צמח בן פלטוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב צמח בן פלטוי גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא לקראת סוף תקופת הגאונים, במשך תשע עשרה שנה, בשנים ד'תרלב-תרן (872 - 890)[1].

היה אחד הגאונים הבולטים בהיקף תשובותיו ותפוצתם, והעלה את קרנה של ישיבת פומבדיתא, כהמשך למפעלו של אביו, רב פלטוי. נכדו מספר שיהודי ספרד הרחוקה שלחו אליו שאלות רבות, "שלא יטענוהו כמה חמורים מרובו".

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לייחס לו את תשובות "רב צמח", שאין להן סימן מזהה נוסף, על אף שהיו גאונים נוספים בשם "רב צמח".

ערך מעין מילון להסברת מילים קשות בתלמוד על פי סדר הא-ב, בשם 'ערוך'. הספר לא נשתמר בידינו, אך כמה עשרות ציטוטים ממנו מופיעים בספר היוחסין לרבי אברהם זכות. ככל הנראה הערוך המפורסם לרבי נתן בן יחיאל מרומי, המאוחר לו בכמאתיים שנה, לא שאב ממנו ישירות אך התוודע בעקיפין לכמה מפירושיו[2].

יש שייחסו לו בטעות את ההתכתבות אודות אלדד הדני, אך זו שייכת לגאון סורא בן זמנו, רב צמח בר חיים, ממתא מחסיא (יעבץ, תולדות ישראל, ח"י עמ' 231).

כמה מפסקיו הוכנסו לספר הלכות גדולות לאחר פטירת מחברו, רבי שמעון קיירא (מהדורת 'הלכות גדולות של אספמיא'), וכך הגיעו לידי הרי"ף וחכמים נוספים.

מפסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותר ואף מצווה על יהודי להעיד בבית המשפט נכרי כנגד יהודי שגזל גוי, אם בית המשפט ידוע כעושה משפט צדק (תשובות הגאונים, שערי צדק, חלק ד, שער ז, סימן ד).

  • כאשר חל פיחות בערך המטבע, על הלווה לשלם את חובו בצמוד לערכו המקורי (ראבי"ה, סימן אלף ולח).
  • אמנם הקנסות שנקבעו בתורה אינם נוהגים בימינו, אבל כדי שלא יהיה חוטא נשכר נהגו לנדות את העבריין עד שיפייס את הניזק או יפצה אותו בכסף (טור, אבן העזר סימן קעז).
  • מותר לגרום הקאה להקלת סבל בשבת.
  • מותר לצום בראש השנה ואף בשבת תשובה.
  • בקריאת מגילה בפורים המגילה גלולה כמו ספר תורה.
  • תרומה אינה נוהגת בחו"ל כלל, והאמוראים שנהגו להפריש אותה בבבל עשו זאת כחומרא.
  • גשם היורד בשבת אינו מוקצה, ומותר בשתייה, גם אם אתמול לא נראו עננים.
  • כאשר יש משנה סתמית ולצדה דעה חולקת של רבי יהודה, וידוע ממקור אחר שהדעה הסתמית היא שיטת רבי מאיר, הלכה כרבי יהודה, על פי הכלל "רבי מאיר ורבי יהודה - הלכה כרבי יהודה", ולא "הלכה כסתם משנה" (מובא ברי"ף בשבת מח ע"א, וחלק עליו).

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכדו היה רבי חזקיה בן שמואל.

בן בתו היה רב חנניה בר רב יהודה גאון, אביו של רב שרירא גאון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכוז פסקי רצ"ג במפתח לתשובות הגאונים עמ' 142-151.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך באגרת רש"ג: א'קפג-א'רא לשטרות. בשלשלת הקבלה נאמר שכיהן כראש הישיבה תשע שנים בלבד.
  2. ^ חיים טויבש, 'ספר הערוך של רבי נתן מרומי והערוך הקדמון של רב צמח בר פלטוי גאון', בתוך 'ספר זיכרון לשלמה סאלי מאיר', עמ' 126-141.