צו נשיאותי 13769

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על הצו השלישי, זה שאושר. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על הצו השלישי, זה שאושר. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
דונלד טראמפ חותם על הצו על יד סגנו, מייק פנס, ומזכיר ההגנה של ארצות הברית, ג'יימס מאטיס
המדינות שלגבי אזרחיהן הוטל הצו

צו נשיאותי 13769"הגנה על האומה מפני כניסת טרוריסטים זרים לתוך ארצות הברית"אנגלית: Protecting the Nation from Foreign Terrorist Entry into the United States) היה צו נשיאותי עליו חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ב-27 בינואר 2017, שהגביל אזרחים משבע מדינות בעלות רוב מוסלמי (מתוך 50 מדינות מוסלמיות בעולם) באפריקה ובמזרח התיכון ומנע מהם מלהיכנס לארצות הברית או להגר אליה, עקב אזהרות טרור.[1]

ב-3 בפברואר 2017 הוציא בית משפט פדרלי צו מניעה נגד יישום מרבית הוראות הצו. ב-6 במרץ 2017 זנח טראמפ את הצו וחתם על אחד חדש ומרוכך יותר, בו הוציא מהכלל בעלי גרין קארד, וכן את עיראק מרשימת המדינות האסורות, אך גם הוא נחסם זמנית על ידי שופט פדרלי מהוואי ב-16 במרץ באותו חודש; ולאחר מכן נחסם גם על ידי בית המשפט הפדרלי לערעורים בסיבוב הרביעי, מה שגרר הודעה ממחלקת המשפטים האמריקאית על ערעור לבית המשפט העליון. ב-4 בדצמבר 2017 אישר בית המשפט העליון, ברוב של שבעה מול שתיים, את תקפותו של הצו בגרסתו השלישית[2].

עם כניסתו של ג'ו ביידן לתפקידו כנשיא ארצות הברית, בינואר 2021, הוא ביטל את הצו, וכן צווים נוספים שנויים במחלוקת עליהם חתם דונלד טראמפ[3].

המדינות שעל אזרחיהן הוטלו הגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן הצו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצו המקורי משעה את תוכנית קבלת הפליטים של ארצות הברית למשך 120 יום ומונע כניסת אנשים למדינה מעיראק, מאיראן, מלוב, מסומליה, מסודאן ומתימן למשך 90 יום, ומסוריה לזמן בלתי מוגבל, ללא התחשבות בבעלי ויזה או גרין קארד, למעט חריגים שבמקריהם ידונו כל מקרה לגופו. החל ב-28 בינואר נעצרו בין 100 ל-200 מבקרים בנמלי תעופה ברחבי ארצות הברית בשל הצו, נמנעה עליית מאות נוסעים לטיסות נכנסות למדינה, והושעה תוקפן של כ-60 אלף ויזות כניסה לארצות הברית שכבר הונפקו.

תגובות לצו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת הצו עוררה ביקורת בינלאומית כלפיו, והפגנות התקיימו בנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי ובנמלי תעופה אחרים בארצות הברית. היו כאלה שציינו שאוכלוסיית שבע המדינות הן ברובן מוסלמיות, והצו מלווה בגזענות כלפיה. ממשל טראמפ דחה את הטענות בנימוק שהצו כוון כנגד מדינות "מועדות לטרור", ולאו דווקא כלפי מוסלמים.

בתוך זמן קצר לאחר הוצאת הצו הוגשו לבתי משפט פדרליים בארצות הברית כ-50 בקשות ותביעות נגד הצו, בטענה שהוא מפר את חוקת ארצות הברית, את חוקיה ואמנות בינלאומיות שארצות הברית היא צד להן.

התובעת הכללית בפועל סאלי ייטס הורתה ב-30 בינואר לעובדי מחלקת המשפטים של ארצות הברית שלא להגן על הצו בבתי המשפט. בעקבות זאת העביר אותה הנשיא טראמפ מתפקידה.[4]

בית משפט פדרלי בניו יורק עצר באופן זמני חלקים מהצו ב-28 בינואר, אך לא נתן לאנשים המושפעים להיכנס לארצות הברית וגם לא פסק לגבי חוקתיותו של הצו עצמו. ב-29 בינואר, בית משפט פדרלי אחר בבוסטון אסר באופן זמני את מאסרם של אותם אנשים שבהיעדר הצו היו יכולים להיכנס חוקית לארצות הברית. צו בית משפט זה משחזר את היכולת של המהגרים החוקיים משבע המדינות להיכנס אל המדינה.

ב-3 בפברואר הוציא בית משפט פדרלי בסיאטל צו מניעה שהקפיא את תוקף מרבית הוראות הצו לכל שטח ארצות הברית. בית המשפט הפדרלי התשיעי לערעורים דחה את ערעור הממשלה הפדרלית על הקפאת הצו הנשיאותי.[5]

ב-4 בדצמבר 2017 אישר בית המשפט העליון, ברוב של שבעה מול שתיים, לבצע זמנית את הוראות הצו בגרסתו השלישית. ב-26 ביוני 2018, ברוב של חמישה מול ארבעה, פסק בית המשפט סופית שהצו חוקי ותקף.[6]

ביטול הצו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כניסתו של ג'ו ביידן לתפקידו כנשיא ארצות הברית, בינואר 2021, הוא ביטל את הצו, וכן צווים נוספים הקשורים אליו. בצו הביטול כתב ביידן: "הפעולות הללו הן כתם על המצפון הלאומי שלנו ולא תואמות את ההיסטוריה הארוכה שלנו של קבלת אנשים מכל האמונות ואנשים ללא אמונות כלל."[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]