ציסטוסקופיה
ציסטוסקופיה (Cystoscopy, על פי האקדמיה ללשון העברית: שקִיפת שלפוחית השתן[1] ובקיצור: שקיפת שלפוחית[2]) היא הליך רפואי מסוג אנדוסקופיה (בעברית: שקיפה), לבדיקת שלפוחית השתן והשופכה. ההליך מבוצע באמצעות החדרת ציסטוסקופ דרך השופכה אל שלפוחית השתן, ומשמש לאבחון ולטיפול במגוון מחלות של דרכי השתן התחתונות, כגון דם בשתן, גידולים, דלקות חוזרות ואבנים.
הבדיקה פותחה לראשונה במאה ה-19 והביאה למהפכה באבחון מחלות דרכי השתן.[3] כיום ציסטוסקופיה היא ההליך הנפוץ ביותר הנערך על ידי אורולוגים כירורגיים.[4]
שימושים רפואיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ציסטוסקופיה משמשת בשני אופנים עיקריים: לצורכי אבחון (ציסטוסקופיה אבחנתית) ולצורכי טיפול (ציסטוסקופיה ניתוחית). הבדיקה מאפשרת צפייה ישירה בדרכי השתן התחתונות, איתור בעיות מבניות, מחלות וגידולים, וכן ביצוע פרוצדורות זעיר-פולשניות.[4]
ציסטוסקופיה אבחנתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבדיקה מבוצעת כאשר יש צורך לברר תסמינים כגון דם בשתן, דלקות חוזרות בדרכי השתן, הפרעות במתן שתן, תסמיני גירוי בשלפוחית, כאב אגן כרוני, או חשד לגידולים, אבנים, פיסטולות, היצרויות או פגיעות בדרכי השתן. בנוסף, נעשית ציסטוסקופיה למעקב אחר מטופלים עם היסטוריה של ממאירות בדרכי השתן, או כחלק מהערכה טרום-ניתוחית.[4][5][6]
ציסטוסקופיה ניתוחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הבדיקה ניתן לבצע פעולות טיפוליות כגון לקיחת דגימת רקמות (ביופסיה) ושתן, הסרת גידולים, הוצאת אבנים או גופים זרים, הזרקת תרופות לדופן השלפוחית, צריבת אזורים מדממים, ולעיתים ביצוע בדיקות דימות משלימות (כגון פילוגרפיה רטרוגרדית).[4][5][6]
מכשור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציסטוסקופ (בעברית: מַשְׁקֵף שַׁלְפּוּחִית[7]) הוא מכשיר אופטי ארוך ודק, שבקצהו האחד עינית ובקצהו השני עדשה זעירה ותאורה, וביניהם צינור קשיח או גמיש.[5] באמצעות הציסטוסקופ ניתן לצפות ישירות במבנה הפנימי של השופכה ושלפוחית השתן. קיימים שני סוגי ציסטוסקופ, הנבדלים במבנה ובשימושים הקליניים:[4]
- ציסטוסקופ קשיח – מכשיר מתכתי ישר שבקצהו עדשה אופטית, המשמש בעיקר להליכים טיפוליים ולפרוצדורות כירורגיות, והשימוש בו נעשה בדרך כלל בהרדמה כללית.[4]
- ציסטוסקופ גמיש – מכשיר דק וגמיש שבקצהו מצלמה זעירה, קטן יותר מהקשיח ויכול להתכופף לפי צורת השופכה; לכן הוא נוח יותר למטופלים. הציסטוסקופ הגמיש מתאים לרוב הבדיקות האבחנתיות, והשימוש בו נעשה בדרך כלל בהרדמה מקומית בלבד.[4]
בחירת סוג הציסטוסקופ תלויה במטרה (אבחון או טיפול), במבנה האנטומי של הגוף ובשיקולי נוחות.[4]
מהלך הבדיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדיקת ציסטוסקופיה מתבצעת בסביבה סטרילית, בדרך כלל בשכיבה על הגב. לאחר חיטוי האזור, מבוצעת הרדמה מקומית באמצעות ג'ל מאלחש המוזרק לפתח השופכה, כאשר נעשה שימוש בציסטוסקופ גמיש. בבדיקות מורכבות, ממושכות או טיפוליות, ובשימוש בציסטוסקופ קשיח, הבדיקה מתבצעת לרוב תחת הרדמה כללית בחדר ניתוח. במקרים מסוימים ניתן לבצע את הבדיקה גם בטשטוש או בהרדמה אזורית, בהתאם לצורך ולשיקול רפואי.[6][8][9]
הציסטוסקופ מוחדר בעדינות דרך השופכה אל שלפוחית השתן, תוך צפייה רציפה במבנה הרקמות. במהלך הבדיקה מוזרם נוזל סטרילי דרך המכשיר, לצורך הרחבת שלפוחית השתן ושיפור שדה הראייה. במידת הצורך, ניתן ליטול דגימות רקמה (ביופסיה) או דגימת שתן ישירות מהשלפוחית. בסיום הבדיקה מרוקנים את השלפוחית ומוציאים את המכשיר.[4][8][9]
במהלך החדרת הציסטוסקופ ומילוי השלפוחית בנוזל, ייתכנו תחושות של אי נוחות, כאב, לחץ, מלאות או צורך להטיל שתן. חשוב לדווח לצוות הרפואי על תחושות חריגות במהלך הבדיקה, שכן לעיתים הן מסייעות בזיהוי בעיות שאינן נראות לעין.[8]
מהלך הבדיקה דומה בנשים ובגברים, אם כי קיימים הבדלים אנטומיים מסוימים. במצבים ייחודיים, כגון דיברטיקולום בשופכה הנשית, ייתכן צורך באמצעים נוספים לזיהוי המבנה.[9]
הבדיקה נמשכת לרוב בין 5 ל-20 דקות. בתום הבדיקה ניתן לשוב בדרך כלל לפעילות רגילה, למעט במקרים בהם נדרשה הרדמה מלאה או בוצע טיפול מורכב.[6][8]
סיכונים ותופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ציסטוסקופיה נחשבת לבטוחה בדרך כלל, אך עלולות להופיע תופעות לוואי וסיבוכים. תופעות הלוואי השכיחות כוללות כאב קל או תחושת צריבה בשופכה, דם בשתן, תחושת לחץ בבטן התחתונה, תכיפות או דחיפות במתן שתן. תסמינים אלה לרוב קלים וחולפים תוך יום עד יומיים.[8]
סיבוכים נדירים כוללים דלקת בדרכי השתן, דימום משמעותי, פגיעה בשופכה או בשלפוחית השתן, ובמקרים חריגים – התפתחות אלח דם.[4]
יש לפנות לרופא במקרה של חום, כאבים עזים, דימום ניכר או ממושך, קושי חמור במתן שתן, או הופעת תסמינים חריגים אחרים.[6][8]
התוויות נגד
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוויות הנגד לבדיקה כוללות זיהום חריף בדרכי השתן, אשר עלול להעלות את הסיכון לסיבוכים, והיצרות חמורה של השופכה, אשר עשויה למנוע את מעבר הציסטוסקופ בשופכה.[4]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדוסקופיה
- קולונוסקופיה (שקיפת המעי הגס)
- היסטרוסקופיה (שקיפת רחם)
- קולפוסקופיה (שקיפת צוואר הרחם)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ציסטוסקופיה אבחנתית - בדיקה של שלפוחית השתן, באתר המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי
- ציסטוסקופיה, באתר שירותי בריאות כללית
- הנחיות לבדיקת ציסטוסקופיה, באתר מרכז רפואי רבין-בילינסון-השרון
- הנחיות לבדיקת ציסטוסקופיה, באתר המרכז הרפואי שערי צדק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שְׁקִיפַת שַׁלְפּוּחִית הַשֶּׁתֶן במילון מונחים שונים ברפואה ב (תשע"ד), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ שְׁקִיפַת שַׁלְפּוּחִית במילון מונחים שונים ברפואה ב (תשע"ד), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Michael E. Moran, Friedrich H. Moll, Chapter 2 - History of Cystoscopy, The History of Technologic Advancements in Urology, Springer Cham, 2018
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Joshua S. Engelsgjerd, Christopher M. Deibert, Cystoscopy, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2023
- ^ 1 2 3 Cystoscopy & Ureteroscopy - NIDDK, National Institute of Diabetes and Digestive and Kidney Diseases (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 4 5 ד"ר דור גולומב, ציסטוסקופיה, באתר שירותי בריאות כללית, 25.04.2023
- ^ מַשְׁקֵף שַׁלְפּוּחִית במילון מונחים שונים ברפואה ב (תשע"ד), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ 1 2 3 4 5 6 Cystoscopy, MedlinePlus Medical Encyclopedia (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Shoaib Safiullah, Daniel J. Lama, Roshan Patel, Ralph V. Clayman, Procedural Module: Flexible Cystoscopy, Journal of Endourology 32, 2018, עמ' S–2 doi: 10.1089/end.2017.0706
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.