צעדת השרמוטות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צעדת השרמוטות הראשונה בטורונטו

צעדת השרמוטותאנגלית: SlutWalk) היא תהלוכת מחאה שבה המפגינות מוחות נגד תרבות האונס ונגד הטענה לפיה נשים שמתלבשות באופן חושפני אשמות בכך שהן מוטרדות מינית או הופכות לקרבנות של אלימות מינית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 בינואר 2011 הרצה מייקל סנגינטי, קצין משטרה קנדי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת יורק בטורונטו, ואמר "נאמר לי שאני לא אמור להגיד זאת, אבל נשים צריכות להימנע מלהתלבש כמו שרמוטות (sluts) כדי שלא יהפכו לקורבנות של אלימות מינית". בתגובה לכך התארגנה מחאה בעיר נגד דבריו ונגד הטענה בכללה, הנשמעת לעיתים. מארגנות המחאה, סוניה ברנט והת'ר ג'ארוויס, בחרו להשתמש במילה slut ("שרמוטה") דווקא בגלל הקונוטציה השלילית שהיא מעוררת, במטרה להוציא ממנה את עוקצה. סנגינטי עצמו חזר בו בינתיים מן הדברים, אך התחושה הייתה שדבריו מייצגים השקפה רחבה יותר, של תרבות אונס שהמארגנות סברו שיש להיאבק בה.

ב-3 באפריל אותה שנה התכנסו כ-3,000 מפגינות ומפגינים בקווינס פארק וצעדו לעבר משטרת טורונטו. אף שהמפגינות נתבקשו להתלבש בבגדים שהן לובשות בחיי היומיום, כדי לסמל את העובדה שנשים מותקפות מינית באופן יומיומי, רבות מהן בחרו להתלבש בלבוש חשוף כהמחשת הרעיון שאישה נתונה לאלימות מינית, ללא קשר למה היא לובשת. בחודשים שלאחר מכן נערכו צעדות דומות בערים שונות ברחבי העולם, בין היתר בקנדה, ארצות הברית, ברזיל, בריטניה, דרום אפריקה, סינגפור ושוודיה, וב-2012 החלו צעדות כאלה להתקיים גם בישראל.

צעדת השרמוטות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגינות בצעדת השרמוטות 2012 בתל אביב
מפגינות בצעדת השרמוטות 2013 בתל אביב
אלפי נשים בצעדת השרמוטות ת"א 2017

הצעדה הראשונה שתוכננה בישראל הייתה בירושלים, ב-2012, והובילה אותה הפעילה הפמיניסטית אור לוי. בעקבות ההכרזה על צעדת השרמוטות הישראלית הראשונה, הרעיון של הצעדה אומץ גם על ידי מארגנות בערים אחרות, ובסופו של דבר הצעדה הראשונה בפועל נערכה בתל אביב ב-22 במרץ 2012. לצעדה הגיעו כמה מאות משתתפות ומעט משתתפים.[1] לאחר מכן נערכה הצעדה בירושלים, וכן נערכו צעדות בחיפה ובאר שבע.

בשנת 2013 הצעדות התקיימו באותן ארבע ערים. מספר המשתתפות והמשתתפים בצעדות בתל אביב וחיפה גדל מאוד, כנראה בגלל סיקור תקשורתי מורחב, וקמפיין אינטרנטי שנהיה ויראלי בעיקר דרך פייסבוק. הצעדות לא היו נטולות מכשולים: בירושלים המשטרה סירבה תחילה לתת אישור לצעדה, עד שחברת כנסת תמר זנדברג התערבה, והאישור הומצא. את הצעדה התל אביבית ארגנה קבוצה חדשה של פעילות, ביוזמתה של הפעילה הפמיניסטית ציפי ערן. השינוי בא בעקבות מחלוקת חריפה בין תנועת מאבק סוציאליסטי, שהחליטה לארגן את הצעדה אבל לבטל את היותה "צעדת השרמוטות", לבין פעילות פמיניסטיות. הטענה של אנשי תנועת מאבק סוציאליסטי הייתה שהמילה "שרמוטה" פוגענית לנשים מקבוצות מיעוט, בעוד הפעילות שהתנגדו לביטול המילה "שרמוטות" טענו שיש בביטול מן הסלאטשיימינג, או האשמת הקרבן, וזה בדיוק מה שהצעדה באה למגר. הן גם התנגדו לכך שבראש האירוע של הסוציאליסטים עמדו גברים שדיברו בשם נשים נפגעות אלימות מינית. בסופו של דבר, אף על פי שפורסמו שני אירועים נפרדים באינטרנט, התקיימה צעדה אחת עם מעל לאלף צועדות תחת המיתוג של צעדת השרמוטות, בהן גם תנועת המאבק הסוציאליסטי צעדה כגוש.[2]

ב-2014 החל שיתוף פעולה בין הקבוצות המארגנות את הצעדות בערים שונות והן התאחדו לקבוצת ארגון משותפת שיצרה מיתוג כולל לצעדה וקיימה קמפיינים ופרסום משותפים.

ב-2015 התקיימו שתי צעדות: בירושלים ב-29 במאי בהשתתפות של כ-1,000 נשים, נערות וגברים והצעדה בתל אביב התקיימה ביום שישי, ה-14 במאי.[3] מארגנות הצעדה בתל אביב הדגישו כי למרות מה שנהוג לחשוב על הצעדה, כמקום בו נשים צועדות בלבוש חשוף, אין ולא יהיה קוד לבוש לצעדה. כמו כן, הן הוסיפו כי: "הצעדה מיועדת לכל המגדרים ונועדה עבור כולן – מכל המינים, הנטיות והמגדרים – כולל חברות וחברי קהילת הלהט"ב וכולל גברים. גם גברים מוטרדים מינית. המאבק כנגד תרבות של אונס והטרדות הוא עבור כולם. כגבר אתה יכול לתמוך ולתרום עבור מאבק צודק למען נשים גם אם הנושא לא משפיע עליך ישירות."

על מנת לאפשר לכולן להגיע לצעדה, הן פתחו בקמפיין גיוס המונים שיממן אוטובוס מתל אביב וחומרים לשלטים. בעמוד הפייסבוק של צעדת השרמוטות 2015 העלו סדרת מימים בהן אנשים שונים ענו על השאלה "למה אני צריך/ה את צעדת השרמוטות?". בעמוד ניתן היה לראות תשובות מגוונות, כולן מדגישות את אותו המסר: "לא משנה מה עשיתי, איך התנהגתי, או איך התלבשתי, אין לאף אחד זכות להטריד אותי, לגעת בי, להעיר לי, כי הגוף שלי הוא שלי".[4]

ב-2016 התקיימה צעדה בתל אביב ב-8 ביולי בהשתתפות של כ-500 נשים.[5] בין הידועניות שהשתתפו, נמנית ענבל ביבי, יוצאת אקס פקטור ישראל, שבה חשפה כי נאנסה בעבר.

ב-2017 התקיימה צעדה בתל אביב ב-12 במאי, בהשתתפות של כ-1,500 צועדות וצועדים.[6][7] הצעדה משכה תשומת לב ציבורית גבוהה כשאמנים כמו גדי וילצ'רסקי[8] וסטטיק שיבחו אותה ברשתות החברתיות. סטטיק הגדיל לעשות וניצל את ההאשמות של המעריצים שלו שהוא מקלל כשהשתמש במילה שרמוטות על מנת להסביר את הרעיון שמאחורי הצעדה למאות אלפי העוקבים שלו באינסטגרם.[9] הצעדה בירושלים התקיימה בתאריך ה-2 ביוני 2017 וצעדו בה מעל ל-600 צועדים וצועדות. בין המשתתפים במחאה השנתית היו גם גברים שהגיעו לבושים בבגדי נשים לאות הזדהות. במהלך המצעד נרשמה תקרית כששתי נשים שהביעו זעזוע מהלבוש המינימלי שעטו המשתתפות, קראו לעברן קריאות גנאי ותגובות שונות, בהן: "בגלל נשים שכמותן גברים מרשים לעצמם לאנוס".[10]

ב-2018 התקיימה צעדה בתל אביב ב-4 במאי 2018, בה צעדו למעלה מ-5,000 צועדות וצועדים. הצעדה בירושלים התקיימה ב-18 במאי 2018, כשנושאה המרכזי היה כישלון מערכות אכיפת החוק והמשפט, שמפקירות נשים שנפגעו מעבירות מין, וצעדו בה מאות גברים ונשים.

ב-2019 התקיימה צעדה בתל אביב התקיימה ב-31 במאי 2019. הפקת הצעדה התבססה על פעילותן של כ-200 מתנדבות, המגיעות מעולמות הפרסום, ההפקה והאקטיביזם. בצעדה השתתפו מעל ל-10,000 צועדות וצועדים. הצעדה בירושלים התקיימה ב-24 במאי 2019 בסימן "מצב חירום תמידי", כתיאור של מצב נשים במרחב הציבורי כנתונות לאלימות מינית כמעט בכל מקום. בצעדה הייתה הקפדה על מרחב בטוח עבור הקהילה הגאה ועבור הצועדים והצועדות, תוך שימוש בסדרניות הנקראות "לוחמי דושים", שמטרתן להגן על הצעדה מפני מטרידים ופוגעים פוטנציאליים. הצעדה בחיפה התקיימה ב-21 ביוני 2019.

ב-2020, בשל התפרצות נגיף הקורונה בישראל, התקיימה הצעדה במתכונת אינטרנטית בערוץ היוטיוב ובדף הפייסבוק של עמותת כולן תחת השם "שידורי שרמוטות".[11][12] באותה השנה הודיעה הצעדה בירושלים על שינוי שמה ל"צעדת המופקרות".[13] הצעדות בתל אביב וחיפה ימשיכו להיקרא "צעדת השרמוטות".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צעדת השרמוטות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גלעד מורג, מצעד "שרמוטות" בתל אביב: "אנחנו לא שקופות", באתר ynet, 22 במרץ 2012
  2. ^ מיכל רוזין, צפו בתמונות מ"צעדת השרמוטות" בת"א, באתר nrg‏, 5 באפריל 2013
  3. ^ דנה ירקצי‏, "מסוכן להיות אישה": מאות השתתפו ב"מצעד השרמוטות" בתל אביב, באתר וואלה! NEWS‏, 14 באוגוסט 2015
  4. ^ צעדת השרמוטות 2015 | עדכון חדשות, הטלוויזיה החברתית, ‏2015-05-14
  5. ^ איתי בלומנטל, "צעדת השרמוטות" בתל אביב: כ-500 מפגינות נגד אלימות מינית כלפי נשים, באתר ynet, 8 ביולי 2016
  6. ^ דנה ירקצי‏, כאלף נשים ב"צעדת השרמוטות" בת"א: "חוטיני הוא לא הזמנה לאונס", באתר וואלה! NEWS‏, 12 באוגוסט 2017
  7. ^ שקד אורבך, צעדת השרמוטות בתל אביב: "מאבק של כל בני האדם", באתר הארץ, 13 במאי 2017
  8. ^ גדי לשבת: "צעדת השרמוטות", בעמוד הפייסבוק של גדי וילצ'רסקי, 12 במאי 2017
  9. ^ בא להרים ויצא מוריד: פוסט השרמוטות שסיבך את סטטיק, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 במאי 2017‏
  10. ^ מאות ב"צעדת השרמוטות" בירושלים: "בית המשפט מחבק אנסים", ynet, ‏2017-06-02
  11. ^ סרטונים שידורי השרמוטות 2020 - המהדורה המרכזית, סרטון בערוץ together כולן באתר יוטיוב, 8 במאי 2020
  12. ^ השרמוטות: "הקורונה לא תעצור את האלימות המינית" שידורי השרמוטות: "הקורונה לא תעצור את האלימות המינית", באתר "Time Out ישראל", 7 במאי 2020
  13. ^ פוסט בדף הפייסבוק של הצעדה בירושלים, 23 באפריל 2020.


פמיניזם
ערכי ליבה
זרמים ופילוסופיות פמיניזם רדיקליפמיניזם ליברליפמיניזם שחורפמיניזם מזרחיפמיניזם פוסטמודרניפמיניזם סוציאליסטיפמיניזם מרקסיסטיפמיניזם תרבותיפמיניזם פוסט-קולוניאליאנרכה-פמיניזםאקופמיניזםפמיניזם לסביפמיניזם דתי (יהדות)פמיניזם אסלאמיפמיניזם הצטלבותיסייברפמיניזםטרנס-פמיניזםקוויר-פמיניזםפמיניזם סקס-פוזיטיבפמיניזם בדלניפמיניזם צ'יקנהפמיניזם נוצריפרוטו-פמיניזםסופרג'יזםפמיניזם אפריקאילסביות פוליטיתפמיניזם אנליטיפמיניזם שמן
תאוריה מגדרהטמעת חשיבה מגדריתלימודי מגדרלימודי נשיםלימודי גבריותפדגוגיה פמיניסטיתהגישה הפמיניסטית למשפטאתנוגרפיה פמיניסטיתהעסקה הפטריארכאליתמדע ומגדר
מושגים קורטיזנהמטריארכיהפטריארכיהקיריארכיהמיזוגיניהתרבות אונסתקרת הזכוכיתהסגברהManspreadingאפקט מטילדהג'נדרסיידהאשמת הקורבןצווארון ורודהיא-סטוריההכחדה סימבוליתמדיניות הרבעיםלו"ז אונסהטרוסקסואליות כפויה
סמלים סמלה של ונוסרוזי המסמררתיונישילה נה גיגמשולש שחור
Womanpower logo.jpg
ארגונים ומוסדות
בעולם איום הלוונדרגרילה גירלזפמןליגת נשים בינלאומית לשלום וחירותמוחרס ליברסצבא נשות השלוםתא 16גולאבי גאנגW.I.T.C.Hמפלגת הנשים הלאומיתהכצעקתההארגון הבינלאומי לנשים בטכנולוגיהקולקטיב נהר קומבהיקומן נה מאןאיניניה נה הריןWomen2Drive
בישראל א-סיוואראחותי - למען נשים בישראלאיתך - משפטניות למען צדק חברתיאל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי)אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפהבת שלוםעמותת כ"ןכייאןמרכז צדק לנשיםנשים לגופןקואליציית נשים לשלוםקולךקל"ףרוח נשיתשדולת הנשים בישראלתנד"י
היסטוריה
כללי הגל הראשון של הפמיניזםהגל השני של הפמיניזםהגל השלישי של הפמיניזם
אירועים ומחאות ועידת סנקה פולסשביתת הנשים באיסלנד 1975מלחמות המין הפמיניסטיותשביתת הנשים למען השלוםצעדת השרמוטותמרד הנשים באבאוקוטהמצעד הדייקיותהמצעד למען חיי נשיםהכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, 1994מצעד הנשים 2017מצעד הנשים 2018
שונות יום האישה הבינלאומיעידוד רדיקליחופש הפטמהמניפסט ה-343Me Too
חברה
סוגיות חברתיות ומעמד זכויות האישההפרדת עיסוקים מגדריתהדרה חברתיתרצח תינוקות בנותג'נדרסיידאונס בנישואיםהטרדה מיניתמעמד האישה בישראלמעמד האישה ביהדותמעמד האישה באסלאםמעמד האישה בחברה הערביתנישואים בכפייה
חוק ומשפט החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"םועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדריחוק שיווי זכויות האישההגישה הפמיניסטית למשפטפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהמעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה
שונות אות האומץ הנשי הבינלאומי
תרבות
ספרי עיון המין השניהמסתורין הנשילאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחיתמיתוס היופימשגלנשים לגופןפוליטיקה מיניתפמיניזם זה לכולםפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהשעבוד האישהשבע אימהותגברים מסבירים לי דבריםילוד אישהמניפסט החלאהכוס: הצהרת עצמאותהאישי הוא הפוליטיתחת עיניים מערביות
סיפורת פמיניסטית חדר משלךבית הרוחותג'יין איירהגבר הנקביהנשים שהגברים אינם רואיםהסיפור של זהרההצבע ארגמןמעשה השפחהערפילי אבלוןהטפט הצהוב
כתבי עת Ms.‎Off our backsהסולםנגה
טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה מבחן בקדלתקרת הצלולואידתלמה ולואיזסופרג'יסטיותליגה משלהןהפנסים האדומיםלהרוג את בילהכל אודות אמאריוט גירלפוסי ריוט
אמנות אמנות פמיניסטיתגרילה גירלזמונולוגים מהווגינהמסיבת ארוחת הערבברברה קרוגרמרים שפירוג'ודי שיקגו
לקטגוריהלפורטל