צניחת איברי האגן
 | |
| תחום | מיילדות גינקולוגיה אורולוגיה |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
276259  |
| MeSH | D056887 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
N81 |
| ICD-11 |
GC40 |
  | |
צניחת איברי האגן (באנגלית: POP-Pelvic organ prolapse) היא תופעה שמאופיינת בירידה של איברי האגן ממיקומם הרגיל, אל הנרתיק.[1] צניחת רחם שכיחה אצל נשים לאחר לידות או גיל המעבר או בעקבות כריתת רחם. צניחת אברי אגן מתבטאת בתחושת לחץ, דליפת שתן או בליטה מהנרתיק.[2] עקב פגיעה בקרומי הפאציה ומבנים חיבוריים אחרים, עלולה להיגרם צניחת איברים מחלל האגן.[3]
סוגי צניחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהוג לסווג את צניחת איברי האגן לצניחה קדמית, אחורית ומרכזית-אפיקלית.
- צניחת דופן הנרתיק הקדמית
- בלט השלפוחית (ציסטוצלה) – צניחת שלפוחית השתן לנרתיק.
- אורתרוקלה (Urethrocele) – צניחת השופכה לתוך הנרתיק.
- ציסטורתרוקלה (Cystourethrocele) – צניחה של שלפוחית השתן וגם של השופכה.
- צניחת דופן הנרתיק האחורית
- צניחת נרתיק אפיקלית
- צניחת רחם לתוך הנרתיק.[4]
- צניחת הנרתיק (Vaginal vault) – לאחר הסרה כירורגית של הרחם או כריתת רחם.[5]
גורמי סיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בעקבות לידות נרתיקיות – כל לידה נוספת עד 5 לידות מעלה את הסיכון לצניחה ב־10-20%. שכיחות צניחת אברי אגן גבוהה יותר בנשים שילדו (44%) מאשר בנשים שלא ילדו (5.8%).
- לידות מכשירניות ולידות של תינוקות גדולים.
- גיל מבוגר הוא גורם סיכון לצניחת אברי אגן עקב שינויים באלסטיותשל רקמות החיבור ובחוזק השרירים, כחלק מתהליך ההזדקנות.
- השמנת יתר היא גורם סיכון בלתי תלוי לצניחת אברי אגן. ככל הנראה השמנה גורמת או מחמירה צניחה עקב עליה בלחץ התוך בטני.
- ניתוחים קודמים לצניחה.
- גורמים גנטיים – הוכח כי וריאנט בגן LAMC1 היה שכיח יותר פי 5 בקרב נשים עם צניחת אברי אגן לעומת האוכלוסייה הכללית.
- נשים מגזע לבן – אף שאין די מחקרים לגבי הבדלים בין גזעיים, נראה שנשים לבנות נמצאות בסיכון הגבוה ביותר לצניחת אברי אגן.
- עליה בלחץ התוך בטני – בעקבות מחלה חסימתית כרונית של דרכי האויר, מאמץ בשירותים, עצירות, הרמת משקלים כבדים ופעילות גופנית, יכול להוביל לצניחת איברי האגן. הפתופיזולוגיה היא כנראה על ידי נזק איסכמי למבנים העצבים והשריריים האחראים על התמיכה באברי האגן.[6]
תסמינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחושה של לחץ ותחושת מלאות באזור הנרתיק. כאבים באגן. דליפת שתן. אצירת שתן. עצירות. הפרעות בתפקוד המיני. כאבי גב תחתון. זיהומים בשתן, הפרעה בפעולת ריקון הצואה. בלט של הרחם או אבר אחר במפתח הנרתיק. לא כל צניחה גורמת לתסמינים ועלול לעבור זמן עד שהמטפלת תגיע לאבחון וטיפול. לעיתים צניחה מתגלה בביקורת שגרתית.[7][6]
דירוגי צניחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רמת צניחת איברי האגן מדורגת באמצעות מספר שיטות מקובלות: שיטת באדן-ווקר, שיטת שו, או שיטת כימות צניחת איברי האגן (POP-Q).[8]
המערכת של שו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דופן קדמית
קיר אחורי
- שליש עליון של האנטרוצלה
- שליש אמצעי של הרקטוצלה
- שליש תחתון של חיץ הנקבים חסר
- דרגה 0 תנוחה רגילה
- ירידה דרגה 1 לנרתיק שאינה מגיעה לפתח
- ירידה דרגה 2 עד לכניסה
- ירידה דרגה 3 מחוץ לאינטרואיטוס
- פרוסידנטיה כיתה ד'
שיטת באדן-ווקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ציון | ירידה אחורית של השופכה, החלק התחתון ביותר באתרים אחרים |
|---|---|
| 0 | מיקום רגיל עבור כל אתר בהתאמה |
| 1 | ירידה באמצע הדרך אל קרום הבתולים |
| 2 | ירידה אל קרום הבתולים |
| 3 | ירידה באמצע הדרך מעבר לקתולים |
| 4 | הירידה המרבית האפשרית עבור כל אתר |
שיטת פופ-קיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שלב | תיאור |
|---|---|
| 0 | נקודות ללא צניחה קדמיות ואחוריות כולן − 3 ס"מ, ו-C או D נמצאים בין −TVL ל- −(TVL−2) ס"מ. |
| 1 | הקריטריונים לשלב 0 אינם מתקיימים, והצניחה הדיסטלית ביותר היא יותר מ-1 ס"מ מעל גובה קרום הבתולים (פחות מ-1-) ס"מ). |
| 2 | הצניחה הדיסטלית ביותר היא בין 1 ס"מ מעל ו-1 ס"מ מתחת לקתולית (לפחות נקודה אחת היא −1, 0 או +1). |
| 3 | הצניחה הדיסטלית ביותר היא יותר מ-1 ס"מ מתחת לקתולים אך לא יותר מ-2 ס"מ ס"מ פחות מ-TVL. |
| 4 | מייצג פרוצידנטיה מלאה או היפוך קשת; הצניחה הדיסטלית ביותר בולטת לפחות ל-(TVL-2) ס"מ. |
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]צניחת איברי האגן מטופלת בהתאם לחומרת התסמינים.
טיפול שמרני
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
טיפול שמרני כולל פיזיותרפיה לרצפת האגן,[10] תומכני פסארי Pessary-התקן מגומי או גומי סיליקון המותאם למטופלת, המוחדר לנרתיק וניתן לשמור אותה עד מספר חודשים. פסארי הן בחירה טובה לטיפול לנשים המעוניינות לשמור על פוריות, מועמדות גרועות לניתוח, או שאינן מסוגלות להגיע לפיזיותרפיה.[11][12]
כירורגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההחלטה אם לנתח מתי ובאיזו גישה, תתקבל בין המטופלת לרופאה.
הטיפול הניתוחי מתחלק למספר קבוצות: ניתוחים משקמים ובהם נכללים ניתוחים בגישה נרתיקית או ניתוחים בגישה בטנית, לפרוסקופית או רובוטית. קיימים ניתוחים חסימתיים או ניתוחי כריתה.[13]
_(20628357448).jpg)
ניתוח לתיקון רקמות, תיקון שתל ביולוגי, תיקון רשת נספגת ולא נספגת, קולפופקסיה או קולפוקלייזיס. משמש לטיפול בתסמינים כגון בעיות במעיים או בדרכי השתן, כאב או תחושת צניחה. בעת ניתוח צניחת איברי אגן, הכנסת מתלה אמצעי לשופכה במהלך או אחרי הניתוח נראה כי מפחיתה דליפת שתן במאמץ.[14] תיקון טרנס-נרתיקי נראה יעיל יותר מתיקון טרנס אנאלי בצניחת דופן אחורית, אך לא ניתן לשלול תופעות לוואי.[15] על פי ה־FDA, סיבוכים חמורים "אינם נדירים".[16]
אין ראיות תומכות בשימוש ברשת כירורגית surgical mesh טרנס-ווגינלית בהשוואה לתיקון רקמות טבעי עבור צניחת תא קדמי עקב תחלואה מוגברת.[17] עבור תיקון נרתיק אחורי, נראה כי השימוש ברשת או חומר שתל אינו מספק יתרונות כלשהם.[15]
בהשוואה לתיקון רקמות טבעי, רשת קבועה טרנס-ווגינלית מפחיתה, ככל הנראה את תחושת צניחת הנרתיק, את הסיכון לצניחה חוזרת, ואת הסיכון לניתוח חוזר ספציפי רק לצורך צניחה. לרשת טרנס-ווגינלית (TVM) יש סיכון גבוה יותר לפגיעה בשלפוחית השתן ולצורך בניתוח חוזר עקב בריחת שתן במאמץ או חשיפת רשת.[18] השימוש ב-TVM לטיפול בצניחת נרתיק קשור לתופעות לוואי חמורות, כולל ניקוב איברים, זיהום וכאב. הבטיחות והיעילות של רשתות חדשות רבות אינן ידועות.[17] אלפי תביעות ייצוגיות הוגשו נגד מספר יצרנים של מכשירי TVM.[19]
לטיפול כירורגי בצניחת נרתיק אפיקלית, ניתוח דרך הבטן (קולפופקסיה סקרלית (sacral colpopexy) עשוי להניב תוצאות טובות יותר מאשר ניתוח דרך הנרתיק.[5]
אפידמיולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צניחת איברי האגן מתרחשת בכ-316 מיליון נשים ברחבי העולם נכון לשנת 2010 (9.3% מכלל הנשים).[20]
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדי לחקור את תופעות צניחת איברי האגן, נעשה גם שימוש במודלים שונים של בעלי חיים: פרימטים שאינם בני אדם כמו כבשים, חזירים, חולדות ועוד.[21][22][23][24]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סקירת ספרות "הקשר בין ליקויים בשרירי רצפת האגן לכאבי גב תחתון", ענת וילנסקי פלגי, ד"ר רחל כפרי, כתב עת לפיזיותרפיה כרך 17 גיליון מס, 2, אוגוסט 2015.
- ניתוחי שיקום רצפת האגן - מהעבר אל העתיד, ליאור לבנשטיין, הרפואה כרך 153, חוברת 6, 2014.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Collins, Sarah; Lewicky-Gaupp, Christina (במרץ 2022). "Pelvic Organ Prolapse". Gastroenterology Clinics of North America. 51 (1): 177–193. doi:10.1016/j.gtc.2021.10.011. ISSN 1558-1942. PMID 35135661.
- ↑ Ramaseshan AS, Felton J, Roque D, Rao G, Shipper AG, Sanses TV (באפריל 2018). "Pelvic floor disorders in women with gynecologic malignancies: a systematic review". International Urogynecology Journal. 29 (4): 459–476. doi:10.1007/s00192-017-3467-4. PMC 7329191. PMID 28929201.
- ↑ "Pelvic organ prolapse". womenshealth.gov. 2017-05-03.
- ↑ Donita, D'Amico (2015-02-10). Health & physical assessment in nursing. Barbarito, Colleen (3rd ed.). Boston. p. 665. ISBN 978-0-13-387640-6. OCLC 894626609.
- 1 2 Maher, Christopher; Yeung, Ellen; Haya, Nir; Christmann-Schmid, Corina; Mowat, Alex; Chen, Zhuoran; Baessler, Kaven (2023-07-26). "Surgery for women with apical vaginal prolapse". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 2023 (7). doi:10.1002/14651858.CD012376.pub2. ISSN 1469-493X. PMC 10370901. PMID 37493538.
- 1 2 הערך "צניחת אברי האגן בנשים", באתר ויקירפואה
- ↑ [www.gov.il/BlobFolder/generalpage/urogynecological_service/he/צניחת%20אברי%20האגן.pdf צניחת אברי האגן], באתר המרכז הרפואי זיו
- ↑ ACOG Committee on Practice Bulletins—Gynecology (בספטמבר 2007). "ACOG Practice Bulletin No. 85: Pelvic organ prolapse". Obstetrics and Gynecology. 110 (3): 717–729. doi:10.1097/01.AOG.0000263925.97887.72. PMID 17766624.
- ↑ Beckley I, Harris N (2013-03-26). "Pelvic organ prolapse: a urology perspective". Journal of Clinical Urology. 6 (2): 68–76. doi:10.1177/2051415812472675.
- ↑ חיזוק רצפת האגן: פיזיותרפיה ותרגול עצמי, באתר שירותי בריאות כללית
- ↑ Tulikangas P (באפריל 2017). "Practice Bulletin No. 176: Pelvic Organ Prolapse". Obstetrics and Gynecology. 129 (4): e56 – e72. doi:10.1097/aog.0000000000002016. PMID 28333818.
- ↑ Boyd, S.S.; Propst, K.; O'Sullivan, D.M.; Tulikangas, P. (במרץ 2019). "25: Pessary use and severity of pelvic organ prolapse over time: a retrospective study". American Journal of Obstetrics and Gynecology. 220 (3): S723. doi:10.1016/j.ajog.2019.01.055. ISSN 0002-9378.
- ↑ [chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://cdn.mednet.co.il/2019/10/121-צניחת-אברי-אגן.pdf הטיפול הכירורגי בצניחת אברי האגן בנשים], באתר משרד הבריאות
- ↑ Baessler K, Christmann-Schmid C, Maher C, Haya N, Crawford TJ, Brown J (19 באוגוסט 2018). "Surgery for women with pelvic organ prolapse with or without stress urinary incontinence". Cochrane Database Syst Rev. 2018 (8). doi:10.1002/14651858.CD013108. PMC 6513383. PMID 30121956.
- 1 2 Mowat A, Maher D, Baessler K, Christmann-Schmid C, Haya N, Maher C (5 במרץ 2018). "Surgery for women with posterior compartment prolapse". Cochrane Database Syst Rev. 2018 (3). doi:10.1002/14651858.CD012975. PMC 6494287. PMID 29502352.
- ↑ "UPDATE on Serious Complications Associated with Transvaginal Placement of Surgical Mesh for Pelvic Organ Prolapse: FDA Safety Communication". U.S. Food and Drug Administration. 13 ביולי 2011. אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2011.
- 1 2 Maher C, Feiner B, Baessler K, Christmann-Schmid C, Haya N, Brown J (בנובמבר 2016). "Surgery for women with anterior compartment prolapse". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 2017 (11). doi:10.1002/14651858.CD004014.pub6. PMC 6464975. PMID 27901278.
- ↑ Yeung, Ellen; Baessler, Kaven; Christmann-Schmid, Corina; Haya, Nir; Chen, Zhuoran; Wallace, Sheila A.; Mowat, Alex; Maher, Christopher (2024-03-13). "Transvaginal mesh or grafts or native tissue repair for vaginal prolapse". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 2024 (3). doi:10.1002/14651858.CD012079.pub2. ISSN 1469-493X. PMC 10936147. PMID 38477494.
- ↑ Michelle Llamas, BCPA (2022-11-11). "Transvaginal Mesh Lawsuits". drugwatch.
- ↑ Vos T, Flaxman AD, Naghavi M, Lozano R, Michaud C, Ezzati M, et al. (בדצמבר 2012). "Years lived with disability (YLDs) for 1160 sequelae of 289 diseases and injuries 1990–2010: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010". Lancet. 380 (9859): 2163–2196. doi:10.1016/S0140-6736(12)61729-2. PMC 6350784. PMID 23245607.
- ↑ Couri BM, Lenis AT, Borazjani A, Paraiso MF, Damaser MS (במאי 2012). "Animal models of female pelvic organ prolapse: lessons learned". Expert Review of Obstetrics & Gynecology. 7 (3): 249–260. doi:10.1586/eog.12.24. PMC 3374602. PMID 22707980.
- ↑ Patnaik, Sourav S. (2016). Chapter Six – Pelvic Floor Biomechanics From Animal Models. Academic Press. pp. 131–148. doi:10.1016/B978-0-12-803228-2.00006-4.
- ↑ "Sheep as an animal model for pelvic organ prolapse and urogynecological research" (PDF). ASB 2015 Annual Conference 2015. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2019-03-27.
- ↑ Patnaik SS (2015). Investigation of sheep reproductive tract as an animal model for pelvic organ prolapse and urogyencological research. Mississippi State University.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.