צפון קיונגסאנג
 דגל צפון קיונגסאנג | |
 | |
| מדינה |
 קוריאה הדרומית |
|---|---|
| רשות מחוקקת |
North Gyeongsang Province municipal council  |
| בירת המחוז | אנדונג |
| שטח | 18,420 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 2,644,757 (2020) |
| קואורדינטות | 36°34′34″N 128°30′20″E / 36.576144°N 128.50556°E |
| אזור זמן | UTC +9 |
| http://www.gb.go.kr/eng/main/main.jsp | |
  | |
מחוז צפון קיונגסאנג (בקוריאנית: 경상북도) הוא מחוז במזרח קוריאה הדרומית ששטחו 18,420 קמ"ר והוא המחוז הגדול ביותר בחצי האי הקוריאני. המחוז נוצר ב-1896 מהמחצית הצפונית של מחוז קיונגסאנג (אנג') לשעבר, ונותר פרובינציה של קוריאה (בתקופת השלטון היפני) עד לחלוקת המדינה ב-1945, ואז הפך לחלק מקוריאה הדרומית.
טגו הייתה בירת המחוז השנים 1896 ל-1981, אך לא הייתה חלק מהמחוז מאז 1981. ב-2016 עברה בירת המחוז לאנדונג (אנג').
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממלכת שילה (אנג') בת 1,000 השנים שגשגה ואיחדה את שלוש הממלכות של קוריאה. האזור נקרא מחוז קיונגסאנג בשנת 1314 בתקופת שושלת גוריו (אנ'). ב-1896, בתקופת שושלת ג'וסון, שונה שמו של האזור לקיונגסאנגבוק-דו. המחוז המנהלי הנוכחי אורגן מחדש ב-1914.[1]
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחוז הוא חלק מאזור יונגנאם (אנג'), הגובל בדרום במחוז דרום קיונגסאנג (אנג'), במערב במחוז צפון ג'אולה (אנג') ומחוז צפון צ'ונגצ'ונג (אנג'), ובצפון במחוז גאנגוון (אנג'). הוא מוקף ברובו בהרים: הרי טאבק (אנג') במזרח והרי סובק (אנג') במערב. המחוז מכיל גם את האי אולונגדו (אנג'), האי השביעי בגודלו בקוריאה הדרומית הממוקם בים יפן.[2]
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | תושבים | שינוי |
|---|---|---|
| 1980 | 3,102,060 | — |
| 1990 | 2,766,797 | -1.14% |
| 2000 | 2,724,931 | -0.15% |
| 2010 | 2,600,032 | -0.47% |
| 2015 | 2,680,294 | +0.61% |
| 2020 | 2,644,757 | -0.27% |
ערים, עיירות וכפרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם העיר | תושבים |
|---|---|
| פוהאנג (אנג') | 501,109 |
| ג'ומי (אנג') | 416,603 |
| גיונגסאן (אנג') | 283,733 |
| גיונגג'ו (אנג') | 261,778 |
| אנדונג (אנג') | 159,412 |
| גימצ'ון (אנג') | 139,145 |
| צ'ילגוק (אנג') | 115,756 |
| יאונגג'ו (אנג') | 103,818 |
| יונגצ'ון (אנג') | 100,353 |
| סאנגג'ו (אנג') | 95,473 |
דת
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מפקד האוכלוסין של 2015, 25.3% מהתושבים מאמינים בבודהיזם, 18.5% נוצרים (13.3% פרוטסטנטים ו-5.2% קתולים). 55.4% מהאוכלוסייה הם לא דתיים.[4] לפי נתוני 2024: 49% לא דתיים, 24% בודהיסטים, 15% פרוטסטנטים, 10% קתולים ו-2% אחרים.[5]
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2022 הודיע המחוז על תוכניתו להפוך לאזור מוביל שבמרכזו המטאברס המקומי. זהו גם מתחם מיוחד לתעשיות אסטרטגיות לאומיות בתחום ההיי-טק של מוליכים למחצה וסוללות נטענות.[6]
תעשיית השירותים מהווה 58.3% מהתעשייה במחוז, תעשיית הכרייה מהווה 30.6%, בנייה מהווה 10.5% וחקלאות ודיג מהווים 0.6%.[7]
תגליות ארכאולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2021 הודיעו ארכאולוגים על גילוי שלד אישה בן 1500 שנה עם שרשרת וצמיד במחוז צפון קיונגסאנג. שרידיה של אישה בגובה 135 סנטימטרים, שעל פי ההערכות מתה בשנות ה-20 לחייה, התגלו יחד עם עצמות של בעלי חיים כמו סוסים ופרות, כמו גם כלי חרס.[8][9][10][11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ 경상북도 경북도청(영문), 경상북도 경북도청(영문), www.gb.go.kr (באנגלית)
- ↑ Korea Tourism Organization KTO, Ulleungdo Island (울릉도) : VISITKOREA, Ulleungdo Island (울릉도) (באנגלית)
- ↑ South Korea: Cities - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, www.citypopulation.de
- ↑ KOSIS, kosis.kr
- ↑ 이동한, [2024 종교인식조사 종교인구 현황과 종교 활동], 한국리서치 정기조사 여론속의 여론, 2024-12-11 (בקוריאנית)
- ↑ North Gyeongsang Province aims to position itself as hub of metaverse - The Korea Times, www.koreatimes.co.kr, 2023-10-17 (באנגלית)
- ↑ 동북아시아지방정부연합 near, 동북아시아지방정부연합, near, www.neargov.org (באנגלית)
- ↑ More human sacrifice evidence unearthed at Gyeongju palace site - The Korea Times, www.koreatimes.co.kr, 2021-09-07 (באנגלית)
- ↑ Jessica Esther Saraceni, News - Human Remains Found in Foundation of Silla Dynasty Palace, Archaeology Magazine, 2021-09-09 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Song Seung-hyun, More evidence unearthed of Silla-era human sacrifice, The Korea Herald, 2021-09-07 (באנגלית)
- ↑ Remains from human sacrifices unearthed at Wolseong Palace in Gyeongju, Hankyoreh (בקוריאנית)