צליל חום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צליל חוּם לפי אגדה אורבנית, הוא תדר בלתי נשמע, בין 5 ל-9 הרץ, אשר גורם לתהודה במעי וכפועל יוצא מכך מביא לאבדן שליטה בסוגרי המעי. במציאות לא קיימים "צלילים חומים".

יורגן אלטמן, חוקר מאוניברסיטת דורטמונד, מומחה לכלי נשק המבוססים על קול, אומר שאין כל ראייה לכך שצלילים בתדרים נמוכים מסף השמע האנושי משפיעים לרעה על בני אדם.[1]

יש לשים לב להבדל בין צליל חום לבין רעש חום (Brown Noise), שהוא רעש בעל ספקטרום מסוים, בדומה לרעש לבן או רעש ורוד.

תוכניות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוכנית הטלוויזיה הבריטית, "Brainiac", נטען שבצליל משתמשים הן משטרת יפן והן צבא צרפת. בהמשך בוצע ניסוי "צליל חום" ובו הושמע בעזרת מערכת הגברה ורמקול, צליל בתדר של 22.275 הרץ ובעוצמה מתחת ל-30 דציבלים לאדם היושב בשירותים. מתיאור המנחה ניתן להבין שהצליל אכן גרם לתופעה הצפויה.

בפרק 25 בעונה השלישית של התוכנית "מכסחי המיתוסים" נקבע שהמיתוס "מכוסח", ומדובר רק באגדה.

בפרק 17 בעונה השלישית של התוכנית "סאות' פארק", "הקונצרט העולמי", הושמע במהלך הקונצרט צליל חום שגרם לכלל אוכלוסיית העולם לצורך בריקון המעי ללא שליטה.

בפרק החמישי בעונה הראשונה של התוכנית "פאר טי.וי.", חלקו השני של הפרק עוסק בלהקת המטאל של פאט אד, אשר באחת מהופעותיה מוצא מרווין את הצליל החום, ודבר זה מביא לפרסום הלהקה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]