צופן העתיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צופן העתיד
Tzofen haatid(2)-1-.jpg
מידע כללי
מאת דוד פסיג
שפת המקור עברית
הוצאה
שנת הוצאה 2008
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת ידיעות אחרונות
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 978-965-482-414-9
הספרייה הלאומית 002631380

צופן העתיד הוא ספר מאת הפרופסור לחקר העתיד דוד פסיג. יצא לאור בישראל בשנת 2008. הספר מציג שש-עשרה תחזיות בתחומי החברה, הכלכלה הביטחון והזהות.[1]

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חלק ראשון: תיאור מקצוע העתידנות, עברו והתפתחותו, תחומי העיסוק שלו, היסוד הפילוסופי שלו ושיטות המחקר בו.
  • חלק שני: מתאר את גישת חקר העתידים הסבירים, וארבע תחזיות סבירות.
  • חלק שלישי: מתאר את גישת חקר העתידים האפשריים, וארבע תחזיות אפשריות.
  • חלק רביעי: מתאר את גישת חקר העתידים הפרועים, וארבע תחזיות פרועות.
  • חלק חמישי: מתאר את גישת חקר העתידים הרצויים, וארבע תחזיות רצויות.

תחזיות מהספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר תחזיות מהספר:[1][2]

תסריטים סבירים (70%-60% סבירות שיתממשו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסריטים אפשריים (50%-40% סבירות שיתממשו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפשר שמדינת הרווחה תקרוס עד לשנת 2020. במקומה יקומו מוסדות קהילתיים רבים.
  • פעילות הטרור בעולם מאורגנת במבנים ארגוניים מתוחכמים שיש ביכולתם לגבור ולנצח את המערכה נגדם. כדי שזה לא יקרה תצטרך החברה להחליט החלטות ערכיות קשות.
  • תעשיות העתיד אינן תעשיות של טכנולוגיה עילית (היי-טק) אלא תעשיות של מדעים עיליים (היי-סיינס), לשם כך דרושה אסטרטגיה שונה לתכנון תוכניות לימוד במוסדות להשכלה גבוהה.
  • אם אזרחי מדינת ישראל ימירו את הדמוקרטיה הייצוגית בדמוקרטיה הסכמית (קרי, מדינה דו-לאומית) הלבנוניזציה של ישראל תביא למצב קשה יותר מזה שרואים כיום בלבנון.

תסריטים פרועים (30%-20% סבירות שיתממשו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תגרות רחוב וגילויי אלימות בין תושבי ערים מבוססות ובין תושבים של ערים כושלות בישראל.
  • בכל המדינות העוטפות את מדינת ישראל במעגל הראשון, השני והשלישי, חוץ מירדן, כבר החלו תהליכי התפוררות והן עלולות לקרוס. לכן יש לצפות לגלישת המונים ממדינות ערב מתמוטטות אל עבר גבולות ישראל המוכרים. הגבולות והחומות לא יעמדו בלחץ, וההסכמים בנוגע אליהם יופרו.
  • קבוצת טרוריסטים תצליח לייצר פצצת גרעין בינונית ותשתמש בה באחת מערי ארצות הברית.
  • ארצות הברית תנתק עקב כך את קשריה האסטרטגיים עם מדינת ישראל.
  • האוונגליסטים מפנים עורף לישראל מפני שיראו בה אשמה בעיכוב שיבתו של ישו.
  • עד סוף העשור השני של המאה ה-21 מחיר חבית הנפט עלול להאמיר ל-500 דולר. אם כך יקרה עלולה התרבות הישראלית להידרדר לרמת מורכבות נמוכה יותר – דבר שיעודד אליטות רבות לעזוב את הארץ.
  • בשנות ה-40 של המאה ה-21 תקום תנועה חזקה כנגד מוסדות הדת במדינת ישראל ותצליח לנתק את הקשר האינטגרלי בין דת למדינה. זו תהיה מהפכה שאינה ארגונית בלבד, אלא גם אנטי דתית ברוחה.

תסריטים רצויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקובעי המדיניות בישראל אין תפיסת ביטחון רצויה אלא רק תפיסת ביטחון שוטפת לכן יש סיכוי גדול כי מדינת ישראל תיכשל במערכה ביטחונית גדולה אם זו תתרחש בעשור הבא.
  • חסרונות השיטה הכלכלית הקפיטליסטית יתחילו לערער את מעמדה ברחבי תבל. חוסר ההוגנות הטמון בה עלול להתבטא בפרץ של מעשי אלימות קשים. האם תוכל ישראל להציע תיקונים משמעותיים לחולאי השיטה? מסתבר שיש למדינת ישראל תשתית ויסוד לעיצוב הגות כלכלית שתתרום לכלכלה העולמית.
  • אברהם בורג צודק בטענתו כי הציונות המדינית גמרה את תפקידה. ישראל צריכה להירתם להגדרה מחודשת של זכות קיומה – זכות המכונה ברית ייעוד. רק אם תתגייס המדינה למשימה חדשה זו כבר עכשיו, תבשיל ההגדרה ותתחיל לשאת פרי ב-2050.
  • יישוב הסכסוך עם הערבים יתאפשר רק בעוד כ-50 שנה, בעת שהייעוד הלאומי של העם היהודי יהיה מגובש ומקובל על הכול.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 דוד פסיג, צופן העתיד, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2008, גב הספר
  2. ^ שאלת מחקר, אנציקלופדיית ynet