צמחונות וטבעונות לפי מדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: עקבות תרגום מכונה בפרקי המדינות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: עקבות תרגום מכונה בפרקי המדינות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
טאלי צמחוני מרג'סטאן, הודו. מכיוון שדתות הודיות רבות מקדמות צמחונות, המטבח ההודי מציע מגוון רחב של מעדנים צמחוניים
בודהיסטים השפיעו על תוספות צמחוניות קוריאניות

צמחונות וטבעונות לפי מדינה היא השוואה בין נוהלי תזונה צמחוניים וטבעוניים בין מדינות. על ידי זאת ניתן לזהות תקני מזון, חוקים וגישות תרבותיות כלליות של תזונה צמחונית. במדינות מסוימות יש מסורות תרבותיות או דתיות חזקות המקדמות צמחונות, כמו בהודו, בעוד שבמדינות אחרות יש דאגות אתיות חילוניות, כולל זכויות בעלי חיים, שמירה על איכות הסביבה ובריאות. במדינות רבות, חוקי תיוג המזון מקלים על צמחונים לזהות מזונות התואמים לתזונה שלהם[1].

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Vegetarianism as a percentage of the population
מפה מקודדת בצבע המציינת צמחונות כאחוז מאוכלוסיית העולם

בבריטניה בשנת 2018 נאמד ניהול אורח חיים טבעוני בכ־7% מהאוכלוסייה הלאומית. צמחונים, טבעונים וקטגוריות "חצימחונים" (חצי צמחונים) אחרות הוערכו בשנת 2018 בכ־25% מאוכלוסיית העולם.

כל האחוזים בטבלה הבאה הם הערכות גולמיות.

מדינה דיאטה צמחונית (%) מספר ממוצע של צמחונים שנת אוסף הנתונים דיאטה טבעונית (%) מספר הטבעונים שנת אוסף הנתונים הערה
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 5% 2,150,000 2017[2]
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 5%–11% 2,100,000 2010[3] 2018[4] 2019[5] 2% 2019[5] בשנת 2016, סקר בקרב האוסטרלים מצא כי 11.2% מהנשאלים הסכימו כי "האוכל שאני אוכל הוא הכול, או כמעט כולו, צמחוני." בעיתון האוסטרלי של שנת 2010 נמצא כי 5% מהנשאלים היו צמחונים, ו־2% היו "צמחונים קפדניים", כלומר הם טבעונים.
אוסטריהאוסטריה אוסטריה 9% 765,000 2018[6]
בלגיהבלגיה בלגיה 7% 800,000 2018[7] [8]
ברזילברזיל ברזיל 14% 29,260,000 2018[9] 3% 6,330,660 2018[9][10] אחוז טבעוני נגזר ממשיבים מהטבעונים והצמחונים בלבד,[10] עקב הטיה בגישה, ומחושב בראש הסקר של IBOPE(אנ')[9]
קנדהקנדה קנדה 9.4% 3,411,000 2016[11] 2.3% 835,000 2016[11]
צ'ילהצ'ילה צ'ילה 6% 1,500,000 2018[12]
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין 4%–5% 54,428,000–68,035,000 2013[13] 2014[14]
צ'כיהצ'כיה צ'כיה 2% 200,000 1999[15]
דנמרקדנמרק דנמרק 5% 250,000 2019 [16]
פינלנדפינלנד פינלנד 2%–6% 108,000–329,000 2018[17] 0.5% 27,000 2018[17]
צרפתצרפת צרפת 5% 3,300,000 2018[18] 0.25% 160,000 2018[18]
גרמניהגרמניה גרמניה 10% 8,000,000 2018[19] 1.6% 1,300,000 2018[19]
יווןיוון יוון 2% 200,000 2019 0.8% 80,000 2019[20]
הודוהודו הודו 31% 375,000,000 2012[21]2014[22] 2014[23] 2018[24]
אירלנדאירלנד אירלנד 4.3%–8.4% 153,500 2018[25][26] 2.0%–4.1% 146,500 2018[25][26] 8.2% מהאוכלוסייה האירית הגדירו את עצמם כ"גמישים" ב־2018[27]
ישראלישראל ישראל 13% 1,046,000 2015[28][29] 5% 421,000 2014[28][29]
איטליהאיטליה איטליה 7.1%–10% 4,246,000 2009[30] 2015[31] 0.6% – 2.8% 400,000–1,680,000 2015[31][32]
ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה 10% 280,000 2015[33] רוב הצמחונים הללו הם ראסטפארים
יפןיפן יפן 4.7% 18,370,300 2014[34] 2.7% 2014[34]
לטביהלטביה לטביה 3%–5% 60,000–100,000 2018[35]
מקסיקומקסיקו מקסיקו 20% 25,000,000 2018[36] 2016[37] 9% 11,070,000 2016[37]
הולנדהולנד הולנד 5% 800,000 2016[38] 2017[39] 2018[40] 0.7% 120,000 2019[41]
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 10.3% 463,500 2019[42]2002[43] 2016[44]
נורווגיהנורווגיה נורווגיה 2%–4% 100,000–200,000 2017[45] 0.2% - 0.4% 10,000 - 20,000 2004 6% מהאוכלוסייה הנורווגית הגדירו את עצמם כ"גמישים" ב־2017[27]
הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים 5% 5,000,000 2014[46] 2% 2,000,000 2014
פוליןפולין פולין 8% 3,072,000 2016[47] 7% 2,688,000 2016[47]
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 1.2% 120,000 2017[48] 0.6% 60,000 2018[49] סקר שערכה חברת מחקר השיווק Nielsen Corporation (אנ')
רוסיהרוסיה רוסיה 3%–4% 4,380,000–5,840,000 2014[50][51]
סלובניהסלובניה סלובניה 1.4%–1.6% 28,922–33,054 2007/2008[52] 0.3% - 0.5% 6,197–10,329 2007/2008[52] קבוצת גיל: 18–65; מדגם מייצג; נתונים בלתי משוחדים (סקר שנערך על ידי המכון הלאומי לבריאות הציבור); נתונים חדשים יהיו זמינים בקרוב (2018/2019/2020).
דרום קוריאהדרום קוריאה דרום קוריאה 3% 1,500,000 2017[53]
ספרדספרד ספרד 1.5% 697,000 2017[54] 0.2% 93,000 2017[54] אוכלוסייה בוגרת
שוודיהשוודיה שוודיה 10% 969,000 2014[55] 4% 388,000 2014 מבוסס על סקר טלפוני של 1,000 איש.
שווייץשווייץ שווייץ 14% 1,176,156 2017[56] 3% 252,033 2017[56]
טאיוואןטאיוואן טאיוואן 14% 3,297,011 2015[57] 2016[58] 2017[59] 2019[60]
תאילנדתאילנד תאילנד 3.3% 2,300,000 2015[57] 2016[58] 2017[59]
אוקראינהאוקראינה אוקראינה 5.2% 2,000,000 2017[61]
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת 7% 3,250,000 2018[62] 1.16% 600,000 2018[63] אף על פי שסקרים אחרים טוענים למספרים גבוהים יותר (למשל 7% טבעונים, 14% צמחונים), הנתונים הסטטיסטיים של החברה הטבעונית אמינים יותר.[62]
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 5%–8% 12,646,000–20,233,000 2018[64] 3% 7,588,000 2018[64] "תוצאות סקר גאלופ זה מבוססות על ראיונות טלפוניים שנערכו בין התאריכים 1–11 ביולי 2018, עם מדגם אקראי של 1,033 מבוגרים, בני 18 ומעלה, המתגוררים בכל 50 המדינות בארצות הברית ובמחוז קולומביה."[64]
וייטנאםוייטנאם וייטנאם 10% 9,000,000 2011[65]

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכיחות של צמחונות מוסרית קפדנית באפריקה מדווחת כנמוכה מכיוון שרוב המזון המסורתי מורכב מבשר, בעוד שסקרים מדעיים חסרים. במדינות בצפון אפריקה יש מסורת של בישול בסגנון צמחוני, כאשר מרוקו, אלג'יריה, לוב ותוניסיה קשורות במיוחד לסוג בישול זה הכולל קוסקוס וירקות מתובלים[66]. מהגרים הודים לאפריקה, במיוחד בדרום אפריקה, הביאו עימם צמחונות שתועדה כבר בשנת 1895 במחוז נטאל. הכנסייה האורתודוקסית האתיופית מחייבת צום קבוע שבועי המחייב שמירה על תזונה צמחונית.[67][68]

אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימן צמחוני: תיוג חובה בהודו כדי להבדיל בין מוצרים צמחוניים (משמאל) לבין מוצרים שאינם צמחוניים (מימין).

בשנת 2007, נתונים סטטיסטיים על ידי האו"ם של ארגון המזון והחקלאות הצביעו על כך כי ההודים היו בעלי שיעור הצריכה הנמוך ביותר בעולם[69]. בהודו יש יותר צמחונים משאר העולם[70]. בהודו, בדרך כלל צמחונות היא שם נרדף ללקטו-צמחונות. מרבית המסעדות בהודו מבחינות בבירור ומשווקות את עצמן כ"לא צמחוניות", "צמחוניות" או "צמחוניות טהורות". בדרך כלל יש שפע של מסעדות צמחוניות, ואפשר למצוא בדרך כלל אפשרויות צמחוניות רבות. במטבח המסורתי לא משתמשים במרכיבים על בסיס בעלי חיים (למעט חלב ודבש) כמו שומן, ג'לטין ומלאי בשר. הודו תכננה מערכת לסימון מאכלים העשויים רק מרכיבים צמחוניים, עם נקודה ירוקה בריבוע ירוק. סימן של נקודה חומה בריבוע חום משדר כי נעשה שימוש בכמה מרכיבים על בסיס בעלי חיים (בשר, ביצה וכו'). מוצרים כמו דבש, חלב או נגזרות ישירות שלו מסווגים תחת הסימון הירוק[71].

על פי סקר משנת 2006, 31% מההודים צמחונים ואילו 9% נוספים צורכים ביצים (אובו-צמחונות).[72] בקרב הקהילות השונות, הצמחונות הייתה הנפוצה ביותר בקרב ברהמינים, לינגייט, קהילת וישנוב, קהילת ג'יין, ושכיחותה פחות בקרב מוסלמים (3%) ותושבי מדינות החוף. סקרים אחרים שהובאו על ידי FAO[73] ו־USDA[74][75] מעריכים כי 40% מהאוכלוסייה ההודית הם צמחונים. סקרים אלה מצביעים על כך שאפילו הודים שאוכלים בשר, עושים זאת לעיתים רחוקות, כאשר פחות מ־30% צורכים אותו באופן קבוע, אם כי הסיבות בעיקרן תרבותיות.[75] במדינות בהן צמחונות נפוצה יותר, צריכת החלב גבוהה יותר וקשורה להתמדה בלקטאז. זה מאפשר לאנשים להמשיך לצרוך חלב לבגרות ולהשיג חלבונים המחליפים בשר, דגים וביצים באזורים אחרים[76][77]. סקר רשמי שערכה ממשלת הודו, עם גודל מדגם של 8858 ומסגרת המפקד בשנת 2011, הצביע על אוכלוסיית הצמחונים בהודו כ28–29 אחוזים מכלל האוכלוסייה[78]. בהשוואה לסקר דומה שנערך כמעט עשור קודם לכן, האוכלוסייה הצמחונית בהודו גדלה[79].

על פי סקר שפורסם בשנת 2014 על ידי הרשם הכללי בהודו, בראג'סטאן קיים האחוז הגדול ביותר של הצמחונים: 74.9%. מדינות אחרות עם צמחונים כוללות את הריאנה (69.25%), פנג'אב (66.75%), גוג'ראט (60.95%), מאדהיה פרדש (50.6%), אוטר פרדש (47.1%), מהאראשטרה (40.2%), דלהי (39.5%), ג'אמו וקשמיר (31.45%), אוטראקהאנד (27.35%), קרנאטקה (21.1%), אסאם (20.6%), צ'האטיסגאר (17.95%), ביהר (7.55%), ג'הרקאנד (3.25%), קרלה (3.0%), אודישה (2.65%), טאמיל נאדו (2.35%), אנדרה פרדש (1.75%), מערב בנגל (1.4%) וטלנגאנה (1.3%)[80].

הגידול האחרון בענף הקמעונאות המאורגן בהודו נפגע גם הוא במחלוקת כלשהי, מכיוון שיש צמחונים שדורשים סופרמרקטים ללא בשר.

בשנת 2016 הודיע משרד התיירות, ממשלת הודו, על ההחלטה להעניק לסטודנטים, בכמה מהמוסדות לניהול בתי מלון, טכנולוגיית קייטרינג ותזונה יישומית (IHMCTANs), אפשרות לבחור רק בישול צמחוני. IHMCTANs אלה ממוקמים באחמדאבאד, בופאל וג'איפור. בשנת 2018 הודיעה המועצה הלאומית לניהול מלונות וטכנולוגיית קייטרינג (NCHMCT) כי כל IHMCTAN יציעו אפשרות צמחונית החל משנת 2018 ואילך[81][82][83].

מחקר משנת 2018 שנערך על ידי השבועון Economic and Political Weekly (אנ') ידי האנתרופולוג האמריקני בלמורלי Natrajan והכלכלן מבוסס הודו סוראג' יעקב, מעלה כי אחוז הצמחונים עשוי להיות קרוב יותר ל-20%; המחקר טוען כי התייחסות לאכילת בשר מבוצעת באופן לא מועט מכיוון שצריכת בשר, בעיקר בקר, "נקלעת למאבקי זהות תרבותית, פוליטית וקבוצתית בהודו"[84].

סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסין צריכת הבשר גדלה במהירות ואילו מספר קטן אך גדל של צעירים בערים גדולות הם טבעונים.[13] כ־4 עד 5 אחוז מהסינים הם צמחונים.[13] עם זאת, בסקר שערכו חוקרי SJTU, רק 0.77 אחוזים מהנשאלים הגדירו עצמם צמחונים.

סיני יליד, שנמצא בדרך כלל תחת התווית של הטאואיזם (אם כי זה נוטה לבלבל את הדת הילידית עם בית הספר לפילוסופיה דאואיסט, המיוצג על ידי לאוצו, צ'אנגצו ואחרים), הוא סוג של אנימיזם. בדומה לשינטואיזם ביפן, אף כי אסור להרוג ולאכול בעלי חיים הוא נחשב לטמא.

טקסטים סיניים קלאסיים הצביעו על תקופת הימנעות מבשר לפני התחייבות בעניינים בעלי חשיבות רבה או בעלי משמעות דתית.

עם זרם ההשפעות הבודהיסטיות, הצמחונות הפכה פופולרית יותר, אך יש הבחנה – הצמחונות הדואיסטית מבוססת על תפיסת טוהר, ואילו הצמחונות הבודהיסטית מבוססת על הבסיסים הכפולים להימנע מהרג ולהכניע את הכפיפות של האדם לחושים. בגלל זה, הגיעו שני סוגים של "צמחונות" - האחד בו אחד נמנע מאכילת בשר, והשני נמנע מאכילת בשר כמו גם שום, בצל ואוכלים אחרים בעלי טעם עז. צמחונות שהושפעו על ידי בודהיזם זה ידוע ומתורגל על ידי כמה מאז המאה ה־7 לפחות.

בראשית המאה העשרים ראו כמה אינטלקטואלים הדוגלים בצמחונות כחלק מתוכנית הרפורמה שלהם בסין, ולא רק פוליטית. ההוגה האנרכיסטי לי שיזנג(אנ'), למשל, טען שמוצרי טופו וסויה הם בריאים יותר ויכולים להיות ייצוא רווחי. ליאנג שומינג(אנ'), פילוסוף ופעיל רפורמה, אימץ תזונה צמחונית בעיקרון, אך לא קידם אחת למען אחרים. בשנים האחרונות חלה התחייה בערים בקרב מעמד הביניים המתהווה[85].

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר של משרד הבריאות הישראלי בשנת 2001 מצא כי 7.2% מהגברים ו־9.8% מהנשים היו צמחונים. אף על פי שהצמחונות נפוצה למדי, הכמות האחוזית של הצמחונים בפועל בישראל עשויה להיות נמוכה יותר – תעשיית המזון הישראלית העריכה אותה בכ־5%[86]. בשנת 2010, מחקר אחד מצא כי 2.6% מהישראלים היו צמחונים או טבעונים.[87]

על פי סקר שערך העיתון גלובס וכן ערוץ 2 ב־2015, 8% מהאוכלוסייה בישראל היו צמחונים ו־5% טבעונים. 13% שוקלים להפוך לטבעונים או לצמחונים. בסקר שהתפרסם באתר ynet ב-2016, רק 4.7% מהאוכלוסייה דיווחו שהם צמחונים ו-1.7% דיווחו שהם טבעונים[88]. תל אביב ניצחה את ברלין, ניו יורק וצ'נאי בתור היעד המוביל למטיילים טבעונים, על פי אתר האוכל האמריקאי The Daily Meal (אנ').[87][89] ב-1958 הוקם בישראל יישוב בעל אורח חיים צמחוני טבעוני - אמירים.

סימון מוצר כטבעוני או צמחוני לא מוכר בחוק בישראל, אם כי מוצרים רבים מסומנים בתו העמותה הישראלית "Vegan Friendly", וכך מזוהים בישראל כטבעוניים.

כיום בישראל קיימת מודעות רבה לטבעונות וצמחונות וקיימות עמותות ישראליות רבות למען זכויות בעלי חיים כמו צער בעלי חיים, תנו לחיות לחיות ועוד; צמחונות וטבעונות כמו Vegan Friendly, אנימלס (לשעבר אנונימוס) ועוד; בנוסף קיים בישראל "המטה לקידום טבעונות בצה"ל", שמייצג את החיילים הטבעונים בצה"ל, ופועל עבור הנגשת מאכלים טבעוניים, מדים צבאיים (כדוגמת כומתות ונעליים צבאיות שאינן עשויות מחומרים מן החי) וכדומה.

מלזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסעדה צמחונית בג'והור, מלזיה.

תזונה צמחונית מסווגת כלקטו-צמחונות, צמחונות אובו-לקטו וטבעונות בכלל. הסיבות להיות צמחוני כוללות השפעה של חברים ובני משפחה, דאגה מהתחממות כדור הארץ, סוגיות בריאותיות וניהול משקל, דת ורחמים לבעלי חיים, בסדר יורד של חשיבות[90].

סינגפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורז, פטריות, ירקות הם חלק מתמציות התזונה, מעורבב עם מגוון עשיר של תבלינים, קוקוס, ליים ותמרינד. נזירים סיניים בודהיסטים הם צמחונים או טבעונים. סינגפור היא גם המטה של רשת המזון המהיר הבינלאומית, הצמחונית, הראשונה בעולם, VeganBurg[91]. הקהילות הגדולות יותר של צמחונים וטבעונים בסינגפור הן החברה הצמחונית (VSS (אנ')) ו־SgVeganCommunity. למקומות צמחוניים וטבעונים יש תפקיד פעיל בגסטרונומיה של סינגפור.

טאיוואן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם יותר מ־6,000 מקומות אכילה צמחוניים בטאיוואן[92]. חוקי תיוג המזון במדינה למזון צמחוני הם המחמירים ביותר בעולם, מכיוון שכ־2 מיליון תושבים טייוואים אוכלים אוכל צמחוני[93]. תנועה פופולרית של "יום צמחוני אחד בכל שבוע" הומלצה ברמה הלאומית[94], ובמישור המקומי, אפילו גופי ממשל מעורבים, כמו מועצת החינוך בעיר טאיפיי[95].

תאילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאילנד, ישנם יותר מ־908 מקומות אכילה צמחוניים.

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרה של צמחונות ברחבי אירופה אינה אחידה, מה שיוצר את הפוטנציאל לתוויות מוצרים לא מדויקות.[1] ברחבי אירופה משתמשים במרכיבים שאינם צמחוניים במוצרים כמו בירה, יין (קליפות ג'לטין וסרטנים בין השאר) וגבינה (רנט).

בלגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז מאי 2009 הייתה גנט שבבלגיה העיר הראשונה בעולם עם "יום צמחוני" שבועי[96].

מחקר שסקר 2,436 אנשים בלגיים מצא כי "21.8% מהנשאלים האמינו שצריכת בשר אינה בריאה. 45.6% מהנשאלים האמינו כי עליהם לאכול פחות בשר." הסיבות העיקריות לכך שאנשים הביעו עניין בתזונה מבוססת צמחיים יותר היו מטעמים וטעמים הקשורים לבריאות. מרבית הצמחונים הסקרנים חושבים שתעשיית הבשר מזיקה לכוכב הלכת, בעוד שיותר ממחצית מהלא-צמחונים שנסקרו אינם מסכימים עם הצהרה זו[97].

פינלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב בתי הספר בערים בפינלנד מוצעות לתלמידים שתי אפשרויות, ארוחה צמחונית וארוחה לא צמחונית, בארבעה ימי לימודים בשבוע, ויום אחד בשבוע הם יכולים לבחור בין שתי ארוחות צמחוניות, לכיתות א' עד י"ב. בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות, בין 10 ל־40 אחוזים מהתלמידים העדיפו אוכל צמחוני בשנת 2013[98][99]. צמחונות היא הפופולרית ביותר בבתי ספר לאומנויות תיכוניות בהן בחלק מבתי הספר למעלה ממחצית התלמידים היו צמחונים בשנת 2013[100].

צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפת לא ידועה כידידותית כלפי צמחונים שכן ארוחות הצהריים בבתי הספר הציבוריים חייבות להכיל "מינימום של 20% מהארוחות המכילות בשר ו־20% המכילות דגים, והשאר מכיל ביצה, גבינה או חלקים פנימיים." מחקר תיאבון מצא שנשים צרפתיות מקבלות יותר צמחונות מאשר גברים צרפתיים[101].

היה סכסוך בין טבעונים לחקלאים בדרום צרפת. איגוד איכרים המכונה "ריאדינה קואורדינציה" דגל בצרפתים להמשיך לאכול בשר דרך הסיסמה "כדי להציל איכר עני, אכלו [אדם] טבעוני."[102]

גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1889, "קונגרס Veg הבינלאומי" הראשון נפגש בקלן, גרמניה[103].

בשנת 2016 התגלה בגרמניה כי בה יש את האחוז הגבוה ביותר של צמחונים (7.8 מיליון, 10%) וטבעונים (900,000, 1.1%) במערב המודרני. סקר שנערך על ידי "פורסה (אנ')" גילה גם כי כ־42 מיליון איש בגרמניה מזדהים כגמישים המכונים "צמחונים במשרה חלקית". אנשי מקצוע בסוכנויות הגרמניות מעריכים כי עד 2020 למעלה מ 20% מהגרמנים יאכלו בעיקר צמחוני. הסיבה לכך שהצמחונות נפוצה כל כך בגרמניה אינה מוסכמת על כך, אך נראה כי התנועה חוותה צמיחה רבה מהקידום בתקשורת והצעת אפשרויות נוספות שאינן בשריות[104].

הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה המתועדת של הצמחונות החלה עם האגודה הצמחונית ההונגרית (HVS), שנוסדה בשנת 1883. במהלך תקופה זו, צמחונות הייתה פופולרית מכיוון שהעדיפו רעיונות ניו-אייג' ומערכות אמונה נגדית. בשנת 1911 נפתחה המסעדה הצמחונית ההונגרית הראשונה ב־Vámház köút. בשנות החמישים הפסיקה ה־HVS את הפעילות והצמחונות בתרבות הפופולרית פחתה. הצמחונות ההונגרית קמה לתחייה מאוחר יותר בשנת 1989 עם נפילת הסוציאליזם. "אחימסה אגודה צמחונית הונגרית של וספרם" נוסדה בסוף שנות ה־90[105].

הולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר הראה כי מספר הצמחונים מתוך אוכלוסייה של כמעט 16.5 מיליון איש גדל מ־560,000 בשנת 2004 ל-720,000 בשנת 2006. מספרם של "צמחונים חלקיים" גדל גם הוא במהירות; כ־3.5 מיליון אזרחים הולנדיים נמנעים מאכילת בשר כמה ימים בשבוע.

בשנת 2006 דווח כי מכירות תחליפי הבשר גדלה בשנה בכ-25% – מה שהפך אותו לאחד השווקים הצומחים ביותר בהולנד.[106] בסופרמרקטים ובחנויות, לעיתים יש צורך לקרוא את האותיות הקטנות על מוצרים על מנת לוודא כי אין מרכיבים שמקורם מהחי. עם זאת, יותר ויותר, מוצרים צמחוניים מסומנים בשם "V-label" הבינלאומי, עליו מפקח האיגוד הצמחוני ההולנדי Vegetarisch Keurmerk[107].

פולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירת פולין, ורשה, נמצאת במקום ה־7 ברשימת הערים הטבעוניות המובילות בעולם שפורסמה על ידי HappyCow בשנת 2017.[108]

פורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 נאמד מספר הצמחונים בפורטוגל בכ־30,000; לפחות כ־0.3% מהאוכלוסייה. בשנת 2014 הוערך המספר בכ־200,000 איש.[109] בשנת 2017 גדל מספר הצמחונים הפורטוגלים ל־120,000 המהווים 1.2% מהאוכלוסייה. מוצרים טבעוניים וצמחוניים כמו חלב סויה, יוגורטי סויה, חלב אורז וטופו זמינים באופן נרחב בחנויות הגדולות ונמכרים ברחבי הארץ.

רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידי הכנסייה האורתודוקסית הרומנית מקפידים על צום במהלך מספר תקופות לאורך השנה הכנסייתית בסך רוב השנה. כמיטב המסורת הרומנית האורתודוקסית, מסורים שומרים על תזונה ללא מוצרים מן החי בתקופות אלה. כתוצאה מכך מאכלים טבעוניים נמצאים בשפע בחנויות ובמסעדות; עם זאת, רומנים עשויים שלא להכיר תזונה טבעונית או צמחונית כבחירת אורח חיים במשרה מלאה[110].

רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמחונות ברוסיה זכתה לראשונה להתבלטות בשנת 1901 עם פתיחתה של החברה הצמחונית הראשונה בסנט פטרסבורג. הצמחונות החלה לגדול במידה רבה לאחר קריסת ברית המועצות בשנת 1991. צמחונים רוסים נמצאו בעיקר אלה בעלי אמון והשכלה[111].

ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ע"פ ארגון The Green Revolution, מספר המסעדות וחנויות המזון המיועדות באופן בלעדי, או חלקית, לצמחונים וטבעונים הוכפל יותר משנת 2011, עם סך כולל של 800 בסוף 2016[112].

בריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הצמחונית הוקמה בבריטניה בשנת 1847. בשנת 1944 התפלגה כת מהקבוצה והקימה את החברה הטבעונית[113].

מחקר שנערך ב-2018 על ידי comparethemarket.com מצא שכ־7% מהבריטים היו טבעונים ואילו 14% היו צמחונים[114]. עם זאת, תוצאות המחקר נחקרות על ידי האגודה הטבעונית בבריטניה שגילתה שהמדגם מבוסס על 2,000 איש בלבד[115]. על פי הסקר הגדול יותר של האגודה הטבעונית, מספר הטבעונים גדל פי ארבעה מ-2014–2018; בשנת 2018 היו בבריטניה כ־600,000 טבעונים, שהם 1.16% מכלל האוכלוסייה הבריטית. בנוסף לכך, 31% אוכלים פחות בשר – מסיבות בריאותיות או אתיות, ו־19% אוכלים פחות מוצרי חלב.

ההרשמות לקמפיין Veganuary כמעט הוכפלו בשנת 2019, כאשר 250,000 איש נרשמו. לשם השוואה היו 168,500 משתתפים בשנת 2018; 59,500 בשנת 2017; 23,000 בשנת 2016; 12,800 בשנת 2015; ו־3,300 בשנת 2014.

על פי קנטר וורלדנפל, 29% מכל ארוחות הערב בבריטניה הן כיום טבעוניות או צמחוניות.

במהלך חודש ינואר 2018, קנה אחד מכל 10 קונים ארוחה מוכנה ללא בשר, מה שהגדיל את המכירות ב־15% בהשוואה לינואר 2017. מכירות הירקות, כמו תרד וחציל, עלו גם הם ב־43% ו־23% בהתאמה.

צפון אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום בקנדה הצמחונות בעלייה. בשנת 2018, סקר שנערך על ידי אוניברסיטת דלהוסי, בראשות החוקרת הקנדית סילבין שרלבוייס, מצא כי 9.4% מהבוגרים הקנדים החשיבו את עצמם כצמחונים.[116] 2.3 מיליון אנשים בקנדה הם צמחונים וזה גידול לעומת 900,000 לפני 15 שנה. 850,000 אנשים נוספים מזהים עצמם טבעונים. מרבית הצמחונים בקנדה הם מתחת לגיל 35, כך ששיעור הצמחונות צפוי להמשיך לעלות.[116][117] זו עלייה מ־4.0% מהמבוגרים שהיו צמחונים, על פי מידע מ־2003.[118]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 אחוז אחד מאזרחי ארצות הברית תיארו את עצמם כצמחונים[119]. בשנת 2008 מצא האריס אינטראקטיב כי 3.2% הם צמחונים ו־0.5% טבעונים[120]. מכירות המזון הצמחוני האמריקני (תחליפי חלב כמו חלב סויה ותחליפי בשר כמו חלבון צמחי) הוכפלו בין 1998 ל־2003 והגיעו ל־1.6 מיליארד דולר בשנת 2003[121].

על פי דיווח ב-2017, מספר הצרכנים המתיימרים לטבעונים עלה בארצות הברית ל-6%. בשנת 2015 סקר הסקר הארצי של האריס בקרב 2,017 מבוגרים בני 18 ומעלה מצא ששמונה מיליון אמריקאים, או 3.4%, אכלו תזונה צמחונית בלבד, וכי מיליון, או 0.4%, אכלו באופן טבעוני בהחלט.[122]

ילדים אמריקאים רבים שהוריהם עוקבים אחר תזונה צמחונית עוקבים אחריהם בגלל סיבות דתיות, סביבתיות או אחרות.[123] בהערכה הראשונה של הממשלה[124] לכמה ילדים נמנעים מבשר, המספר הוא בערך 1 לכל 200[125][126]. סקר ה-CDC כלל ילדים בגילאי 0 עד 17 שנים.

על פי החוק האמריקני, אריזות המזון מוסדרות על ידי מנהל המזון והתרופות, ובאופן כללי יש לתייג אותן עם רשימת כל מרכיביה[127][128]. עם זאת, ישנם יוצאים מן הכלל. לדוגמה, אין צורך לרשום מרכיבי עקבות מסוימים שהם "מרכיבים של מרכיבים"[129].

אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוסטרליה, חלק מהיצרנים שמכוונים לשוק הצמחוני מסמנים את מזונם באמירה "מתאים לצמחונים"; עם זאת, עבור מזונות המיועדים לייצוא לבריטניה, תיוג זה יכול להיות לא עקבי מכיוון שתמציות טעם ברשימות המרכיבים אינן צריכות לציין אם הן מקורן מן החי. כיוון שכך, "טעם טבעי" יכול להיגזר ממקורות צמחיים או בעלי חיים.

ארגונים לזכויות בעלי חיים מקדמים תזונה טבעונית וצמחונית. "השבוע הצמחוני" נמשך בין התאריכים 1–7 באוקטובר מדי שנה[130], וחברות המזון מנצלות את המספר ההולך וגדל של צמחונים על ידי הפקת חלופות ללא בשר של מנות פופולריות, כולל בנגרז אנד מאש וספגטי בולונז[131].

סקר שנערך ב־Newspoll ב־2000 (בהזמנת Sanitarium) מראה כי 44% מהאוסטרלים מדווחים על אכילת ארוחת ערב אחת ללא בשר אחת בשבוע, בעוד 18% אמרו שהם מעדיפים ארוחות על בסיס צמחי.

ניו זילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לאוסטרליה, בניו זילנד המונח "צמחוני" מתייחס לאנשים שאינם אוכלים בשר מן החי כמו חזיר, עוף ודגים; הם עשויים לצרוך מוצרים מן החי כמו חלב וביצים. לעומת זאת, המונח "טבעוני" משמש לתיאור מי שלא אוכל או משתמש בתוצרי לוואי כלשהם של בעלי חיים[132]. בשנת 2002 היוו הצמחונים של ניו זילנד מיעוט של 1–2 אחוזים מכלל 4.5 מיליון התושבים במדינה.[43] עד 2011 רועי מורגן ריסירץ' טען שמספר הניו זילנדים שאוכלים תזונה צמחונית "כולה או כמעט כולה" עמד על 8.1%, וצמח ל־10.3% בשנת 2015 (עם מספר הגברים שגדל בעיקר, עלייה של 63% מ־5.7% ל־9.3%).[44] בניו זילנד קיימת תנועה מספיק חזקה לצמחונות, שיצרה ביקוש משמעותי מספיק להקמת מספר קמעונאים צמחוניים וטבעוניים[133].

מכיוון שניו זילנד ואוסטרליה פועלות יחד ליצירת תקני מזון נפוצים (כפי שניתן לראות בתקן המזון אוסטרליה ניו זילנד (FSANZ) ובקוד תקני המזון של אוסטרליה ניו זילנד), קיימת גם אי בהירות רבה סביב מרכיבי "הטעם הטבעי"[134].

דרום אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סקר של נילסן בנושא העדפות המזון משנת 2016, הצמחונים מהווים 8% והטבעונים 4% מהאוכלוסייה ברחבי אמריקה הלטינית[135]. ברחבי היבשת יש אלפי מסעדות טבעוניות וצמחוניות[136].

ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 טענה מארלי ווינקלר, נשיאת החברה הצמחונית הברזילאית, כי 5% מהאוכלוסייה צמחונים.[137] פי סקר שנערך בשנת 2012 על ידי המכון הברזילאי לחוות דעת וסטטיסטיקה ציבורית, 8% מהאוכלוסייה, או 15.2 מיליון איש, הזדהו כצמחונים.[138] בעיר סאו פאולו היו הכי הרבה צמחונים במונחים מוחלטים (792,120 תושבים), ואילו בפורטלזה היה האחוז הגבוה ביותר, 14% מכלל האוכלוסייה[139]. סקר חדש שנערך על ידי המכון הברזילאי לחוות דעת וסטטיסטיקה ציבורית בשנת 2018 הראה כי שיעור האוכלוסייה המזדהה כצמחונית עלה ל־14% (עלייה של 75% ביחס לשנת 2012), המייצגת 29 מיליון איש[140].

מארלי ווינקלר טוענת כי הסיבות המרכזיות לבירוא יערות האמזואנס הן גידול בעלי חיים נרחב (בעיקר בקר) וגידולי סויה, רובן לשימוש כבעלי חיים, ואחוז מזערי לעיבוד שמן מאכל (היות שצריכה ישירה של בני אדם לשימוש כאוכל כמעט זניח)[141], טענות שידועות לרוב כבסיס.[142][143]

כמו בקנדה, צמחונות (vegetarianismo) הוא בדרך כלל שם נרדף לצמחונות אובו-לקטו, צמחונים הם לעיתים בטעות להניח להיות צמחודגיים (צמחונים שאוכלים דגים) או פולוטריארים שאוכלים בשר עוף או דגים, בהתאמה. אף על פי כן, טבעונות ופרגניזם הפכו כעת למיינסטרים במדינה, ונמצאים כמעט בכל משפחה[144]. על פי הדיווחים, הצמחונים הברזילאים נוטים להיות עירוניים, מהמעמד הבינוני או הגבוה,[137] וחיים במחצית הדרום המרכזית של המדינה. מאז שנות התשעים, ובמיוחד מאז שנות ה־2010, הופיעו מאות מסעדות טבעוניות וצמחוניות בערים הגדולות במדינה[145].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Guidance on vegetarian and vegan labelling". UK Government Food Standards Agency. נבדק ב-29 בדצמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Cómo es ser vegetariano en Argentina, el "paraíso" de la carne y el asado". BBC.com. 6 בינואר 2017. נבדק ב-6 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Vegetarians, vegans 'hated and bullied in Australia', author says". ABC. באוגוסט 2016. נבדק ב-13 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ http://www.roymorgan.com/findings/7944-vegetarianism-in-2018-april-2018-201904120608
  5. ^ 1 2 https://www.abc.net.au/news/2019-10-26/vegans-comprise-just-1-per-cent-of-the-population-survey-finds/11635306
  6. ^ "Umfrage: Zehn Prozent vegan oder vegetarisch". נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Bijna helft van de Belgen eet minder vlees dan een jaar geleden". DeMorgen.be (בהולנדית). נבדק ב-22 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ https://www.statista.com/statistics/807567/vegans-and-vegetarians-in-belgium-by-region
  9. ^ 1 2 3 "IBOPE 2018: Pesquisa do IBOPE aponta crescimento histórico no número de vegetarianos no Brasil". IBOPE/Sociedade Brasileira Vegetariana. במאי 2018. נבדק ב-1 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 "Mapa Veg – Censo Vegetariano e Vegano Brasileiro: Estatísticas". Mapa Veg (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-23 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Charlebois, Sylvain; McCormick, Maggie; Juhasz, Mark (2016). "Meat consumption and higher prices". British Food Journal. Emerald Group Publishing Limited. 118 (9): 2251–2270. doi:10.1108/bfj-03-2016-0121.
  12. ^ "Un 6% de la población chilena es vegetariana". eldesconcierto.cl (בספרדית). 2 במאי 2018. נבדק ב-2 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 3 Magistad, Mary Kay. Public Radio International, 27 June 2013, "Vegan lunch: Going meatless in Beijing". Accessed 26 January 2014.
  14. ^ https://timesofindia.indiatimes.com/world/china/Chinas-vegetarian-population-touches-50-million-Report/articleshow/29725767.cms
  15. ^ "Czech 'veggie month' spotlights a meat-free lifestyle". Česká pozice. 10 באוקטובר 2011. נבדק ב-24 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "STATISTIK OM VEGETARISK LEVEVIS I DANMARK". vegetarisk.dk. 5 בספטמבר 2020. נבדק ב-5 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 Jallinoja, Piia. "What do surveys reveal about the popularity of vegetarian diets in Finland?". versuslehti.fi. נבדק ב-14 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 "En France, le végétarien est plutôt... une femme trentenaire". o.nouvelobs.com. אורכב מ-המקור ב-3 ביולי 2018. נבדק ב-18 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 "Anzahl der Veganer und Vegetarier in Deutschland". Vebu.de. אורכב מ-המקור ב-2018-06-12. נבדק ב-8 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ ""Go Vegan": 80.000 άτομα ασπάζονται τη διατροφή στην Ελλάδα". protothema.gr. נבדק ב-6 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ https://www.thehindu.com/todays-paper/the-food-habits-of-a-nation/article3089973.ece
  22. ^ "Sample Registration System Baseline Survey 2014 (table 5.1)" (PDF). Census Govt. India. נבדק ב-10 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Shridhar, Krithiga; Dhillon, Preet Kaur; Bowen, Liza; Kinra, Sanjay; Bharathi, Ankalmadugu Venkatsubbareddy; Prabhakaran, Dorairaj; Reddy, Kolli Srinath; Ebrahim, Shah (4 ביוני 2014). "Nutritional profile of Indian vegetarian diets – the Indian Migration Study (IMS)". Nutrition Journal. 13: 55. doi:10.1186/1475-2891-13-55. PMC 4055802. PMID 24899080. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ https://www.bbc.com/news/world-asia-india-43581122
  25. ^ 1 2 https://www.thejournal.ie/ireland-vegetarians-vegans-2-4058390-Jun2018/
  26. ^ 1 2 "Bord Bia report dietary lifestyles" (PDF). bordbia.ie. נבדק ב-2020-04-10.
  27. ^ 1 2 "Bord Bia report dietary lifestyles" (PDF). bordbia.ie. נבדק ב-2020-04-10.
  28. ^ 1 2 "In the land of milk and honey, Israelis turn vegan". Reuters.com. 21 ביולי 2015. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד רחל טלשיר, גדל מספר הצמחונים - אבל מהסוג הגמיש, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2014
  30. ^ Bazzi, Adrianna (12 בפברואר 2009). "Vegetariano un italiano su dieci". Corriere della Sera. נבדק ב-16 ביוני 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ 1 2 "Il popolo dei vegetariani e vegani in Italia: l'infografica". Repubblica.it. נבדק ב-31 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Un bébé sous régime vegan retiré à ses parents pour malnutrition" (בצרפתית). 11 ביולי 2016. נבדק ב-11 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "3 of the Best Countries for Vegetarians". thedailymeal.com. 21 באוקטובר 2015. נבדק ב-24 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ 1 2 "Animal Rights Center Japan survey results, Hachidory Vegan website information page". Animal Rights Center Japan. אורכב מ-המקור ב-2016-07-16. נבדק ב-1 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Dodiet gaļu! Veģetāriešu skaits Latvijā sarūk". sputniknewslv.com (בלטבית). 3 בדצמבר 2018. נבדק ב-2 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Women Are Leading the Growing Vegan Movement in Mexico". LiveKindly.co. 17 באוגוסט 2018. נבדק ב-21 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ 1 2 https://www.statista.com/statistics/859529/mexico-share-vegetarians-flexitarians-vegans/
  38. ^ "Vegetarisme". Dietcetera.nl. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Vegetarisch eten – Lekker Gezond". Lekkergezond.nl. נבדק ב-4 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Eet jij nog steeds vlees?". groene.nl (בהולנדית). 18 ביולי 2018. נבדק ב-24 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Deze bekende Nederlanders zijn veganist of eten plantaardig". veganisme.org (בהולנדית). נבדק ב-3 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ https://www.scoop.co.nz/stories/AK1910/S00672/research-reveals-the-rise-of-plant-based-eating-in-nz.htm
  43. ^ 1 2 "Living a Good Life : To be a vegetarian in New Zealand" P. Bidwell, New Zealand Vegetarian Society.
  44. ^ 1 2 "Vegetarianism on the rise in New Zealand". Roy Morgan Research. Roy Morgan Research. נבדק ב-28 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "Holdninger til vegetarmat i endring". NOAH for dyrs rettigheter. נבדק ב-18 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Vegan communities growing, along with research on health benefits". The Manilla Times. 8 ביולי 2014. נבדק ב-24 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ 1 2 "Mintel: Diety roślinne jednym z wiodących światowych trendów 2017 roku". PortalSpozywczy.pl. נבדק ב-7 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה); based on "Power to the Plants: the rise of plant-based eating". mintel.com. נבדק ב-7 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "120 000 vegetarianos – Número quadruplica em 10 anos". Centrovegetariano.org. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Number of vegetarians in Portugal rises by 400 percent in 10 years". Theportugalnews.com. נבדק ב-9 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "ФОМ: "Кто такие вегетарианцы?"".
  51. ^ "Superjob.ru: "Более 10% населения мира – вегетарианцы. Как Вы относитесь к этой системе питания?"".
  52. ^ 1 2 Gabrijelčič Blenkuš; et al. (2009). Prehrambene navade odraslih prebivalcev Slovenije z vidika varovanja zdravja (בסלובנית). Ljubljana, Slovenia: Inštitut za varovanje zdravja Republike Slovenije. pp. 118–119. ISBN 978-961-253-042-6.
  53. ^ "[Weekender] Korea turns corner on going meat-free". The Korea Herald. 16 ביוני 2017. נבדק ב-24 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ 1 2 "Photographic image". Lantern.es. אורכב מ-המקור (JPG) ב-25 ביוני 2017. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "One in ten Swedes is vegetarian or vegan, according to study". Independent. 24 במרץ 2014. נבדק ב-25 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ 1 2 "Veggie survey 2017". Swissveg.ch. אורכב מ-המקור ב-2018-06-12. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ 1 2 "From radical to trendy for Mainers living without meat". Pressherlad.com. 14 בינואר 2015. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ 1 2 "The New Vegan Movement in Taiwan". Ketagalanmedia.com. 20 ביוני 2016. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ 1 2 "Countries With The Highest Rates Of Vegetarianism". Worldatlas.com. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ https://topics.amcham.com.tw/2019/01/meatless-dining-for-religion-or-lifestyle/
  61. ^ "Vegetarian? Try out these places in Kyiv". Kyiv Post. 8 במרץ 2018. נבדק ב-24 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ 1 2 "Veganism Skyrockets To 7% Of UK Population, Says New Survey". Plant-based news. 2 באפריל 2018. נבדק ב-3 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ Statistics: Vegan Diet in the UK by The Vegan Society
  64. ^ 1 2 3 Inc., Gallup. "Snapshot: Few Americans Vegetarian or Vegan". Gallup.com. נבדק ב-4 באוגוסט 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  65. ^ "ĂN CHAY – XU HƯỚNG MỚI CỦA LỐI SỐNG HIỆN ĐẠI (PHẦN 1)". nhipcauthegioi.hu (בוייטנאמית). 26 בינואר 2011. נבדק ב-2 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "The Vegetarian Table: North Africa". Global Gourmet. אורכב מ-המקור ב-7 בספטמבר 2015. נבדק ב-22 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ "The vegetable will set you free – embracing vegetarianism and flexitarianism in Africa". Mail & Guardian Africa. אורכב מ-המקור ב-3 ביולי 2015. נבדק ב-22 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ "The best countries to be vegetarian". The Guardian. נבדק ב-22 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ "Meat Consumption Per Person". Scribd.com. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ Edelstein, Sari (2013). Food Science, An Ecological Approach. Jones & Bartlett Publishers. p. 281. ISBN 978-1-4496-0344-1. ...India has more vegetarians than everywhere else in the world combined.
  71. ^ "MINISTRY OF HEALTH AND FAMILY WELFARE (DEPARTMENT OF HEALTH) NOTIFICATION New Delhi, 4 April 2001" (PDF). Commerce.nic.in. אורכב מ-המקור (PDF) ב-28 בספטמבר 2007. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ "The food habits of a nation". Thehindu.com. 14 באוגוסט 2006. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ "2.3 Growth and Concentration in India[6]". Fao.org. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ "Passage to India" (PDF). USDA. אורכב מ-המקור (PDF) ב-26 בנובמבר 2013. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ 1 2 "The Elephant Is Jogging: New Pressures for Agricultural Reform in India". Ers.usda.gov. אורכב מ-המקור ב-18 באוקטובר 2016. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  76. ^ Harish Damodaran (12 ביוני 2015). "In India, to be veg is to drink a lot of milk". Indian Express. {{cite news}}: (עזרה)
  77. ^ Martin W. Lewis (8 במרץ 2016). "Mapping the Consumption of Milk and Meat in India". The Wire. אורכב מ-המקור ב-5 ביוני 2016. נבדק ב-31 במאי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  78. ^ "SAMPLE REGISTRATION SYSTEM BASELINE SURVEY 2014" (PDF). Censusindia.gov.in. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  79. ^ "Sample Registration System Baseline Survey Report 2004" (PDF). Censusindia.gov.in. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ "Indians love meat of all kinds: That's what an RGI survey says". The Indian Express. נבדק ב-23 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  81. ^ "The Times Group". Epaperbeta.timesofindia.com. אורכב מ-המקור ב-2018-07-11. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  82. ^ "Vegetarian Cooking Courses to be Introduced in Hotel Management Institutes – City of Jaipur". Cityofjaipur.com. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  83. ^ https://nchmcounselling.nic.in/nchminfo/Public/View.aspx?page=79(הקישור אינו פעיל)
  84. ^ "The myth of the Indian vegetarian nation". BBC News (באנגלית בריטית). 2018-04-03. נבדק ב-2020-09-17.
  85. ^ "Vegetarianism now a popular diet". Chinadaily.com.cn. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  86. ^ אביב לביא, ‏צמחונות להמונים, באתר ‏מאקו‏, 7 ביוני 2012
  87. ^ 1 2 "In the land of milk and honey, Israelis turn vegan". נבדק ב-19 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  88. ^ מיכל מרגלית, רק 2% מהישראלים הם טבעונים, הרוב מעדיפים מזון מקומי, באתר ynet, 14 במרץ 2016
  89. ^ "Warum in Israel die meisten Veganer der ganzen Welt leben". FAZ. נבדק ב-19 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  90. ^ "Vegetarianism among Young Adults in the Klang Valley" (PDF). Teamjournalist.files.wordpress.com. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  91. ^ "More choices for vegetarians". נבדק ב-17 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ Blogger: Aanmelden om te lezen. Taiwantalking.blogspot.com. Retrieved on 6 January 2011.
  93. ^ Taiwan to enact world's strictest law on veggie food labeling|Earth Times News. Earthtimes.org (8 June 2009). Retrieved on 6 January 2011.
  94. ^ 台灣周一無肉日 救己救地球 – 日常保健 – 中時健康網 – 健康萬花筒 (אורכב 10.05.2013 בארכיון Wayback Machine). Health.chinatimes.com. Retrieved on 6 January 2011.
  95. ^ 台湾教育部提倡学校每周一素！ (אורכב 13.04.2013 בארכיון Wayback Machine). Chinavegan.com. Retrieved on 6 January 2011.
  96. ^ "Belgian city plans 'veggie' days", Chris Mason, BBC, 12 May 2009
  97. ^ Mullee, Amy; Vermeire, Leen; Vanaelst, Barbara; Mullie, Patrick; Deriemaeker, Peter; Leenaert, Tobias; De Henauw, Stefaan; Dunne, Aoibheann; Gunter, Marc J. (ביולי 2017). "Vegetarianism and meat consumption: A comparison of attitudes and beliefs between vegetarian, semi-vegetarian, and omnivorous subjects in Belgium". Appetite. 114: 299–305. doi:10.1016/j.appet.2017.03.052. ISSN 0195-6663. PMID 28392424. S2CID 3848112. {{cite journal}}: (עזרה)
  98. ^ Vornanen, Ismo (2 במרץ 2013). "Kolmannes opiskelijoista on kasvissyöjiä" (PDF). Kuopion kaupunkilehti. אורכב מ-המקור (PDF) ב-23 ביוני 2015. נבדק ב-9 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  99. ^ Gråsten, Hanna. "Kasvissyönti ei ole enää vain tyttöjen juttu". Savonsanomat.fi (בפינית). נבדק ב-9 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
  100. ^ "Kasvissyönti yleistyy – joissain lukioissa jo yli puolet opiskelijoista kasvissyöjiä". Mtv.fi. נבדק ב-9 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  101. ^ Ruby, Matthew B.; Alvarenga, Marle S.; Rozin, Paul; Kirby, Teri A.; Richer, Eve; Rutsztein, Guillermina (בינואר 2016). "Attitudes toward beef and vegetarians in Argentina, Brazil, France, and the USA". Appetite. 96: 546–554. doi:10.1016/j.appet.2015.10.018. ISSN 0195-6663. PMID 26494521. S2CID 2756010. {{cite journal}}: (עזרה)
  102. ^ Sage, Adam (9 באוקטובר 2017). "Violent clashes amid the growing beef between vegans and farmers". The Times (United Kingdom): 33. {{cite journal}}: (עזרה)
  103. ^ Barley, Lisa (נוב' 2014). "THE wayback MACHINE". Vegetarian Times. Issue 416: 48–51 – via EBSCOHost. {{cite journal}}: (עזרה)
  104. ^ O'Riordan, Tim; Stoll-Kleemann, Susanne (31 באוגוסט 2015). "The Challenges of Changing Dietary Behavior Toward More Sustainable Consumption". Environment: Science and Policy for Sustainable Development. 57 (5): 4–13. doi:10.1080/00139157.2015.1069093. ISSN 0013-9157. {{cite journal}}: (עזרה)
  105. ^ Holzer, David (27 בינואר 2017). "Vegetarian Hungary". Budapest Business Journal. 25 (2): 29 – via EBSCOHost. {{cite journal}}: (עזרה)
  106. ^ "Antonie kamerling en marly van der velden meest sexy vegetariërs" (בהולנדית). Wakker Dier. 20 במרץ 2006. נבדק ב-23 באפריל 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  107. ^ [1] (אורכב 21.02.2009 בארכיון Wayback Machine)
  108. ^ "Top Vegan Cities In The World 2019". Happycow.net. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  109. ^ "Projeto de lei n.º 111/XIII/1ª Inclusão de opção vegetariana em todas as cantinas públicas" (PDF). App.parlamento.pt. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  110. ^ "What Vegan Travelers Need to Know about Dining in Romania". Huffington Post. 14 בפברואר 2017. נבדק ב-30 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  111. ^ Srivastava, Jake (Summer 2006). "Russian Vegetarianism?". Hinduism Today. 28 (3): 62–63 – via EBSCOHost.
  112. ^ Vegetarian 'revolution': Fast-growing trend sees fewer meat-eaters than ever, thinkSPAIN (באנגלית)
  113. ^ Leneman, Leah (1999). "No Animal Food: The Road to Veganism in Britain, 1909-1944". Society and Animals. 7 (3): 219–228. doi:10.1163/156853099X00095.
  114. ^ "Cars Against Humanity… What would you give up to improve the environment?". www.comparethemarket.com. נבדק ב-2 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  115. ^ "Other estimates on the number of vegans in the UK in 2018". The Vegan Society. נבדק ב-8 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  116. ^ 1 2 https://www.ctvnews.ca/canada/more-than-3-million-canadians-vegetarian-or-vegan-study-1.4027606
  117. ^ https://www.theglobeandmail.com/canada/article-most-vegans-vegetarians-in-canada-are-under-35-survey/
  118. ^ American Dietetic, Association; Dietitians Of, Canada (2003). "Position of the American Dietetic Association and Dietitians of Canada: vegetarian diets". Canadian Journal of Dietetic Practice and Research. 64 (2): 62–81. doi:10.3148/64.2.2003.62. PMID 12826028. S2CID 2485270.
  119. ^ "The War on Meat: How Low-Meat and No-Meat Diets are Impacting Consumer Markets". Euromonitor International. 26 באוגוסט 2011. נבדק ב-26 בפברואר 2014. Back in 1971, only 1% of US citizens described themselves as vegetarians {{cite web}}: (עזרה)
  120. ^ "Vegetarianism In America". Vegetariantimes.com. אורכב מ-המקור ב-7 באוגוסט 2009. נבדק ב-23 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  121. ^ Tatge, Mark, "Vegetarian foods plant stronger sales: No signs of slowing down for growing industry", NBC News, 17 September 2004
  122. ^ "The Vegetarian Resource Group Asks in a 2016 National Poll Conducted by Harris Poll". The Vegetarian Resource Group. The Vegetarian Resource Group. נבדק ב-20 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  123. ^ Mangels, Reed. "Nutrition Hotline: this issue's Nutrition Hotline considers the number of children in the United States who are vegetarian, examines why the amount of calcium in greens varies among sources, and advises vegans with herpes zoster about foods containing lysine and arginine." Vegetarian Journal 28 (July-Aug. 2009): p2(2). Expanded Academic ASAP. Web. 20 October 2009.
  124. ^ "Nutrition Hotline: this issue's Nutrition Hotline considers the number of children in the United States who are vegetarian, examines why the amount of calcium in greens varies among sources, and advises vegans with herpes zoster about foods containing lysine and arginine". Free Online Library.
  125. ^ Erbe, Bonnie. "More Children Refuse to Eat Meat Than You'd Think, and for the Right Reasons. " U.S. News & World Report Online. (13 January 2009): NA. Expanded Academic ASAP. Gale.
  126. ^ "Pass the tofu: 1 in 200 kids is vegetarian". Associated Press. 12 בינואר 2009. נבדק ב-13 בינואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  127. ^ International Food Information Council (IFIC) and U.S. Food and Drug Administration (באפריל 2010) [November 2004]. "Food Ingredients and Colors". נבדק ב-28 באפריל 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  128. ^ U.S. Food and Drug Administration. "Food Labeling Guide". נבדק ב-26 במרץ 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  129. ^ "Food Labeling Guide". U.S. Food and Drug Administration. נבדק ב-26 במרץ 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  130. ^ vegetarianweek.com.au, www.vegetarianweek.com.au (ארכיון)
  131. ^ "vegiedelights.com.au – 100% Meat Free, 100% Vegan Friendly. Great tasting, fresh, healthy and convenient plant-based foods". vegiedelights.com.au.
  132. ^ The New Zealand Vegetarian Society (NZVS)"What Is a Vegetarian" Retrieved 25 January 2018.
  133. ^ "New Zealand Vegetarian and Vegan Retailers". Vegetarians. נבדק ב-20 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  134. ^ Australia-New Zealand Co-operation. "Food safety: food regulations". Retrieved 7 October 2012.
  135. ^ Infografía: Ingredientes y tendencias de comida fuera de casa en LatAm, www.nielsen.com (באנגלית)
  136. ^ "Vegan & Vegetarian Restaurants in South America". Happycow.net. נבדק ב-16 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  137. ^ 1 2 "IVU Online News". International Vegetarian Union. בנובמבר 2004. נבדק ב-28 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  138. ^ IBOPE (במאי 2018). "IBOPE 2018: 14% da população se declara vegetariana". IBOPE. {{cite web}}: (עזרה)
  139. ^ "Dia Mundial do Vegetarianismo: 8% da população brasileira afirma ser adepta do estilo" [World Vegetarian Day: 8% of the Brazilian population claims to be adept of this lifestyle] (בפורטוגזית). Ibope. 1 באוקטובר 2012. נבדק ב-3 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  140. ^ "14% da população se declara vegetariana". ibopeinteligencia.com. נבדק ב-23 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  141. ^ (בפורטוגזית) Vegetarianism: an ethical and philosophical position – interview with Marly Winkler(הקישור אינו פעיל)
  142. ^ Centre for International Forestry Research (CIFOR) (2004)
  143. ^ Steinfeld, Henning; Gerber, Pierre; Wassenaar, T. D.; Castel, Vincent (2006). Livestock's Long Shadow: Environmental Issues and Options. Food and Agriculture Organization of the United Nations. ISBN 978-92-5-105571-7. נבדק ב-19 באוגוסט 2008. {{cite book}}: (עזרה)
  144. ^ Guilherme. "Pesquisa do IBOPE aponta crescimento histórico no número de vegetarianos no Brasil". www.svb.org.br (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-23 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  145. ^ "Vegetarian Restaurants in Brazil". Happycow.net. נבדק ב-16 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=צמחונות_וטבעונות_לפי_מדינה&oldid=38371970"