לדלג לתוכן

צירוקומולוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
A large field of cirrocumulus clouds in a blue sky, beginning to merge near the upper left.
מישור רחב של ענני צירוקומולוס

ענן צירוקומולוס (נקרא לעיתים ענן כבשה או ענן נוצה, וסימן סוג הענן שלו: Cc) הוא ענן ערמתי דק יחסית עם בסיס גבוה, מכיל גבישי קרח ונקרא גם ׳עב גבוה׳. צירוקומולוס מזכיר בצורתו פתיתים קטנים לבנבנים והוא מעיד על התקרבותה של חזית מזג אוויר. הצירוקומולוס (cirrocumulus) שייך לעננים הצירוסיים (cirriform) אך גם שייך לקטגוריית קומולוסיים-מוגבלי-קונבקציה או לסטרטוקומולוסיים. הצירוקומולוס הוא נדיר יחסית ולרוב לא יופיע בפני עצמו אלא כחלק מצירוס.

ענני צירוקומולוס מופיעים בתצורה המזכירה סריג[1], ואינם משרים צל תחתם. הם מופיעים לרוב כגלים[2] או בשורות עם אזורים בהירים ביניהם[3]. צירוקומולוס נוצר בתהליכים קונבקטיביים (הקשורים כאמור בנסיקת אוויר)[4], כמו שאר העננים הקומולוסיים או הסטרטוקומולוסיים.

התפתחות משמעותית של סריגים אלה מעידה על אי יציבות בגובה רב, ועשויה להעיד על הרעה בתנאי מזג האוויר[5][6]. גבישי הקרח בתחתית הצירוקומולוס נוטים להיווצר בצורת גלילים משושים. הם אינם מוצקים, ואולם בקצוות דומים בצורתם למשפכים תלולים. באזור פסגת הענן, לגבישים נטייה להתקבץ יחד[7].

עננים אלה אינם מתקיימים לאורך זמן ונוטים להפך לצירוס, מאחר שאדי המים ממשיכים להשתקע על גבישי הקרח, הם מתחילים ליפול והורסים בכל את הקונבקציה. כך הענן מומר לצירוס[8].

ענני צירוקומולוס באים בארבעה סוגים והם דומים לכל הזנים בעלי הקונבקציה המוגבלת או אלה המשתייכים לסטרטוקומולוסיים: שכבתיים (stratiformis), עדשתיים (lenticularis), מגדליים (castellanus) וצמריים (floccus)[5]. העננים עשויים להיות ססגוניים כטיפות המים בענן המצויות בקירור יתר הן בגודל דומה[6].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Hubbard, Richard Keith (2000). "Glossary". Boater's Bowditch: The Small Craft American Practical Navigator (2nd ed.). International Marine/Ragged Mountain Press. ISBN 978-0-07-136136-1.
  • Miyazaki, Ryo; Yoshida, Satoru; Dobashi, Yoshinori; Nishita, Tomoyula (2001). "A method for modeling clouds based on atmospheric fluid dynamics". Proceedings Ninth Pacific Conference on Computer Graphics and Applications. Pacific Graphics 2001. p. 363. CiteSeerX 10.1.1.76.7428. doi:10.1109/PCCGA.2001.962893. ISBN 978-0-7695-1227-3. S2CID 6656499.
  • Ludlum, David McWilliams (2000). National Audubon Society Field Guide to Weather. Alfred A. Knopf. ISBN 978-0-679-40851-2. OCLC 56559729.
  • Parungo, F. (במאי 1995). "Ice Crystals in High Clouds and Contrails". Atmospheric Research. 38 (1): 249–262. Bibcode:1995AtmRe..38..249P. doi:10.1016/0169-8095(94)00096-V. OCLC 90987092. {{cite journal}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צירוקומולוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Miyazaki et al. 2001, p. 364
  2. Hubbard 2000, p. 340
  3. Funk, Ted. "Cloud Classifications and Characteristics" (PDF). The Science Corner. National Oceanic and Atmospheric Administration. p. 1. {{cite web}}: (עזרה)
  4. Parungo 1995, p. 251
  5. 1 2 "Common Cloud Names, Shapes, and Altitudes" (PDF). Georgia Institute of Technology. pp. 2, 10–13. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-05-12. {{cite web}}: (עזרה)
  6. 1 2 Ludlum 2000, p. 448
  7. Parungo 1995, p. 252
  8. Parungo 1995, p. 254