ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

זהו ציר זמן של ההיסטוריה של מדינת ישראל, הכולל שינויים משפטיים וטריטוריאליים ואירועים פוליטיים חשובים בישראל ובישויות שקדמו לה, לצד אירועים חשובים שהשפיעו על התנועה הציונית. לקריאה על הרקע לאירועים אלו, ראו היסטוריה של מדינת ישראל. לאירועים שקדמו לתנועה הציונית, ראו כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל.

המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה תאריך אירוע
1882 15 במאי הקיסר הרוסי אלכסנדר השלישי מפרסם את חוקי מאי, שהגבילו קשות את זכויותיהם של יהודים בתחום המושב.
31 ביולי העלייה הראשונה: עשרה מחלוצי חובבי ציון מחרקוב מקימים את העיר ראשון לציון בשטחי האימפריה העות'מאנית.
1896 פברואר בנימין זאב הרצל מוציא לאור את ספרו "מדינת היהודים", הטוען בזכות הקמת מדינה יהודית עצמאית.
1897 29 באוגוסט הקונגרס הציוני הראשון: קונגרס של כמאתיים צירים של ארגונים ציוניים, רובם ממזרח אירופה, מתכנס בבזל.
30 באוגוסט הקונגרס הציוני מאמץ את תוכנית בזל, ויצא למטרה של התנועה הציונית הקמת מולדת יהודית בארץ ישראל.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה תאריך אירוע
1904 תחילת העלייה השנייה
1917 2 בנובמבר הצהרת בלפור קוראת להקמת בית לאומי לעם היהודי.
1920 25 באפריל חבר הלאומים מעניק לממלכה המאוחדת מנדט על ארץ ישראל, ומוקם המנדט הבריטי.
19391945 מלחמת העולם השנייה: גרמניה הנאצית פולשת לפולין והשואה מתרחשת בשטח הכיבוש הנאצי. שישה מיליון יהודים נרצחים.
1947 29 בנובמבר תוכנית החלוקה של האומות המאוחדות, שהציעה הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית בשטחי ארץ ישראל, מתקבלת, בתמיכת היישוב ובהתנגדות ארצות ערב. זמן קצר לאחר מכן מתחיל השלב הראשון של מלחמת העצמאות, מעין מלחמת אזרחים בין היהודים לערביי ארץ ישראל.
1948 14 במאי ביום האחרון של המנדט הבריטי, דוד בן-גוריון, יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית, מכריז על הקמת מדינת ישראל וחותם על מגילת העצמאות.[1]
15 במאי מלחמת העצמאות: שעות ספורות לאחר תום המנדט הבריטי, עיראק, מצרים, ירדן וסוריה פלשו לישראל.[2]
1949 25 בינואר הבחירות לאספה המכוננת: נערכות הבחירות לכנסת הראשונה. מפלגת השמאל של בן-גוריון, מפא"י, זוכה ב-46 מנדטים.
24 בפברואר מלחמת העצמאות: הסכם שביתת הנשק הראשון נחתם ומסיים את המלחמה של ישראל עם מצרים. במסגרת ההסכם מושגת הסכמה על הגבול בין המדינות, והוחלט כי מצרים תשלוט על רצועת עזה.
8 במרץ מוקמת ממשלת ישראל הראשונה, בראשה עומד דוד בן-גוריון. הממשלה מורכבת ממפא"י, החזית הדתית המאוחדת, המפלגה הפרוגרסיבית, ספרדים ועדות מזרח והרשימה הדמוקרטית של נצרת.
11 במאי העצרת הכללית של האומות המאוחדות מאמצת את החלטה 273, לפיה התקבלה ישראל לחברות באו"ם.[3]
13 בדצמבר בן-גוריון מכריז על ירושלים כבירת ישראל.[4]
1950 5 ביולי הכנסת מעבירה את חוק השבות, המעניק לכל היהודים את הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
1956 26 ביולי מלחמת סיני: בנאום בשידור חי, נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר מודיע על הלאמת תעלת סואץ ועל סגירת מצרי טיראן לשיט ישראלי.
29 באוקטובר מלחמת סיני: חיל האוויר הישראלי מפציץ את הכוחות המצריים בסיני.
1959 8 ביולי פרוץ אירועי ואדי סאליב
1960 11 במאי שמונה סוכנים של שירות הביטחון הכללי והמוסד חוטפים את אדולף אייכמן, הקצין הנאצי שהיה האחראי העיקרי לביצוע השואה בפועל, סמוך לביתו בבואנוס איירס, ארגנטינה.
1961 11 באפריל תחילת משפט אייכמן
1966 הממשל הצבאי על ערביי ישראל מסתיים.
1967 5 ביוני מלחמת ששת הימים: מבצע מוקד - חיל האוויר משמיד את חיל האוויר המצרי, הירדני והסורי בפרק זמן של שלוש שעות.
11 ביוני מלחמת ששת הימים: ישראל חותמת על הפסקת אש עם מצרים, סוריה, ירדן, לבנון ועיראק, ושולטת ברצועת עזה וסיני שהיו שייכים למצרים, ברמת הגולן הסורית ובגדה המערבית ומזרח ירושלים הירדניות.
30 ביוני ראש עיריית ירושלים טדי קולק מכריז שירושלים אוחדה במלואה.[5]
1970 7 באוגוסט סוף מלחמת ההתשה
1971 ינואר הקמת תנועת הפנתרים השחורים
1973 בישראל 21 בפברואר מטוס בואינג 727-200, שהיה טיסה 114 של ליביאן איירליינס מטריפולי לקהיר, מופל מעל חצי האי סיני על ידי מטוסי קרב ישראליים, שהרגו למעלה ממאה נוסעים ואנשי צוות.
21 ביולי פרשת לילהאמר: צוות של חמישה עשר סוכני מוסד מתנקש בחייו של מלצר מרוקאי בלילהאמר, נורווגיה, לאחר טעות בזיהוי.
6 באוקטובר מלחמת יום הכיפורים: כוחות מצריים וסוריים תוקפים במקביל עמדות ישראליות בחצי האי סיני וברמת הגולן, בהתאמה, ביום הכיפורים.
14 באוקטובר מבצע ניקל גראס: ארצות הברית החלה בהעברה אווירית של טנקים, ארטילריה, תחמושת ואספקה לישראל.
25 באוקטובר מלחמת יום כיפור: ישראל, מצרים וסוריה מסכימות להפסקת אש. ישראל שולטת על שטח חדש מצפון לרמת הגולן וממערב לתעלת סואץ.
1976 4 ביולי מבצע יונתן: סיירת מטכ"ל משחררת כמאה בני ערובה שהוחזקו בנמל התעופה הבין-לאומי אנטבה באוגנדה על ידי חוטפים השייכים לחזית העממית לשחרור פלסטין - מבצעים חיצוניים ולתאי המהפכה.
1977 10 במאי אסון הנ"ד: סיקורסקי CH-53 של חיל האוויר הישראלי מתרסק בבקעת הירדן. 54 חיילים נהרגים.
17 במאי הבחירות לכנסת התשיעית ("המהפך") - עליית מפלגת הליכוד לשלטון לאחר 29 שנות שלטון מפא"י
19 בנובמבר ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל
1978 17 בספטמבר ישראל ומצרים חותמות על הסכמי קמפ דייוויד בבית הלבן. הסכם המסגרת קבע הקמת רשות אוטונומית בגדה המערבית וברצועת עזה ונסיגת כוחות ישראליים מחצי האי סיני בתמורה לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים עם מצרים.
1979 26 במרץ ישראל ומצרים חותמות על הסכם השלום בבית הלבן.
1980 24 בפברואר השקל הישן מחליף את הלירה הישראלית כמטבע הלאומי של ישראל.
30 ביולי הכנסת מעבירה את חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל וקובעת שירושלים הייתה ותישאר בירת ישראל הבלתי מחולקת.
1981 7 ביולי מבצע אופרה: ישראל מבצעת תקיפה אווירית על הכור הגרעיני העיראקי כעשרה קילומטרים דרום-מערבית לבגדאד.[6]
1982 23 באפריל צבא הגנה לישראל מפנה את ימית בכוח על פי הסכם השלום בין ישראל למצרים.
3 ביוני שלמה ארגוב, שגריר ישראל בבריטניה, נורה בראשו בלונדון בניסיון התנקשות שאורגן על ידי שירות הביון העיראקי ובוצע על ידי ארגון אבו נידאל הפלסטיני.
6 ביוני מלחמת לבנון הראשונה: צה"ל פולש לדרום לבנון בתגובה להתקפות חוזרות ונשנות של הארגון לשחרור פלסטין על אזרחים ישראלים.
1983 2 באוקטובר פרוץ משבר מניות הבנקים
1984 12 באפריל פרשת קו 300: ארבעה לאומנים פלסטינים חוטפים אוטובוס מתל אביב לאשקלון ולוקחים את ארבעים נוסעיו כבני ערובה.
13 באפריל פרשת קו 300: כוחות סיירת מטכ"ל מסתערים על האוטובוס. שני חוטפים ובת ערובה אחת נהרגו. שני החוטפים ששרדו נלקחו לשדה סמוך ונורו.
21 בנובמבר מבצע משה: הראשונים מבין כ-8,000 יהודי אתיופיה מפונים בחשאי לישראל ממחנות פליטים בסודאן.
1985 5 בינואר מבצע משה: ראש הממשלה שמעון פרס מאשר את קיום הרכבת האווירית. סודאן עוצרת מיד את הטיסות.
1987 30 באוגוסט ממשלת ישראל מבטלת את פרויקט הלביא.
9 בדצמבר האינתיפאדה הראשונה: הפגנות במחנה הפליטים ג'באליה בתגובה למותם של ארבעה אזרחים פלסטינים בתאונת דרכים עם משאית של צה"ל.
1989 19 בספטמבר השרפה בכרמל: שרפת יער בהר הכרמל תשרוף מעל שני קמ"ר בשלושת הימים הבאים.[7]
1991 22 בינואר מלחמת המפרץ: טיל סקאד עיראקי נוחת ברמת גן, הורג שלושה ופוצע כמעט מאה אנשים.
24 במאי מבצע שלמה: החלה רכבת אווירית שתעביר כ-14,000 מיהודי אתיופיה מאתיופיה לישראל במשך שלושים ושש שעות.
30 באוקטובר ועידת מדריד: נפתחת הוועידה בבירת ספרד שמטרתה להחיות את תהליך השלום הישראלי-פלסטיני.
1992 17 בדצמבר ישראל מגרשת כארבע מאות פלסטינים ללבנון.
1993 בישראל 13 בספטמבר ישראל ואש"ף חותמים על הסכם אוסלו א' בוושינגטון די. סי.. ההסכמים קובעים את נסיגת חלק מכוחות צה"ל מהגדה המערבית ומרצועת עזה והקמת רשות אוטונומית לפלסטינים, הרשות הפלסטינית.
1994 26 באוקטובר ישראל וירדן חותמות על הסכם השלום בערבה. ההסכם מבהיר את גבולות שתי המדינות ואת זכויות המים שלהן. כמו כן, המדינות מתחייבות שאף אחת מהן לא תאפשר למדינה שלישית להשתמש בשטחה כדי לתקוף את השנייה.
1995 4 בנובמבר רצח יצחק רבין: פעיל הימין רדיקלי יגאל עמיר, מתנגד להסכמי אוסלו, יורה והורג את ראש הממשלה יצחק רבין לאחר עצרת בכיכר מלכי ישראל בתל אביב.
1997 4 בפברואר אסון המסוקים: שני מסוקי סיקורסקי CH-53 סי סטליון בדרכם לדרום לבנון התנגשו באוויר מעל שאר ישוב. כל 73 החיילים שהיו במסוקים נהרגו.
14 ביולי אסון המכביה: בטקס פתיחת המכביה החמש-עשרה, גשר הולכי רגל קורס מעל נחל הירקון בתל אביב. ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית נהרגים.
2000 24 במאי ישראל מסיגה את אחרוני כוחותיה מדרום לבנון.
1 באוקטובר אירועי אוקטובר 2000: הראשונה מתוך סדרת הפרות סדר שבהן נהרגו 13 ערבים ויהודי אחד במשך תשעה ימים.[8]
7 באוקטובר חטיפת חיילי צה"ל בהר דב: המיליציה והמפלגה השיעית האסלאמיסטית, חזבאללה, חוטפת שלושה חיילים ישראלים מהצד הישראלי הקו הכחול, הגבול המוכר בין-לאומית.[9]

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה תאריך אירוע
2001 17 באוקטובר רצח רחבעם זאבי: שר התיירות רחבעם זאבי נרצח במלון הייאט בירושלים, בידי חמדי קוראן, מחבל פלסטיני מהחזית העממית לשחרור פלסטין. הוא מת מפצעיו בבית החולים באותו לילה.
2002 מרץ החודש הקטלני ביותר באינתיפאדה השנייה המסתיים בפרוץ מבצע חומת מגן
23 ביוני מתחילה בניית גדר ההפרדה ביהודה ושומרון.[10]
2004 29 בינואר כארבע מאות אסירים, גופות שישים חמושים ואזרחים לבנונים, ומפות המציגות את מיקומם של מוקשים ישראלים בדרום לבנון, הועברו לחזבאללה בתמורה לגופות שלושת החיילים שנחטפו בשנת 2000, וכן חייל המילואים הישראלי החטוף, אלחנן טננבוים.
2005 12 בספטמבר תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה: אחרוני המתנחלים ואנשי הביטחון הישראליים נסוגים מחבל עזה.
2006 4 בינואר ראש הממשלה אריאל שרון לוקה בשבץ מוחי קשה ונקלע לתרדמת. ממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הופך לראש הממשלה בפועל.
12 ביולי חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון: כוחות חזבאללה חוצים לישראל ואורבים לשני כלי רכב של צה"ל. שלושה חיילים נהרגים ושניים נוספים נחטפים.
מלחמת לבנון השנייה: כוחות ישראליים מתחילים להפגיז את שטח לבנון בתגובה למתקפה של חזבאללה מוקדם יותר באותו בוקר.
2007 6 בספטמבר מבצע מחוץ לקופסה: ישראל מבצעת תקיפה אווירית מפתיעה על כור החשוד כגרעיני במחוז דיר א-זור בסוריה.
2008 27 בספטמבר מבצע עופרת יצוקה: ישראל מתחילה לבצע סדרה של תקיפות אוויריות על נכסי ארגון הטרור האסלאמיסטי הסוני חמאס ברצועת עזה בתגובה לירי הרקטות המתמשך לעבר הנגב המערבי.
2009 18 בינואר מבצע עופרת יצוקה: המבצע מסתיים בהפסקת אש ישראלית חד-צדדית.
2010 31 במאי המשט לעזה: חיל הים פושט על משט שאורגן על ידי תנועת עזה החופשית והקרן הטורקית לזכויות אדם וחירויות וסיוע הומניטרי, אשר ניסה לפרוץ מצור ישראלי ומצרי על רצועת עזה, במים בין-לאומיים. במהלך ההשתלטות פרץ עימות אלים על סיפון המרמרה שבו נהרגו תשעה פעילים.[11][12]
2 בדצמבר השרפה בכרמל: שרפת יער החלה בהר הכרמל. בשרפה נהרגו ארבעים איש ונשרפו עשרים קילומטרים רבועים בשלושת הימים הבאים.[13][14][15][16]
2011 14 ביולי המחאה החברתית: יוצרת הסרטים דפני ליף מקימה אוהל בכיכר הבימה ומזמינה אחרים להצטרף למחאה על היעדר דיור בר השגה.
10 בספטמבר תקיפת שגרירות ישראל במצרים: אלפי מפגינים מצרים פורצים לשגרירות ישראל בקהיר.[17]
18 באוקטובר עסקת שליט: חמאס משחרר למצרים את החייל הישראלי גלעד שליט בתמורה לאלף אסירים פלסטינים המוחזקים בישראל, שעל שלוש מאות מהם נגזרו מאסרי עולם על תכנון וביצוע פיגועים.[18]
2012 14 בנובמבר מבצע עמוד ענן: צה"ל פותח במבצע שנמשך שמונה ימים נגד חמאס ברצועת עזה, תגובה לירי רקטות מתמשך לעבר עוטף עזה, בתקיפה אווירית על הקצין הבכיר אחמד ג'עברי.
2014 8 ביולי מבצע צוק איתן: צה"ל פותח בשורה של תקיפות אוויריות נגד יעדי חמאס ברצועת עזה.
2017 6 בדצמבר הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מכריז רשמית על הכרתה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל.
2019 25 במרץ הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותם על הכרזה נשיאותית על הכרה רשמית בריבונות ישראל על רמת הגולן.[19]
2020 27 בפברואר פרוץ מגפת הקורונה בישראל עם גילוי החולה המאומת הראשון.
2021 20 באפריל אסון מירון: 45 הרוגים ו-145 פצועים באסון האזרחי הקטלני ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר על הר מירון.
מאי מבצע שומר החומות והמהומות בישראל: מבצע צבאי ברצועת עזה ומהומות של ערביי ישראל בערים המעורבות בישראל בתגובה למהומות בירושלים, שקרו עקב המחלוקת סביב שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים.
2022 5 באוגוסט מבצע עלות השחר: צה"ל פותח במבצע נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בסיכול ממוקד של תייסיר אל-ג'עברי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Provisional Government of Israel: Official Gazette: Number 1; Tel Aviv, 5 Iyar 5708, 14.5.1948 Page 1: The Declaration of the Establishment of the State of Israel: Retrieved 5 January 2015". ארכיון מ-14 ביולי 2007. נבדק ב-19 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Baylis Thomas (1999) How Israel was won: a concise history of the Arab-Israeli conflict Lexington Books, מסת"ב 0-7391-0064-5 p xiv
  3. ^ UNITED NATIONS: General Assembly: A/RES/273 (III): 11 May 1949: 273 (III). Admission of Israel to membership in the United Nations: Retrieved 5 January 2015 (אורכב 15.06.2013 בארכיון Wayback Machine)
  4. ^ Ben-Gurion, David (5 בדצמבר 1949). "Statements of the Prime Minister David Ben-Gurion Regarding Moving the Capital of Israel to Jerusalem". The Knesset. ארכיון מ-4 במרץ 2016. נבדק ב-2007-04-02. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "The Times-News - Google News Archive Search".
  6. ^ מבצע אופרה – תקיפת הכור האטומי ליד בגדד, באתר archives.mod.gov.il
  7. ^ Rudge, David (20 בספטמבר 1989). "Huge Blaze Raging Out of Control in Mount Carmel National Park 5 Fires Set Deliberately; 8,000 Dunams Destroyed Near Haifa". Jerusalem Post. ארכיון מ-5 בנובמבר 2012. נבדק ב-7 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Yair Ettinger. "Extremism isn't Growing, but Fear is". Ha'aretz. ארכיון מ-1 באוקטובר 2007. נבדק ב-20 בפברואר 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Israelis Held by the Hizbullah – October 2000 – January 2004". mfa.gov.il. ארכיון מ-21 באפריל 2013. נבדק ב-16 בספטמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Nissenbaum, Dion (10 בינואר 2007). "Death toll of Israeli civilians killed by Palestinians hit a low in 2006". Washington Bureau. McClatchy Newspapers. אורכב מ-המקור ב-20 בנובמבר 2008. נבדק ב-16 באפריל 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Israeli assault on Gaza-bound flotilla leaves at least 9 dead - CNN.com, באתר www.cnn.com (באנגלית)
  12. ^ Joshua Mitnick, Flotilla Assault Off Gaza Spurs Crisis, באתר WSJ (בAmerican English)
  13. ^ "We'll evacuate you by force, residents told as Carmel wildfire sweeps towards homes". Haaretz. 3 בדצמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Raved, Ahiya (2010-12-02). "Israel's deadliest fire leaves 40 dead". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2022-11-19.
  15. ^ Raved, Ahiya (2010-12-18). "Carmel fire claims 44th victim". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2022-11-19.
  16. ^ Ynet (2010-12-05). "Carmel fire fully extinguished". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2022-11-19.
  17. ^ "Egypt declares state of alert in wake of attack on Israeli Embassy". CNN. 24 באוגוסט 2011. ארכיון מ-11 בספטמבר 2011. נבדק ב-16 בספטמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Gilad Shalit release: Palestinian prisoner exchange getting under way". The Guardian. London. 18 באוקטובר 2011. ארכיון מ-12 בפברואר 2017. נבדק ב-17 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Trump, Donald J. (25 במרץ 2019). "Proclamation on Recognizing the Golan Heights as Part of the State of Israel". whitehouse.gov. נבדק ב-25 במרץ 2019 – via National Archives. {{cite web}}: (עזרה)