ציבי גבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציבי גבע
אין תמונה חופשית
לידה 1951 (בן 69 בערך)
קיבוץ עין שמר, ישראל
שם לידה ציבי גבע
תחום יצירה ציור, פיסול, מיצב
הושפע על ידי רפי לביא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ציבי גבע (נולד ב-1951) הוא צייר ופסל ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבע נולד בקיבוץ עין שמר לאדריכל יעקב (קובה) גבר[1] ולציירת פרנקה גבר[2]. אחיו הבכור הוא האמן אביטל גבע. בגיל 16 נרשם גבע למכון אבני. בשנים 19761979 למד במדרשה לאמנות ברמת השרון. בשנת 1984 זכה במלגת לימודים מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל שאיפשרה לו ללמוד בשנים 19851987 ב"ניו יורק סטודיו סקול", בניו יורק.

משנת 1989 משמש גבע פרופסור לאמנות באוניברסיטת חיפה.

בנוסף לתצוגות המציגות את עבודותו, גבע אצר ואוצר תערוכות שונות במהלך השנים. בין התערוכות:

2006-2007 - "שפת ההר" במוזיאון חיפה לאמנות.

2014 - "עשור לתואר השני באמנות יצירה"[3] באוניברסיטת חיפה. בין המציגים ניתן למצוא את מרב סודאי, ניר דבוראי, טליה רז, דורון וולף, שחר סריג, תמר שפר, שי עיד אלוני, אנג'לה קליין ועוד.

2019 - "פרא - תערוכת יחידה" של מרב סודאי.

2020 - "שוב לא שקט" של אורית טוכמן.[4]

2020 - בעבודה על תערוכת ציוריו של תומר בן חורין.

גבע הוא אב לשלושה, חי ועובד בתל אביב.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1979 - ציבי גבע, גלריה הקיבוץ, תל אביב
  • 1979 - ציבי גבע, גלריה שרה גילת, ירושלים
  • 1982 - דצמבר 82, גלריה הקיבוץ, תל אביב
  • 1983 - עבודות חדשות, גלריה שרה גילת, ירושלים
  • 1984 - ציבי גבע, גלריה ג'ולי מ. תל אביב
  • 1984 - ציבי גבע, תצוגה מיוחדת, מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1984 - זרמים: ציבי גבע, ICA, בוסטון
  • 1985 - ציבי גבע, גלריה ג'ולי מ. תל אביב
  • 1988 - ציבי גבע: ציורים, מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 1989 - ציבי גבע, גלריה ג'ולי מ. תל אביב
  • 1990 - ציבי גבע, גלריה אנינה נוזיי, ניו-יורק
  • 1990 - המקלט וציורים נוספים 1985–1988, גלריה ג'ולי מ. תל אביב
  • 1992 - ללא, גלריה ג'ולי מ. תל אביב, גלריה בוגרשוב, תל אביב
  • 1993 - ציבי גבע, גלריה אנינה נוזיי, ניו-יורק
  • Blinds - 1994, גלריה ג'ולי מ. תל אביב
  • 1994 - ציבי גבע - עבודות 1988–1994, המשכן לאמנות, עין-חרוד
  • 1995 - ציבי גבע, גלריה אנינה נוזיי, ניו-יורק
  • 1995 - החלון הצפוני הגדול של כיתה, גלריה ג'ולי מ. תל אביב
  • 1997 - עבודות, גלריה ג'ולי מ. תל אביב
  • 1998 - ציבי גבע: דצמבר 1982– דצמבר 1998, גלריה הקיבוץ, תל אביב
  • 1998 - ציורי כאפיה ובלאטה, גלריה אמברוזינו, מיאמי, פלורידה
  • 1999 - כאפייה, Espacio Aglutinador, הוואנה, קובה
  • 1999 - קיץ, הגלריה לאמנות קיבוץ בארי
  • 2000 - עבודות, גלריה לאמנות, קיבוץ ראש הנקרה
  • 2001 - מים נוראים, גלריה אנינה נוסיי, ניו יורק
  • 2001 - Rage, גלריה עכשיו, ברלין
  • 2002 - סבכה, גלריה הגר, יפו
  • 2002 - הימים הנוראים, תיאטרון תמונע, תל אביב
  • 2002 - Background, גלריה לאמנות, קיבוץ כברי; גלריה לאמנות קיבוץ לוחמי הגטאות
  • 2003 - תוכנית אב, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
  • 2003 - ציפורי ארצנו, גלריה קו 16, תל אביב
  • 2003 - מה אכפת לציפור, גלריה גורן לאמנויות, המכללה האקדמית עמק יזרעאל
  • 2004 - גלריה אנינה נוסיי, ניו-יורק
  • 2005 - אחרי, גלריה אנינה נוסיי, ניו-יורק
  • 2006 - Mount Analogue, הגלריה של המדרשה לאמנות, תל אביב
  • 2006 - פרחים אחרים, הגלריה החדשה, בית גבריאל בכנרת
  • 2007 - טבע דומם, גלריה ארמנו טדסקי, רומא
  • 2008 - תל דברים, מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 2009 - בילאדי, בילאדי – עבודות 1983- 1985, מחסן 2, נמל יפו
  • 2009 - אינאיך הלאה, מוזיאון הרצליה
  • 2010 - העבודות האחרות, גלריה פראט, תל אביב
  • 2010 - שיר על הארץ, גלריה סאן גלו ארטסטיישן, פירנצה
  • 2010 - ציבי גבע – עבודות חדשות, גלריה אנינה נוסיי, ניו יורק
  • 2011 - ציבי גבע, הזוכים אלפיים ועשר, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
  • 2011 - כאפייה, קיר אמן, מרכז פרס לשלום
  • 2012 - הציפור שבפנים עומדת בחוץ, הורקנוס אורקה, מסינה, סיציליה
  • 2012 - עבודות חדשות, הסטודיו באלפסי, תל אביב
  • 2012 - אובייקט, מעבר, מוזיאון אשדוד לאמנות, מרכז מונארט, אשדוד
  • 2015 - מיצג, הביתן הישראלי לבינאלה לאומנות, ונציה.

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1979 - מדרשה למורים לאמנות, רמת השרון
  • 1989 - אוניברסיטת חיפה, המחלקה לאמנות
  • החל מ-2011 - המדרשה לאמנות בית ברל.

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קובה גבר, מקום שמור
  2. ^ פרנקה גבר, מרכז מידע לאמנות ישראלית/מוזיאון ישראל, ירושלים
  3. ^ תערוכת העשור, אוצר ציבי גבע, הבמה, נותנים במה לתרבות
  4. ^ חגית פלג רותם, אורית טוכמן דואר: ציור שמתחולל במקום שהמילים נגמרות