צורת הארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער הספר "צורת הארץ" במהדורה השנייה
כריכת הספר "צורת הארץ" במהדורה האחרונה

צורת הארץ, הוא ספר אסטרונומיה בעברית מאת רבי אברהם בר חייא העוסק בנושאים הבאים: מהלך הירח, ליקויי חמה ולבנה, מהלך כוכבי הנבוכה, תיאור אופן המזלות, חלוקת כוכב ארץ לאזורי אקלים, מידת כוכב ארץ והוויכוח סביב מהלך כוכבי שבת.

המחבר ותקופתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחבר הספר הוא רבנו אברהם ב"ר חייא הנשיא. בשל הכבוד שרחשו לו הכל, כונה "הנשיא" (בערבית: צאחב אל שארטה), כינוי הניתן לבעלי משרה חשובה בחצר המלכות. היה מגדולי ספרד. מושבו היה בעיר סוריה שבספרד, ובברצלונה. תאריך לידתו ופטירתו אינם ידועים בדיוק. החוקרים משערים שנולד בסביבות שנת 1065 ונפטר בסביבות השנים 1135-1145. עסק גם במתמטיקה, בהנדסה, בפיזיקה, באסטרולוגיה ובענייני מוסר ופילוסופיה. כמו כן ציפה לישועה ועסק בחישוב הקץ ובביאת המשיח. רבנו אברהם חי בתחילת תקופת הראשונים - המאה ה-11. ראשונים נוספים שחיו בזמנו: ר' אברהם אבן עזרא, הרמב"ם.

החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לשמו "צורת הארץ", מוכר גם בשמו הלטיני "סבסורדה" (Savasorda), שם שהוא בעצם כינוי למחבר אשר היה מכונה "הנשיא", ובערבית – "צאחב אל שארטה", שבשיבוש ללטינית הפך ל"סבסורדה". החיבור הוא אחד מהחיבורים הראשונים העוסקים באסטרונומיה, חכמת התכונה, בלשון הקודש. החיבור הוא פרי התקופה בה שלט בכיפה - 'כיפת השמים' - מאז המאה ה-2, האסטרונום היווני הנודע תלמי, הנקרא בשמו בטלמיוס, בחיבורו "אלמגסט", בו טען למודל הגיאוצנטרי. 'צורת הארץ' ראה אור כ-300 שנה (בשנת 1133) לפני שתורות התכונה החדשות של קופרניקוס, קפלר וגלילאו, הגיעו לעולם באיחור של כ-13 מאות, אחרי תלמי. עקב היותו החיבור הראשון בתחומו שנכתב בלשון הקודש, זכה 'צורת הארץ' לתפוצה רחבה. אף בקרב העמים לא נטמנה ידו בצלחת וזכה להצלחה גדולה, בשל היותו מאגד אסכולות החלוקות ביניהן בנושאים רבים ושונים בחכמת התכונה. בין המוזכרים בספרו נמצא מן המפורסמים שבעולם מדע התכונה, כגון: בטלמיוס, בן רש"ד, אל מאמון, אברכש ועוד.

המהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר יצא לאור בשלוש מהדורות. המהדורה הראשונה יצאה לאור בשנת ש"ו (1546) בבזל על ידי ההבראיסט והבלשן סבסטיאן מינסטר. במהדורה זו הוסיף מינסטר הערות שוליים בלטינית ושרטוטים נוספים שהופיעו בכתבי היד. כמו כן תרגם את הספר ללטינית.

המהדורה השנייה, יצאה לאור באופיבאך בשנת תפ"ה (1725) על ידי ר' יהונתן ב"ר יוסף מהורדנא, מחבר הספר "ישועה בישראל" על הלכות קידוש החודש החודש להרמב"ם. במהדורה זו נדפסו הגהות וביאורים של הלבוש לצורת הארץ, והגהות ממספר רבנים נוספים.

בשנת 1956 תשט"ז, תורגם הספר גם לספרדית על ידי מיליאס ואליקרוסה, ברצלונה.

המהדורה האחרונה יצאה לאור בשנת תשס"ט על ידי המכון לתכונה וקידוש החודש בראשותו של פרופ' נ. וידאל על ידי המהדיר ר' רפאל לסרי, בוגר ישיבת חברון. ההדרה בוצעה ע"פ שלושה כתבי יד, המוקדמים ביותר מבין כתבי היד המצויים היום; כ"י לונדון, הספרייה הבריטית, קטלוג מרגליות 1006 (מס' 6432 במכון לתצלומי כתבי יד עבריים בירושלים); כ"י לונדון, הספרייה הבריטית 12277 OR (מס' 8821 במכון לתצלומי כתבי יד עבריים); כ"י האוניברסיטה העברית בירושלים מס' 927 B. במהדורה זו נוספו קטעים רבים שהושמטו מהמהדורות הקודמות וחודשו ושופצו כל השרטוטים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]