לדלג לתוכן

ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

זהו ציר זמן של ההיסטוריה של מדינת ישראל, הכולל שינויים משפטיים וטריטוריאליים ואירועים פוליטיים תרבותיים וחברתיים חשובים בישראל ובישויות שקדמו לה, לצד אירועים חשובים שהשפיעו על התנועה הציונית. לקריאה על הרקע לאירועים אלו, ראו היסטוריה של מדינת ישראל. לאירועים שקדמו לתנועה הציונית, ראו כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל.

שנה תאריך אירוע
1860

ה'תר"ך

ניסן היציאה מן החומות: תהליך ההתפשטות העירונית של מבנים, דרכים ושכונות מגורים בירושלים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה. תהליך זה החל במחצית המאה ה-19, וזאת לאחר אלפי שנים שבהן גרו תושבי ירושלים בתחום החומות, ואף נעלו את שעריהן בלילה. התהליך היה כה אינטנסיבי, עד כי בתוך עשורים בודדים הוטה מרכז הכובד העירוני אל מרכז העיר שמחוץ לחומות. היציאה היהודית מן החומות, שהחלה בבניית שכונת משכנות שאננים מסמלת את תחילת היישוב החדש בארץ ישראל, את תחילת הציונות המעשית ואף תחילת הסכסוך הישראלי-ערבי.
1878

ה'תרל"ח

? הוקמה המושבה גיא אוני בעמק החולה על ידי יהודים אשכנזים בני היישוב הישן תושבי העיר העתיקה של צפת, המושבה הנקראת כיום ראש פינה.
30 ביולי

כ"ט בתמוז

נוסדה המושבה הראשונה פתח תקווה, "אם המושבות": אדמת פתח תקווה נקנתה ביום זה והמייסדים עלו לקרקע בז' במרחשוון ה'תרל"ט, כמושבה חקלאית. היא הייתה המושבה הראשונה במרכז הארץ. המושבה "גיא אוני" (ראש פינה) הקדימה אותה והוקמה עוד מספר שבועות לפני הקמת פתח תקווה, אולם מאחר שהידיעות על הקמת "גיא אוני" הגיעו באיחור ומתיישבי אומלבס היו בעלי קשרים רבים יותר, קיבלה פתח תקווה את הכינוי "אם המושבות".
1882

ה'תרמ"ב

15 במאי

כ"ו באייר

הקיסר הרוסי אלכסנדר השלישי מפרסם את חוקי מאי, שהגבילו קשות את זכויותיהם של יהודים בתחום המושב.
31 ביולי

ט"ו באב

העלייה הראשונה: עשרה מחלוצי חובבי ציון מחרקוב מקימים את העיר ראשון לציון בשטחי האימפריה העות'מאנית.
1887 ? מוקמת שכונת נווה צדק, השכונה היהודית הראשונה מחוץ ליפו, מהווה אבן דרך מרכזית בדרך להקמת תל אביב.
1896

ה'תרנ"ו

14 בפברואר

ל' בשבט

בנימין זאב הרצל מוציא לאור את ספרו "מדינת היהודים", הטוען בזכות הקמת מדינה יהודית עצמאית.
1897

ה'תרנ"ז

29 באוגוסט

א' באלול

הקונגרס הציוני הראשון: קונגרס של כמאתיים צירים של ארגונים ציוניים, רובם ממזרח אירופה, מתכנס בבזל.
30 באוגוסט

ב' באלול

הקונגרס הציוני מאמץ את תוכנית בזל, ויצא למטרה של התנועה הציונית הקמת מולדת יהודית בארץ ישראל.
שנה תאריך אירוע
1904 תחילת העלייה השנייה
1909ה'תרס"ט 11 באפריל

כ' בניסן

הגרלת המגרשים לאחוזת בית: אירוע מכונן בתולדות העיר תל אביב המציין את יום היווסדה, בו התכנסו כל חברי אגודת "אחוזת בית" בחולות שמצפון ליפו, על אדמות כרם ג'יבאלי שקנו, במטרה מוצהרת להקים את העיר העברית הראשונה. הקרקע שנקנתה חולקה באופן פשוט לחלקות משני צידי רחוב אחד מרכזי, רחוב הרצל, וארבעה רחובות קטנים החוצים אותו. כדי לחלק באופן שוויוני את החלקות בין 66 המשפחות המייסדות, הוחלט לערוך הטלת גורל. את ההגרלה אִרגן עקיבא אריה וייס, מי שעמד בראש האגודה. ההגרלה נערכה בעזרת שיטה מקורית שהגה: צדפים כהים וצדפים לבנים עליהם מספרי החלקות ושמות המשפחות ואלו נבחרו באקראי על ידי ילד. שתי קבוצות הצדפים הוכנסו לשתי קופסאות ובכל פעם שלף הילד צדף אחד מכל קופסה. על פי עדותו של הסופר קדיש יהודה-ליב סילמן, הילד היה משה פוגל, בנם של אברהם ורבקה פוגל, אז בן שמונה.
1917

ה'תרע"ח

2 בנובמבר

י"ז בחשוון

הצהרת בלפור קוראת להקמת בית לאומי לעם היהודי.
1920

ה'תר"ף

25 באפריל

ז' באייר

חבר הלאומים מעניק לממלכה המאוחדת מנדט על ארץ ישראל, ומוקם המנדט הבריטי.
19391945 1 בספטמבר מלחמת העולם השנייה: גרמניה הנאצית פולשת לפולין והשואה מתרחשת בשטחי הכיבוש הנאצי. שישה מיליון יהודים נרצחים.
1947

ה'תש"ח

29 בנובמבר

ט"ז בכסלו

תוכנית החלוקה של האומות המאוחדות, שהציעה הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית בשטחי ארץ ישראל, מתקבלת, בתמיכת היישוב ובהתנגדות ארצות ערב. זמן קצר לאחר מכן מתחיל השלב הראשון של מלחמת העצמאות, מעין מלחמת אזרחים בין היהודים לערביי ארץ ישראל.
1948

ה'תש"ח

14 במאי

ה' באייר

ביום האחרון של המנדט הבריטי, דוד בן-גוריון, יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית, מכריז על הקמת מדינת ישראל הקמת צבא הגנה לישראל אשר הוקמה שבועיים אחרי הקמת המדינה והוקמה עם ממשלה זמנית וחותם על מגילת העצמאות.[1]
15 במאי

ו' באייר

מלחמת העצמאות: שעות ספורות לאחר תום המנדט הבריטי, עיראק, מצרים, ירדן וסוריה פלשו לישראל.[2]
1949

ה'תש"ט - ה'תש"י

25 בינואר הבחירות לאספה המכוננת: נערכות הבחירות לכנסת הראשונה. מפלגת השמאל של בן-גוריון, מפא"י, זוכה ב-46 מנדטים.
24 בפברואר מלחמת העצמאות: הסכם שביתת הנשק הראשון נחתם ומסיים את המלחמה של ישראל עם מצרים. במסגרת ההסכם מושגת הסכמה על הגבול בין המדינות, והוחלט כי מצרים תשלוט על רצועת עזה.
8 במרץ מוקמת ממשלת ישראל הראשונה, בראשה עומד דוד בן-גוריון. הממשלה מורכבת ממפא"י, החזית הדתית המאוחדת, המפלגה הפרוגרסיבית, ספרדים ועדות מזרח והרשימה הדמוקרטית של נצרת.
11 במאי העצרת הכללית של האומות המאוחדות מאמצת את החלטה 273, לפיה התקבלה ישראל לחברות באו"ם.[3]
13 בדצמבר בן-גוריון מכריז על ירושלים כבירת ישראל.[4]
1950

ה'תש"י

5 ביולי

כ' בתמוז

הכנסת מעבירה את חוק השבות, המעניק לכל היהודים את הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
1952

ה'תשי"ב

10 בספטמבר נחתם הסכם השילומים בין ישראל לגרמניה המערבית על ידי שר החוץ משה שרת והקנצלר הגרמני קונראד אדנאוארבלוקסמבורג, ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל, בין השנים 1953 ל-1965, סכום של כ-3 מיליארד מארק מערב גרמני כפיצוי על העול הכבד שנפל על מדינת ישראל ליישב מחדש מספר גדול של פליטים יהודים חסרי אמצעים שנעקרו ממקומם ואיבדו את נכסיהם בתקופת השואה, בגלל מעשי הנאצים. ההסכם נכנס לתוקף במטה האומות המאוחדות בניו יורק, ב-27 במרץ 1953, בעת חילופי כתבי אישור של הממשלות, שהביאו להפשרה הדרגתית ביחסי גרמניה המערבית–ישראל, כ-8 שנים לאחר תום השואה.
1956 26 ביולי מלחמת סיני: בנאום בשידור חי, נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר מודיע על הלאמת תעלת סואץ ועל סגירת מצרי טיראן לשיט ישראלי.
29 באוקטובר מלחמת סיני: חיל האוויר הישראלי מפציץ את הכוחות המצריים בסיני.
1957

ה'תשי"ח

29 באוקטובר

ד' בחשוון

השלכת הרימון בכנסת
1959

ה'תשי"ט

8 ביולי

ב' בתמוז

פרוץ אירועי ואדי סאליב
1960

ה'תש"ך

11 במאי

י"ד באייר

שמונה סוכנים של שירות הביטחון הכללי והמוסד חוטפים את אדולף אייכמן, הקצין הנאצי שהיה האחראי העיקרי לתוכנית הפתרון הסופי להשמדת העם היהודי וביצוע השואה בפועל, סמוך לביתו בבואנוס איירס, ארגנטינה.
16 ביוני הוקם המרכז למחקר גרעיני שורק, הכור האטומי הראשון בישראל.
1961

ה'תשכ"א

11 באפריל

כ"ה בניסן

תחילת משפט אייכמן
1962 31 במאי אדולף אייכמן מוצא להורג
1964 26 בנובמבר שמורת החולה מוכרזת כשמורת הטבע הראשונה בישראל.
1965 21 בינואר נחנך מגדל שלום מאיר, באותו זמן היה הבניין הגבוה ביותר בישראל ובאסיה כולו.
11 במאי נחנך מוזיאון ישראל בירושלים.
1966

ה'תשכ"ז

1 בדצמבר

י"ח בכסלו

הממשל הצבאי על ערביי ישראל מסתיים.
1967

ה'תשכ"ז

5 ביוני

כ"ו באייר

מלחמת ששת הימים: מבצע מוקד - חיל האוויר משמיד את חיל האוויר המצרי, הירדני והסורי בפרק זמן של שלוש שעות.
11 ביוני

ג' בסיוון

מלחמת ששת הימים: ישראל חותמת על הפסקת אש עם מצרים, סוריה, ירדן, לבנון ועיראק, ושולטת ברצועת עזה וסיני שהיו שייכים למצרים, ברמת הגולן הסורית ובגדה המערבית ומזרח ירושלים הירדניות.
30 ביוני

כ"ב בסיוון

ראש עיריית ירושלים טדי קולק מכריז שירושלים אוחדה במלואה.[5]
1970

ה'תש"ל

7 באוגוסט

ה' באב

סוף מלחמת ההתשה
1971

ה'תשל"א

ינואר הקמת תנועת הפנתרים השחורים
1973 בישראל

ה'תשל"ג ה'תשל"ד

21 בפברואר

י"ט באדר א'

מטוס ואינג 727-200, שהיה טיסה 114 של ליביאן איירליינס מטריפולי לקהיר, מופל מעל חצי האי סיני על ידי מטוסי קרב ישראליים, שהרגו למעלה ממאה נוסעים ואנשי צוות.
21 ביולי

כ"א בתמוז

פרשת לילהאמר: צוות של חמישה עשר סוכני מוסד מתנקש בחייו של מלצר מרוקאי בלילהאמר, נורווגיה, לאחר טעות בזיהוי.
6 באוקטובר

י' בתשרי

מלחמת יום הכיפורים: כוחות מצריים וסוריים תוקפים במקביל עמדות ישראליות בחצי האי סיני וברמת הגולן, בהתאמה, ביום הכיפורים.
14 באוקטובר

י"ח בתשרי

מבצע ניקל גראס: ארצות הברית החלה בהעברה אווירית של טנקים, ארטילריה, תחמושת ואספקה לישראל.
25 באוקטובר

כ"ט בתשרי

מלחמת יום כיפור: ישראל, מצרים וסוריה מסכימות להפסקת אש. ישראל שולטת על שטח חדש מצפון לרמת הגולן וממערב לתעלת סואץ.
1976

ה'תשל"ו

4 ביולי

ו' בתמוז

מבצע יונתן: סיירת מטכ"ל משחררת כמאה בני ערובה שהוחזקו בנמל התעופה הבין-לאומי אנטבה באוגנדה על ידי חוטפים השייכים לחזית העממית לשחרור פלסטין - מבצעים חיצוניים ולתאי המהפכה.
1977

ה'תשל"ז ה'תשל"ח

10 במאי אסון הנ"ד: סיקורסקי CH-53 של חיל האוויר הישראלי מתרסק בבקעת הירדן. 54 חיילים נהרגים.
17 במאי

כ"ט באייר

הבחירות לכנסת התשיעית ("המהפך") - עליית מפלגת הליכוד לשלטון לאחר 29 שנות שלטון מפא"י
19 בנובמבר

ט' בכסלו

ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל
1978ה'תשל"ח 17 בספטמבר

ט"ו באלול

ישראל ומצרים חותמות על הסכמי קמפ דייוויד בבית הלבן. הסכם המסגרת קבע הקמת רשות אוטונומית בגדה המערבית וברצועת עזה ונסיגת כוחות ישראליים מחצי האי סיני בתמורה לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים עם מצרים.
1979

ה'תשל"ט

26 במרץ

כ"ז באדר

ישראל ומצרים חותמות על הסכם השלום בבית הלבן.
1980

ה'תש"ם

24 בפברואר

ז' באדר

השקל הישן מחליף את הלירה הישראלית כמטבע הלאומי של ישראל.
30 ביולי

י"ז באב

הכנסת מעבירה את חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל וקובעת שירושלים הייתה ותישאר בירת ישראל הבלתי מחולקת.
1981

ה'תשמ"א

7 ביולי

ה' בתמוז

מבצע אופרה: ישראל מבצעת תקיפה אווירית על הכור הגרעיני העיראקי כעשרה קילומטרים דרום-מערבית לבגדאד.[6]
1982

ה'תשמ"ב

23 באפריל

ל' בניסן

צבא הגנה לישראל מפנה את ימית בכוח על פי הסכם השלום בין ישראל למצרים.
3 ביוני

י"ב בסיוון

שלמה ארגוב, שגריר ישראל בבריטניה, נורה בראשו בלונדון בניסיון התנקשות שאורגן על ידי שירות הביון העיראקי ובוצע על ידי ארגון אבו נידאל הפלסטיני.
6 ביוני

ט"ו בסיוון

מלחמת לבנון הראשונה: צה"ל פולש לדרום לבנון בתגובה להתקפות חוזרות ונשנות של הארגון לשחרור פלסטין על אזרחים ישראלים.
1983

ה'תשמ"ג ה'תשמ"ד

2 באוקטובר

כ"ה בתשרי

פרוץ משבר מניות הבנקים
1984

ה'תשמ"ד ה'תשמ"ה

12 באפריל

י' בניסן

פרשת קו 300: ארבעה לאומנים פלסטינים חוטפים אוטובוס מתל אביב לאשקלון ולוקחים את ארבעים נוסעיו כבני ערובה.
13 באפריל

י"א בניסן

פרשת קו 300: כוחות סיירת מטכ"ל מסתערים על האוטובוס. שני חוטפים ובת ערובה אחת נהרגו. שני החוטפים ששרדו נלקחו לשדה סמוך ונורו.
21 בנובמבר

י"א בכסלו

מבצע משה: הראשונים מבין כ-8,000 יהודי אתיופיה מפונים בחשאי לישראל ממחנות פליטים בסודאן.
1985

ה'תשמ"ה

5 בינואר

י"ב בטבת

מבצע משה: ראש הממשלה שמעון פרס מאשר את קיום הרכבת האווירית. סודאן עוצרת מיד את הטיסות.
1987

ה'תשמ"זה'תשמ"ח

30 באוגוסט

ה' באלול

ממשלת ישראל מבטלת את פרויקט הלביא.
9 בדצמבר

י"ח בכסלו

האינתיפאדה הראשונה: הפגנות במחנה הפליטים ג'באליה בתגובה למותם של ארבעה אזרחים פלסטינים בתאונת דרכים עם משאית של צה"ל.
1989

ה'תשמ"טה'תש"ן

19 בספטמבר

י"ט באלול

השרפה בכרמל: שרפת יער בהר הכרמל תשרוף מעל שני קמ"ר בשלושת הימים הבאים.[7]
1990

ה'תש"ן ה'תשנ"א

12 בפברואר

י"ז בשבט

ליל המיקרופונים: כינוס מרכז הליכוד בו הודיע אריאל שרון על התפטרות מכהונתו כשר התעשייה והמסחר בממשלה בראשות יצחק שמיר, ועל ידי השתלטות על מערכת ההגברה במקום סיכל הצבעה על תוכנית מדינית שהובאה בפני המרכז באותה עת.
14 באפריל

י"ט בניסן - 11 ביוני י"ח בסיוון

התרגיל המסריח: מהלך פוליטי שיזם שמעון פרס להפלת ממשלת האחדות השנייה בראשות יצחק שמיר, ולהקים ממשלת שמאל צרה בראשות המערך ובתמיכת החרדים, בחודשים מרץ עד יוני 1990, הממשלה הופלה בהצבעת אי-אמון בכנסת, ברוב של 60 מול 55 ובתמיכת הסיעות החרדיות; אך לאחר שהוטלה מלאכת הרכבת הממשלה על פרס לא הצליח להרכיבה, בשל התנגדות החרדים. בסוף הקים שמיר ממשלת ימין צרה בראשות הליכוד והחרדים, ומילא את ימי הכנסת השתים עשרה. הייתה זו הפעם היחידה עד כה בהיסטוריה של ישראל בה נפלה ממשלה בהצבעת אי-אמון.
1991

ה'תשנ"א ה'תשנ"ב

22 בינואר

ז' בשבט

מלחמת המפרץ: טיל סקאד עיראקי נוחת ברמת גן, הורג שלושה ופוצע כמעט מאה אנשים.
24 במאי

י"א בסיוון

מבצע שלמה: החלה רכבת אווירית שתעביר כ-14,000 מיהודי אתיופיה מאתיופיה לישראל במשך שלושים ושש שעות.
30 באוקטובר

כ"ב בחשוון

ועידת מדריד: נפתחת הוועידה בבירת ספרד שמטרתה להחיות את תהליך השלום הישראלי-פלסטיני.
1992

ה'תשנ"ב ה'תשנ"ג

17 בדצמבר

כ"ב בכסלו

ישראל מגרשת כארבע מאות פלסטינים ללבנון.
1993

ה'תשנ"ג ה'תשנ"ד

16 באפריל

כ"ה בניסן

פיגוע ההתאבדות בצומת מחולה: פיגוע ההתאבדות הראשון בתולדות המדינה, בפיגוע בצומת מחולה בבקעת הירדן נהרג פלסטיני בפיגוע תופת ונפצעו שמונה חיילי צה"ל באורח קל.
13 בספטמבר

כ"ז באלול

ישראל ואש"ף חותמים על הסכם אוסלו א' בוושינגטון די. סי.. ההסכמים קובעים את נסיגת חלק מכוחות צה"ל מהגדה המערבית ומרצועת עזה והקמת רשות אוטונומית לפלסטינים, הרשות הפלסטינית.
19 בספטמבר

ב' בתשרי

מייקל ג'קסון מופיע בפארק הירקון בפני 70,000 ישראלים, מעל ל-1.3% מאוכלוסיית המדינה.
4 בנובמבר

כ' בחשוון

ערוץ 2 מסיים את שידוריו הנסיוניים ומתחיל את שידוריו המסחריים.
1994

ה'תשנ"ד ה'תשנ"ה

25 בפברואר

י"ד באדר

טבח מערת המכפלה: פיגוע ירי שהתרחש בפורים ה'תשנ"ד ואמצע חודש הרמדאן, בו נרצחו 29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה בחברון. את הפיגוע ביצע ברוך גולדשטיין, רופא, יהודי, פעיל תנועת כך תושב קריית ארבע. זה פיגוע ההמונים הראשון אחרי הסכם אוסלו א', והפיגוע הגדול ביותר של טרור יהודי מקום המדינה. הפיגוע ספג ביקורת רבה ותגובות קשות בציבור הישראלי והוביל להקמת ועדת שמגר.
4 במאי

כ"ג באייר

הסכם קהיר: הסכם בין ישראל ואש"ף, ליישום הסכמי אוסלו בדרך להסכם קבע. במסגרת ההסכם הוחלט על הקמת ממשל עצמי פלסטיני בעל סמכויות חקיקה, שיפוט ושיטור וכן על העברת רצועת עזה ואזור יריחו לידי הפלסטינים.
10 במאי

כ"ט באייר

פרשת עוזי משולם: חסידי הרב עוזי משולם שפעלו על מנת לגלות מה עלה בגורלם של ילדי תימן התבצרו בבית הרב ביהוד תוך שהם מתחמשים בנשק רב במשך שבועות ארוכים. ב-10 במאי פרצו השוטרים אל ביתו ו-11 חסידים נעצרו. חסיד כבן 19 נהרג בהשתלטות. משולם עצמו הורשע במתן הוראה לזרוק בקבוקי תבערה על המשטרה ובשיבוש הליכי משפט. הוא נידון למאסר של 8 שנים אך זוכה מאחת העבירות ועונשו הופחת לשש שנים וחצי, באוקטובר 1994 נורה איש שירות בתי הסוהר, רב כלאי בני אבירם מכלא ניצן, על ידי שניים מחסידי משולם ונפצע באורח בינוני.
16 במאי

ו' בסיוון

במסגרת מימוש הסכם קהיר, צה"ל יוצא מעזה
9 באוקטובר

ד' בחשוון

חטיפת נחשון וקסמן: מחבלי חמאס חטפו את החייל נחשון וקסמן לכפר ביר נבאלא ודרשו בעבורו את שחרור השייח' אחמד יאסין ועוד 200 אסירים ביטחוניים. נחשון נפל במהלך המבצע לשחרורו יחד עם הקצין ניר פורז.
19 באוקטובר

י"ד בחשוון

הפיגוע בקו 5 בתל אביב: אחד מפיגועי ההתאבדות הראשונים בישראל והגדול ביותר עד לאותה עת. מהפיצוץ נהרגו 21 איש, ואישה נוספת נפטרה מפצעיה בחלוף ארבעה ימים. בעקבות הפיגוע הוטל סגר על השטחים ובית משפחתו של המחבל, נהרס בידי צה"ל באישורו של בג"ץ. את הפיגוע תכנן המחבל הידוע בתור "המהנדס" יחיא עיאש.
26 באוקטובר

כ"א בחשוון

ישראל וירדן חותמות על הסכם השלום בערבה. ההסכם מבהיר את גבולות שתי המדינות ואת זכויות המים שלהן. כמו כן, המדינות מתחייבות שאף אחת מהן לא תאפשר למדינה שלישית להשתמש בשטחה כדי לתקוף את השנייה.
1995

ה'תשנ"ה ה'תשנ"ו

4 בנובמבר

י"ב בחשוון

רצח יצחק רבין: פעיל הימין רדיקלי יגאל עמיר, מתנגד להסכמי אוסלו, יורה והורג את ראש ממשלת ישראל יצחק רבין לאחר עצרת השלום בכיכר מלכי ישראל בתל אביב.
1996

ה'תשנ"ו ה'תשנ"ז

5 בינואר

י"ג בטבת

השב"כ מחסל את יחיא עיאש מבכירי חמאס באמצעות טלפון סלולרי ממולכד.
11 באפריל

כ"ב בניסן

מבצע ענבי זעם: מבצע צבאי שביצע צה"ל בדרום לבנון במשך 17 יום, בעקבות ירי רקטי של ארגון חזבאללה ליישובים בגבול הצפון. במהלך המבצע ישראל ביצעה מעל 1,100 גיחות אוויריות וירתה כ-25,000 פגזים. כ-639 רקטות של החזבאללה נורו לעבר יישובים בצפון ישראל.
23 בספטמבר

י' בתשרי

מהומות מנהרת הכותל: שלושה ימי לחימה בין ישראל לפלסטינים, ממוצאי יום כיפור עד ערב סוכות תשנ"ז. המהומות החלו לאחר פתיחת מנהרת מוצא ממנהרות הכותל לתיירים, על-פי החלטת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וקריאת יאסר ערפאת לפלסטינים להגיב באלימות. באירוע נהרגו 17 חיילי צה"ל וכמאה פלסטינים. האירוע היה העימות הראשון בין ישראל לפלסטינים לאחר הסכמי אוסלו בו נעשה שימוש נרחב בנשק קל.
1997

ה'תשנ"ז ה'תשנ"ח

15 בינואר

ז' בשבט

הסכם חברון: הסכם בין ישראל והרשות הפלסטינית המשמש שלב ביניים לפתרון הסכסוך בחברון. ועוסק בפריסת צה"ל בעיר היחידה ממנה לא יצא בשלב הנסיגות הראשון אחרי הסכם אוסלו ב'. ההסכם חילק את העיר לשני אזורים: אזור H1 המהווה כ-80% מהעיר, עבר לשליטה פלסטינית מלאה. אזור H2 כ-20% מהעיר, בו היישוב היהודי, וכ-30 אלף פלסטינים, נשאר בשליטת צה"ל.
4 בפברואר

כ"ז בשבט

אסון המסוקים: שני מסוקי סיקורסקי CH-53 סי סטליון בדרכם לדרום לבנון התנגשו באוויר מעל שאר ישוב. כל 73 החיילים שהיו במסוקים נהרגו.
14 ביולי

ט' בתמוז

אסון המכביה: בטקס פתיחת המכביה החמש-עשרה, גשר הולכי רגל קורס מעל נחל הירקון בתל אביב. ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית נהרגים.
25 בספטמבר

כ"ג באלול

ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל: ניסיון כושל של "המוסד" להתנקש בחיי ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל בעמאן, בירת ממלכת ירדן.
1998

ה'תשנ"ח ה'תשנ"ט

1 באפריל

ה' בניסן

פתיחת קומפלקס מרכז מגדלי עזריאלי: המגדל העגול נחנך כמגדל הגבוה בישראל.
30 באפריל

ד' באייר

פעמוני היובל: המופע המרכזי במסגרת חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל. המופע נערך ב-30 באפריל 1998 באצטדיון גבעת רם. נטלו בו חלק כ-2,000 משתתפים, בהם זמרים, שחקנים ורקדנים.
26 ביוני

ב' בתמוז

מצעד הגאווה הראשון בישראל מתקיים בתל אביב.
23 באוקטובר

כ"ב בתשרי

הסכם ואי: מזכר ביניים בין ישראל לאש"ף שנועד להחיות את תהליך אוסלו תחת עיקרון הדדיות, בהסכם ישראל מסרה לרשות 13% נוספים משטח B ושטח C ביהודה ושומרון. הרשות התחייבה להילחם בטרור, להחרים נשק לא חוקי, ולפעול נגד הסתה, ההסכם לא כובד על ידי הרשות אך כן כובד ובוצע על ידי ישראל במלואו.
1999

ה'תשנ"ט ה'תש"ס

9 במרץ

כ"א באדר

רנא רסלאן הופכת למלכת היופי הערבייה הראשונה בתולדות ישראל.
22 באוגוסט

י' באלול

ועדת טל: ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס צבי טל שמונתה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק. הוועדה עסקה בסוגיית גיוס בני ישיבות והדיחוי משירות בצה"ל הניתן להם, מתוקף הסדר תורתו אומנותו.
2000

ה'תש"ס

ה'תשס"א

24 במאי

י"ט באייר

ישראל מסיגה את אחרוני כוחותיה מדרום לבנון.
1 באוקטובר

ב' בתשרי

אירועי אוקטובר 2000: הראשונה מתוך סדרת הפרות סדר שבהן נהרגו 13 ערבים ויהודי אחד במשך תשעה ימים.[8]
7 באוקטובר

ח' בתשרי

חטיפת חיילי צה"ל בהר דב: המיליציה והמפלגה השיעית האסלאמיסטית, חזבאללה, חוטפת שלושה חיילים ישראלים מהצד הישראלי הקו הכחול, הגבול המוכר בין-לאומית.[9]
שנה תאריך אירוע
2001

ה'תשס"א ה'תשס"ב

17 באוקטובר

ל' בתשרי

רצח רחבעם זאבי: שר התיירות רחבעם זאבי נרצח במלון הייאט בירושלים, בידי חמדי קוראן, מחבל פלסטיני מהחזית העממית לשחרור פלסטין. הוא מת מפצעיו בבית החולים באותו לילה.
2002

ה'תשס"ב

מרץ

אדר-ניסן

החודש הקטלני ביותר באינתיפאדה השנייה המסתיים בפרוץ מבצע חומת מגן
23 ביוני

י"ג בתמוז

מתחילה בניית גדר ההפרדה ביהודה ושומרון.[10]
2004

ה'תשס"ד

29 בינואר

ו' בשבט

כארבע מאות אסירים, גופות שישים חמושים ואזרחים לבנונים, ומפות המציגות את מיקומם של מוקשים ישראלים בדרום לבנון, הועברו לחזבאללה בתמורה לגופות שלושת החיילים שנחטפו בשנת 2000, וכן חייל המילואים הישראלי החטוף, אלחנן טננבוים.
2005

ה'תשס"ה ה'תשס"ו

12 בספטמבר

ח' באלול

תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה: אחרוני המתנחלים ואנשי הביטחון הישראליים נסוגים מחבל עזה.
2006

ה'תשס"ו ה'תשס"ז

4 בינואר

ד' בטבת

ראש הממשלה אריאל שרון לוקה בשבץ מוחי קשה ונקלע לתרדמת. ממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הופך לראש הממשלה בפועל.
12 ביולי

ט"ז בתמוז

חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון: כוחות חזבאללה חוצים לישראל ואורבים לשני כלי רכב של צה"ל. שלושה חיילים נהרגים ושניים נוספים נחטפים.
מלחמת לבנון השנייה: כוחות ישראליים מתחילים להפגיז את שטח לבנון בתגובה למתקפה של חזבאללה מוקדם יותר באותו בוקר.
2007

ה'תשס"ז ה'תשס"ח

6 בספטמבר

כ"ג באלול

מבצע מחוץ לקופסה: ישראל מבצעת תקיפה אווירית מפתיעה על כור החשוד כגרעיני במחוז דיר א-זור בסוריה.
2008

ה'תשס"ח ה'תשס"ט

27 בדצמבר

ל' בכסלו

מבצע עופרת יצוקה: ישראל מתחילה לבצע סדרה של תקיפות אוויריות על נכסי ארגון הטרור האסלאמיסטי הסוני חמאס ברצועת עזה בתגובה לירי הרקטות המתמשך לעבר הנגב המערבי.
2009

ה'תשס"ט ה'תש"ע

18 בינואר

כ"ב בטבת

מבצע עופרת יצוקה מסתיים בהפסקת אש ישראלית חד-צדדית.
2010

ה'תש"ע ה'תשע"א

31 במאי המשט לעזה: חיל הים פושט על משט שאורגן על ידי תנועת עזה החופשית והקרן הטורקית לזכויות אדם וחירויות וסיוע הומניטרי, אשר ניסה לפרוץ מצור ישראלי ומצרי על רצועת עזה, במים בין-לאומיים. במהלך ההשתלטות פרץ עימות אלים על סיפון המרמרה שבו נהרגו תשעה פעילים.[11][12]
2 בדצמבר השרפה בכרמל: שרפת יער החלה בהר הכרמל. בשרפה נהרגו ארבעים איש ונשרפו עשרים קילומטרים רבועים בשלושת הימים הבאים.[13][14][15][16]
2011

ה'תשע"א ה'תשע"ב

14 ביולי המחאה החברתית: יוצרת הסרטים דפני ליף מקימה אוהל בכיכר הבימה ומזמינה אחרים להצטרף למחאה על היעדר דיור בר השגה.
10 בספטמבר תקיפת שגרירות ישראל במצרים: אלפי מפגינים מצרים פורצים לשגרירות ישראל בקהיר.[17]
18 באוקטובר עסקת שליט: חמאס משחרר למצרים את החייל הישראלי גלעד שליט בתמורה לאלף אסירים פלסטינים המוחזקים בישראל, שעל שלוש מאות מהם נגזרו מאסרי עולם על תכנון וביצוע פיגועים.[18]
2012

ה'תשע"ב ה'תשע"ג

14 בנובמבר מבצע עמוד ענן: צה"ל פותח במבצע שנמשך שמונה ימים נגד חמאס ברצועת עזה, תגובה לירי רקטות מתמשך לעבר עוטף עזה, בתקיפה אווירית על הקצין הבכיר אחמד ג'עברי.
2013

ה'תשע"ג ה'תשע"ד

7 באוקטובר הלוויית הרב עובדיה יוסף: כ-450,000 - 850,000 ישראלים השתתפו בהלווית הרב הראשי לישראל עובדיה יוסף.
11 בדצמבר סופת אלקסה: סופה שהתרחשה בחלקו המערבי של המזרח התיכון. הסופה, הנדירה בעוצמתה יחסית לאזור, לוותה במשקעים רבים ובטמפרטורות נמוכות באופן קיצוני. הסופה גרמה למספר הרוגים ולנזקים גדולים ברכוש במזרח התיכון. הסופה כללה סופות שלגים ששיתקו את הערים ירושלים וצפת.
2014

ה'תשע"דה'תשע"ה

8 ביולי מבצע צוק איתן: צה"ל פותח בשורה של תקיפות אוויריות נגד יעדי חמאס ברצועת עזה.
2015

ה'תשע"הה'תשע"ו

29 בינואר המארב בהר דב: סיור של צה"ל נכנס למארב נ"ט מאורגן ומתוכנן של ארגון הטרור חזבאללה בהר דב שבחוות שבעא על גבול ישראל–לבנון. במארב נהרגו שני חיילי צה"ל ונפצעו שבעה. המארב בא כתגובה לתקיפה האווירית הישראלית בגבול ישראל–סוריה מספר ימים קודם. זו הייתה התקרית החמורה ביותר בין ישראל ללבנון מאז מלחמת לבנון השנייה.
30 באפריל הפגנות יוצאי אתיופיה (2015): בעקבות הכאת חייל צה"ל יוצא אתיופיה בשל מוצאו עשרות אלפי בני העדה האתיופית בישראל הפגינו בשורת מוקדים בישראל כנגד גזענות בישראל ואלימות משטרתית כלפי עולים מאתיופיה. במחאות נפצעו מעל ל-70 איש.
30 ביולי הרצח במצעד הגאווה בירושלים: ישי שליסל, חרדי ישראלי, רצח בדקירות סכין את הנערה שירה בנקי בת ה-15 שהשתתפה במצעד, ופצע שישה צועדים אחרים.
31 ביולי הפיגוע בדומא: פעולת טרור יהודי שביצע יהודי שזרק בקבוקי תבערה על בית משפחת דַוָואבְּשֶה בעיירה דומא. בפיגוע נרצחו בני הזוג סעד וריהאם דוואבשה, ובנם בן השנה וחצי. בן אחר נפצע קשה מכוויות. על פי השב"כ, הפעולה בוצעה כתג מחיר על הפיגוע שאירע ליד דומא חודש קודם לכן, בו רצחה חוליית מחבלים פלסטינים את מלאכי רוזנפלד ופצעה עוד שלושה ישראלים.
13 בספטמבר אינתיפאדת הסכינים: הסלמה בתקריות האלימות ופיגועי הטרור במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, החל ממהומות הר הבית בספטמבר 2015. עקב מעורבות גבוהה של קטינים פלסטינים בין מבצעי הפיגועים, ובעיקר פיגועי הדקירה, חלק מכלי התקשורת מכנים את גל הטרור בשם "אינתיפאדת הקטינים" בשל גילם הצעיר של המחבלים. בפיגועים נרצחו 47 ישראלים ונפצעו כ-400, בצד השני חוסלו מעל ל-250 מחבלים.
2016 22 בנובמבר גל השריפות בישראל: גל שרפות בישראל במהלכו הודלקו מעל ל־1,700 שרפות בשטחים פתוחים ובנויים באזורים שונים ברחבי ישראל. שריפות גדולות במיוחד דלקו בחיפה – בה היו כמה מוקדי בעירה בתוך העיר – בזכרון יעקב, בגוש טלמונים, בהרי ירושלים ומקומות נוספים. רבות מהשריפות הוצתו על רקע לאומני וחלקן אף הוכרו כפיגוע טרור.
2017 6 בדצמבר הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מכריז רשמית על הכרתה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל.
2019 25 במרץ הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותם על הכרזה נשיאותית על הכרה רשמית בריבונות ישראל על רמת הגולן.[19]
2020 27 בפברואר פרוץ מגפת הקורונה בישראל עם גילוי החולה המאומת הראשון.
2020 15 בספטמבר הסכמי אברהם: שרי החוץ של בחריין ואיחוד האמירויות הערביות עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ על הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין.
2021 20 באפריל אסון הר מירון: 45 הרוגים ו-145 פצועים באסון האזרחי הקטלני ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר על הר מירון.
10 במאי מבצע שומר החומות והמהומות בישראל: מבצע צבאי ברצועת עזה ומהומות של ערביי ישראל בערים המעורבות בישראל בתגובה למהומות בירושלים, שקרו עקב פרשת הבתים סביב שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים ועקב עידוד טרור נגד יהודים ברשתות חברתיות.
2022 31 במרץ מבצע שובר גלים: מבצע של מערכת הביטחון הישראלית למעצר מחבלים ביהודה ושומרון בתגובה לגל הטרור בישראל באביב 2022.
5 באוגוסט מבצע עלות השחר: צה"ל פותח במבצע נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בסיכול ממוקד של תייסיר אל-ג'עברי.
2023

ה'תשפ"ג ה'תשפ"ד

4 בינואר הרפורמה המשפטית: שבוע בלבד לאחר קום ממשלת ישראל השלושים ושבע, שר המשפטים יריב לוין מציג את הרפורמה במערכת המשפט, בתגובה מתחילה המחאה נגד הרפורמה המשפטית שפילגה את החברה במדינה.
9 במאי מבצע מגן וחץ: מבצע של צה"ל ברצועת עזה נגד ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שהחל בחיסול 3 בכירים בארגון.
7 באוקטובר

כ"ב בתשרי שמחת תורה

מלחמת חרבות ברזל: נפתחה בעקבות טבח שבעה באוקטובר. המלחמה כללה לחימה קרקעית ואווירית של צה"ל ברצועת עזה, בלבנון ובסוריה, וכן תקיפות אוויריות וימיות בתימן ובאיראן.
2024 13 - 14 באפריל המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל: בתגובה להתנקשות במוחמד רזא זאהדי איראן ירתה על ישראל מעל ל-160 טילים בליסטיים וטילי שיוט ו-185 כטב"מים, ילדה ישראלית נפצעה באורח אנוש.
8 ביוני מבצע ארנון: מבצע לחילוץ 4 חטופים חיים מנוסייראת שבעזה, במבצע נהרג לוחם ימ"מ ארנון זמורה, על שמו נקרא המבצע.
13 ביולי ההתנקשות במוחמד דף: תקיפה אווירית של חיל האוויר הישראלי בה נהרגו בכירי ארגון הטרור חמאס: מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם מוחמד דף ומפקד חטיבת ח'אן יונס ראפע סלאמה, ואיתם אנשי חמאס ועזתים נוספים.
20 ביולי מבצע יד ארוכה: בתגובה לפגיעת כטב"ם ששיגרו החות'ים בלב תל אביב, לראשונה ישראל תקפה אווירית בתימן.
27 ביולי פגיעת הרקטה במג'דל שמס: רקטת פלק 1 של ארגון חזבאללה הורגת 12 ילדים ששיחקו כדורגל בעיירה הדרוזית מג'דל שמס בצפון רמת הגולן, מהלך ששינה דרמטית את זירת לבנון במלחמת חרבות ברזל.
30 ביולי ההתנקשות בפואד שוכר: בתגובה לרצח הילדים במג'דל שמס ישראל חיסלה את רמטכ"ל הזרוע הצבאית של חזבאללה פואד שכר
31 ביולי ההתנקשות באסמאעיל הנייה: חיסול ראש ארגון חמאס אסמעיל הנייה בלב טהרן בפעולת המוסד.
25 באוגוסט מבצע זה הרגע: מתקפת מנע של צה"ל נגד תוכנית חזבאללה לשגר מעל ל-6,000 טילים לשטח מדינת ישראל בתגובה לחיסול פואד שכר.
17 - 18 בספטמבר התפוצצות זימוניות חזבאללה (מכונה גם "מתקפת הביפרים"): סדרת התפוצצויות מתואמת של אלפי זימוניות (בִּיפֵּרים) ומאות מכשירי ווקי-טוקי של פעילי חזבאללה בלבנון ובסוריה, בתאריכים 17–18 בספטמבר 2024 שבוצעה על ידי המוסד.
19 בספטמבר מבצע חיצי הצפון: מבצע צבאי רחב-היקף של צה"ל נגד חזבאללה במטרה לעצור את הירי המתמשך של רקטות, טילי נ"ט וכטב"מים של חזבאללה מלבנון על ישראל אשר החל ב-8 באוקטובר 2023, ולאפשר לתושבי הצפון לשוב בבטחה לבתיהם. במבצע חוסלה כל צמרת כוח רדואן וכמעט כל צמרת חזבאללה המדינית ובהם מזכ"ל הארגון חסן נסראללה במבצע סדר חדש.
1 באוקטובר המתקפה האיראנית השנייה על ישראל: בתגובה לחיסולי נסראללה, הנייה ועבאס נילפורושאן איראן ירתה 201 טילים בליסטיים לישראל, באותו ערב נרצחו 7 נוסעי הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן בפיגוע ירי ביפו, מה שהיה לפיגוע הקטלני בישראל מאז טבח שבעה באוקטובר.
16 באוקטובר הריגת יחיא סינוואר: הרג מוביל טבח שבעה באוקטובר וארגון חמאס בעזה, יחיא סנוואר במהלך קרב רפיח.
19 באוקטובר פגיעת הכטב"ם בבית משפחת נתניהו בקיסריה: כטב"ם של ארגון הטרור חזבאללה פגע בבית משפחת ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה, ללא נפגעים עם נזק קל לבית המשפחה.
26 באוקטובר מבצע ימי תשובה: תקיפה אווירית של ישראל באיראן, כתגובה למתקפה האיראנית על ישראל ב-1 באוקטובר. המבצע היווה ציון דרך ביחסי המדינות, בהיותו המקרה הראשון שבו נטלה ישראל אחריות רשמית על תקיפה בשטח איראן
8 בדצמבר נפילת משטר אסד: נפילת סוריה בתקופת שלטון הבעת' תחת משפחת אל-אסד לאחר מתקפת המורדים הסורים.
מבצע חץ הבשן: מבצע השמדת צבא סוריה הישן והשתלטות על שטחים מעבר לקו הסגול שנוצר בהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה ב-1974, כולל פסגת החרמון ושטחים נרחבים בחבל הבשן.
2025 18 במרץ מבצע עוז וחרב: מתקפת פתע ישראלית שנפתחה לאחר קריסת הפסקת האש השנייה עם חמאס במכת פתיחה בה נהרגו מפקדים בכירים בחמאס וגורמי ממשל חמאס. במבצע חוסל מוחמד סנוואר, הוקם ציר מורג, העיר רפיח שוטחה כמעט כליל יחד עם עוד כפרים בקרבת הגבול הישראלי בעיקר במרחב רפיח ומרחב חאן יונס.
16 במאי מבצע מרכבות גדעון: מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה. מטרות המבצע היו יצירת תנאים להשבת החטופים הישראלים וצמצום האיום על עוטף עזה. המבצע התקיים במספר שלבים, והתמקד בהחלשת תשתית חמאס, צמצום יכולותיו המבצעיות ופגיעה במנהרות התת-קרקעיות. הוא החל לאחר קריסת הפסקת האש בחודש מרץ, לצד המבצע שקדם לו, "מבצע עוז וחרב".
13 ביוני מבצע עם כלביא: עימות צבאי ישיר בין ישראל לאיראן שהתקיים בין 13 ל-24 ביוני 2025 במסגרת זירת איראן במלחמת חרבות ברזל. המבצע נפתח במתקפת פתע ישראלית שכללה סיכולים ממוקדים של בכירי מערכת הביטחון האיראנית ומדעני גרעין בכירים. בנוסף הותקפו מתקני הגרעין נתנז, פרצ'ין ופורדו, אתרי טילים בליסטיים, ומיליציות פרו-איראניות בסוריה ובעיראק, לצד מתקפות סייבר שהשביתו זמנית את מערכות ההגנה האווירית של איראן, באיראן נהרגו מעל ל-1,100 אנשים. בתגובה איראן תקפה את ישראל בכ-1,000 כטב"מים ומעל ל-500 טילים בליסטיים שהרגו 32 ישראלים ופצעו כ-2,600.
14 באוגוסט מבצע מרכבות גדעון ב': הקרב לכיתור וכיבוש חלקים מהעיר עזה על ידי צה"ל לצורך השבת החטופים והחלשת תשתיות ארגוני הטרור.
28 באוגוסט מבצע טיפת מזל: מבצע צבאי של חיל האוויר הישראלי שבוצע במסגרת המערכה מול החות'ים ובמהלכו תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי כינוס בכירים בארגון החות'ים בווילה בצנעא שבתימן. בתקיפה נהרגו ראש ממשלת החות'ים וחלק משרי הממשלה, ובסך הכל מעל 50 בני אדם.
9 בספטמבר מבצע פסגת האש: ניסיון כושל לסיכול ממוקד נגד התכנסות בכירי חמאס בדוחה, בירת קטר. בעת התקיפה האווירית שהו בכירי הארגון בדיונים על הצעה אמריקאית להסכם הפסקת אש ושחרור חטופים. תקיפה שהובילה לעסקת החטופים השלישית ושחרור כלל החטופים הישראלים מהשבי בעזה.
13 באוקטובר עסקת החטופים השלישית: שחרור כלל החטופים החיים מעזה ותחילת מסירת חטופים חללים. באותו יום לראשונה בתולדות המדינה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נאם בכנסת.
26 בדצמבר הכרת ישראל בסומלילנד: ישראל הראשונה בעולם להכיר במדינת סומלילנד בקרן אפריקה, ובפעם הראשונה היא מכירה במדינה לכאורה לפני כל מדינה אחרת.
2026

ה'תשפ"ו ה'תשפ"ז

28 בפברואר

י"א באדר

מבצע שאגת הארי: מתקפה צבאית משולבת של ישראל וארצות הברית על איראן. חיל האוויר הישראלי וחיל האוויר האמריקאי תקפו מה שהגדירו סמלי משטר ואישים בכירים באיראן. הפעולה היא חלק מהמשבר בין ארצות הברית ואיראן.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. "Provisional Government of Israel: Official Gazette: Number 1; Tel Aviv, 5 Iyar 5708, 14.5.1948 Page 1: The Declaration of the Establishment of the State of Israel: Retrieved 5 January 2015". ארכיון מ-14 ביולי 2007.
  2. Baylis Thomas (1999) How Israel was won: a concise history of the Arab-Israeli conflict Lexington Books, מסת"ב 0-7391-0064-5 p xiv
  3. UNITED NATIONS: General Assembly: A/RES/273 (III): 11 May 1949: 273 (III). Admission of Israel to membership in the United Nations: Retrieved 5 January 2015 (אורכב 15.06.2013 בארכיון Wayback Machine)
  4. Ben-Gurion, David (5 בדצמבר 1949). "Statements of the Prime Minister David Ben-Gurion Regarding Moving the Capital of Israel to Jerusalem". The Knesset. ארכיון מ-4 במרץ 2016.
  5. "The Times-News - Google News Archive Search".
  6. מבצע אופרה – תקיפת הכור האטומי ליד בגדד, באתר archives.mod.gov.il
  7. Rudge, David (20 בספטמבר 1989). "Huge Blaze Raging Out of Control in Mount Carmel National Park 5 Fires Set Deliberately; 8,000 Dunams Destroyed Near Haifa". Jerusalem Post. ארכיון מ-5 בנובמבר 2012.
  8. Yair Ettinger. "Extremism isn't Growing, but Fear is". Ha'aretz. ארכיון מ-1 באוקטובר 2007.
  9. "Israelis Held by the Hizbullah – October 2000 – January 2004". mfa.gov.il. ארכיון מ-21 באפריל 2013.
  10. Nissenbaum, Dion (10 בינואר 2007). "Death toll of Israeli civilians killed by Palestinians hit a low in 2006". Washington Bureau. McClatchy Newspapers. אורכב מ-המקור ב-20 בנובמבר 2008.
  11. Israeli assault on Gaza-bound flotilla leaves at least 9 dead - CNN.com, www.cnn.com (באנגלית)
  12. Joshua Mitnick, Flotilla Assault Off Gaza Spurs Crisis, WSJ (באנגלית אמריקאית)
  13. אתר למנויים בלבד Haaretz Service, 'We Can't Say That Fire in the North Is Under Control', Haaretz , December 3, 2010
  14. Raved, Ahiya (2010-12-02). "Israel's deadliest fire leaves 40 dead". Ynetnews (באנגלית).
  15. Raved, Ahiya (2010-12-18). "Carmel fire claims 44th victim". Ynetnews (באנגלית).
  16. Ynet (2010-12-05). "Carmel fire fully extinguished". Ynetnews (באנגלית).
  17. "Egypt declares state of alert in wake of attack on Israeli Embassy". CNN. 24 באוגוסט 2011. ארכיון מ-11 בספטמבר 2011.
  18. "Gilad Shalit release: Palestinian prisoner exchange getting under way". The Guardian. London. 18 באוקטובר 2011. ארכיון מ-12 בפברואר 2017.
  19. Trump, Donald J. (25 במרץ 2019). "Proclamation on Recognizing the Golan Heights as Part of the State of Israel". whitehouse.gov via National Archives.