צליחת הכנרת

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צליחת הכנרת
מדליית צליחה עממית ה-39 משנת 1992
מדליית צליחה עממית ה-39 משנת 1992
ענף שחייה במים פתוחים
תאריך ייסוד 1954
מדינות משתתפות ישראלישראל ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צליחת הכנרת היא אירוע השחייה במים פתוחים העממי הגדול והמתמיד ביותר בישראל. האירוע מתקיים בכנרת מדי שנה, בדרך כלל בספטמבר אוקטובר (מועד שבו כבר פחות חם אך עדיין לא יורד גשם), התאריך משתנה בכפוף לחגים וכדי שלא להתנגש באירועים אחרים של ספורט עממי. עד שנת 2022 התקיימו 68 צליחות מאורגנות.

בצליחת הכנרת יש שני מסלולים עממיים ושני מסלולים תחרותיים:

  • מסלול עממי קצר, 1.5 קילומטר
  • מסלול עממי ארוך 3.5–4.2 קילומטר
  • מסלול תחרותי קצר 1.5 קילומטר
  • מסלול תחרותי ארוך 5 קילומטר

בדרך כלל המסלולים מסתיימים בחוף צמח, שבו יש במה שעליה מתקיים טקס חלוקת פרסים למנצחים ולצולחים הוותיקים. במקרים מסוימים המסלולים הסתיימו בחוף ירדן כנרת (צליחות 65, 66)

צליחה תחרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צליחת הכנרת לרוחבה על ידי יחידים התקיימה בשנות ה-30 ובשנות ה-40 המוקדמות. בנובמבר 1942 יצאה לצליחת הכנרת עליזה וירץ, שעשתה את הדרך בארבע שעות ועשר דקות.[1] ביולי 1943 התקיימה צליחה תחרותית ראשונה, שאורגנה על ידי הפועל[2] ביוזמת שמריהו נאבל.[3] את המסלול מעין גב לטבריה, שאורכו תשעה ק"מ, סיימו 23 מתוך 25 שחיינים, ראשון שבהם היה שמואל חדש שעשה את הדרך בזמן של 3:13:45 שעות.[4] מבין הנשים שחתה ראשונה עליזה וירץ בהישג של 3:31:50 שעות.[5] בשנת 1944 התקיימה הצליחה התחרותית השנייה במתווה עין גב - טבריה. במשחה השתתפו כמה עשרות שחיינים ושחייניות. התחרות התקיימה בשעות הבוקר על מנת לסיים את השחייה לפני התגברות הרוחות.[6] באותה שנה שחו 38 איש מתוכם סיימו 35. אותם שיאנים מהשנה הקודמת זכו גם בפעם זו בתוצאות: גברים - 2:39:12 שעות ונשים - 3:10:18 שעות[7] בצליחת הכנרת השלישית, שנערכה בשנת 1946 במסלול מעין גב לטבריה, הגיע במקום ראשון ישראל פרקר מחוגלה, ששנה קודם לכן הגיע במקום השני. לאורך השנים התקיימו בצורה ממוסדת תחרויות בצליחות הרוחב, שבהן השתתפו, וזכו, בעיקר טובי שחייני בריכות השחייה בישראל, ולעיתים גם אורחים מחו"ל.[8][9]

לפני מספר שנים הונהגו על ידי איגוד השחייה בישראל תחרויות שחייה במים עמוקים בכנרת, ובשונה מכל שאר המשחים המתקיימים בכנרת, בתחרויות אלה אין צליחה, כי המסלול אינו צולח מחוף אל חוף - שחייה תחרותית זו היא בקו ישר לעבר מצוף במרחק מסוים מחוף צמח וחזרה לנקודת ההתחלה שהיא גם הסיום בצמח. בתחרויות אלה מוגדרות בדרך כלל כמה קטגוריות על פי גיל המשתתפים, וקיימת אפשרות בחירה אישית בין אורכי 2–3 מסלולי השחייה התחרותיים. תחרויות אלה נערכות בשנים האחרונות בצמוד בזמן ובמקום לצליחה העממית בכנרת, תוך הישענות על התשתית שממילא ממוקמת בצמח והקהל הרב שנוכח במקום, חלקו הגדול בהמתנה לצולחי המשחה העממי שעדיין במים.

צליחת הכנרת לאורכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1944 צלח יצחק יחזקאל, שחיין הפועל תל אביב, את הכנרת לראשונה לאורכה מצמח לטבחה, מרחק של 22 ק"מ בזמן של 9:39:44 שעות.[10] יחזקאל חזר על צליחה זו עוד פעמיים לפחות.[11][12] צליחת אורך כזו נעשית כיוזמה אישית או צוותית, תמיד עם סירה ומלווה (אוכל ושתייה, עידוד ותמיכה), בהתמודדות סבלנית עם משטר רוחות משתנה וים גלי.

ב-23 באוקטובר 1954 צלחו שתי נשים ראשונות את הכנרת לאורכה מטבחה לדגניה א'. מלכה טננבאום, בת ה-19 סיימה ראשונה בזמן של 9:20:40 שעות. שנייה סיימה עדנה בורנשטיין בת ה-17 בזמן של 9:40 שעות.[13]

ב-30 באוקטובר 2019, אבישג טורק השלימה חצייה כפולה של אורך הכנרת. טורק שחתה מרחק של 41 ק"מ מחוף אמנון לחוף צמח ובחזרה בזמן כולל של 14:54 שעות. זוהי החצייה הכפולה הראשונה שתועדה בכנרת.

הקפת הכנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה נערכה שחייה קבוצתית שהקיפה את חופי הכנרת בשחייה במשך כשלושה ימים, מ-22 ועד 24 באוקטובר 2020. קבוצה של 16 שחייניות ושחיינים (בן אנוש, אודי אראל, דרור בלקין, עמי גינזבורג, עודד גרוס, אבישג טורק, שני מוסקונה, אורי סלע, אמנון סלעי, טל סנונית, דורון עמוסי, עדינה פאור, טל פרדמן, אורן קנדלמן, עודד רהב ולוק שטבון) הקיפה את הכנרת בשלושה ימים. ביום הראשון שחייה למרחק של 18.15 ק"מ מחוקוק דרך טבריה לבית ירח במשך 5:42:18 שעות. ביום השני שחייה למרחק של 16.8 ק"מ מבית ירח דרך האון לחוף לבנון במשך 5:44:49 שעות וביום השלישי שחייה למרחק של 13.5 ק"מ מחוף לבנון לחוקוק במשך 4:16:42 שעות.[14][15]

מנצחות ומנצחי צליחת הכנרת התחרותית לדורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שנה שחיינית תוצאה שחיין תוצאה
1 1943 עליזה וירץ 3:31:50 שעות שמואל חדש 3:13:45 שעות
2 1944 עליזה וירץ 3:10:18 שעות שמואל חדש 2:39:12 שעות
3 1945 מרים פיינר 3:28.55 שעות ישראל פרקר 3:05.36 שעות
4 1951 אראלה כהן 3:43.58 שעות לארס ברטיל ווארלה
(שוודיהשוודיה שוודיה)		 3:09.13 שעות
שמואל חדש*
5 1953 מלכה טננבאום 3:16.10 שעות מנפרד סולומון
( דרום אפריקה)		 2:21.39 שעות
נחום בוך* 2:47.40 שעות
6 1958 שושנה ריבנר 2:54 שעות עוזי רוזן 2:29:24 שעות
7 1963 ג'ודית דה נייס
(הולנדהולנד הולנד) 		2:11.25 שעות גרשון שפע 2:06.58 שעות
8 1965 איבונה טוביס 2:38.53 שעות דני רבס 2:05.45 שעות
9 1967 איבונה טוביס 2:20.12 שעות אברהם מלמד 2:02.44 שעות
10 1968 דורית זלץ 2:44.38 שעות עומרי שוחטוביץ 2:13.01 שעות
11 1970 תמר ריפקינד 2:30.07 שעות מרק למברט
(ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית)		 2:02.25 שעות
משה גרטל* 2:10.23 שעות
12 1974 ולרי טיילור
(בריטניהבריטניה בריטניה)		 2:28.20 שעות נדב בטשא 2:05.0 שעות
לילך אריאל*
13 1976 דניאלה יוסטר 2:09.51 שעות נדב בטשא 1:52.15 שעות
14 1978 מוריאל ואשז
(צרפתצרפת צרפת)		 1:59.31 שעות נדב בטשא 1:55.10 שעות
מיכל כהן* 2:07.03 שעות
15 1980 ורוניק סטפן
(צרפתצרפת צרפת)		 2:10.3 שעות יוחאי ליפשיץ[16][17] 1:57.60 שעות
ליאור בירקאן* 2:13.0 שעות
16 1982 יוחאי ליפשיץ
17 1985 ז'נבייב קאריו
(צרפתצרפת צרפת)		 2:02.28 שעות יוחאי ליפשיץ[18] 1:52.47 שעות
יעל קוסוביצקי* 2:11.05 שעות
  • (*) ראשונים מבין השחיינים הישראלים

הצליחה העממית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלולי הצליחה העממית: מסלול ארוך - מחוף האון לחוף צמח ומסלול קצר - מחוף מעגן לחוף צמח
תעודת השתתפות בצליחת הכנרת הראשונה, 1954
זינוק לצליחת הכנרת
צליחת הכנרת - סיום בחוף צמח
שילוט מכוון לנקודת הזינוק

הצליחה העממית של הכנרת החלה בסוכות 1954, ונערכת מאז מדי שנה. מראשיתה עודדה מינהלת הצליחה בעמק הירדן את עקרונות הספורט העממי כולל:

  • השתתפות צולחים מכל הגילאים, כולל בקבוצות מאורגנות ממפעלים ומוסדות, גם בודדים וגם משפחות רב דוריות.
  • היעדר כל סממן של תחרותיות, קרי- ללא מדידות זמן או קטגוריות אחרות.
  • טיפוח מפעל הצליחות העממיות כמסורת קבועה ומתמידה, ללא שום פשרות, והרצף נשמר כך מדי שנה בשנה.

בצליחה העממית, הנערכת בשבת, יכולים המשתתפים לבחור לעצמם אחד משני מסלולי שחייה:

  • המסלול הארוך - מתחיל בקיבוץ האון ומסתיים בחוף צמח. עד שנת 1958 היה אורכו 6 ק"מ והוא הסתיים בחוף בית ירח, ומאז 1959 אורכו כ-4.2 ק"מ. בשנים שבהן מפלס מי הכנרת נמוך, מתקצר מסלול השחייה בכ-700 מטר וגדלים קטעי ההליכה ה'בוצית' של הצולחים (עד המים בכניסה לצליחה בחוף האון כ-200 מטר, וכ-500 מטר ביציאה מהמים בחוף צמח). בשנים 2018, 2019 (צליחות 65, 66) המסלול הסתיים בחוף ירדן כנרת.
  • המסלול הקצר - מסלול שאורכו 1.5 ק"מ, מתחיל מחוף קיבוץ מעגן ומסתיים גם הוא בחוף צמח, מסלול זה נולד רק בסמוך לצליחה ה-15, ונועד במקורו לצעירים שבצולחים ולאחרים המתקשים באתגר הגדול יותר.

בשתי הצליחות הראשונות השתתפו כ-200 עד 250 שחיינים. עם השנים עלה מספר המשתתפים, מדי שנה בשנה, עד לשיא כל הזמנים של 10,600 משתתפים בשנת 1978. ב-15 שנותיה הראשונות של הצליחה העממית התנהל בכניסה למים במסלול הארוך, בחוף האון, רישום פרטני של כל צולח וצולח, וסימון הגעתו ביציאה מהמים בחוף צמח. זה איפשר שליטה ובקרה הדוקים על ידי מינהלת הצליחה. נוהג זה הופסק עם העלייה המשמעותית במספר המשתתפים, ומספר המשתתפים מוערך לפי נתוני ההרשמה של אלפי משתתפי הצליחה.

לאורך שנים רבות היוותה עצם ההשתתפות (ואפילו חד פעמית) בצליחה העממית בכנרת מעין סוג מובהק של מבחן התבגרות. עבור בני נוער רבים מכל רחבי ישראל היה זה, בהרבה מקרים, מבחן ראשוני לכושרם הגופני וליכולתם המנטלית להתמודד באופן עצמאי עם אתגר ספורטיבי כזה, אתגר שחייב הכנות ואימונים לפני הצליחה, וצילום מחויך ומאושר של "עשיתי זאת", עם מדליה על הצוואר ותעודת סיום הצליחה תחת בית השחי (והלחמנייה והשוקו שניתנו לצולחים). לא במקרה נבחר האייטם של הצליחות העממיות בכנרת להיות בין עשרת האייטמים המסמלים את התרבות וההווי בחברה הישראלית לדורותיה, בסדרת הטלוויזיה "אוצרים את המדינה" בהנחייתו של טל ברמן בחגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, מרץ-מאי 2008.

לקראת צליחת היובל שהתקיימה בספטמבר 2003, יזם חגי פלטי, מוותיקי צולחי הכנרת, הקמת מסגרת משותפת (סוג של עמותה התנדבותית), ל"צולחי הזהב" - צולחים שצברו לפחות 40 צליחות עממיות אישיות, כולן במסלול הארוך, ושלמרות גילם המתקדם ממשיכים לצלוח את המסלול הארוך. העמותה (ואצ"ה-ותיקי ארבעים צליחות הכנרת) כוללת כ-25 חברים. השיאן הוא סוכן ביטוח שהחסיר עד כה רק שתי צליחות. זקן חברי העמותה נולד ב 1926. כמחצית מחברי העמותה הפכו את שגעון הצליחות וההתמדה בהן לפרויקט משפחתי, רב-דורי.

צליחות עממיות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צליחה עממית של נשים בלבד - צליחה שנתית המתקיימת ביום חול. זו יוזמה נשית פרטית של ויויאן גלזר, שהתקיימה לראשונה בשנת 2010 ומכוונת בעיקרה לנשים שאינן יכולות מסיבות דתיות או אחרות לקחת חלק בצליחה העממית הגדולה המתקיימת תמיד בשבת. בדומה לצליחה העממית הגדולה, המשתתפות יכולות לבחור בין מסלול קצר לארוך.[19]
  • צליחת צה"ל - זו הייתה צליחה שנתית שהתקיימה מספר מועט של פעמים, בשנות השישים-שבעים, במסלול לאורך חופה הדרום-מערבי של הכנרת באורך של כ 3.5 ק"מ שהסתיים בחוף צמח.[20]
  • צליחת הצלה קבוצתית - צליחה חצי שנתית, ביוזמת חברים מקיבוצי עמק הירדן, שהתקיימה בסמוך להקמת המדינה ובכמה שנים אחריה. המשתתפים בה חולקו לקבוצות של 5 שחיינים בכל אחת, ולכל קבוצה הוצמד חבר או חברה שלא ידע כלל לשחות, והקבוצה נבחנה ביכולת שלה לשחות איתו מחוף מעגן עד הסיום בחוף בית ירח, (סמרה של אז), מכאן שמה "צליחת ההצלה". צליחה זו נפסקה עם המעבר לפורמט של הצליחה העממית הגדולה ב-1954.

רשימת הצליחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר צליחה תאריך אזרחי תאריך עברי מספר משתתפים
1 12.10.1954 ט"ו בתשרי תשט"ו 226
2 ספט' 1955 סוכות תשט"ז 182
3 29.9.1956 ט"ו בתשרי תשי"ז 290
4 12.10.1957 י"ז בתשרי תשי"ח 250
5 4.10.1958 כ' בתשרי תשי"ט 286
6 ספטמבר 1959 סוכות תש"ך 335
7 8.10.1960 י"ז בתשרי תשכ"א 810[21]
8 30.9.1961 כ' בתשרי תשכ"ב 1,050[22]
9 20.10.1962 כ"ב בתשרי תשכ"ג 1,935
10 5.10.1963 י"ז בתשרי תשכ"ד 2,800
11 26.9.1964 כ' בתשרי תשכ"ה 3,750[23]
12 2.10.1965 ו' בתשרי תשכ"ו 5,300[24]
13 1.10.1966 י"ז בתשרי תשכ"ז 7,500
14 30.9.1967 כ"ה באלול תשכ"ז 9,000
15 21.9.1968 כ"ח באלול תשכ"ח 9,850
16 20.9.1969 ח' בתשרי תש"ל 9,550
17 26.9.1970 כ"ח באלול תש"ל 9,000
18 25.9.1971 ז' בתשרי תשל"ב 8,500
19 16.9.1972 ח' בתשרי תשל"ג 8,500
20 8.9.1973 י"א באלול תשל"ג 8,000
21 21.9.1974 ה' באלול תשל"ה 7,500
22 20.9.1975 ט"ו בתשרי תשל"ו 7,000
23 18.9.1976 כ"ג בתשרי תשל"ז 8,000
24 17.9.1977 ה' בתשרי תשל"ח 10,300
25 23.9.1978 כ"ב בתשרי תשל"ט 10,600
26 29.9.1979 ה' באלול תש"ם 8,400
27 27.9.1980 י"ז בתשרי תשמ"א 7,500
28 26.9.1981 כ"ז באלול תשמ"א 7,800
29 25.9.1982 ח' בתשרי תשמ"ג 7,700
30 3.9.1983 כ"ה באלול תשמ"ג 7,000
31 22.9.1984 כ"ו בתשרי תשמ"ה 7,800
32 21.9.1985 ו' בתשרי תשמ"ו 7,800
33 27.9.1986 כ"ג באלול תשמ"ו 6,500
34 19.9.1987 כ"ה באלול תשמ"ז 8,000
35 10.9.1988 כ"ח באלול תשמ"ח 7,500
36 23.9.1989 כ"ג באלול תשמ"ט 7,000
37 15.9.1990 כ"ה באלול תש"ן 7,200
38 7.9.1991 כ"ח באלול תשנ"א 6,700
39 19.9.1992 כ"א באלול תשנ"ב 5,500
40 4.9.1993 ז' בתשרי תשנ"ג 6,800
41 24.9.1994 י"ט בתשרי תשנ"ה 7,000
42 30.9.1995 ו' בתשרי תשנ"ו 6,200
43 21.9.1996 ח' בתשרי תשנ"ז 5,900
44 27.9.1997 כ"ה באלול תשנ"ח 5,000
45 26.9.1998 ו' בתשרי תשנ"ט 6,800
46 18.9.1999 ח' בתשרי תש"ס 6,500
47 9.9.2000 ט' באלול תש"ס 6,300
48 22.9.2001 ח' בתשרי תשס"ב 5,800
49 5.10.2002 כ"ט בתשרי תשס"ג 5,000
50 20.9.2003 כ"ג באלול תשס"ג 7,000
51 11.9.2004 כ'ה באלול תשס"ד 5,500
52 21.9.2005 כ' אלול תשס"ה 8,000
53 16.9.2006 כ"ג באלול תשס"ו 6,500
54 6.10.2007 כ"ד בתשרי תשס"ח 7,000
55 27.9.2008 כ"ז באלול תשס"ח 6,500
56 26.9.2009 ח' בתשרי תש"ע 8,000
57 2.10.2010 כ"ד בתשרי תשע"א 7,300
58 24.9.2011 כ"ה באלול תשע"א 12,000
59 15.9.2012 כ"ח באלול תשע"ב 13,000
60 5.10.2013 א' בחשוון תשע"ד 12,000[25]
61 20.9.2014 תשע"ה
62 19.9.2015 ו' בתשרי תשע"ו
63 17.9.2016 י"ד באלול תשע"ז 11,000
64 16.9.2017 כ"ה באלול תשע"ח[26]
65 15.9.2018 ו' בתשרי תשע"ט

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עליזה ווירץ חצתה את הכנרת, דבר, 10 בנובמבר 1942
    איך חציתי את הכנרת, דבר, 17 בנובמבר 1942
  2. ^ צליחת הכנרת, דבר, 22 ביולי 1943
  3. ^ האבא והסבא של האלופים קרני עם עד, 13 במרץ 2009,‏ mynet
  4. ^ צליחת הכנרת - 23 מתוך 25 צלחו, דבר, 25 ביולי 1943
  5. ^ תולדות חמש צליחות הכנרת, דבר, 3 באוגוסט 1958
  6. ^ ים כנרת - מרכז ספורט המים, דבר, 22 בספטמבר 1944
  7. ^ שיאים חדשים בצליחת הכנרת, דבר, 1 באוקטובר 1944
  8. ^ 37 שחיינים מזנקים הבוקר לצליחת הכנרת, דבר, 14 באוקטובר 1965
  9. ^ היום צליחת הכנרת ה-11, דבר, 21 באוקטובר 1970
  10. ^ יצחק יחזקאל, כיצד צלחתי את הכנרת לארכה, דבר, 4 ביוני 1948
  11. ^ דן פחטר, צליחת הכנרת לאורכה, דבר, 28 באוגוסט 1953
  12. ^ דן פחטר, עם יצחק יחזקאל מצמח לכפר נחום, דבר, 14 באוקטובר 1955
  13. ^ שתי צעירות צלחו את הכנרת לאורכה, על המשמר, 24 באוקטובר 1954
  14. ^ Unprecedented Perimeter Swim Around The Sea of Galilee, באתר World Open Water Swimming Association (באנגלית)
  15. ^ סרטונים Around Sea of Galilee Swim, 22-24 Oct 2020, ב-youtube‏ 27 באוקטובר 2020
  16. ^ גדעון אברהם, 100 מטר מקו הגמר נטל יוחאי ליפשיץ את הבכורה, מעריב, 30 בספטמבר 1980
  17. ^ הבוקר: צליחת הכנרת התחרותית, מעריב, 4 באוקטובר 1982
  18. ^ דני זילברשטיין, יוחאי: הכנרת שלי, מעריב, 3 בספטמבר 1985
  19. ^ עמיחי אתאלי, הנשים הדתיות לא מוותרות על החתירה, באתר nrg‏, 1 במאי 2011
  20. ^ צליחת הכנרת מטעם צה"ל ב-30 באוגוסט, דבר, 15 באוגוסט 1971
    מאיר הראובני, פרסי צליחת צה"ל לשחייני חיל הים, מעריב, 22 באוגוסט 1973
  21. ^ צבי לביא, 810 איש צלחו את הכנרת, מעריב, 8 באוקטובר 1960
  22. ^ צבי לביא, למעלה מאלף צלחו הכנרת, מעריב, 1 באוקטובר 1961
  23. ^ ש. רפפורט, כולם הגיעו ראשונים, מעריב, 2 באוקטובר 1964
  24. ^ 5300 צלחו את הכנרת, מעריב, 3 באוקטובר 1965
    שמעון רפפורט, חצי ריבוא חצו את הכנרת, מעריב, 8 באוקטובר 1965
  25. ^ שחיין, אתר צליחת הכינרת 2014 (ארכיון)
  26. ^ אתר למנויים בלבד דניאל צ'צ'יק, צליחת הכנרת, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2017
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=צליחת_הכנרת&oldid=38530440"