צופי אפגניסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בול רשמי של צופי אפגניסטן

ארגון צופי אפגניסטןפשטו: د افغانستان څارندوی ټولنه Da Afghānistan Sārandoy Tolena, בדרך כלל מקוצר ל-Zarandoi) נוסד באופן רשמי בשנת 1931 באפגניסטן על-ידי צו מלכותי ובתמיכתו של רוברט באדן פאוול. צופי אפגניסטן היו חברים בארגון הצופים העולמי משנת 1932 עד שהממשלה האפגנית פירקה את התאחדות הצופים בשנת 1947.[1] הצופים האפגניים נוסדו שוב בשנים 1964 עד 1978 והוכרו מחדש על ידי הארגון העולמי של תנועת הצופים.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוקם בתקופת שלטונו של מוחמד נאדיר שאה, מלך אפגניסטן, ומנה בתחילה כ-300 חברים. בשנת 1947 נאסר הארגון על ידי הממשלה, שהאשימה את הצופים שהם זורואסטרים, שכן במהלך מחנה הם ניגנו מוזיקה ושרו סביב מדורה.

הצופים הוקמו מחדש בשנת 1956, נבנו מחדש במסגרת מאמצי הדמוקרטיזציה של מוחמד זאהיר שאה, שזה עתה הפך לשליט בזכות עצמו לאחר שלושים שנה של ויתור על כוחו לדודיו מצד אמו, מוחמד האשם ח'אן ומחמוד חאן.[3]

הארגון, ששמו Da Afğānistān Zaranduy Tolanah‏ (DAZT), התקבל שוב בוועידת הצופים העולמית ב-1 ביוני 1964, ומספר החברים בו באותה שנה היה בין 2,000 ל-7,000 צופים, בנים ובנות ובוגרים.

מאות נערות אפגניות לוקחות חלק פעיל בתוכניות הצופים בסוף שנות ה-50.

נקודות המבט של המלך זאהיר שאה באותה תקופה הונהגו על ידי ארגון הצופים. מנהלי הארגון הוסיפו חובות נוספות לעקרונות הכלליים של תנועת הצופים, חובה למלך, ללאום ולמדינה. משמעת ומחויבות היו יעדים חינוכיים מבורכים והצופים היו מאורגנים באופן מתוח וכמעט צבאי בהשוואה למדינות אחרות. הממשלה השתמשה בארגון זה ליציבות המדינה; אולם הארגון תרם תרומה גדולה לעבודת הנוער באפגניסטן, בעיקר אחריות, אינדיבידואליזם, תחושת קהילה וזכויות האישה, כמו גם קוד מוסר והתנהגות כלפי נערות ונשים.

הרפובליקה הפדרלית של גרמניה סיפקה את המדים לארגון הצופים האפגני. ד"ר אברהרד קרוגר וגברת רוזמרי יונגרמן הגיעו מגרמניה על מנת להכשיר את מדריכי הצופים האפגניים.

הארגון צורף ברשות לאומית למשרד החינוך, תחת שר החינוך ד"ר עומר ורדק וד"ר עלי אחמד פופל, סגן שר החינוך. במשרד החינוך אף הוקם בית ספר להכשרת מדריכים ללשבטי הצופים.

החל משנת 1959 מילאו נשים תפקיד גדול במבנה הארגון. בחגיגות ובטקסי העצמאות בשנות השישים והשבעים השתתפו צופים אפגניים משני המינים במבנה וארגון אירועי התרבות. הזמר האפגני מרמון פארווין (Mermon Parwin) תמך בארגון, שר שירי צופים והופיע מספר פעמים באירועים של ארגון הצופים.

בשנת 1961 קבוצה של צופי אפגניסטן השתתפה בג'מבורי הצופים העולמי ה-11 במרתון, יוון, שהתקיים במקביל לוועידת הצופים העולמית ה-19 ברודוס, יוון. ד"ר סעיד חביב, סגן נשיא התאחדות הצופים האפגנית, תמך בהקמת שבטי צופים המתמחים במוזיקה צופית.

ב-6 בינואר 1964 השתתף הארגון בוועידת הצופים הרביעית באסיה-פסיפיק במלזיה וקיבל את מסמך החברות לכניסה מחדש לארגון הצופים העולמי.

עבודת הנוער והאישה, כמו גם המוזיקה, הספורט והמשחק של הצופים התגברו ללא הרף בשנים 1964 עד 1973. הארגון, שהיו לו כבר שבטי צופים מקומיים באזורים שונים במדינה, יצר עוד שבטי צופים מוזיקליים, ארגן קייטנות ומחנות קיץ, בהם ילדים ובני נוער למדו אומנות, ציור ושירה. עם זאת, רוב פעילויות הארגון הוגבלו לעיר קאבול.

עם הפיכת 1973 על ידי מוחמד דאוד ח'אן הפרו-סובייטי, ארגון הצופים הפך לחלק ממשרד הפנים, השתלט על משימות המשטרה והפך לחלק מהמשטרה האפגנית. הצופים ירדו מבחינה מספרית, בעיקר כי בשנות התסיסה והמלחמה, כעשרה מיליון אזרחים עזבו את המדינה וחיפשו מקלט במדינות אחרות. בתחילת התסיסה עזבו המעמדות החברתיים המיוחסים את הארץ, וארגוני הנוער התקשו מאוד להתקיים מחוץ לערים הגדולות.

הממשלה הקומוניסטית אסרה את קיומו של ארגון הצופים באפגניסטן. עד 1981, צופי אפגניסטן כבר לא הוכרו על ידי ארגון הצופים העולמי, בגלל התנאים החדשים שמנעו מאפגניסטן את הסביבה הדמוקרטית הדרושה להמשך הצופיות.

עד הפלישה הסובייטית היו בקאבול גם צופים אמריקאים.

התחדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת צופות אפגניות מדקלמות את המוטו של הצופים במהלך פגישתן. נערות אלו הן חלק מאחד משבטי הצופים בקאבול. בשבט זה יש כיום יותר מ-200 צופים

מספר פעמים בשנות התשעים, ושוב בשנת 2012, שינויים פוליטיים וחברתיים באפגניסטן פתחו הזדמנויות לתחייתם מחדש של תנועת הצופים באפגניסטן. בתחילת 2002 ביקש מינהל הביניים של משרד החוץ של אפגניסטן את עזרתן של שגרירויות של מדינות נבחרות לסייע בהחייאת הצופים באפגניסטן, והתחילו לצוץ שבטי צופים, בהובלת מבוגרים שהיו מעורבים בתוכנית לפני 1978.

הארגון החדש הוא Da Afğānistān Sarandoy Tolanah, איגוד הצופים באפגניסטן (ASA). הוא נוצר רשמית בשנת 2003.

הצופים נכנסים רשמית תחת ענף הספורט והצופיות של משרד החינוך ופועלים ממשרדם ליד אצטדיון קאבול. ביולי 2009 התקיים ארגון מחדש של מבנה תנועת הצופים והוריד את מספר העובדים ל-25 עובדים בשש מחלקות: מזכירות לאומית, כספים, קשרים בינלאומיים, הכשרה ונוער, חינוך והדרכה והתזמורת (אם כי עדיין קיים דיון רב מי ינהל את התזמורת של צופי אפגניסטן). המשרד הארצי עוקב אחר כ-34,000 צופים וצופות ברחבי הארץ, כולם מאורגנים בשבטי צופים בחסות משרד החינוך. שבט צופים אמריקאי פעל זמן מה בבסיס חיל האוויר באגרם מצפון לקאבול אך לא היה להם קשר עם ארגון צופי אפגניסטן.

צופים צעירים של נאנגרהאר צועדים לעבר ארמון המושל לפני טקס קבלת העניבות שלהם באוקטובר 2010.

צופי אפגניסטן משויכים לאזור אסיה-פסיפיק (APR) של ארגון הצופים העולמי. משרד APR מספק לארגון ייעוץ, מימון להכשרות ומדריכים בוגרים מקצועיים. יותר מכך, הוא מסייע בתיאום מאמצי הקרן של דרום-אסיה לשלוח צופים מאפגניסטן לאירועים בינלאומיים וביוני 2004 יצאה משלחת הצופים האפגנית הראשונה מזה 25 שנה. חברי המשלחת טיילו ביבשת אסיה כדי להשתתף בג'מבורי הלאומי בפקיסטן. מאוחר יותר באותה שנה נסעו שלוש צופות לקוריאה. בשנת 2005 ביקרו צופים אפגנים בנפאל, בשנת 2006 היו משלחות בסרי לנקה ובקוריאה, בשנת 2007 יצאו משלחות לפקיסטן וליפן ובשנת 2008 יצאה משלחת של 12 צופים וצופות לבנגלדש.

מנהיגי צופים בוגרים לכל הגילאים הם בדרך כלל מורים בבית ספר, אך מתנדבים אחרים עשויים להצטרף, בכפוף לאישור משרד החינוך. כל חניכי הצופים מתנדבים בבתי הספר, מתפקדים כמפקחי אולם, משמרות זה"ב ושומרי כבוד למבקרי בית הספר. ישנם גם חניכי צופים המתנדבים מחוץ לבית הספר, מפרסמים הודעות פומביות בבזאר, מנקים מסגדים, עוזרים לכבאים, מבצעים עזרה ראשונה ועוזרים לפצועים להגיע לבית חולים. תוכנית הצופים האפגנית מתמקדת יותר בחובה אזרחית ופחות בפנאי.

כיום תנועת הצופים האפגנית מיועדת לבנים ולבנות, גברים ונשים, ומחולקת לשכבות גיל: גורים (גילאי 8 עד 12), צופים (גילאים 12 עד 18) ורוברים (גילאים 19 עד 25). הגורים, הצופים והרוברים לובשים כולם את המדים לבית הספר או לאוניברסיטה, מכיוון שהם ממלאים את רוב תפקידם שם. אף על פי שבאפגניסטן קיימת גם תנועת צופות נפרדת, שיתוף הפעולה עם אגודת המדריכות והצופות העולמית עדיין לא ברורה.

חגיגות יום הצופה באפגניסטן

אחידות מדי הצופים במדינה כוללת בתוכה אתגרים עקב קשיים בתקשורת ברחבי הארץ. הצופים צריכים לייצר או לקנות מדים בעצמם אם כי בקאבול חלק מתקציב משרד החינוך מוקצה לייצור אחיד של מדים. אם לא קיבלו מדים האפשרות שנותרה לחניכים היא לבקר את החייט. המדים הלאומיים בצבע חאקי. עבור כיסוי ראש, בנים חובשים כומתות בצבע כחול כהה. בנות בדרך כלל לובשות מטפחת צ'אדור, לפעמים עם כומתה. העניבה היא כחולה עם גבול צהוב. חגורת צופים מעור עם אבזם משלימה את המדים. העלות הכוללת של פריטים אלה היא כ-1,800 אפגנים, או 36 דולר אמריקאי; סכום עצום כאשר מחשיבים 10 דולר לשכר יומי טוב באפגניסטן.

המלחמה הותירה את אפגניסטן עם מערכת תקשורת מקולקלת, כך שקשה מאוד להעביר מידע ממטה התנועה לשבטי הצופים השונים. יש מעט מאוד מחשבים, גישה לאינטרנט מוגבלת וכיסוי טלפון סלולרי לא מספיק. כדי להבין כמה חניכי צופים קיימים באפגניסטן יש לספור אותם במהלך ביקורים באזורים השונים.

בינואר 2020 ארגון הצופים העולמי אישר מחדש את החברות של צופי אפגניסטן בתנועה העולמית בתור הארגון ה-171 בעולם. צעד זה סימן באופן רשמי את תחיית הצופים באפגניסטן לאחר תקופה של בנייה מחדש בעזרת ההנהגות המקומיות והשותפים בממשלה. יותר מעשרה קורסי הכשרה אורגנו במחוזות שונים ברחבי המדינה הודות לתמיכת ארגוני הצופים של המדינות השכנות ומתנדביהם שסייעו בהעברת ההכשרות ועזרו למדריכי הצופים האפגניים לקבל הכשרות רשמיות כמו קורס תג היער[4].

צופים אפגניים בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמניה קיימת עמותת צופים שהוקמה על ידי צופים ומדריכים מאפגניסטן, בשם De Afghanistan Zarandoi Tolana-Afghanische Pfadfinder Organization (איגוד הצופים האפגני) ומזוהה עם Verband Deutscher Altpfadfindergilden e (אחוות בוגרי הצופים הגרמנים לשעבר), העמותה חברה באגודת הצופים והצופות הבינלאומיים. יו"ר עמותת הצופים הזו, שבסיסה בלינגן, הוא ד"ר סעיד חביב, לשעבר סגן נשיא התאחדות הצופים האפגנית.[5][6][7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Scouting 'Round the World, לשכת הצופים העולמית, ז'נבה, שווייץ, 1977
  • "Scouting in Afghanistan Part 1" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-07-16. נבדק ב-2008-07-16. ו *"Scouting in Afghanistan Part 2" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-07-16. נבדק ב-2008-07-16. *מאמר במנהיג הקנדי מאת סגן אלוף דוד רוס בעת שהותו בקונדוז, אפגניסטן כקצין קשר צבאי של UNAMA.
  • עמוד הבית דה אפגניסטן זראנדוי טולנה (גרמנית)
  • חלקים ממאמר זה תורגמו מהוויקיפדיה הגרמנית בכתובת : de: Zarandoi

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Michel, Rudi; Reinhard Schmoeckel; Hans Gerhard Rumpf (1963). Der Kornett Heft 5 Pfadfinderbewegung (בגרמנית). Minden: Bund Deutscher Pfadfinder Landesmark Westfalen. p. 51.
  2. ^ "SCOUTING IN AFGHANISTAN". N2ZGU. אורכב מ-המקור ב-2009-07-16. נבדק ב-2009-10-01.
  3. ^ Chesterman, Simon; Michael Ignatieff; Ramesh Chandra Thakur (2005). Making States Work: State Failure And The Crisis Of Governance. United Nations University Press. p. 400. ISBN 92-808-1107-X.
  4. ^ Afghanistan Rejoins The Scout Movement, Expanding Its Membership To 171 Member Organizations Worldwide, www.scout.org (באנגלית)
  5. ^ "De Afghanistan Zarandoi Tolana- Afghanische Pfadfinder Organisation" (בגרמנית). נבדק ב-2007-12-15.
  6. ^ "Afghanische Altpfadfindergilde" (בגרמנית). נבדק ב-2007-12-15.
  7. ^ "Afghanischer Pfadfinderverein" (בגרמנית). Verband Deutscher Altpfadfindergilden e.V/0332929a8f122d315.html. נבדק ב-2010-03-10.