צילה דגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צילה דגן

צילה דגן (קצמן) (18 בספטמבר 1946[1]18 באפריל 2004) הייתה זמרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילה דגן נולדה בשם צלינה קויבסקי בדז'רז'וניוב (אנ') שבפולין ב-1946. משפחתה עלתה לישראל בעליית גומולקה, בסוף שנות ה-50, והתגוררה בנהריה. כישרון השירה של צילה התגלה בגיל צעיר והיא זכתה בתחרות "תשואות ראשונות". בגיל שש עשרה כבר שרה במועדון הלילה "חומות עכו". בצה"ל שירתה דגן בצוות הווי הנח"ל, והשתתפה בתוכניתה "כמה טוב", שעלתה ב-1968. במסגרת התוכנית שרה סולו לצדה של אופירה גלוסקא את השיר "חורשת האקליפטוס" של נעמי שמר.

עם שחרורה מהצבא הצטרפה ל"להקת פיקוד דיזינגוף", להקה שהתבססה על אופי של להקה צבאית, והורכבה מיוצאי להקות צבאיות וביצעה שירים ומערכונים. לאחר פרישתה מהרכב זה השתתפה עם דני מסנג (ולא מסינג, כפי שמקובל בטעות עד היום) ויאיר קלינגר במופע בשם "ייאוש יושב על ספסל", שהיה ערב משירי ז'אק פרוור בתרגומה לעברית של עדה בן נחום.

ב-1970 הקליטה את אלבום הסולו הראשון שלה, שנקרא בפשטות "צילה דגן", שבו בלטו שיריה של לאה גולדברג ללחניו של דני ליטני ובהם השירים "ולא היה בינינו אלא זוהר" (שליטני הקליט אותו גם בעצמו מאוחר יותר), "נחל שלי" ו"לתמונת אמא". האלבום כלל גם את השיר "כוכבים בדלי" (הזכור בזכות השורה "הו נומה נומה עוללי...") של עקיבא נוף, שאותו ביצעה בפסטיבל הזמר ב-1970. מאוחר יותר הוקלט השיר גם על ידי עדנה גורן. בפסטיבל ב-1971 שרה את שירה של דליה רביקוביץ "חלומות של חושך ואור".

דגן ושני חבריה למופע "ייאוש יושב על ספסל", המשיכו להקליט שירים תחת השם "שלישיית הצירוף המקרי", ביניהם השיר "בלדה ללוח השנה" שזכה להצלחה גדולה, ו"רוזה מרציפן". הם השתתפו גם בפסטיבל שירי ילדים הראשון עם השיר "נומי ילדה". ב-1974 השתתפה דגן במופע "תפוח זהב", ערב משירי סשה ארגוב, ובו שרה את שירו של אלכסנדר פן "וידוי" (הידוע בזכות שורת הפתיחה שלו "מעילי הפשוט ופנס על הגשר...").

בהמשך הקליטה עם בעלה דאז, השחקן עזרא דגן, שירי ילדים ("בולבול תגיד לי למה") ושירי חגים ("מעשה בלביבות"). לבני הזוג נולד בן, גיא.

צילה הרבתה לשיר שירי משוררים, השתתפה בתוכניות "ערב שירי משוררים" של גלי צה"ל, שבהם ביצעה את "חמדה" של דליה רביקוביץ ו"ערי נעורי" של דוד פוגל. היא השתתפה בתוכניות רדיו רבות שהופקו על ידי "קול ישראל", כמו "על הדרך עץ עומד", תוכנית שירי יידיש מתורגמים לעברית, תוכנית "שירי הבלקן" ועוד.

אלבומה השני של דגן, "פגישה מחודשת עם קרול קינג" יצא ב-1977 וכלל שירים מקוריים של קרול קינג שתורגמו לעברית מהמופע של דגן שעלה באותה שנה ונקרא בשם האלבום, וביצועים לשירים עבריים מוכרים כמו "שיר אהבה ישן" ו"היו לילות". ב-1978 הופיעה בתוכנית "ארץ טרופית יפה", שירים ברזילאים מתורגמים, אלבום ומופע בו השתתפו גם מתי כספי, יהודית רביץ, קורין אלאל והפרברים. בתוכנית היא שרה את "עזור לי".

ב-1980 היא השתתפה בערב שירי משוררים מס' 3 של גלי צה"ל ושרה את "שוב אותם רחובות", שהלחין עודד לרר למילים של יוכבד בת מרים. באותה שנה היא השתתפה במופע "שירי הבלקן", בהפקת קול ישראל ובתרגומים של יורם טהרלב. השיר שבוצע על ידה היה "שיר חורף יוגוסלבי", שמאוחר יותר בוצע על ידי רביעיית האחים והאחיות.

ב-1981 ילדה דגן את בתה נועה, מבעלה השני, האדריכל יעקב קצמן. בשנת 1989 העלתה דגן מופע שכלל כמה ממיטב שיריה וחומר מקורי,"והשאר טיפות של גשם" בבימויה של אורנה עקאד, אך היא לא הצליחה לחזור על הצלחות העבר. היא פנתה לעסוק בציור ובאמנות פלסטית. ב-2002 יצא אוסף כפול של שיריה. היא הופיעה עם בנה השחקן והזמר גיא דגן והם החלו לעבוד על אלבום משותף.

דגן מתה ממחלת הסרטן בגיל 57. היא נקברה בבית העלמין ירקון. לאחר מותה יצא לאור האלבום "יין ודבש", אוסף של הקלטותיה האחרונות משנת 2002 עד מותה. בנוסף, זהו בעצם גם האלבום המשותף לה ולבנה גיא דגן, והוא כולל שירים מקוריים שלה ושל גיא (שיר מקורי אחר אותו שרה דגן היה "אִם הלילה" בפסטיבל הזמר והפזמון 1979)

הקלטות שיריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]