ציון הלא תשאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי הוא שיר כיסופים לארץ ישראל מאת רבי יהודה הלוי. השיר הוא הראשון לקבוצת ה"ציונים", קבוצה אחרונה של פיוטים שהוכנסו לסדר קינות לתשעה באב וכוללים פניות לציון.

נעימות אחדות חוברו לשיר במרוצת הדורות, בין השאר, על ידי המלחינה נורית הירש במאה ה-20, והושר בין השאר, על ידי הזמרות: אופירה גלוסקא, שושנה דמארי ורוחמה רז.

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ,
דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ?
מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן שְׁלוֹם
רָחוֹק וְקָרוֹב שְׂאִי מִכֹּל עֲבָרָיִךְ,
וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה, נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל–
חֶרְמוֹן וְנִכְסַף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ!
לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם
שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ.
לִבִּי לְבֵית-אֵל וְלִפְנִיאֵל מְאֹד יֶהֱמֶה
וּלְמַחֲנַיִם וְכֹל פִּגְעֵי טְהוֹרָיִךְ,
שָׁם הַשְּׁכִינָה שְׁכֵנָה לָךְ, וְהַיּוֹצְרֵךְ
פָּתַח לְמוּל שַׁעֲרֵי שַׁחַק שְׁעָרָיִךְ,
וּכְבוֹד אֲדֹנָי לְבַד הָיָה מְאוֹרֵךְ, וְאֵין
שֶׁמֶשׁ וְסַהַר וְכוֹכָבִים מְאִירָיִךְ.
אֶבְחַר לְנַפְשִׁי לְהִשְׁתַּפֵּךְ בְּמָקוֹם אֲשֶר
רוּחַ אֱלֹהִים שְׁפוּכָה עַל בְּחִירָיִךְ.
אַתְּ בֵּית מְלוּכָה וְאַתְּ כִּסֵּא אֲדֹנָי, וְאֵיךְ
יָשְׁבוּ עֲבָדִים עֲלֵי כִסְאוֹת גְּבִירָיִךְ?
מִי יִתְּנֵנִי מְשׁוֹטֵט בַּמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר
נִגְלוּ אֱלֹהִים לְחוֹזַיִךְ וְצִירָיִךְ!
מִי יַעֲשֶׂה לִי כְנָפַיִם וְאַרְחִיק נְדוֹד,
אָנִיד לְבִתְרֵי לְבָבִי בֵּין בְּתָרָיִךְ!
אֶפֹּל לְאַפַּי עֲלֵי אַרְצֵךְ וְאֶרְצֶה אֲבָ-
נַיִךְ מְאֹד וַאֲחֹנֵן אֶת-עֲפָרָיִךְ,
אַף כִּי בְעָמְדִי עֲלֵי קִבְרוֹת אֲבֹתַי וְאֶשְׁ-
תּוֹמֵם בְּחֶבְרוֹן עֲלֵי מִבְחַר קְבָרָיִךְ!
אֶעְבֹר בְּיַעְרֵךְ וְכַרְמִלֵּךְ וְאֶעְמֹד בְּגִלְ-
עָדֵךְ וְאֶשְׁתּוֹמֲמָה אֶל הַר עֲבָרָיִךְ,
הַר הָעֲבָרִים וְהֹר הָהָר, אֲשֶׁר שָׁם שְׁנֵי
אוֹרִים גְּדוֹלִים מְאִירַיִךְ וּמוֹרָיִךְ.
חַיֵּי נְשָׁמוֹת – אֲוִיר אַרְצֵךְ, וּמִמָּר דְרוֹר
אַבְקַת עֲפָרֵךְ, וְנֹפֶת צוּף – נְהָרָיִךְ!
יִנְעַם לְנַפְשִׁי הֲלֹךְ עָרֹם וְיָחֵף עֲלֵי
חָרְבוֹת שְׁמָמָה אֲשֶׁר הָיוּ דְבִירָיִךְ,
בִּמְקוֹם אֲרוֹנֵךְ אֲשֶׁר נִגְנַז, וּבִמְקוֹם כְּרוּ-
בַיִךְ אֲשֶׁר שָׁכְנוּ חַדְרֵי חֲדָרָיִךְ!
 

אָגֹז וְאַשְׁלִיךְ פְּאֵר נִזְרִי וְאֶקֹּב זְמָן,
חִלֵּל בְּאֶרֶץ טְמֵאָה אֶת-נְזִירָיִךְ–
אֵיךְ יֶעֱרַב לִי אֲכֹל וּשְׁתוֹת בְּעֵת אֶחֱזֶה,
כִּי יִּסְחֲבוּ הַכְּלָבִים אֶת-כְּפִירָיִךְ?
אוֹ אֵיךְ מְאוֹר יוֹם יְהִי מָתוֹק לְעֵינַי בְּעוֹד
אֶרְאֶה בְּפִי עֹרְבִים פִּגְרֵי נְשָׁרָיִךְ?
כּוֹס הַיְגוֹנִים, לְאַט! הַרְפִּי מְעַט, כִּי כְבָר
מָלְאוּ כְסָלַי וְנַפְשִׁי מַמְּרוֹרָיִךְ.
עֵת אֶזְכְּרָה אָהֳלָה – אֶשְׁתֶּה חֲמָתֵךְ, וְאֶזְ-
כֹּר אָהֳלִיבָה – וְאֶמְצֶה אֶת-שְׁמָרָיִךְ!
צִיּוֹן כְּלִילַת יֳפִי, אַהְבָה וְחֵן תִּקְשְׁרִי
מֵאָז, וּבָךְ נִקְשְׁרוּ נַפְשׁוֹת חֲבֵרָיִךְ–
הֵם הַשְּׂמֵחִים לְשַׁלְוָתֵךְ וְהַכּוֹאֲבִים
עַל שׁוֹמֲמוּתֵךְ וּבוֹכִים עַל שְׁבָרָיִךְ.
מִבּוֹר שְׁבִי שׁוֹאֲפִים נֶגְדֵּךְ וּמִשְׁתַּחֲוִים
אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ אֱלֵי נֹכַח שְׁעָרָיִךְ,
עֶדְרֵי הֲמוֹנֵךְ, אֲשֶׁר גָּלוּ וְהִתְפַּזְּרוּ
מֵהַר לְגִבְעָה וְלֹא שָׁכְחוּ גְדֵרָיִךְ,
הַמַּחֲזִיקִים בְּשׁוּלַיִךְ וּמִתְאַמְּצִים
לַעְלוֹת וְלֶאְחֹז בְּסַנְסִנֵּי תְּמָרָיִךְ.
שִׁנְעָר וּפַתְרוֹס הֲיַעַרְכוּךְ בְּגָדְלָם, וְאִם
הֶבְלָם יְדַמּוּ לְתֻמַּיִךְ וְאוּרָיִךְ?
אֶל מִי יְדַמּוּ מְשִׁיחַיִךְ וְאֶל מִי נְבִי-
אַיִךְ וְאֶל מִי לְוִיַּיִךְ וְשָׁרָיִךְ?
יִשְׁנֶה וְיַחְלֹף כְּלִיל כָּל-מַמְלְכוֹת הָאֱלִיל.
חָסְנֵךְ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדוֹר נְזָרָיִךְ.
אִוָּךְ לְמוֹשָׁב אֱלֹהַיִךְ, וְאַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ
יִבְחַר יְקָרֵב וְיִשְׁכֹּן בַּחֲצֵרָיִךְ!
אַשְׁרֵי מְחַכֶּה וְיַגִּיעַ וְיִרְאֶה עֲלוֹת
אוֹרֵךְ וְיִבָּקְעוּ עָלָיו שְׁחָרָיִךְ,
לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירַיִךְ וְלַעְלֹז בְּשִׂמְ-
חָתֵךְ בְּשׁוּבֵךְ אֱלֵי קַדְמַת נְעוּרָיִךְ!
 

אתרי ארץ ישראל המוזכרים בשיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציון הוא כינוי לארץ ישראל וגם לירושלים. בשיר זה הוא משמש ככינוי לארץ ישראל, כפי שניתן ללמוד ממקומות רבים המוזכרים בתנ"ך ונמנים בשיר:

  • "לִבִּי לְבֵית-אֵל וְלִפְנִיאֵל מְאֹד יֶהֱמֶה וּלְמַחֲנַיִם וְכֹל פִּגְעֵי טְהוֹרָיִךְ" – שלושה מקומות המוזכרים במסעו של יעקב מארם לארץ ישראל: מחניים בספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק ג', פניאל בספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק ל"א ובית אל בספר בראשית, פרק ל"ה, פסוק א'
  • "אַף כִּי בְעָמְדִי עֲלֵי קִבְרוֹת אֲבֹתַי וְאֶשְׁתּוֹמֵם בְּחֶבְרוֹן עֲלֵי מִבְחַר קְבָרָיִךְ!"חברון היא עיר קברי האבות, הטמונים במערת המכפלה.
  • "אֶעְבֹר בְּיַעְרֵךְ וְכַרְמִלֵּךְ וְאֶעְמֹד בְּגִלְעָדֵךְ וְאֶשְׁתּוֹמֲמָה אֶל הַר עֲבָרָיִךְ, הַר הָעֲבָרִים וְהֹר הָהָר, אֲשֶׁר שָׁם שְׁנֵי אוֹרִים גְּדוֹלִים מְאִירַיִךְ וּמוֹרָיִךְ" – הַר הָעֲבָרִים וְהֹר הָהָר מוזכרים בתיאור נדודי בני ישראל במדבר בספר במדבר. הכרמל והגלעד מוזכרים באחדים מספרי התנ"ך. (כגון: נחום א' 4, דברי הימים ב' כ"ו 10, ומיכה ז' 4).
  • "עֵת אֶזְכְּרָה אָהֳלָה – אֶשְׁתֶּה חֲמָתֵךְ, וְאֶזכֹּר אָהֳלִיבָה – וְאֶמְצֶה אֶת-שְׁמָרָיִךְ!" – אָהֳלָה ואָהֳלִיבָה מופיעות בנבואת יחזקאל, בפסוק: "וּשְׁמוֹתָן אָהֳלָה הַגְּדוֹלָה וְאָהֳלִיבָה אֲחוֹתָהּ, וַתִּהְיֶינָה לִי, וַתֵּלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת; וּשְׁמוֹתָן שֹׁמְרוֹן אָהֳלָה, וִירוּשָׁלִַם אָהֳלִיבָה" (פרק כ"ג, פסוק ד'). אלה הן שתי נשים המסמלות את ממלכת ישראל וממלכת יהודה.[1]

הקשרים מקראיים נוספים בשיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד אתרים מקראיים יש בשיר מגוון של התייחסויות למובאות מקראיות נוספות.

  • אָנִיד לְבִתְרֵי לְבָבִי בֵּין בְּתָרָיִךְ!ברית בין הבתרים (בראשית פרק ט"ו).
  • אֶפֹּל לְאַפַּי עֲלֵי אַרְצֵךְ וְאֶרְצֶה אֲבָנַיִךְ מְאֹד וַאֲחֹנֵן אֶת-עֲפָרָיִךְ – רמז ישיר לתהילים ק"ב 14 - 15: אַתָּה תָקוּם, תְּרַחֵם צִיּוֹן: כִּי-עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי-בָא מוֹעֵד. טו  כִּי-רָצוּ עֲבָדֶיךָ, אֶת-אֲבָנֶיהָ וְאֶת-עֲפָרָהּ, יְחֹנֵנוּ.
  • יִנְעַם לְנַפְשִׁי הֲלֹךְ עָרֹם וְיָחֵף עֲלֵי חָרְבוֹת שְׁמָמָה אֲשֶׁר הָיוּ דְבִירָיִךְישעיהו הנביא הלך כך, כמתואר בספר ישעיה כ' 1 - 2: בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן, אַשְׁדּוֹדָה, בִּשְׁלֹחַ אֹתוֹ, סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד, וַיִּלְכְּדָהּ.  ב בָּעֵת הַהִיא, דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ לֵאמֹר, לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ, וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶךָ; וַיַּעַשׂ כֵּן, הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף.
  • אָגֹז וְאַשְׁלִיךְ פְּאֵר נִזְרִי וְאֶקֹּב זְמָן – ירמיהו בנבואת המקדש בספר ירמיה ז' 29: גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי, וּשְׂאִי עַל-שְׁפָיִם קִינָה:  כִּי מָאַס יְהוָה, וַיִּטֹּשׁ אֶת-דּוֹר עֶבְרָתוֹ.
  • אוֹ אֵיךְ מְאוֹר יוֹם יְהִי מָתוֹק לְעֵינַי בְּעוֹד אֶרְאֶה בְּפִי עֹרְבִים פִּגְרֵי נְשָׁרָיִךְ? – מספר קהלת י"א 7: וּמָתוֹק, הָאוֹר; וְטוֹב לַעֵינַיִם, לִרְאוֹת אֶת-הַשָּׁמֶשׁ.
  • שִׁנְעָר וּפַתְרוֹס הֲיַעַרְכוּךְ בְּגָדְלָם, וְאִם הֶבְלָם יְדַמּוּ לְתֻמַּיִךְ וְאוּרָיִךְ?שנער ופתרוס הן ארצות מרוחקות מארץ ישראל, בקצות העולם דאז. הן נזכרות בכמה מקראות. למשל בספר ישעיה י"א 7: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ, לִקְנוֹת, אֶת-שְׁאָר עַמּוֹ--אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ, וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת, וּמֵאִיֵּי, הַיָּם (ישע' י"א 11). האורים והתומים מוכרים וידועים.
  • חָסְנֵךְ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדוֹר נְזָרָיִךְ – קשור לספרות החכמה, ומופיע במשלי כ"ז 24: כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם-נֵזֶר, לְדוֹר דור (וָדוֹר).
  • אִוָּךְ לְמוֹשָׁב אֱלֹהַיִךְ, וְאַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ – נזכר במזמור תהילים קל"ב (פסוק 13) הדן בבחירת ירושלים: כִּי-בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ, לְמוֹשָׁב לוֹ.
  • אוֹרֵךְ וְיִבָּקְעוּ עָלָיו שְׁחָרָיִךְ – דימוי הנזכר בספר ישעיה נ"ח 8: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח; וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ.

רעיונות השיר בספר הכוזרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהודה הלוי כתב באריכות בספר הכוזרי כמה רעיונות שביטא בשיר זה:

  • "חַיֵּי נְשָׁמוֹת – אֲוִיר אַרְצֵךְ, וּמִמָּר דְרוֹר אַבְקַת עֲפָרֵךְ, וְנֹפֶת צוּף – נְהָרָיִךְ!" - הכיסופים לציון ואהבתה שמבוטאים בשיר נמצאים בכמה מקומות בספר. אחד המקומות הוא בחתימת הספר "ובהערת בני אדם והתעוררותם אל אהבת המקום ההוא הקדוש ינחץ הענין המיוחל, שכר גדול וגמול רב, כמו שנאמר: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, - רוצה לומר כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה".

אמצעים ספרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השיר כתוב במשקל "המתפשט" וכל שורותיו מסתיימות ב"ריך"[2].
  • שאלה רטורית: השיר פותח בשאלה רטורית הופנית אל ציון - "צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ, דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ?" – וכולל שאלות רטוריות נוספות - "אַתְּ בֵּית מְלוּכָה וְאַתְּ כִּסֵּא אֲדֹנָי, וְאֵיךְ יָשְׁבוּ עֲבָדִים עֲלֵי כִסְאוֹת גְּבִירָיִךְ? ", וכן "אֵיךְ יֶעֱרַב לִי אֲכֹל וּשְׁתוֹת בְּעֵת אֶחֱזֶה, כִּי יִּסְחֲבוּ הַכְּלָבִים אֶת-כְּפִירָיִךְ? אוֹ אֵיךְ מְאוֹר יוֹם יְהִי מָתוֹק לְעֵינַי בְּעוֹד אֶרְאֶה בְּפִי עֹרְבִים פִּגְרֵי נְשָׁרָיִךְ?" שאלה רטורית אין מטרתה לקבל תשובה, ובשיר זה באות השאלות הרטוריות להציג את מצוקתו של המשורר.
  • דימוי: בשיר דימויים רבים, כגון "לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים" והמשך המשפט: "וְעֵת אֶחֱלֹם שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ".
  • ארמז: המילים "לַעְלוֹת וְלֶאְחֹז בְּסַנְסִנֵּי תְּמָרָיִךְ" הן ארמז לשיר אהבה אחר, שיר השירים, שבו נאמר: "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו" (ז, ט), וכוונתם שכל המצוות נעשות בחו"ל כזיכרון לארץ ישראל, על דרך שיתי לך תמרורים (ירמיה לא כ) שהכוונה שם להעמיד עצי תמר גבוהים כדי שלא תשכח הדרך.
  • פנייה אישית: השיר כולו הוא פנייה אישית של המשורר אל ציון אהובתו, מעין מכתב גלוי שהוא מפנה אליה, ומשתף את הקורא בתוכנו.

מעמדו של השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקר הספרות עזרא פליישר כתב:

"להערצה מופלגת - ומוצדקת - זכה מצד פייטני מרכז-אירופה שירו הנפלא של יהודה הלוי "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך". שיר זה איננו פיוט ולא נכתב לשמש בתפקידים ליטורגיים; אבל מוקדם מאוד נתקבל בין הקינות לתשעה באב, ועד מהרה החלו פייטנים מחקים בקינות משלהם את משקלו, את פתיחתו, את חרוזו ואת ענייניו".[3]

השיר בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות השיר ניכרות בתרבות העברית, ובכלל זה בספרות העברית, ונעשה במילותיו שימוש בתנועות פוליטיות.

רחוב ציהתלי ביפו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ח' מרחביה (עורך), קולות קוראים לציון, ירושלים: הוצאת מרכז שזר, תשמ"א 1981, עמ' 43.
  • אביבה דורון, "'ציון הלא תשאלי' - ההתקבלות וסגולת השיר", בתוך: הנ"ל (עורכת), יהודה הלוי - מבחר מאמרי ביקורת על שירתו, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988.
  • רינה צדקה, רְאה שמש - ספר-לימוד לשירה העברית בימי-הביניים, רכס הוצאה לאור, 1988, עמ' 135-127.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהלה ואהליבה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת".
  2. ^ ראו: יששכר יעקובסון,נתיב בינה, עמ' 524
  3. ^ עזרא פליישר, שירת הקודש העברית בימי הביניים, ירושלים: הוצאת כתר, 1975, עמ' 471
  4. ^ מילות השיר באתר שירונט
  5. ^ יחיעם פדן, תל אביב יפו - מדריך הרחובות.