צנטרומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
כרומוזום משוכפל. 1, כרומטידה. 2, צנטרומר. 3, זרוע קצרה. 4, זרועה ארוכה

צנטרומראנגלית: Centromere) הוא אזור בכרומוזומים של יצורים איקריוטיים, אשר יש לו תפקיד בעל חשיבות עליונה בזיווג של כרומוזומים הומולוגיים בעת חלוקת התא. לצנטרומר יש גם תפקיד בבקרת גנים.

הצנטרומר הוא האזור שבו מתחברות כרומטידות אחיות האחת לשנייה כשהכרומוזום מצוי במצבו המשוכפל, לקראת ובזמן חלוקת התא. הצנטרומר הוא האזור שאליו נקשר כישור התא בעת חלוקת התא. כישור התא מורכב מחלבונים סיביים המושכים את הכרומטידות לכיוונים מנוגדים, גורמים לניתוקן האחת מהשנייה ולנדידתן כל אחת לעבר אחד מתאי הבת. מכלול כישור התא והצנטרומר בזמן חלוקת התא קרוי קינטוכור.

הצנטרומר, למרות שמו (צנטרום בלטינית פירושו "מרכז") אינו נמצא בדרך כלל במרכז הכרומוזום; מיקומו מחלק את הכרומוזום לזרוע ארוכה (מסומנת באות q) ולזרוע קצרה (p).

חיוניות הצנטרומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגמים בקוד הגנטי של הצנטרומר עלולים להוביל להיפרדות לא-תקינה של הכרומטידות בזמן חלוקת התא. דבר זה גורם להיווצרות שני תאי בת בעלי פלואידיות (מספר העותקים של כל כרומוזום) שונה. מספר פגמים גנטיים חמורים נגרמים כתוצאה מכך. בתסמונת דאון, למשל, קיים עותק שלישי של כרומוזום מספר 21 בכל תאי הגוף.

הצנטרומר הוא אזור מיוחד בתוך הכרומוזום האאוקריוטי, אשר בזכותו מתאפשרת ההפרדה בין כרומטידות אחיות (כפולות של אותו כרומוזום). בעזרתו מופרדות שתי הכרומטידות האחיות במהלך מיטוזה לשני תאי בת נפרדים. הצנטרומר הוא אזור שאפשר לראות ציטולוגית באאוקריוטים עילאיים. הצד החיצוני של הצנטרומר הוא האתר בו קינטוכורים נבנים: הקינטוכור הוא שמאפשר את הקישור למיקרוטובולי (לצד ה+). במיטוזה, הקינטוכורים עושים:

  1. מתווכים לכידת מיקרוטובולי (בקצה +) ולכן מאפשרים את היישור של הכרומטידות לאורך הכישור במטפאזה.
  2. תיקון של קישור לא טוב למיקרוטובולי.
  3. מחזיקים את ה-checkpoint ולכן לא מאפשרים מעבר לשלב הבא לפני שכל הכרומוזומים מסודרים.
  4. יצירת מתח בצנטרומר, מה שתורם להשתקת ה-checkpoint ולכן מעורר את האנאפזה.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שני סוגים של צנטרומרים באאוקריוטים:

  • מקומיים: נקודתי או אזורי.
  • דיפוזיים.

צנטרומר מקומי:

  1. צנטרומר נקודתי – point centromer: הקינטוכור נוצר על רצף דנ"א ספציפי של הצנטרומר, ולכן תלוי ברצף הדנ"א להיווצרותו. הוא קושר מיקרוטובולי בודד.
  2. צנטרומר מקומי – regional centromer: האזור הצנטרומרי מורכב ממקטע גדול בהרבה של דנ"א, אשר עליו נוצר קינטוכור גדול יותר משמעותית שקושר כמה סיבי מיקרוטובולי. הקינטוכורים שנקשרים לצנטרומר מקומי לא תלויים ברצף דנ"א ספציפי לצורך הקישור.

צנטרומר דיפיוזי: צנטרומר כזה הוא קינטוכורים קושרי מיקרוטובולי מפוזרים לכל אורכו של הכרומוזום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צנטרומר בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.