ציפור הנפש (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציפור הנפש
ציפור הנפש.gif
מידע כללי
מאת מיכל סנונית
איורים נעמה גולומב
שפת המקור עברית
סוגה ספר ילדים
הוצאה
הוצאה הוצאת ציפור
תאריך הוצאה 1985
מספר עמודים 40
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 000382984, 002039908, 001274439, 002467427, 003902500
ציפור הנפש בגן סיפור, חולון

ציפור הנפש הוא ספר ילדים מאת מיכל סנונית שהפך לרב-מכר בינלאומי. את הספר איירה נעמה גולומב.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנונית כתבה את הספר באחד הלילות של שנת 1985, עת ששהתה בבית מלון באיטליה.

בתחילה, הספר לא התקבל להדפסה על ידי הוצאת הספרים "מסדה", והוצאות ספרים נוספות, בטענה, שילדים לא יבינו את משמעותו, ושמבוגרים לא יתעניינו בו. שנתיים מאוחר יותר, הוחלט בהוצאת מסדה להדפיסו, והספר נמכר בכ-100 אלף עותקים תוך פחות משנתיים[1]. בשנות האלפיים המוקדמות, ציינו בלונדון את מהדורת המיליון ו-750 אלף בגרמניה[2].

רב-מכר בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הפך עד מהרה לרב-מכר בינלאומי, תורגם עם השנים ל-48 שפות ויותר, ונכון ל-2021, נשקלת גם הוצאה בשפת היידיש[2]. במהלך השנים, היה ניסיון פרסום הספר בארצות הברית, והוא הוחמץ[2].

הוצאת עברית לילדים הוציאה גרסה אינטראקטיבית לספר.

הספר משווק בחו"ל כספר רוחני פילוסופי ולאו דווקא כספר ילדים[2].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר זכה בפרסים רבים, ובשנת 1993, זכה במקום הראשון בעולם בתחרות לספרי ילדים, שנערכה בז'נבה[דרושה הבהרה].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמו של הספר בביטוי "ציפור הנפש", אך הספר מעניק לביטוי משמעות מילולית, שונה מזו המקובלת. מסופר בו על "ציפור הנפש", ציפור שנמצאת בתוך נפשם של בני אדם ומרגישה את מה שהם מרגישים. הציפור מייצגת את הנפש, שעל פי הסיפור אף על פי שאף אחד לא ראה אותה, אין לאיש ספק שהיא קיימת. או על פי הניסוח בסיפור:

בתוך הגוף, עמוק עמוק, שוכנת לה הנפש. איש עוד לא ראה אותה, אבל כולם יודעים שהיא קיימת. ועוד אף פעם, אף פעם לא נולד אדם שלא הייתה לו נפש. כי הנפש נכנסת לתוכנו ברגע בו אנו נולדים ואינה עוזבת אותנו - אף לא פעם אחת - כל עוד אנו חיים. בדומה לאוויר, אותו נושם האדם מרגע הולדתו ועד לרגע מותו.

ציפור הנפש בנויה מגירות מגירות, אשר רק היא יכולה לפתוח אותן. כל מגירה מייצגת רגש, שברגע שהמגירה שלו נפתחת הוא מתפרץ. על פי הסיפור "לפעמים יכול האדם לבחור לעצמו ולסמן לציפור אילו מפתחות לסובב ואילו מגרות לפתוח. ולפעמים זוהי הציפור שמחליטה בשבילו." ציפורי הנפש שונות, ולכן אופיים של בני האדם שונה. הספר מסתיים בהמלצה להקשיב לציפור הנפש שבתוכנו.

מגרסאות הספר ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם לשפות רבות ובכל מדינה האיורים שונים, בהתאם להווי המקומי ולאקלים: לציפור יש עיניים מלוכסנות ב-מזרח הרחוק, פתיתי שלג מרכיבים את הציפור מפינלנד, בשוודיה - הציפור והספר צבועים באפור, במקסיקו הספר מודפס באלבום צבעוני המזכיר את פרידה קאלו, באסטוניה, יש פס סביב ראש הציפור ועוד.

עיבודים של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דב אלפון, מדפיסים בלבד, כותרת ראשית, 7 במאי 1987
  2. ^ 1 2 3 4 שיר, סמדר (2021-10-21). "מיכל סנונית: "הוצאת הספרים לא רצתה בהתחלה את 'ציפור הנפש'"". Ynet. נבדק ב-2021-10-27.
  3. ^ יוסי עוזרד, הצגה - ציפורה נחמדת, חדשות, 30 בדצמבר 1986
    רחל שיין ארגמן, הצגת ה־200 - ציפור הנפש, גם אמריקה רוצה, חדשות, 25 בדצמבר 1988
  4. ^ חגי לוי, "ציפור הנפש" מכה שלישית, חדשות, 12 באוגוסט 1991
  5. ^ תקליט בעבודה, חדשות, 11 בדצמבר 1987
  6. ^ ענת באלינט, סדרת אנימציה ישראלית לפי "ציפור הנפש" נמכרה לשידור בארה"ב, באתר הארץ, 3 בינואר 2004
  7. ^ תמר רותם, הכי נוח עם ילדים: מיכל סנונית ו"ציפור הנפש" בפסטיבל ישראל, באתר הארץ, 17 במאי 2009
  8. ^ נורית אסיאג, עכבר העיר תל אביב, ציפור הנפש: הצגה מושלמת לאוהבי הספר, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2009
  9. ^ רותי קדוש, ‏מיכל סנונית, יוצרת "ציפור הנפש", שתורגם ל-48 שפות משיקה עיבוד בימתי, באתר מעריב אונליין, 23 באוקטובר 2019