ציטופתולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זוג מיקרוגרפים ציטופתולוגיים המציג מראה תלת-ממדי של אשכול תאים סרטניים (קרצינומה של הצפק)

ציטופתולוגיה (Cytopathology, מיוונית: κύτος [ציטוס] "חלול";[1] πάθος, [פאתוס] "סבל, גורל, נזק"; ו--λογία, [לוגיה] "לימוד") היא ענף של פתולוגיה, העוסקת באבחון מעבדתי של מחלות ברמה התאית. הדיסציפלינה נוסדה על ידי גאורגיוס פאפאניקולאו בשנת 1928. בציטופתולוגיה משתמשים בדרך כלל, בדגימות של תאים חופשיים או בשברי רקמות, בניגוד להיסטופתולוגיה, החוקרת ברמת הרקמה השלמה.

ציטופתולוגיה משמשת בדרך כלל לצורך אבחון וחקר מחלות בהן מעורבים מגוון רחב של איברים בגוף, לעיתים קרובות כדי לסייע באבחון של סרטן, אך גם באבחון של מספר מחלות זיהומיות ומצבים של מחלות דלקתיות. לדוגמה, יישום נפוץ של ציטופתולוגיה הוא פאפ (בדיקת משטח של צוואר הרחם), כלי סריקה ראשונית המשמש לזיהוי נגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם אשר עלולים להוביל לסרטן צוואר הרחם.

בדיקות ציטופתולוגיות קרויות לעיתים בדיקות משטח כיוון שהדגימות עשויות להימרח על משטח זכוכית נושאת (סלייד מיקרוסקופ) שלאחר מכן נצבעות ונבחנות מתחת למיקרוסקופ. עם זאת, דגימות ציטולוגיות ניתן להכין בדרכים אחרות, לרבות ציטוצנטרפוגציה. סוגים שונים של בדיקות משטח עשויות לשמש גם לאבחון סרטן. במובן זה, היא מכונה "ציטולוגית משטחים".[2]

הציטופתולוגיה לעיתים קרובות פחות מדויקת.[דרושה הבהרה] הציטופתולוגיה במובנה הרחב מכונה בשם ציטולוגיה, שמשמעותה "חקר התאים".[3]

מיקרוגרף של לימפומה בצרבלום, מדגימה תאים דו קוטביים אופייניים תאים עם תהליכי פילוציטים ארוכים (דמויי שיער). הכנת משטחים וצביעת המטוקסילין-אאוזין.

איסוף תאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שתי שיטות לאיסוף תאים לצורך אבחון ציטופתולוגי: ציטולוגיה אקספוליאטיבית, והתערבות ציטולוגית.

ציטולוגיה אקספוליאטיבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

-מיקרוגרף של דגימה ציטופתולוגיה אקספוליאטיבית (פאפ, וצביעת פאפ)

בשיטה זו, תאים נאספים לאחר שהופרשו מהגוף באופן ספונטני ("אקספולאציה ספונטנית"), או גרידה/הברשה ידנית מעל פני משטח הגוף ("אקספוליאציה מכנית"). דוגמה לאקספוליאציה ספונטנית היא כאשר תאים  הצדר או הצפק נושרים לתוך הנוזל הפלאורלי או נוזל הצפק. ניתן לאסוף נוזל זה בשיטות שונות לצורך בדיקה מעבדתית. דוגמאות של אקספוליאציה מכנית כוללת בדיקות פאפ, כאשר תאים מגורדים מצוואר הרחם עם ספטולה של צוואר הרחם, או הברשה של הסימפונות שבה מוכנס ברונכוסקופ לתוך קנה הנשימה, תוך כדי גרידת תאים משטח הפנים והעברתם לצורך הערכת הנגעים באבחון ציטופתולוגי. ציטולוגיה מבוססת נוזל, אוספת את הדגימות באופן דומה אך ממקמת אותם בנוזל העובר טיפול לאחר מכן, לקבלת תוצאות משופרות.[4]

ציטולוגיה מתערבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מברשות המשמשות לאסוף דגימות לציטולוגיה

בציטולוגיה מתערבת הפתולוג מתערב תוך פלישה חודרנית לגוף לצורך איסוף דגימות.

שאיבה במחט דקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשאיבת מחט דקה (FNA), או בציטולוגיה של שאיבת מחט דקה (FNAC), משתמשים במחט המחוברת למזרק לאסוף התאים מתוך נגעים או גושים של אברי גוף שונים, על ידי קידוח עומק, לעיתים קרובות תוך יישום של לחץ שלילי (יניקה) להגדלת יבול התאים. ציטולוגיה של שאיבת מחט דקה (FNAC) יכולה להתבצע תוך נחייה במישוש (כלומר, כאשר הקלינאי יכול לחוש את הנגע) על מסת תאים או רקמה באזורים כמו משטח הצוואר, בלוטת התריס או השד; FNAC עשויה להתבצע תוך הסתייעות אולטרה סאונד או סריקת CT הדגימה של נגעים הממוקמים עמוק בגוף, כאשר לא ניתן לחוש אותם תוך מישוש. FNAC מצויה בשימוש נרחב במדינות רבות, ברם, שיעור ההצלחה תלוי במיומנות המטפל. כאשר הדבר מבוצע על ידי פתולוג בלבד, או כאשר מעורב גם צוות עם פתולוג-ציטופתולוג, שיעור ההצלחה של אבחנה נכונה גדול יותר מאשר כשהיא מתבצעת על ידי אדם שאינו פתולוג.[5] ייתכן והדבר נובע בשל יכולתו של הפתולוג בהערכה מיידית של דגימות תחת מיקרוסקופ ולחזור על התהליך, כאשר תהליך הדגום היה לקוי.

מחטים דקות הן במידות של 23 עד 27 מד. מאחר שמחטים במידה קטנה כמו 27 מד עשויות כמעט תמיד להניב חומר לאבחנה, FNAC היא לעיתים קרובות הדרך הפחות פוגענית להשגת רקמות מן הנגע לצורך האבחון. לעיתים משתמשים בהולדר של מזרק כדי להקל על השימוש ביד אחת כדי לבצע את הביופסיה בזמן שהיד האחרת מסייעת במניעת התזוזה של הרקמה. ציוד הדמיה כגון סורק CT או אולטרסאונד יכולים לסייע באיתור האזור המיועד לביופסיה.

FNAC הפכה לשם נרדף לציטולוגיה מתערבת.

ציטולוגיה של משקעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך ציטולוגיה של משקעים, נאסף מדגם מן המקבע (פיקסטיב) ששימש לעיבוד דגימת הביופסיה או הנתיחה שלאחר המוות. המקבע מעורבב כראוי ונלקח לסרכוז. משקעים אלה הם תאים שנשרו מהרקמה במהלך עיבוד דגימת הנתיחה שלאחר המוות או הביופסיה, והם משמשים למריחה.

פרמטרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשוב מאוד להעריך את גרעין התא במדגם תאי. בתאים סרטניים, מתרחש שינוי בפעילות DNA שניתן לראות בשינוי תכונות הגרעין. מאחר שיותר DNA נפרש ובא לידי ביטוי, הגרעין יהיה כהה יותר ופחות אחיד, גדול יותר מאשר בתאים נורמליים, לעיתים קרובות מציג גרעין אדום בהיר. 

בעוד שאחריותו הראשונה במעלה של הציטופתולוג היא להבחין בבדיקה פתולוגית בין תאים סרטניים לבין תאים טרום סרטניים בדגימה התאית, ניתן להבחין גם בפתולוגיות אחרות כגון:

תפקודים נורמליים אחדים של גידול תאים, חילוף חומרים, וחלוקת תאים עלולים להיכשל ולפעול בדרכים לא רגילות ובכך לגרום למחלות.

ציטופתולוגיה משמשת בצורה הטובה ביותר באחד משלושת הכלים, הכלי השני והשלישי הם בדיקה גופנית ודימות רפואית. ציטולוגיה יכול לשמש לאבחון מצבו של המטופל ולחסוך ממנו את הצורך בניתוח על מנת להשיג כמות דגימה גדולה יותר. דוגמה לכך היא FNAC של בלוטת התריס; מצבים שפירים רבים ניתן לאבחן באמצעות ביופסיה שטחית, והמטופל יכול לחזור מיידית לפעילות רגילה. כאשר מאבחנים גידול ממאיר, המטופל מסוגל להתחיל בטיפולי קרינה/כימותרפיה, או אולי להזדקק לניתוח להסרת הגידול או ייצוב שלב הסרטן.

מספר גידולים יכול להיות קשים לבצוע ביופסיה, כגון סרקומות. גידולים נדירים אחרים עלול להיות מסוכנים לביופסיה, כגון פאוכרומוציטומה. באופן כללי, שאיבת מחט דקה יכולה להתבצע בכל מקום שבטוח להחדרת מחט, לרבות לכבד, לריאות, לכליות, לרקמות חיצוניות.

השליטה בטכניקות ציוטופתולוגיות ראויות, היא עניין של זמן. ציטוטכנולוגים וציטופתולוגים יכולים לסייע לרופאים באיסוף מדגמים. "קריאה מהירה" כמו הצצה מתחת למיקרוסקופ, עשויה להבהיר לרופא האם הושג מספיק חומר ציטולוגי לאבחון. דגימות ציטולוגיות חייבות להיות מוכנות כראוי כך שהתאים לא ינזקו.

מידע נוסף על הדגימה ניתן לקבל על ידי צביעה אימונוהיסטוכימית ובדיקות פתולוגיה מולקולרית, במיוחד אם הדגימה הוכנה באמצעות ציטולוגיה מבוססת נוזלים. לעיתים קרובות מבוצעת "בדיקת רפלקס", כגון בדיקת HPV, בדיקת משטח צוואר הרחם חריגה או בדיקת זרימה ציטומטרית על דגימות לימפומה.

אברי גוף ורקמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכניקות ציטופתולוגיות משמשות לבדיקה של כמעט כל איברי הגוף והרקמות:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ציטופתולוגיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kirkpatrick (1989). The Cassell Concise English Dictionary. London. עמ' 324. ISBN 0-304-31806-X. 
  2. ^ Chapter 13, section of squamous cell carcinomas, in Mitchell, Richard Sheppard; Kumar, Vinay; Abbas, Abul K.; Fausto, Nelson. Robbins Basic Pathology (מהדורה 8th). Philadelphia: Saunders. ISBN 1-4160-2973-7. 
  3. ^ "Cytology". Collection development manual of the National Library of Medicine (מהדורה 4th). Bethesda, MD: National Library of Medicine, National Institutes of Health, U.S. Department of Health and Human Services. 2004. 
  4. ^ Liquid Based Cytology (LBC), NHS cervical screening programme (accessed 28/07/2014)
  5. ^ Orell, S., et al. 2005. Fine Needle Aspiration Cytology. 4th Edition