לדלג לתוכן

צניחת רחם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צניחת רחם
תחום גינקולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים עצירות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 797295 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D014596
סיווגים
ICD-10 N81.4 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אזהרה: תמונה זו מציגה
איבר מין נקבי
תמונה של אישה בגיל 71 עם צניחת רחם. ניתן לראות צוואר הרחם בפתח הואגינלי
הגדלה

צניחת רחםאנגלית: Uterine prolapse) היא מצב רפואי מקבוצת צניחת איברי האגן(אנ'), המתרחש כאשר שרירי רצפת האגן והרצועות התומכות בו נחלשים או נמתחים, ואינם מסוגלים לספק תמיכה מספקת לרחם. כתוצאה מכך, הרחם גולש ממקומו האנטומי התקין אל תוך תעלת הנרתיק, ובמקרים חמורים אף בולט אל מחוץ לפתח הנרתיק.[1][2]התופעה עלולה להשפיע משמעותית על איכות החיים, לגרום לאי-נוחות גופנית ולפגוע בתפקוד מערכת השתן והמין. הטיפול יכול להיות שמרני או כירורגי, ומבוסס בדרך כלל על סימפטומי המטופלת והעדפותיה.[3]

גורמי סיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הריונות ולידות נרתיקיות הם גורם הסיכון המשמעותי ביותר. לחץ מתמשך על רקמות החיבור ופגיעה בעצב (Pudendal nerve) במהלך הלידה מחלישים את התמיכה.
  • גיל ומנאופוזה-ירידה ברמות האסטרוגן גורמת לאטרופיה של הרקמות התומכות ברחם.
  • לחץ תוך-בטני כרוני כתוצאה מהשמנת יתר, שיעול כרוני, עצירות מתמשכת או הרמת משאות כבדים.
  • גורמים גנטיים המשפיעים על רקמת חיבור, כמו תסמונת אהלרס-דנלוס.

פתופיזיולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצבו התקין מעוגנת הרחם באמצעות פעולה משולבת של שרירי רצפת האגן, מגוון רצועות, הפסציה האגנית ודופן הנרתיק. לשריר levator ani-מעלית פי הטבעת תפקיד מרכזי בתמיכת איברי האגן, הוא פועל כסל המחזיק את איברי האגן במצב תלוי. הרצועות האוטרוסקרליות (uterosacral ligaments) מחברות ומקבעות את הרחם, צוואר הרחם והחלק העליון של הנרתיק אל עצם העצה (sacrum). צניחה מתרחשת כאשר הרצועות התומכות נעשות חלשות ואינן מסוגלות להחזיק את הרחם במקומה או כאשר שרירי רצפת האגן נחלשים.[4]

צניחת רחם מתרחשת כאשר יש פגיעה באחד או יותר מן המבנים המסייעים להחזיק את הרחם במקומה. היחלשות של שרירי ה־levator ani יכולה להתרחש במהלך לידה נרתיקית, שבה חלקים מן השריר עלולים להתנתק מן האגן הגרמי, או בעקבות שינויים במערכת השרירים, הקשורים לגיל. מצבים אלו עלולים להוביל לאובדן התמיכה ברחם. הריון, לידה נרתיקית או פגיעה יכולים גם למתוח ולהחליש את הרצועות האוטרוסקרליות (uterosacral ligaments), ולגרום לתמיכה לקויה או לשינוי מיקום של הרחם, כך שאינו נתמך כראוי על ידי שרירי רצפת האגן. בעיות בדופן הנרתיק, כגון טראומה או אובדן התמיכה של השריר החלק בדופן, עלולות להביא לצניחת הרחם כלפי מטה עקב אובדן התמיכה. כאשר הרחם צונחת, היא גוררת גם את החלק העליון של הנרתיק (הנרתיק האפיקלי), בשל הקשר האנטומי ביניהם.[5]

בנוסף, שרירי האגן ורקמות החיבור רגישים לאסטרוגן ומגיבים לשינויים ברמתו. חסר באסטרוגן, המתרחש בתקופת גיל המעבר, עשוי להשפיע על ייצור הקולגן הדרוש לבניית רקמת החיבור המרכיבה את הרצועות והפסיות, ובעקבות זה לתרום לצניחת הרחם. זהו גם אחד ההסברים לכך שהפרעות ברקמת חיבור עשויות להוות גורם סיכון לצניחת רחם.[6]

צניחת הרחם מסווגת לדרגות חומרה שונות. המדד נקרא POP-Q (Pelvic Organ Prolapse Quantification):[7]

  • דרגה 0: ללא צניחה.
  • דרגה 1: הנקודה הנמוכה ביותר של האיבר הצנוח, נמצאת בטווח של בין 1 ס"מ מעל למישור קרום הבתולים (Hymenal Ring) לבין 1 ס"מ מתחתיו.
  • דרגה 2: קצה הרחם נמצא בין סנטימטר מעל גובה הקרום לבין סנטימטר מתחת לגובה הקרום. כלומר, בגובה קרום הבתולין.
  • דרגה 3: הנקודה הנמוכה ביותר של הרחם, נמצאת יותר מ-1 ס"מ מתחת למישור ה-Hymen, אך אורכה הכולל קטן ב-2 ס"מ לפחות מאורך הנרתיק הכולל (כלומר, הצניחה בולטת החוצה אך אינה מלאה).
  • דרגה 4: צניחה מלאה.

גורמי סיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לידה נרתיקית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צניחת רחם מופיעה בעיקר בקרב נשים שעברו לידות וגינאליות. חוקרים משוודיה מצאו[8] כי הפרש שיעור התופעה בין נשים שעברו לידה ובין נשים שלא עומד על כ-38.2%. חוקרים משערים כי שכיחות זו עולה עקב הפגיעות אשר עשויות להתרחש במהלך לידה וביניהן פגיעה בעצב הפודנדלי (אנ'), ברקמת החיבור ובשרירי האגן.

ככל שגיל האישה עולה ככה עולה הסבירות שיתחיל אצלה תהליך של צניחת רחם. זאת ככל הנראה עקב תהליכים טבעיים המתרחשים בכניסה לגיל הבלות. לאחר הפסקת הווסת מופיעים שינויים בגמישות הרקמות המקבעות את הרחם למקומו ובחוזק השרירים.[9]

לחץ תוך בטני מוגבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחץ בטני מוגבר יכול להגרם מכמה גורמים ביניהם מחלה חסימתית כרונית של דרכי האוויר, שיעולים תכופים, מאמץ בשירותים, השמנת יתר והרמת משקל כבד. הלחץ המוגבר גורם לנזקים מבניים לרצועות והשרירים התומכים ברחם.[10]

ניתוחים קודמים לתיקון צניחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

30%[11]מהנשים שעברו ניתוח יזדקקו לאחד נוסף.

גורמים גנטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה סבירות גבוהה יותר שלאישה תופיע צניחת רחם במידה וקרובות משפחתה לוקות גם הן בתופעה.[12]

נשים עם צניחת רחם ירגישו אי נוחות, תחושת מלאות, כובד ולחץ בנרתיק.[7] בצניחה מתקדמת יותר יוחמרו הסימנים וייתכן והאישה תרגיש בקושי לשבת וכן יופיע בלט באיבר המין. עקב הלחץ אשר מפעילה הרחם באזור, עשויים להופיע תסמינים נוספים וביניהם כאב באזור האגן, אצירת שתן, דליפת שתן ועצירות. בנוסף, בעקבות תחושת אי הנוחות ייתכן ותחול ירידה בחשק המיני.

טיפול שמרני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול השמרני מיועד לרוב לנשים עם צניחה בדרגות קלות עד בינוניות (דרגות 1–2 בשיטת POP-Q), או לנשים שאינן מעוניינות או יכולות לעבור הליך כירורגי:

  • פיזיותרפיה של רצפת האגן-מרכיב מרכזי בטיפול. הפיזיותרפיה כוללת הערכה תפקודית של שרירי האגן ובניית תוכנית לחיזוק, שיפור גיוס שרירי ולימוד הרגלים נכונים להפחתת לחץ תוך-בטני כמו טכניקות נשימה והרמת משאות. מחקרים מראים כי פיזיותרפיה ייעודית יכולה להפחית את חומרת התסמינים ולמנוע את החמרת הצניחה.[13][14]
  • שינויי אורח חיים-הפחתת משקל, טיפול בעצירות כרונית והפסקת עישון (להפחתת שיעול) הם צעדים משלימים לפיזיותרפיה להפחתת העומס המכני על הרחם.
  • פסארי (Pessary)- הכנסת התקן סיליקון לנרתיק לתמיכה מכנית לרחם.[15][16]

טיפול כירורגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן אופציות כירורגיות שונות[17] ביניהן:

  • כריתת רחם.
  • סקרוקולפופקסיה, זהו ניתוח בו תולים ומעגנים את הנרתיק מעצם העצה.
  • קולפוקליזיס, ניתוח להחזרת הרחם ובו סוגרים את תעלת הנרתיק.
  • תפירת צוואר הרחם לאחת מרצועות התמיכה.
  • שימוש ברשת סינתטית[18] להרמת הרחם, נחשב לטיפול נסיוני וחדיש יחסית.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Richardson, D. A., Scotti, R. J., & Ostergard, D. R. (1989). Surgical management of uterine prolapse in young women. The Journal of reproductive medicine, 34(6), 388-392.
  • Hendrix, S. L., Clark, A., Nygaard, I., Aragaki, A., Barnabei, V., & McTiernan, A., Pelvic organ prolapse in the Women's Health Initiative: gravity and gravidity, American journal of obstetrics and gynecology 186(6), 2002, עמ' 1160-1166

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צניחת רחם בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Michael E. Carley, Joseph Schaffer, Urinary incontinence and pelvic organ prolapse in women with Marfan or Ehlers-Danlos syndrome, American Journal of Obstetrics and Gynecology 182, 2000-05-01, עמ' 1021–1023 doi: 10.1067/mob.2000.105410
  2. H Mastoroudes, I Giarenis, L Cardozo, S Srikrishna, Prolapse and sexual function in women with benign joint hypermobility syndrome, BJOG: An International Journal of Obstetrics & Gynaecology 120, 2013-01-01, עמ' 187–192 doi: 10.1111/1471-0528.12082
  3. John O. L. DeLancey, Daniel M. Morgan, Dee E. Fenner, Rohna Kearney, Comparison of levator ani muscle defects and function in women with and without pelvic organ prolapse, Obstetrics and Gynecology 109, February 2007, עמ' 295–302 doi: 10.1097/01.AOG.0000250901.57095.ba
  4. Fred F. Ferri, Ferri's Clinical Advisor 2016 E-Book: 5 Books in 1, Elsevier Health Sciences, 2015-05-28, ISBN 978-0-323-37822-2. (באנגלית)
  5. Mark D. Walters, Mickey M. Karram, Urogynecology and Reconstructive Pelvic Surgery E-Book, Elsevier Health Sciences, 2006-10-10, ISBN 978-0-323-08191-7. (באנגלית)
  6. Williams OBSTETRICS, McGraw-Hill Education
  7. 1 2 ד"ר ליאור לבנשטיין, ד"ר איתמר נצר, צניחת אברי האגן- רחם ונרתיק
  8. Hendrix S.L., Clark A., Nygaard I., Aragaki A., Barnabei V., McTiernan A.ֻ, Pelvic organ prolapse in the Women's Health Initiative: gravity and gravidity., PubMed, 2002
  9. Effect of vaginal delivery on the pelvic floor: a 5-year follow-up.
  10. Neuropathic injury to the levator ani occurs in 1 in 4 primiparous women
  11. Epidemiology of surgically managed pelvic organ prolapse and urinary incontinence
  12. Reproductive factors, family history, occupation and risk of urogenital prolapse
  13. Phil Reed, C. Mair Whittall, Lisa A. Osborne, Simon Emery, Impact of Strength and Nature of Patient Health Values on Compliance and Outcomes for Physiotherapy Treatment for Pelvic Floor Dysfunction, Urology 136, 2020-02, עמ' 95–99 doi: 10.1016/j.urology.2019.11.017
  14. Susan C. Slade, Jean Hay-Smith, Sally Mastwyk, Meg E. Morris, Helena Frawley, Attributes of physiotherapy continence clinicians: a qualitative perspective, Physiotherapy 106, 2020-03, עמ' 119–127 doi: 10.1016/j.physio.2019.01.018
  15. Bugge, Carol (28 בפברואר 2013). "Pessaries (mechanical devices) for pelvic organ prolapse in women". Cochrane Library. doi:10.1002/14651858.CD004010.pub3. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. Cundiff, Geoffrey (באפריל 2007). "The PESSRI study: symptom relief outcomes of a randomized crossover trial of the ring and Gellhorn pessaries". American Journal of Obstetrics & Gynecology. 196: 405.e1–405.e8. doi:10.1016/j.ajog.2007.02.018. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. Maher, Christopher; Feiner, Benjamin; Baessler, Kaven; Christmann-Schmid, Corina; Haya, Nir; Brown, Julie (2016-10-01). "Surgery for women with apical vaginal prolapse". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 10: CD012376. doi:10.1002/14651858.CD012376. ISSN 1469-493X. PMID 27696355.
  18. NICE interventional procedure guidance IPG284: Sacrocolpopexy with hysterectomy using mesh for uterine prolapse repair by the National Institute for Health and Care Excellence, Issued: January 2009

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.