פי נתוני הלמ"ס, נכון לשנת 2012 היישוב מונה 1,484 נפש. ביישוב קהילה מעורבת (דתיים 45%, חילונים 55%) המנהלים אורח חיים משותף. ביישוב מרפאת שירותי בריאות כללית, גני-ילדים, מעונות-יום, ומרכז רב-תכליתי בו מתקיימים חוגים ופעילויות העשרה לילדים, נוער ומבוגרים.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת החינוך בצופים כוללת מעון וגני ילדים. בספטמבר 2021 נפתח ביישוב בית ספר יסודי. בישוב פועל סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.

מבני ציבור ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב מרכז מסחרי, מכיל סופרמרקט, מרפאות, בית קפה, מאפיה ועוד. מעון, גני ילדים ובית ספר יסודי.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צופים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  3. ^ 1 2 אורן כהן, מיכאל קדם, חוליית מחבלים מסוכנת נחשפה בשטחים, כמה מחבריה נהרגו, חדשות, 7 בספטמבר 1990
  4. ^ אורון מאיר, ארבע משפחות עלו לצופים ליד קלקיליה, חדשות, 10 באפריל 1989
  5. ^ משה ליכטמן, ‏איש העסקים המסתורי שמחזיק קרקעות ביו"ש בעשרות מ' ש', באתר גלובס, 3 ביוני 2015
  6. ^ 1 2 מנחם שיזף, הצו נגד פיתוח "צופים" בוטל ללא דיון בבג״ץ: עבודות הפיתוח יתחילו ביום אי, חדשות, 6 בספטמבר 1987
    יוסי ורטר, "מכשיל את ׳צופים׳ בדרכים לא הוגנות", חדשות, 18 באוגוסט 1987
  7. ^ אלי דנון, סוחרי קרקעות יהודים ייעצרו בקרוב בפרשת ההונאות ביו"ש, מעריב, 18 בספטמבר 1985
    משה ליכטמן, דוד לוי היה שותף, כותרת ראשית, 15 בינואר 1986
  8. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, י"פ 3165 מ-24 בפברואר 1985
  9. ^ ילקוט הפרסומים 5488 מיום 2 בפברואר 2006: בזאת בטלה החלטת הוועדה בדבר השם "צופין" מיום 24.2.1985
  10. ^ אלעזר לוין, דירה בשטחים ? לא תודה, חדשות, 16 במרץ 1988
  11. ^ ארבעה קראוונים ראשונים (תמונה), מעריב, 22 במרץ 1989
    אורון מאירי, 4 קרוונים הועלו להתנחלות צופים סמוך לקלקיליה, חדשות, 22 במרץ 1989
  12. ^ 1 2 משה ליכטמן, גור מגידו, ‏תחקיר "גלובס": מחיר ההסתבכות של היישוב צופים, 5 דקות מכפר-סבא, באתר גלובס, 12 באפריל 2015
  13. ^ יצחק דנון, ‏יהודה לייזרוביץ תובע 3.6 מיליון שקל משותפו לשעבר בחברת לידר, באתר גלובס, 23 באוגוסט 1998
  14. ^ יצחק דנון, ‏לב לבייב העיד בבית המשפט: חתמתי על חוזה בלי לקרוא אותו, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2005
  15. ^ יצחק דנון, ‏הכסף הקטן של לבייב, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2005
  16. ^ נורית רוט, בית המשפט דחה על הסף את תביעתו של לב לבייב וחברת לידר נגד הגיאולוג שמעון גילר, באתר TheMarker‏, 14 בנובמבר 2007
  17. ^ הדס מגן, ‏ניצח את הטייקון: מיהו הגיאולוג שהוציא מלבייב 4 מיליון שקל?, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2010
  18. ^ אמנון ברזילי, גדר ההפרדה תהפוך את קלקיליה למובלעת עם יציאה אחת מזרחה, באתר הארץ, 20 ביוני 2002
  19. ^ שירות YNET, ‏בג"ץ: לפרק 5 ק"מ מגדר ההפרדה באזור ההתנחלות צופים בשומרון, באתר גלובס, 15 ביוני 2006
  20. ^ יובל יועז, תוואי הגדר ליד ההתנחלות צופין יפורק. בג"ץ: המדינה הסתירה שהתוואי נועד להרחבת היישוב, באתר הארץ, 19 ביוני 2006
    מקרה מבחן: ההתנחלות צופין, באתר "בצלם"
  21. ^ ההתנחלות צופים ביקשה לבטל צו לסגירת שער גדר ההפרדה, באתר ynet, 11 ביולי 2005
  22. ^ מתי גולן, ‏להשעות את האלוף, באתר גלובס, 11 בינואר 2006
  23. ^ חיים לוינסון, שוטרת נפצעה באורח בינוני בעימות בהתנחלות צופים, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2009
  24. ^ שבתי בנדט‏, בנייה בלתי חוקית ומינוי תמוה: התנחלות תחת חקירה, באתר וואלה!‏, 2 בינואר 2015
  25. ^ שלומית צור, ‏היישוב צופים: עשרות משפחות בנו בתים ולא יכולות למכור אותם, באתר גלובס, 29 במאי 2014