צנזור שירים על ידי ה-BBC

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך זה תורגם מאנגלית ונדרשים בו תיקוני ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך זה תורגם מאנגלית ונדרשים בו תיקוני ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

רשות השידור הבריטית, ה-BBC, אסרה, לאורך ההיסטוריה, השמעה של שירים ודיסקוגרפיות שלמות, בין היתר של קליף ריצ'רד, פרנק סינטרה, נואל קאוורד, הביטלס, קן דוד (אנ'), אלביס פרסלי, בינג קרוסבי, BBC Dance Orchestra (אנ'), טום לרר, גלן מילר וג'ורג' פורמבי (אנ'). חלק מהשירים נאסרו לתקופה מוגבלת בלבד, ומאז זכו להשמעה של ה-BBC, בעוד שאחרים נאסרו שנים רבות לאחר שהושמעו על ידי ה-BBC, בין היתר "Killing an Arab" (אנ') של הקיור, "Waterloo" של אבבא, "I Don't Like Mondays" של הבומטאון ראטס ו-67 שירים נוספים עם תחילת מלחמת המפרץ.[1] 11 סינגלים של המוזיקאי הבריטי, ג'אדג' דרד (אנ'), שנכנסו למצעד הסינגלים הבריטי, הוא מספר השירים הגובה ביותר שנאסרו להשמעה על ידי ה-BBC עבור אמן/להקה.[2][3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי פעם ה-BBC אוסר השמעה של קטעי מוזיקה מסוימים בטענה שאינו מתאים לציבור הבריטי.[4] על פי מספר קבצים במרכז הארכיונים של ה-BBC ברדינג, הזמינים לציבור, הוקמה בשנות ה-30 של המאה ה-20 ועדת מדיניות המוזיקה למחול, שהייתה אחראית על איסור השמעה של מוזיקה בבריטניה. באחת מהנחיות משנת 1942 נכתב כי:

לאחרונה אימצנו מדיניות של אי הכללה של רגשנות חולנית, שבמיוחד כשהיא מושרת על ידי זמרים מסוימים, אשר עלולה להיות מבחילה וכלל לא עולה בקנה אחד עם מה שאנו מרגישים כצורך של הציבור במדינה זו בשנה הרביעית למלחמה.

המקור באנגלית
We have recently adopted a policy of excluding sickly sentimentality which, particularly when sung by certain vocalists, can become nauseating and not at all in keeping with what we feel to be the need of the public in this country in the fourth year of war.

מנהל המוזיקה של ה-BBC, סר ארתור בליס, כתב הוראות במהלך מלחמת העולם השנייה שבהן ייעץ לוועדה לאסור שירים "שהם חושניים ברגשות" או גרסאות "פופ" של יצירות קלאסיות, כמו "I'm Always Chasing Rainbows" (אנ') של האחיות דולי (אנ'), הלקוח ממחזה שהועלה בברודוויי בשנת 1918, Oh, Look!, שעשה שימוש בפנטזיה אימפרומפטו (אנ') של המלחין הפולני פרדריק שופן. שירים נוספים המבוססים על מוזיקה קלאסית שנאסרו מאוחר יותר על ידי הוועדה בשל "עיוות של מנגינה, הרמוניה וקצב" היו הסינגל "Saturday Nite at the Duck-Pond" של The Cougars (אנ'), שהשתמש במוזיקה מתוך אגם הברבורים, ו-"Baubles, Bangles, & Beads" (אנ'), מתוך המחזמר קיסמט, שהתבסס על הפרק השני של רביעיית מיתרים מס' 2 (אנ') של אלכסנדר בורודין.[5]

הצדקות אחרות לאיסור שירים כללו בין היתר שימוש בשפה גסה, תוכן מיני מפורש, התייחסות לסמים, ונושאים פוליטיים שנויים במחלוקת.[5] השיר "Hold My Hand" (אנ') של דון קורנל (אנ') נאסר להשמעה ב-BBC עקב התייחסויות דתיות בשיר.[5] השיר "Baby, Let Me Follow You Down" של בוב דילן נאסר להשמעה ב-1962, מאחר שכלל את הפראזה "God-almighty world" (בתרגום לעברית: "אלוהים-כל יכול").[5] שיריו של זמר הפולק הבריטי, איאן מקול (אנ'), נאסרה להשמעה על ידי ה-BBC בשל הזדהותו עם הקומוניזם.[6] סיבה נוספת שבה אסרו השמעה של שירים הייתה שימוש בסאטירה: ב-1953 נאסרו עשר מתוך 12 הרצועות באלבומו של ההומוריסט טום לרר, Songs by Tom Lehrer (אנ').‏[5] בפברואר 1956, דיווח מגזין המוזיקה הבריטי, NME, שגם נעימת הנושא של הסרט "האיש עם זרוע הזהב", שהוקלט במקור על ידי אדי קלברט (אנ'), נאסר להשמעה על ידי ה-BBC.‏[7] למרות היותו של השיר שיר אינסטרומנטלי, דובר BBC אמר כי: "האיסור [של השיר] נובע מהקשר שלו עם סרט על סמים". הגרסה של בילי מיי (אנ'), שכותרתה מחדש כ-"Main Theme", אושרה להשמעה על ידי ה-BBC‏.[7]

במספר מקרים, פניות ל-BBC לצנזור שיר מסוים נכשלו או התקבלו באופן חלקית. בשנת 1972, הפעילה השמרנית הבריטית, מרי וייטהאוס (אנ'), נכשלה במסע השכנועים שלה לעצור את ה-BBC מלהשמיע את "My Ding-a-Ling" (אנ') של צ'אק ברי,[8][9] ו-"School's Out" (אנ') של אליס קופר (אנ').[10] במקרה של השיר האנטי-מלחמתי "Enola Gay" של Orchestral Manoeuvres in the Dark (אנ'), האיסור הוחל רק על שידור בתוכניות הילדים של ה-BBC, מאחר שה-BBC טען כי המילה "gay" היא בעלת השפעה מינית משחיתה.[11] כמו כן, מדי פעם, תקליטן בודד מחליט על דעת עצמו לא להשמיע שיר מסוים; ב-11 בינואר 1984, מייק ריד (אנ'), מ-BBC Radio 1 הודיע כו הוא מסרב להשמיע את "Relax" של פרנקי הולך להוליווד בתוכנית הבוקר שלו, בטענה כי השיר "מגונה בעליל";[12] מאוחר יותר ה-BBC אסר על השמעת השיר בכל תוכניות הרדיו שלו, למעט בתוכניות הלילה.[13]

בשנת 1997, השיר "Smack My Bitch Up" (אנ') של הפרודיג'י נאסר להשמעה על ידי ה-BBC עקב מחלוקת בנוגע למילים שלו, "change my pitch up, smack my bitch up". איסור זה עורר ביקורת מצד קבוצות פמיניסטיות.[14][15] בזמנו, ה-BBC ניסה להשיל את התדמית המיושנת שלו ולאמץ את תרבות הדאנס, אך במקביל דאג מהשמעת שירים שנוגעים לתקיפה פיזית של נשים.[15] בסופו של דבר, התאגיד החליט להגביל את השמעת השיר למינימום ובדרך כלל השתמש בגרסת רמיקס אינסטרומנטלית בכל פעם שהוא נוגן.[15]

מאז תחילת המאה ה-21, ה-BBC טוען שהוא אינו אוסר יותר על השמעה של שירים.[16] עם זאת, התרחשו מספר מקרים של צנזורה ישירה או עקיפה על ידי ה-BBC. לפי דובר BBC, לא הוטל איסור רשמי במקרה של השיר "The Light Comes from Within" של לינדה מקרטני לאחר מותה, אף על פי שבעלה פול מקרטני פרסם מודעות בעיתונות הבריטית שבהן קרא לאסור השמעה של השיר.[17] בעוד שהאיסורים על חלק מהשירים הוסרו, שירים אחרים מעולם לא הושמעו באופן רשמי ברדיו של ה-BBC, ומעמדם אינו ברור - במקרים מסוימים, שירים שנאסרו להשמעה בעבר, הושמעו מאז ברדיו של ה-BBC ללא כל הודעה רשמית כי האיסור עליהם הסתיים, כמו "A Day in the Life" של הביטלס.[18] BBC Radio 1 אסר את הגרסה המלאה של "Fairytale of New York" של הפוגס (אנ') וקירסטי מק'קול (אנ') לזמן קצר ב-2007, והחליף את הגרסה המלאה בגרסה ערוכה. עם זאת, איסור השמעת השיר הוסר במהירות עקב מחאה ציבורית.[19]

במקרים מסוימים, ה-BBC אפילו צינזר מילים מסוימות בשירים, במקום לצנזר את כולו. לדוגמה, במקרה של השיר "Lola" של הקינקס, האיסור המחמיר של ה-BBC על פרסום בשיר הוביל לכך שכותב השיר, ריי דייוויס (אנ'), החליף את שם המותג של "Coca-Cola" ל-"cherry cola" לפני יציאת התקליט כדי להימנע מאיסור אפשרי של השיר.[20] במקרים אחרים, לא היה צורך ל-BBC לאסור רשמית שיר מסוים, מאחר ששני הצדדים היו מודעים היטב למה יהיה מקובל או לא, כפי שהיה במקרה של השיר "With My Little Stick of Blackpool Rock" (אנ') של ג'ורג' פורמבי (אנ').[21]

במקרה של שירים שה-BBC ראה בהם שנויים במחלוקת פוליטית, רוב השירים לא נאסרו על הסף, אלא הוכנסו לרשימה "מוגבלת", שבה האיסור חל רק על "תוכניות בידור כלליות".[5] חלק משירי המחאה של בוב דילן שפורסמו בתחילת שנות ה-60 הוכנסו לרשימה הזו וכך גם השיר "Eve of Destruction" (אנ') של בארי מקגווייר (אנ').‏[5]

לאחר מותה של ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר ב-8 באפריל 2013, התעוררו קמפיינים נגד תאצ'ר בפלטפורמות המדיה החברתית. קמפיינים אלו הביאו את השיר "Ding-Dong! The Witch Is Dead" (אנ') מפסקול של הסרט "הקוסם מארץ עוץ" למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי.[22] ב-12 באפריל, מנהל BBC Radio 1, בן קופר (אנ') אמר שתוכנית הרדיו The Official Chart (אנ') של התחנה לא תשמיע את השיר בפורמט הרגיל, אלא שקטע קצר ממנו ישודר כחלק מאייטם חדשותי.[23]

רשימת השירים שצונזרו על ידי ה-BBC[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה של שירים שנאסרו להשמעה על ידי ה-BBC במהלך ההיסטוריה. חלקם נאסרו מתוכניות מסוימות (למשל תוכניות לילדים), בעוד שאחרות נאסרו לתקופה מוגבלת, ומאז זכו להשמעה על ידי ה-BBC. במקרים מסוימים, מידע נוסף על השירים האסורים ניתן למצוא בערכים עליהם.

ה-BBC אסר על השמעתם של מספר שירים בתחנות הרדיו של ה-BBC למשך כל מלחמת המפרץ. הניו סטייטסמן ו-Society, בשיתוף פעולה עם ערוץ 4, פרסם את 67 השירים שנאסרו על ידי ה-BBC‏.[24][25] לפני שירים אלו מופיעה התמונה .

0–9[עריכת קוד מקור | עריכה]

A[עריכת קוד מקור | עריכה]

B[עריכת קוד מקור | עריכה]

C[עריכת קוד מקור | עריכה]

D[עריכת קוד מקור | עריכה]

E[עריכת קוד מקור | עריכה]

F[עריכת קוד מקור | עריכה]

G[עריכת קוד מקור | עריכה]

H[עריכת קוד מקור | עריכה]

I[עריכת קוד מקור | עריכה]

J[עריכת קוד מקור | עריכה]

K[עריכת קוד מקור | עריכה]

L[עריכת קוד מקור | עריכה]

M[עריכת קוד מקור | עריכה]

N[עריכת קוד מקור | עריכה]

O[עריכת קוד מקור | עריכה]

P[עריכת קוד מקור | עריכה]

R[עריכת קוד מקור | עריכה]

S[עריכת קוד מקור | עריכה]

T[עריכת קוד מקור | עריכה]

U[עריכת קוד מקור | עריכה]

V[עריכת קוד מקור | עריכה]

W[עריכת קוד מקור | עריכה]

Y[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה של דיסקוגרפיות שנאסרו להשמעה על ידי ה-BBC[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 ג'אדג' דרד "שעשה 11 תקליטים של רמיזות זלזול לרגאיי, נאסרו [להשמעה] על ידי ה-BBC".‏[3] ג'אדג' דרד "מחזיק בשיא של הכי הרבה שירים שנאסרו על ידי ה-BBC‏, 11 בסך הכל, שזה אגב בדיוק מספר הסינגלים שהופיעו במצעד".[2]‏ 11 הסינגלים שנכנסו למצעד הסינגלים הבריטי היו: "Big Six"‏, "Big Seven"‏, "Big Eight"‏, "Je t'aime... moi non plus"‏, "Big Ten"‏, "Christmas in Dreadland"‏, "The Winkle Man"‏, "Y Viva Suspenders"‏, "5th Anniversary EP"‏, "Up With the Cock!/Big Punk"‏, "Jingle Bells/Hokey Cokey" ו-"Relax".‏[61]
  2. ^ "Eve of Destruction" לא נאסר על הסף, אלא הוכנס לרשימה "מוגבלת", כלומר לא היה יכול להופיע ב-"תוכניות בידור כלליות".
  3. ^ 1 2 בניגוד למספר מקורות אחרים, הסופר מרטין קלונאן טען שלמעשה, רק שיר אחד של הביטלס נאסר אי פעם על ידי ה-BBC, והוא "A Day in the Life" מהאלבום Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band.‏[51]
  4. ^ רמיקס אינסטרומנטלי של "Smack My Bitch Up" אכן קיבל השמעה מוגבלת ברדיו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 "Banning songs not a rare occurrence for the BBC". The New Zealand Herald. Auckland. 19 בדצמבר 2007. ארכיון מ-4 ביוני 2011. נבדק ב-15 באוקטובר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "Judge Dread Biography by Jo-Ann Greene". AllMusic. אורכב מ-המקור ב-20 ביוני 2020. נבדק ב-12 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Simpson, Paul (2003). The Rough Guide to Cult Pop. Music rough guide. Rough Guides. p. 102. ISBN 978-1-84353-229-3. ארכיון מ-2022-11-04. נבדק ב-13 ביולי 2022. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Stanley, Bob (6 באוגוסט 2008). "The music the BBC banned". The Times. London. אורכב מ-המקור ב-16 ביוני 2011. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 "Unfit for Auntie's airwaves: The artists censored by the BBC". The Independent. London. 14 בדצמבר 2007. ארכיון מ-2 באפריל 2010. נבדק ב-17 בדצמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Goodchild, Sophie (5 במרץ 2006). "'Radical' Ewan MacColl was tracked by MI5 for decades". The Independent. London. אורכב מ-המקור ב-7 ביולי 2008. נבדק ב-29 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 4 5 Tobler, John (1992). NME Rock 'N' Roll Years (1st ed.). Reed International Books Ltd. p. 23. ISBN 978-0-600-57602-0.
  8. ^ Jeffries, Stuart (26 באוקטובר 2012). "Ban This Filth!: Letters from the Mary Whitehouse Archive by Ben Thompson – review". The Guardian. London. ארכיון מ-13 בינואר 2017. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Coleman, Sarah (בפברואר 2002). "Morals Campaigner Mary Whitehouse". World Press Review. New York. ארכיון מ-13 באפריל 2012. נבדק ב-13 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Fletcher, Marvin (10 בנובמבר 2012). "Ban This Filth! Letters from the Mary Whitehouse Archive, Edited by Ben Thompson". The Independent. London. ארכיון מ-21 ביוני 2018. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Ryan, Gary (14 באוקטובר 2019). "Does Rock 'N' Roll Kill Braincells?! – Andy McCluskey". NME. ארכיון מ-2 בנובמבר 2020. נבדק ב-1 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 3 "'Banned' Frankie tops chart". BBC News. 6 באוקטובר 2000. ארכיון מ-18 ביוני 2009. נבדק ב-15 בספטמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Duffy, Jonathan (14 בינואר 2004). "Banned on the run". BBC News. ארכיון מ-6 ביולי 2017. נבדק ב-8 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 "Prodigy song voted 'most controversial' track". BBC Online. BBC. ארכיון מ-13 באוגוסט 2020. נבדק ב-2020-05-27. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 3 4 Bryant, Tom. "NSFW: The Prodigy – Smack My Bitch Up". loudersound.com. Classic Rock. ארכיון מ-17 בספטמבר 2020. נבדק ב-2020-05-27. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 3 4 5 6 Petridis, Alexis (12 באפריל 2002). "Leaders of the banned". The Guardian. London. ארכיון מ-26 באוגוסט 2013. נבדק ב-16 בדצמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Linda's last song 'banned'". BBC News. 25 בינואר 1999. ארכיון מ-15 בדצמבר 2013. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 "Sold on Song – Top 100 – 'A Day in the Life'". BBC Radio 2. ארכיון מ-22 בדצמבר 2006. נבדק ב-12 בספטמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Strudwick, Patrick; Turner, Luke (2020-11-19). "Should the BBC have censored Fairytale of New York?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-11-22.
  20. ^ Hinman, Doug (2004). The Kinks: All Day and All of the Night. San Francisco: Backbeat Books. pp. 141–142. ISBN 0-87930-765-X.
  21. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד Caroline Gammell, ‏George Formby lyrics censored by the BBC, The Telegraph, 17 December 2007
  22. ^ "Ding-Dong! The Witch Is Dead chart listing". Official Charts. The Official UK Charts Company. ארכיון מ-2 ביולי 2017. נבדק ב-20 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "R1 Chart show will not play full Margaret Thatcher song". BBC News. 12 באפריל 2013. ארכיון מ-24 בספטמבר 2018. נבדק ב-12 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 Kirby, M. (2000). Sociology in Perspective. Aqa Edition. Pearson Education. p. 164. ISBN 978-0-435-33160-3. ארכיון מ-2022-11-04. נבדק ב-12 ביולי 2022. {{cite book}}: (עזרה)
  25. ^ "BBC Four - More Dangerous Songs: And the Banned Played On - 16 songs banned by the BBC". BBC (באנגלית בריטית). ארכיון מ-1 בנובמבר 2020. נבדק ב-2020-06-25. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 Leigh, Spencer (2008). This Record Is Not to Be Broadcast: 75 Records Banned by the BBC 1931–1957 (liner notes). Acrobat Music Group. ACTRCD9015. ארכיון מ-13 במרץ 2016. נבדק ב-12 בינואר 2016. {{cite AV media notes}}: (עזרה)
  27. ^ "Britain's Most Dangerous Songs: Listen to the Banned". BBC. ארכיון מ-16 ביוני 2016. נבדק ב-26 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 Leigh, Spencer (2010). This Record Is Not to Be Broadcast, Vol. 2: 50 More Records Banned by the BBC (liner notes). Fantastic Voyage. FVDD038. ארכיון מ-13 במרץ 2016. נבדק ב-12 בינואר 2016. {{cite AV media notes}}: (עזרה)
  29. ^ 1 2 3 4 "Obituary: Judge Dread". The Independent. 16 במרץ 1998. ארכיון מ-26 באפריל 2016. נבדק ב-23 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Guide, British Comedy (2020-12-21). "Kunt's Boris song in Christmas chart race despite Radio 1 censorship". British Comedy Guide (באנגלית בריטית). ארכיון מ-21 בדצמבר 2020. נבדק ב-2020-12-21. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Murray, Robin (2021-12-20). "The Kunts Smash Into Official Charts With Boris-Baiting Single". ClashMusic.com. ארכיון מ-2021-12-20. נבדק ב-2021-12-20.
  32. ^ 1 2 3 Horton, Matthew (15 באפריל 2013). "Banned! 10 Songs The BBC Tried To Censor". NME. London. ארכיון מ-12 במאי 2013. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ Black, Pauline (5 ביולי 2012). Black by Design: A 2-Tone Memoir. London: Serpent's Tail. p. 241. ISBN 978-1-84668-791-4. נבדק ב-6 בדצמבר 2016. the selecter celebrate the bullet. {{cite book}}: (עזרה)
  34. ^ "BBC drops 'exploitative' rap song". BBC News. BBC. 2 במאי 2019. ארכיון מ-4 במאי 2019. נבדק ב-2 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "Unfit for Auntie's airwaves: The artists censored by the BBC". The Independent (באנגלית). 2007-12-14. ארכיון מ-2 בפברואר 2009. נבדק ב-2020-06-25. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Taormino, Tristan; Green, Karen (1997). A Girl's Guide to Taking over the World: Writings from the Girl Zine Revolution. Macmillan Publishers. p. 101. ISBN 978-0-312-15535-3.
  37. ^ Simmons, Rick (5 באוקטובר 2015). "10 Well-Known Songs Banned by the BBC (For Ridiculous Reasons), 1965–1977". Rebeatmag.com. ארכיון מ-13 במרץ 2017. נבדק ב-13 במרץ 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ "30 songs banned by the BBC". The Telegraph (באנגלית בריטית). 2015-12-17. ISSN 0307-1235. ארכיון מ-6 באוגוסט 2021. נבדק ב-2021-08-06. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ "Promo of Hook Disk". Billboard. New York: 57. 24 במרץ 1973. ארכיון מ-4 בדצמבר 2016. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ 1 2 3 "Check Out The Songs Banned By The BBC For Being 'Dangerous'". Grazia. 12 ביולי 2014. ארכיון מ-5 בנובמבר 2020. נבדק ב-15 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Diver, Mike. "BBC ‏– Music ‏– Review of The Smashing Pumpkins ‏– Siamese Dream". ארכיון מ-24 בדצמבר 2016. נבדק ב-11 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Top of the Pops 2 ‏– Top 5 Drug Songs". BBC. ארכיון מ-5 באוגוסט 2010. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ Hoggart, Simon (1 במאי 2012). "Old music: The Everly Brothers ‏– Ebony Eyes". The Guardian. London. ארכיון מ-14 במרץ 2016. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ 1 2 "The seven ages of Paul McCartney". BBC News. 17 ביוני 2006. ארכיון מ-5 במרץ 2007. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ Goddard, Andrew (2006). A Pocket Guide to Ethical Issues. Lion Books. p. 187. ISBN 978-0-7459-5158-4.
  46. ^ Marsh, David. "Old music: The Purple Gang ‏– Granny Takes a Trip". The Guardian. ארכיון מ-22 בפברואר 2017. נבדק ב-21 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Thompson, Dave. "Baby Jump: The Definitive Collection ‏– Mungo Jerry". Allmusic. Rovi Corporation. ארכיון מ-26 בינואר 2013. נבדק ב-30 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "Easybeats Single" (PDF). Melody Maker. London. 15 ביולי 1967. ארכיון (PDF) מ-2022-11-14. נבדק ב-11 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד The songs censored by the BBC, The Telegraph, 17 December 2007
  50. ^ "Frenzo Harami dropped from BBC Radio 1 due to prostitution ring lyrics". Metro (באנגלית). 2019-05-02. ארכיון מ-29 בינואר 2020. נבדק ב-2020-01-29. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ 1 2 Cloonan, Martin (1996). Banned! Censorship of Popular Music in Britain: 1967–92. Suffolk, United Kingdom: Arena Books. pp. 117, 122. ISBN 978-1857422993. In 1967, prior to the start of 1, the BBC banned a Beatles track for the only time. This was 'A Day in the Life', from Sergeant Pepper.
  52. ^ Snow, Mat (5 בפברואר 2013). "Reg Presley: 'I must learn to swear more' ‏– a classic feature from the vaults". The Guardian. London. ארכיון מ-27 בדצמבר 2013. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ Welch, Chris (29 באפריל 1967). "The Many Faces of Steve Marriott" (PDF). Melody Maker. London. נבדק ב-11 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ Hewitt, Paulo; Hellier, John (2004). Steve Marriott: All Too Beautiful. Helter Skelter. p. 141. ISBN 1-900924-44-7.
  55. ^ 1 2 3 "More Dangerous Songs: And the Band Played On ‏– 16 songs banned by the BBC". BBC. ארכיון מ-14 בדצמבר 2016. נבדק ב-8 בספטמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ Bloom, Jerry (2008). Ritchie Blackmore: Black Knight. Omnibus Press. p. 13. ISBN 978-1-84609-757-7.
  57. ^ 1 2 3 Caldwell, Johnny (20 ביוני 2008). "Troubles tunes which annoyed Auntie". BBC News. ארכיון מ-3 באוגוסט 2015. נבדק ב-16 בספטמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ 1 2 Cole, Paul (5 בפברואר 2012). "Banned; Birmingham's 'Criminal' Records". Sunday Mercury. Birmingham. ארכיון מ-15 באוקטובר 2021. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ Chapman, Robert (1992). Selling the Sixties: The Pirates and Pop Music Radio. Routledge. p. 255. ISBN 978-0-415-07970-9.
  60. ^ "Jane Birkin on making 'Je T'Aime...': 'It's about not believing in physical love. And Serge was right. Bardot left him, I left him'". The Independent. 3 במאי 2019. ארכיון מ-19 במרץ 2020. נבדק ב-15 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "Judge Dread". UK Singles Chart. ארכיון מ-2022-10-06. נבדק ב-13 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ Leyton, John. "News item #08.062". JohnLeyton.net. אורכב מ-המקור ב-10 מאי 2013. נבדק ב-29 מאי 2013.
  63. ^ O'Leary, Chris (2015). Rebel Rebel: All the Songs of David Bowie From '64 to '76. John Hunt Publishing. p. 47. ISBN 978-1-78099-713-1. ארכיון מ-2022-11-14. נבדק ב-11 ביולי 2022. {{cite book}}: (עזרה)
  64. ^ Thompson, Dave (2011). 1000 Songs That Rock Your World: From Rock Classics to One-Hit Wonders, the Music That Lights Your Fire. Krause Publications. p. 130. ISBN 978-1-4402-1422-6.
  65. ^ 1 2 3 Allen, Jeremy (26 באוקטובר 2017). "8 songs banned by the BBC for the strangest of reasons". BBC. ארכיון מ-21 באפריל 2019. נבדק ב-19 באפריל 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  66. ^ 1 2 3 4 Leigh, Spencer (28 בינואר 2005). "Obituary: Ray Peterson; Singer of 'Tell Laura I Love Her'". The Independent. London. אורכב מ-המקור ב-30 ביוני 2013. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  67. ^ "Sept 4: Radio Bans Bobby Darin, Stones Songs". Best Classic Bands. ארכיון מ-20 ביוני 2020. נבדק ב-15 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ Leigh, Spencer (1 בפברואר 2011). "John Barry: Composer and songwriter who won five Oscars and scored 11 of the James Bond films". The Independent. London. ארכיון מ-28 באוקטובר 2018. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  69. ^ Plaice, Andy (28 בפברואר 2013). "Jasper Carrott - In Conversation interview". British Comedy Guide. ארכיון מ-20 באוקטובר 2021. נבדק ב-11 ביוני 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  70. ^ Gilroy, Paul (2010). Darker Than Blue: On the Moral Economies of Black Atlantic Culture. Harvard University Press. p. 29. ISBN 978-0-674-03570-6. ארכיון מ-5 בדצמבר 2016. נבדק ב-4 באוקטובר 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  71. ^ Smith, Simon. "Haydock's Rockhouse Lovin' You/Mix-A-Fix £60.00". Record Collector. London. ארכיון מ-11 באפריל 2020. נבדק ב-11 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  72. ^ "'Monster Mash' Song ‏– A Halloween Classic". AOL. 29 באוקטובר 2010. ארכיון מ-2 בינואר 2012. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ "Turn That Down! 40 Banned and Censored Songs ‏– 32. 'My Generation', The Who (October 29, 1965)". National Coalition Against Censorship. 3 במרץ 2015. ארכיון מ-31 באוגוסט 2016. נבדק ב-8 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ Nott, George (27 במרץ 2013). "George Nott catches up with Joe Brown who will be playing the ukulele at the Alban Arena in St Albans to show what the little instrument can do". Watford Observer. אורכב מ-המקור ב-5 במרץ 2016. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  75. ^ O'Brien, Lucy (2002). She Bop 2: The Definitive History of Women in Rock, Pop and Soul. Continuum Intl Pub Group. pp. 134-135. ISBN 978-0-82645-776-9.
  76. ^ "Open Your Box". Universal Music Group. ארכיון מ-22 בדצמבר 2018. נבדק ב-13 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  77. ^ אתר למנויים בלבד Andrew Hough, ‏British rock band Smokie play before Dmitry Medvedev at Moscow 'extravaganza', The Telegraph, 4 January 2012
  78. ^ Bunbury, Stephanie (10 באוקטובר 2004). "Still at full throttle". The Age. Melbourne. ארכיון מ-8 בדצמבר 2008. נבדק ב-30 במאי 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  79. ^ "Andy discusses 'Respectable Street'". Chalkhills.org. 26 בפברואר 2007. ארכיון מ-9 בספטמבר 2019. נבדק ב-5 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ "Ian Dury New Boots and Panties!! Review". BBC. 2012. ארכיון מ-5 בספטמבר 2016. נבדק ב-23 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  81. ^ Key, Iaian (ביוני 2005). "Northside". LTM Recordings. ארכיון מ-5 ביולי 2013. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  82. ^ אתר למנויים בלבד Hayley Dixon, ‏Play Margaret Thatcher death song, her supporters tell BBC, The Telegraph, 12 April 2013
  83. ^ Cantopher, Will (9 במרץ 2010). "Songs in the key of London". BBC London. ארכיון מ-10 באפריל 2016. נבדק ב-29 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  84. ^ Shteamer, Hank (7 במרץ 2012). "'Statue of Liberty' by XTC". Time Out. New York. ארכיון מ-17 במאי 2013. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  85. ^ Leigh, Spencer (25 בפברואר 2010). "Malcolm Vaughan: Singer who fell foul of the BBC but sold half a million records as a result". The Independent. London. ארכיון מ-17 במאי 2017. נבדק ב-27 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  86. ^ "BBC ban Sarstedt 'strip' song" (PDF). Melody Maker. London: Longacre Press Ltd. 1969-07-26. ארכיון (PDF) מ-15 באוקטובר 2021. נבדק ב-2020-04-11. {{cite journal}}: (עזרה)
  87. ^ Laing, Dave (1 בפברואר 2005). "Ray Peterson". The Guardian. London. ארכיון מ-14 באפריל 2019. נבדק ב-27 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  88. ^ Buckley, Peter, ed. (2003). The Rough Guide to Rock. Rough Guides. p. 1753. ISBN 978-1-85828-457-6. ארכיון מ-5 בדצמבר 2016. נבדק ב-4 באוקטובר 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  89. ^ Hilliard, Robert L.; Keith, Michael C. (2006). Dirty Discourse: Sex and Indecency in Broadcasting. Wiley-Blackwell. p. 98. ISBN 978-1-4051-5053-8.
  90. ^ Clayson, Alan (25 במאי 2000). "Geoff Goddard". The Guardian. London. ארכיון מ-29 ביולי 2018. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  91. ^ Abrahams, Ian (2004). Hawkwind: Sonic Assassins. SAF Publishing Ltd. p. 66. ISBN 978-0-946719-69-3. ארכיון מ-5 בדצמבר 2016. נבדק ב-4 באוקטובר 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  92. ^ "Top of the Pops 2 ‏– Top 5 Banned Songs". BBC. ארכיון מ-27 באוגוסט 2013. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ^ Hebdige, Dick (1987). Cut 'n' Mix: Culture, Identity, and Caribbean Music. Routledge. p. 60. ISBN 978-0-415-05875-9. ארכיון מ-5 בדצמבר 2016. נבדק ב-4 באוקטובר 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  94. ^ Walden, Brian (10 בפברואר 2006). "Free society still has limits". BBC. ארכיון מ-26 בדצמבר 2013. נבדק ב-29 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  95. ^ Dawburn, Bob (1967-01-14). "Group image? You get buried under it" (PDF). Melody Maker. London. ארכיון (PDF) מ-15 באוקטובר 2021. נבדק ב-2020-04-11. {{cite journal}}: (עזרה)
  96. ^ "BBC bans Lostprophets music". ארכיון מ-19 בינואר 2018. נבדק ב-18 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  97. ^ Hughes, M.; Stradling, R.; Stradling, R.A.; Martin, P. (2001). English Musical Renaissance, 1840-1940. Music and Society (בצרפתית). Manchester University Press. p. 147. ISBN 978-0-7190-5830-1. ארכיון מ-2022-11-14. נבדק ב-11 ביוני 2022. {{cite book}}: (עזרה)
  98. ^ "Timeline of Alan Bush's Life". alanbushtrust.org.uk (באנגלית בריטית). ארכיון מ-2020-02-06. נבדק ב-2022-06-11.
  99. ^ "BBC banned communists in purge". theguardian.com. 2006-03-06. ארכיון מ-2014-09-21. נבדק ב-2022-07-03.